38

 38 בֹּא רְאֵה, אֵשׁ מִצַּד זֶה, מַיִם מִצַּד זֶה, וְהֵם מַחֲלֹקֶת. נִכְנֶסֶת רוּחַ בֵּינֵיהֶם וְאוֹחֶזֶת אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א) וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהֲרֵי אֵשׁ עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה בְּצַד זֶה, וּמַיִם עוֹמְדִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. רוּחַ נִכְנֶסֶת בֵּינֵיהֶם וְאוֹחֶזֶת אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים וּמַפְרִידָה מַחֲלֹקֶת. הֶעָפָר, הַמַּיִם עוֹמְדִים עָלָיו, וְרוּחַ וְאֵשׁ, וּמְקַבֶּלֶת מִכֻּלָּם בַּכֹּחַ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו.

 38 תָּא חֲזֵי, אֶשָּׁא מִסִּטְרָא דָּא, מַיִם מִסִּטְרָא דָּא. וְאִינּוּן מַחֲלוֹקֶת. עָאל רוּחַ בֵּינַיְיהוּ, וְאָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (בראשית א') וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנִי הַמָּיִם. דְּהָא אֶשָּׁא קָאִים לְעֵילָּא בְּסִטְרָא דָּא. וּמַיִם קַיְימֵי עַל אַפֵּי אֲרְעָא. רוּחָא אָעִיל בֵּינַיְיהוּ, וְאָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין, וְאַפְרִישׁ מַחֲלוֹקֶת. עָפָר, מַיָּא קַיְּימֵי עָלֵיהּ וְרוּחָא וְאֶשָּׁא וּמְקַבְּלָא מִכֻּלְּהוּ, בְּחֵילָא דִּתְלָתָא אִלֵּין דְּקַיְּימֵי עָלָהּ.

bo re'eh, esh mitzad zeh, mayim mitzad zeh, vehem machaloket. nichneset ruach beineihem ve'ochezet et shenei hatzedadim. zehu shekatuv (vr'shyt ) veruach elohim merachefet al penei hammayim, sheharei esh omedet lema'lah betzad zeh, umayim omedim al penei ha'aretz. ruach nichneset beineihem ve'ochezet et shenei hatzedadim umafridah machaloket. he'afar, hammayim omedim alav, veruach ve'esh, umekabelet mikullam bakoach shel sheloshet elleh she'omedim alav

ta chazei, esha missitra da, mayim missitra da. ve'innun machaloket. a'l ruach beinayeyhu, ve'achid litrein sitrin. hada hu dichttiv, (vr'shyt ') veruach elhim merachefet al peni hammayim. deha esha ka'im le'eilla besitra da. umayim kayeymei al apei ar'a. rucha a'il beinayeyhu, ve'achid litrein sitrin, ve'afrish machaloket. afar, maya kayeymei aleih verucha ve'esha umekabela mikullehu, becheila ditlata illein dekayeymei alah

Translations & Notes

עתה מבאר ההפכיות שיש ברוח ומזרח. האש מדרום והמים מצפון. והם במחלוקת: שהאש רוצה לבער המים, והמים לכבות האש. בא הרוח ביניהם ואוחז בב' הצדדים יחד, שמקיים את שניהם. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים. כי האש עומד למעלה בצד דרום. והמים בצד צפון, הרוח בא ביניהם, ואחז בב' הצדדים, וביטל את המחלוקת. העפר, המים והרוח והאש עומדים עליה. ובכוח של ג' הללו שעומדים עליה היא מקבלת מכולם.

39

 39 בֹּא רְאֵה. רוּחַ וּמִזְרָח. מִזְרָח חַם וְלַח, רוּחַ [קַר וְיָבֵשׁ. הַצַּד שֶׁהוּא יָבֵשׁ] חַם וְלַח הִיא, וְלָכֵן אוֹחֵז אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁהֲרֵי אֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ, וּמַיִם קָרִים וְלַחִים. רוּחַ הוּא חַם וְלַח. הַצַּד שֶׁהוּא חַם אָחוּז בָּאֵשׁ. הַצַּד שֶׁהוּא לַח אָחוּז בַּמַּיִם. וְעַל זֶה יֵשׁ הַסְכָּמָה בֵּינֵיהֶם, וּמַפְרִיד מַחֲלֹקֶת שֶׁל אֵשׁ וּמַיִם.

 39 תָּא חֲזֵי, רוּחַ וּמִזְרָח. מִזְרָח, חַם וְלַח, רוּחַ, (קר ויבש סטרא דאיהו יבישא) חַם וְלַח אִיהוּ, וּבְגִינִי כַּךְ, אָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין, דְּהָא אֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ, וּמַיִם קָרִים וְלַחִים, רוּחַ אִיהוּ חַם וְלַח, סִטְרָא דְּאִיהוּ חַם, אָחִיד בְּאֶשָּׁא. סִטְרָא דְּאִיהוּ לַח, אָחִיד בְּמַיָּא. וְעַל דָּא אַסְכִּים בֵּינַיְיהוּ, וְאַפְרִישׁ מַחֲלוֹקֶת דְּאֶשָׁא וּמַיָּא.

bo re'eh. ruach umizrach. mizrach cham velach, ruach [kar veyavesh. hatzad shehu yavesh] cham velach hi, velachen ochez et shenei hatzedadim, sheharei esh cham veyavesh, umayim karim velachim. ruach hu cham velach. hatzad shehu cham achuz ba'esh. hatzad shehu lach achuz bammayim. ve'al zeh yesh haskamah beineihem, umafrid machaloket shel esh umayim

ta chazei, ruach umizrach. mizrach, cham velach, ruach, (kr vyvsh str d'yhv yvysh) cham velach ihu, uvegini kach, achid litrein sitrin, deha esh cham veyavesh, umayim karim velachim, ruach ihu cham velach, sitra de'ihu cham, achid be'esha. sitra de'ihu lach, achid bemaya. ve'al da askim beinayeyhu, ve'afrish machaloket de'esha umaya

Translations & Notes

הרוח העומד בצד מזרח. המזרח חם ולח. וכן הרוח הוא חם ולח. ומשום זה הוא אוחז בב' הצדדים, כי האש הוא חם ויבש, והמים קרים ולחים. נמצא הרוח, שהוא חם ולח, שהצד החם שבו אוחז באש, והצד הקר שבו אוחז במים. וע"כ עשה שלום ביניהם וביטל את המחלוקת של אש ומים.

40

 40 עָפָר הוּא קַר וְיָבֵשׁ, וְלָכֵן מְקַבֵּל עָלָיו אֶת כֻּלָּם, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בּוֹ מַעֲשֵׂיהֶם, וּמְקַבֵּל מִכֻּלָּם לְהוֹצִיא בְּכֹחָם מָזוֹן לָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁבַּמַּעֲרָב נֶאֱחָז הֶעָפָר שֶׁהוּא קַר וְיָבֵשׁ, וְצַד שֶׁהוּא קַר אָחוּז בַּצָּפוֹן שֶׁהוּא קַר וְלַח, שֶׁהֲרֵי קֹר נֶאֱחָז בְּקֹר. מִשּׁוּם כָּךְ צָפוֹן נֶאֱחָז בַּמַּעֲרָב בְּצַד זֶה. דָּרוֹם שֶׁהוּא חַם וְיָבֵשׁ, בְּאוֹתוֹ הַיֹּבֶשׁ שֶׁלּוֹ אוֹחֵז אֶת הַיֹּבֶשׁ שֶׁל הַמַּעֲרָב בְּצַד אַחֵר, וְנֶאֱחָז מַעֲרָב בִּשְׁנֵי צְדָדִים.

 40 עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, וְעַל דָּא מְקַבֵּל עָלֵיהּ כֻּלְּהוּ, וְכֻלְּהוּ עַבְדֵי בֵּיהּ עֲבִידְתַּיְיהוּ, וּמְקַבְּלָא מִכֻּלְּהוּ, לְאַפָּקָא בְּחֵילֵיהוֹן מְזוֹנָא לְעָלְמָא. בְּגִין דְּבְמַעֲרָב אִתְאֲחִיד עַפְרָא, דְּאִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ. וְסִטְרָא דְּאִיהוּ קַר, אָחִיד בַּצָּפוֹן דְּאִיהוּ קַר וְלַח, דְּהָא קְרִירָא אִתְאֲחִיד בִּקְרִירָא. בְּגִין כָּךְ צָפוֹן אִתְאֲחִיד בַּמַּעֲרָב בְּסִטְרָא דָּא. דָּרוֹם דְּאִיהוּ חַם וְיָבֵשׁ, בְּהַהוּא יְבֵישׁוּתָא דִּילֵיהּ, אָחִיד לִיבֵשׁוּתָא דְּמַעֲרָב בְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְאִתְאֲחִיד מַעֲרָב בִּתְרֵין סִטְרִין.

afar hu kar veyavesh, velachen mekabel alav et kullam, vechullam osim bo ma'aseihem, umekabel mikullam lehotzi bechocham mazon la'olam, mishum shebamma'arav ne'echaz he'afar shehu kar veyavesh, vetzad shehu kar achuz batzafon shehu kar velach, sheharei kor ne'echaz bekor. mishum kach tzafon ne'echaz bamma'arav betzad zeh. darom shehu cham veyavesh, be'oto hayovesh shello ochez et hayovesh shel hamma'arav betzad acher, vene'echaz ma'arav bishnei tzedadim

afar ihu kar veyavesh, ve'al da mekabel aleih kullehu, vechullehu avdei beih avidttayeyhu, umekabela mikullehu, le'apaka becheileihon mezona le'alema. begin devema'arav it'achid afra, de'ihu kar veyavesh. vesitra de'ihu kar, achid batzafon de'ihu kar velach, deha kerira it'achid bikrira. begin kach tzafon it'achid bamma'arav besitra da. darom de'ihu cham veyavesh, behahu yeveishuta dileih, achid liveshuta dema'arav besitra achora, ve'it'achid ma'arav bitrein sitrin

Translations & Notes

עפר הוא קר ויבש, וע"כ מקבל עליו את כולם, את האש והמים והרוח. וכולם עושים בו את עבודתם ומקבל מכולם, כדי להוציא בכוחם מזונות לעולם. כי העפר נאחז במערב, שהוא קר ויבש. קר שבעפר נאחז בצפון, הקר והלח, כי הקר נאחז בקר, וע"כ הצפון נאחז מצד זה במערב. הדרום שהוא חם ויבש, נאחז היבש שלו ביבש שבמערב שבצד האחר שבמערב. ונאחז המערב בב' הצדדים.