41

 41 וְכֵן נֶאֱחָז דָּרוֹם בַּמִּזְרָח, שֶׁהֲרֵי חֲמִימוּת הַדָּרוֹם נֶאֱחֶזֶת בַּחֲמִימוּת הַמִּזְרָח. וּמִזְרָח נֶאֱחָז בַּצָּפוֹן, שֶׁהֲרֵי לַחוּתוֹ נֶאֱחֶזֶת בְּלַחוּת הַצָּפוֹן. עַכְשָׁו נִמְצָא דְּרוֹמִי''ת מִזְרָחִי''ת. מִזְרָחִי''ת צְפוֹנִי''ת. צְפוֹנִי''ת מַעֲרָבִי''ת. מַעֲרָבִי''ת דְּרוֹמִי''ת. וְכֻלָּם כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה לְהִשְׁתַּלְשֵׁל אֶחָד בְּאֶחָד.

 41 וְכֵן אִתְאֲחִיד דָּרוֹם בְּמִזְרָח, דְּהָא חֲמִימוּתָא דְּדָרוֹם, אִתְאֲחִיד בֵּיהּ בַּחֲמִימוּתָא דְּמִזְרָח. וּמִזְרָח אִתְאֲחִיד בַּצָּפוֹן דְּהָא לָחוּתָא דִּילֵיהּ אִתְאֲחִיד בְּלָחוּתָא דְּצָפוֹן. הַשְּׁתָּא אִשְׁתְּכַח דְּרוֹמִי''ת מִזְרָחִי''ת. מִזְרָחִי''ת צְפוֹנִי''ת. צְפוֹנִי''ת מַעֲרָבִי''ת. מַעֲרָבִי''ת דְּרוֹמִי''ת וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן דָּא בְּדָא, לְאִשְׁתַּלְשְׁלָא חַד בְּחַד.

vechen ne'echaz darom bammizrach, sheharei chamimut hadarom ne'echezet bachamimut hammizrach. umizrach ne'echaz batzafon, sheharei lachuto ne'echezet belachut hatzafon. achshav nimtza deromi"t mizrachi"t. mizrachi"t tzefoni"t. tzefoni"t ma'aravi"t. ma'aravi"t deromi"t. vechullam kelulim zeh bazeh lehishttalshel echad be'echad

vechen it'achid darom bemizrach, deha chamimuta dedarom, it'achid beih bachamimuta demizrach. umizrach it'achid batzafon deha lachuta dileih it'achid belachuta detzafon. hashetta ishttechach deromi yod't mizrachi yod't. mizrachi yod't tzefoni yod't. tzefoni yod't ma'aravi yod't. ma'aravi yod't deromi yod't vechullehu kelilan da beda, le'ishttalshela chad bechad

Translations & Notes

וכן נאחז הדרום במזרח, כי החום שבדרום נאחז בחום שבמזרח. וכן נאחז המזרח בצפון, כי הלח שלו נאחז בלח שבצפון. עתה נמצא:
דרומית מזרחית, שקשורים זה בזה על ידי החום שבשניהם.
מזרחית צפונית, ע"י הלח שבשניהם.
צפונית מערבית, הקר שבשניהם.
מערבית דרומית, ע"י היובש שבשניהם.
וכולם כלולים זה בזה, שמשתלשלים אחד בחברו.
הנה מובאים כאן ג' מיני כינויים אל ד' הבחינות חו"ג תו"מ, שהם ג' קווים, הנמשכים מג' נקודות חולם שורוק חיריק, ומלכות המקבלת אותם:
א. דרום, צפון, מזרח, ומערב,
ב. אש, מים, רוח, ועפר,
ג. חם ויבש, קר ולח, חם ולח, קר ויבש. וצריכים להבין פירושם וההפרש שביניהם.
הדרום נחשב לחסד, מים. והצפון לגבורה, אש. והמזרח לת"ת, רוח. והמערב לעפר, מלכות. אש הוא גבורה ודינים. מים הוא חסד. רוח ממוזג מחסד ודין. עפר מלכות. ומוסיף, שבכל אחת מאש רוח מים עפר יש שתי בחינות:
האחת, תורה על מידת הדין שבה,
השנייה, תורה על דרך השפעה שלה.
ונודע, שיש ב' בחינות דינים:
א. דינין דנוקבא, הבאים מחמת המסך שבמלכות, המכונים חום.
ב. דינין דדכורא, הבאים מחמת המשכת הארת החכמה משמאל ממעלה למטה, שמקפיאים האורות ואינם נמשכים למטה, המכונים קר, כמ"ש, מבטן מ"י יצא הקרח.
וכן ב' בחי' בדרך ההשפעה:
א. ממטה למעלה, שהוא בחי' שפע של ו"ק חסר ג"ר, ונקרא יבש, שאינו נמשך למטה.
ב. מלמעלה למטה, שהוא בחי' שפע של ג"ר, הנקרא לח, נוזלים הנמשכים ממעלה למטה.
כי האש, בה תוקף החום, דינים דנוקבא הבאים מחמת המסך. ויובש שלו תקיף, שהשפע שבו, שהולך ממטה למעלה ואינו נשפע למטה, וכמו יבש הוא כלפי מטה. והמים הם קר ולח. כי הדינים שבהם אינם אלא דינים דדכורא, המכונים קרח וקיפאון. אבל כשמתוקנים הם מאירים מלמעלה למטה כמו נוזלים. וזה נקרא לח. והרוח חם ולח, כי יש בו דינים דנוקבא, המכונים חום, ומכל מקום, השפע שלו הוא בחינת ג"ר, ונשפע ממעלה למטה, המכונה לח, כלומר נוזלים. והעפר קר ויבש, שיש בו דינין דדכורא, המכונה קר. ואינו מאיר אלא ממטה למעלה, ואינו נוזל כלום למטה, המכונה יבש, שהוא הארת ו"ק. הרי שמבאר מבחינת הדין ומבחינת השפע, שבד' בחינות אש מים רוח ועפר.
מי גרם להתחלקות הדינים והשפע בין ארבע הבחינות בשיעורים הללו? ד' הבחינות, דרום צפון מזרח מערב, או הפנימיות שלהם, אש מים רוח ועפר, נמשכות מג' הנקודות: חולם שורוק חיריק ומלכות המקבלתם. וד' הבחינות היוצאות בבינה, שכל מוחין דזו"ן דאצילות ובי"ע יוצאים משם. תחילה צריכים להמתיק המלכות בבינה, ומעלים המלכות למקום בינה, ואז יוצאים שם הו"ק, קטנות. כי אז נבקעת המדרגה לב' חצאים, אשר כתר וחכמה נשאר במדרגה, והמלכות שעלתה תחתיהם מסיימת את המדרגה, ובינה וזו"ן של המדרגה נופלים לחוץ המדרגה, למדרגה שמתחתיה.
וזה החולם, כלים דפנים, צד ימין, שיש לה ב' כלים כתר וחכמה וב' אורות רוח ונפש, וחסרה ג"ר, מחמת החיסרון של ג' כלים בינה וזו"ן, שנפלו מן המדרגה. ובעת ההיא היא נבחנת לאש, שהיא חם, כלומר דינים דנוקבא, הנמשכים מן המסך דמלכות שבקע המדרגה. וגם נבחנת ליבש, כלומר שהאורות נמשכים בה ממטה למעלה, שכלפי מטה נחשבת ליבש. ונתבאר למה האש, הנמשך מחולם, הוא חם ויבש ודרום.
ועתה נבאר נקודת השורוק. ע"י מ"ן נמשכת הארת ע"ב ס"ג דא"ק, שבהם שולטת המלכות דצ"א, העומדת במקומה אחר סיום ז"א. והארה זו מורידה גם המלכות המסיימת, שעלתה למקום בינה, ומחזירתה למלכות. ואז אותם בינה וזו"ן, שנפלו מן המדרגה מחמת עלייתה, חוזרים להמדרגה כמקודם. וכיוון שכבר נמצאו ה' כלים כח"ב זו"ן במדרגה, מתלבשים בהם ה' אורות נרנח"י, וחוזרת המדרגה לבחי' ג"ר.
אמנם נקודת החולם נשארה כמו שהייתה לפני ירידת המלכות למקומה, ולא נשתנתה מחמת המשכת הג"ר. וכל המשכה חדשה הזו, קבלו הבינה וזו"ן, שחזרו אל המדרגה אחר נפילתם. אלא שנעשו לב' קווים בתוך המדרגה. כי נקודת החולם, שבה כתר וחכמה, נעשתה לקו ימין. ונקודת השורוק, שבה בינה וזו"ן, שחזרו לבחינת ג"ר, ע"י ירידת המלכות למקומה, נעשתה לקו שמאל.
בנקודת השורוק יש שני המשכות:
א. שמשמש להגדיל את החסדים, שמקבל מן החולם. ואז יש שלום גדול ביניהם.
ב. שממשיך אור החכמה ממעלה למטה, אז נעשה מחלוקת ביניהם. כי נקודת השורוק רוצה לבטל את נקודת החולם. וכן להיפך, נקודת החולם רוצה אז לבטל את נקודת השורק. ואז ניקפאים האורות שבשורוק.
ואלו ב' מיני המשכות שבנקודת השורוק, הן במדרגות אברהם, הקריבה למצרים והירידה למצרים.
וצפון, נקודת השורוק, הוא מים שטיבעם קר ולח. נאמר על ההמשכה דמין הא', שאז הוא לח, שנמשך ממעלה למטה כמו נוזלים. ואז הוא קר, שורש לדינים דדכורא, שאם ימשיך ההמשכה של מין הב', תתגבר קרירות ויקפאו המים. אבל כל עוד שהוא בהמשכה של מין הא', אינם נקפאים אלא נוזלים. והם רק קרים, שהוא שורש לקיפאון. והנה נתבאר למה המים הנמשכים מנקודת השורוק הם קר ולח.
ולמה שינה כאן הזוהר משאר המקומות, שדרום אש וצפון מים? מפני שהדרום נמשך מחולם, אש, כלומר חם ויבש. והצפון נמשך משורוק, מים, קר ולח. והכתוב, שדרום חסד, מים, וצפון דין, אש, יתבאר לפנינו.
השורוק, אחר שהשלימה ההמשכה של מין הא', ממשיכה ההמשכה של מין הב', המביאה אותה למחלוקת עם החולם, שאז נקפאים בה האורות, ונסתמת. ואז ז"א עולה למ"ן לבינה, שיש בו מסך דבחי"א, המכונה מסך דחיריק. אשר מסך זה ממעט את נקודת השורוק מג"ר לו"ק, שעי"ז נכנע נקודת השורוק, תחת נקודת החולם, ונעשה שלום ביניהם, שמקיים הארת שניהם, אלא שהימין, דרום, יאיר ממעלה למטה, והשמאל, צפון, יאיר ממטה למעלה בלבד.
ונמצא שנתחלפו המוחין. כי המים שהיו בצפון קר ולח, באו עתה לדרום, שמושפעים שם מלמעלה למטה. והאש שהייתה בדרום, באה לצפון, משום המסך דחיריק, שמיעט אותו מג"ר לו"ק, ויש בו דינים דמסך, ואין המוחין שבו נוזלים ממעלה למטה. וע"כ הוא חם, מחמת הדינים דנוקבא שבמסך דחיריק. והוא יבש, שאינו משפיע עוד מלמעלה למטה, אלא ממטה למעלה בלבד. הרי שמחמת הכרעת קו האמצעי, נתחלפו המוחין. האש, שהייתה בדרום, באה לצפון. והמים, שהיו בצפון, באו לדרום.
ההתחלפות הזה היא רק בפנימיות, במוחין, שנקראים אש ומים. אמנם החיצוניות, שהם הכלים, הנקראים דרום צפון, אינם משתנים כלום, ונשארים כמו שהיו ממקום יציאתם, מטרם הכרעת קו אמצעי, שהדרום היה ונשאר חם ויבש, והצפון היה ונשאר קר ולח. ומחמת זה נעשה הופכיות בין המוחין והכלים. כי הכלי של הימין, דרום, תמיד חם ויבש. משא"כ המוחין שבו, שלאחר הכרעת הקו האמצעי, הם קר ולח. והכלי של השמאל, צפון, תמיד קר ולח. אבל המוחין שבו, לאחר הכרעת קו ימין, הם חם ויבש.
לאחר הכרעת קו האמצעי, שכבר נתחלפו המוחין, אש הוא בשמאל לצד צפון. כי לאחר הכרעת קו האמצעי, האש, בה תוקף החום, דינים דנוקבא שנקראים חום. והיובש שלו תקיף, שאינו משפיע כלום למטה אלא ממטה למעלה בלבד. והיפוכו הוא הצפון, כי הכלי שנקרא צפון אינו משתנה כלום מחמת ההכרעה דקו אמצעי, ונשאר קר ולח כמקודם, ונמצא שהוא בהיפוך מן המוחין המלובשים בו, כי המוחין נשתנו מחמת הכרעת קו אמצעי שהמים באו בדרום והאש בצפון, שהוא חם ויבש. אבל הצפון שהוא הכלי, עודו נשאר בבחינת מים כמקודם ההכרעה, שהם קר ולח. הרי שהצפון הוא בהיפוך מהמוחין המלובשים בו, שהם האש. מים לימין והוא לצד דרום, שהכלי הוא חם ויבש, והמוחין הם מים, שהם קר ולח.
והם ג"כ הפוכים זה לזה. הצפון, קר ולח, נתלבש בו אש, חם ויבש. וכן לצד דרום. דרום הוא חם ויבש, כי הכלי אינו משתנה, נתלבשו בו מים, קרים ולחים. שבאו מצפון לדרום מסיבת התהפכותם המוחין נשלמים רק ע"י הכלי, שהיה להם מקודם הכרעת קו האמצעי. ושהמים מדרום חוזרים לצפון, הוא משום שהכלי, הדרום, אינו יכול להשלים הג"ר שבמוחין של המים, עד שבאים בחזרה אל הכלי שלהם, הצפון. ומצפון נמשכים מים כי בצפון מקבלים שלמותם.
וכן במוחין של האש שבכלי דצפון. האש יוצאת מצפון ובאה בתוקפו של הדרום, כדי להשתלם שם, כי הדינים דנוקבא אין להם גילוי בכלי של הדרום, משום שהמסך נמצא שם למטה מהכלים של כתר וחכמה, הכלים של הימין ודרום. ואין עוביות המסך יכול לפגום משהו למעלה ממקומו. ויצא תוקף החום לעולם מן הדרום, שבהיותם באים מדרום, אין בהם שום פגם, כי הקב"ה, קו אמצעי, שעה שישאילו זה מזה, ששואל משלמות הדרום ונותן לצפון, ושואל משלמות של צפון ונותן לדרום.
אכן, רוח ומזרח וכן עפר ומערב, אין שום הפכיות בהם בין אור לכלי, משום שבאים שניהם אחר הכרעת קו אמצעי. וע"כ אין התהפכות המוחין נוהג בהם, ואין סיבה שתהיה הישתנות בין אור לכלי. ולפיכך, רוח ומזרח שניהם חם ולח, כי להיותו קו אמצעי, הוא נושא למסך דחיריק, שבו דינין דנוקבא הנקראים חם. ויש בו הארת ג"ר, שמושפעים ממעלה למטה, הנקרא לח, משום שהשלים הג"ר בימין ושמאל דבינה, ששלושה יוצאים מאחד, ואחד זוכה בשלושה.
ועפר ומערב, שניהם הם קר ויבש. משום שמלכות, הנקראת עפר ומערב, נבנית מקו שמאל דבינה, מבחינת הכלי שבו, הנקרא צפון, קר. ומשום שהיא נקבה, שיש בה דינים דנוקבא, היא צריכה לקבל מיתוק מהכלי שבימין דבינה, הנקרא דרום, יבש. וכאן בעפר ומערב אין הפרש בין מוחין לכלי, כי שניהם מקבלים מדרום וצפון, שהם כלים.
והוא מטעם, שהמלכות היא רק כלי, והאור שבה אינו של עצמה אלא מז"א. אבל ברוח ומזרח יש הפרש בין מוחין לכלי, כי המוחין שבו, הנקרא רוח, מקבל מימין ושמאל, הנקראים אש ומים, שהם מוחין. והכלי שבו, הנקרא מזרח, מקבל מימין ושמאל של הכלים, הנקראים צפון ודרום, שהם כלים.

42

 42 כְּמוֹ כֵן צָפוֹן עוֹשֶׂה זָהָב, שֶׁמִּצַּד תֹּקֶף הָאֵשׁ נַעֲשֶׂה זָהָב, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (איוב לז) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. שֶׁאֵשׁ אָחוּז בֶּעָפָר וְנַעֲשֶׂה זָהָב, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (שם כח) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ. וְסוֹד זֶה שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב.

 42 כְּגַוְונָא דָּא, צָפוֹן עָבִיד דַּהֲבָא. דְּמִסְטְרָא דְּתּוּקְפָּא דְּאֶשָּׁא, אִתְעָבִיד דַּהֲבָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (איוב ל''ז) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. דְּאֵשׁ אִתְאֲחִיד בֶּעָפָר, וְאִתְעָבִיד דַּהֲבָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (איוב כ''ח) וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ. וְרָזָא דָּא, שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב.

kemo chen tzafon oseh zahav, shemmitzad tokef ha'esh na'aseh zahav, vehaynu shekatuv (yvv lz) mitzafon zahav ye'eteh. she'esh achuz be'afar vena'aseh zahav, vehaynu shekatuv (shm chch) ve'afrot zahav lo. vesod zeh shenayim keruvim zahav

kegavevna da, tzafon avid dahava. demistera dettukepa de'esha, it'avid dahava. vehayeynu dichttiv, (yvv l''z) mitzafon zahav ye'eteh. de'esh it'achid be'afar, ve'it'avid dahava. vehayeynu dichttiv, (yvv ch''ch) ve'afrot zahav lo. veraza da, shenayim keruvim zahav

Translations & Notes

כעין זה, עושה הצפון את הזהב. כי מצד תוקף האש, נעשה הזהב. שכתוב, מצפון זהב יֶאֱתֶה. כי האש נאחז בעפר ונעשה זהב. וכתוב, ועפרות זהב לו. וזה שניים כרובים זהב.
כי האש היא דינים דקטנות הבינה. וכשמתחברת האש הזו עם העפר, יורד המסך מבינה בחזרה למקומו, ומתגלה החכמה בעפר, במלכות. והוא הזהב. וכמ"ש מצפון זהב יֶאֱתֶה. כי שם מלובשת האש. וזה שניים כרובים זהב, שנמשכו בהם המוחין דחכמה, הנקרא זהב. אמנם בלי עפר אין זהב, כי אין החכמה מתגלה זולת במלכות. כמ"ש, ועפרות זהב לו.

43

 43 מַיִם נֶאֱחָזִים בֶּעָפָר, וּקְרִירוּת בְּלַחוּת עוֹשֶׂה כֶסֶף, כָּעֵת הֲרֵי עָפָר נֶאֱחָז בִּשְׁנֵי צְדָדִים, בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וְנִתָּן בֵּינֵיהֶם. רוּחַ אוֹחֶזֶת אֶת הַמַּיִם, וְאוֹחֶזֶת [תְּמִיהָה, בְּמַה שֶּׁאָמַר רוּחַ קַר וְיָבֵשׁ, שֶׁאִם כֵּן, רוּחַ וְעָפָר שָׁוִים בְּטִבְעָם, אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי רוּחַ חַם וְלַח, וְאִם כֵּן נוּכַל לוֹמַר שֶׁאוֹחֵז הָרוּחַ לִשְׁנֵי צְדָדִים - אֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ, וְרוּחַ חַם וְלַח. הַצַּד שֶׁהוּא חַם אוֹחֵז בְּאֵשׁ, וְהַצַּד שֶׁהוּא לַח אוֹחֵז בְּמַיִם, וּמַפְרִיד מַחֲלֹקֶת שֶׁל אֵשׁ וּמַיִם. עָפָר הוּא קַר וְיָבֵשׁ, וּמַיִם קָרִים וְלַחִים, וְהַצַּד הַקַּר אוֹחֵז בֶּעָפָר בַּצַּד הַקַּר. נִמְצָא שֶׁעָפָר מְקַבֵּל עָלָיו כֻּלָּם, מִשּׁוּם כָּךְ אָחוּז לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁהֲרֵי אֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ, מַיִם קַר וְלַח. ע''כ] אֶת הָאֵשׁ, וּמוֹצִיאָה שְׁנַיִם כְּאֶחָד, שֶׁהוּא עֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. וְעָפָר שֶׁאָמַרְנוּ, כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ בַּיֹּבֶשׁ וְהַקֹּר שֶׁלּוֹ, יוֹצֵא בַּרְזֶל, וְסִימָנְךָ - (קהלת י) אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְגוֹ'.

 43 מַיִם אִתְאֲחִיד בֶּעָפָר, וּקְרִירוּתָא בְּלָחוּתָא עָבִיד כֶּסֶף, הַשְׁתָּא הָא עָפָר אִתְאֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרִין, בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וְאִתְיְיהִיב בֵּינַיְיהוּ. רוּחָא אָחִיד לְמַיִם, וְאָחִיד (הגהה תמיהה במה דאמר רוח קר ויבש שאם כן עפר ורוח שוים בטבעם אבל יש אומרים כי רוח חם ולח (עמ''ש בתיקונים ל''ה ב') ואם כן נוכל לומר דאחיד רוח לתרין סטרין אש חם ויבש ורוח חם ולח סטרא דאיהו חם אחיד באש וסטרא דאיהו לח אחיד במיא ואפריש מחלוקת דאשא ומיא. עפר איהו קר ויבש ומים קרים ולחים וסטרא דקר אחיד בעפר בסטרא דקר אשתכח דעפר מקבל עליה כלהו בגין כך אחיד לתרין סטרין דהא אש חם ויבש מים קר ולח ע''כ) (דף כ''ד ע''ב) לְאֵשׁ, וְאַפִּיק תְּרֵין כְּחַד, דְּאִיהוּ (יחזקאל א') עֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. וְעָפָר דְּקַאמְרָן, כַּד אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, בִּיבִישׁוּ וּקְרִירוּ דִּילֵיהּ, נָפִיק בַּרְזֶל, וְסִימָנִיךְ, (קהלת י') אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְגוֹ'

mayim ne'echazim be'afar, ukerirut belachut oseh chesef, ka'et harei afar ne'echaz bishnei tzedadim, bazzahav uvakesef, venittan beineihem. ruach ochezet et hammayim, ve'ochezet [temihah, bemah she'amar ruach kar veyavesh, she'im ken, ruach ve'afar shavim betiv'am, aval yesh omerim ki ruach cham velach, ve'im ken nuchal lomar she'ochez haruach lishnei tzedadim - esh cham veyavesh, veruach cham velach. hatzad shehu cham ochez be'esh, vehatzad shehu lach ochez bemayim, umafrid machaloket shel esh umayim. afar hu kar veyavesh, umayim karim velachim, vehatzad hakkar ochez be'afar batzad hakkar. nimtza she'afar mekabel alav kullam, mishum kach achuz lishnei hatzedadim, sheharei esh cham veyavesh, mayim kar velach. "ch] et ha'esh, umotzi'ah shenayim ke'echad, shehu ein nechoshet kalal. ve'afar she'amarnu, keshehu levado bayovesh vehakkor shello, yotze barzel, vesimanecha - (khlt y) im kehah habarzel vego

mayim it'achid be'afar, ukeriruta belachuta avid kesef, hashtta ha afar it'achid bitrein sitrin, bazzahav uvakesef, ve'ityeyhiv beinayeyhu. rucha achid lemayim, ve'achid (hghh tmyhh vmh d'mr rvch kr vyvsh sh'm chn fr vrvch shvym vtv'm vl ysh vmrym chy rvch chm vlch (m''sh vtykvnym l''h v') v'm chn nvchl lvmr d'chyd rvch ltryn stryn sh chm vyvsh vrvch chm vlch str d'yhv chm chyd v'sh vstr d'yhv lch chyd vmy v'frysh mchlvkt d'sh vmy. fr yhv kr vyvsh vmym krym vlchym vstr dkr chyd v'fr vstr dkr shtchch d'fr mkvl lyh chlhv vgyn chch chyd ltryn stryn dh sh chm vyvsh mym kr vlch ''ch) (df ch''d ''v) le'esh, ve'apik terein kechad, de'ihu (ychzk'l ') ein nechoshet kalal. ve'afar deka'mran, kad ihu bilchodoy, bivishu ukeriru dileih, nafik barzel, vesimanich, (khlt yod) im kehah habarzel vego

Translations & Notes

מים נאחזים בעפר. והקרירות של העפר בלחות של המים עושה כסף, שהוא אור החסדים שבדרום, המושפע ממעלה למטה. וכשמתחבר עם הקר ויבש שבעפר, מתבטל היבש שבעפר, ונעשה לח, כלומר נוזלים ממעלה למטה. ומדרגה זו של העפר, נקרא כסף.
עתה הרי העפר נאחז בב' הצדדים, בזהב ובכסף, וניתן ביניהם. הרוח אוחז במים ואוחז באש, להיותו קו אמצעי, ומוציא את שניהם כאחד, שנקרא עין נחושת קָלָל. ועפר, כשהוא בפני עצמו בקר ויבש שבו, יוצא ממנו ברזל. והסימן שלך אם קהה הברזל. והעפר, המלכות, נקראת יד כהה. כי המלכות היא תפילין של יד.