53

 53 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲרֵי הַמֻּבְחָר שֶׁבַּכֹּל וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאָמַר אוֹתוֹ לְבַסּוֹף? אָמַר לוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין הַמֻּבְחָר אֶלָּא הַיְצִיאָה, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מֵעַבְדוּתָם לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ רוֹאִים שָׁם שֶׁכָּל הָאֲסִירִים שֶׁהָיוּ בֵינֵיהֶם, קוֹשְׁרִים אוֹתָם בְּקִשְׁרֵי כִשּׁוּף, וְלֹא יְכוֹלִים לָצֵאת מִבֵּינֵיהֶם לְעוֹלָמִים. וְלָכֵן הִתְבַּשְּׂרוּ בְּמַה שֶּׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מִכֹּל.

 53 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהָא שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי (דף כ''ה ע''א) לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאָמַר לֵיהּ לְבָתַר. אֲמַר לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא, לֵית לְהוּ שְׁבָחָא אֶלָּא יְצִיאָה. דְּחָשִׁיבִי דְּלָא יִפְקוּן מֵעַבְדוּתְהוֹן לְעָלְמִין, בְּגִין דַּהֲווֹ חָמָאן תַּמָּן דְּכָל אֲסִירֵי דַּהֲווֹ בֵּינַיְיהוּ מְקַשְׁרוּ לוֹן בְּקִשְׁרָא דְּחָרָשֵׁי, וְלָא יַכְלִין לְנָפְקָא מִבֵּינַיְיהוּ לְעָלְמִין. וּבְגִין כַּךְ, מַה דְּחָבִיב עָלַיְיהוּ מִכֹּלָּא, אִתְבַּשָּׂרוּ בֵּיהּ.

amar rabi yosei, vaharei hammuvchar shebakol velakachtti etchem li le'am vehayiti lachem le'lohim, ve'amar oto levassof? amar lo, be'oto zeman ein hammuvchar ella haytzi'ah, shechashevu shello yetze'u me'avdutam le'olamim, mishum sheha'u ro'im sham shekal ha'asirim sheha'u veineihem, kosherim otam bekishrei chishuf, velo yecholim latze't mibeineihem le'olamim. velachen hitbaseru bemah shechaviv aleihem mikol

amar ribi yosei, veha shevacha decholla, velakachtti etchem li le'am vehayiti (df ch''h '') lachem le'lohim, ve'amar leih levatar. amar leih, behahu zimna, leit lehu shevacha ella yetzi'ah. dechashivi dela yifkun me'avdutehon le'alemin, begin dahavo chama'n tamman dechal asirei dahavo beinayeyhu mekashru lon bekishra decharashei, vela yachlin lenafeka mibeinayeyhu le'alemin. uvegin kach, mah dechaviv alayeyhu mikolla, itbasaru beih

Translations & Notes

יפה מכולם הוא, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים. ואמר להם זה אחר כך. בזמן ההוא לא היה להם דבר יפה יותר מיציאה, כי חשבו שלא יצאו מעבדותם לעולם, כי היו רואים שם, שכל הָאֲסוּרִים שהיו ביניהם, היו מקשרים אותם בקשרים של כשפים, ולא יכלו לצאת מביניהם לעולם. ומשום זה, מה שחביב עליהם יותר מכולם, נתבשרו בו תחילה.

54

 54 וְאִם תֹּאמַר, אַף עַל גַּב שֶׁיָּצְאוּ, הֲרֵי אוּלַי יֵלְכוּ [חֵילוֹתָם] אַחֲרֵיהֶם לְהַזִּיק לָהֶם - כָּתוּב וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבוֹדָתָם. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי יֵצְאוּ וְיִנָּצְלוּ וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם גְּאֻלָּה - תַּלְמוּד לוֹמַר וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִם תֹּאמַר לֹא יְקַבְּלֵם - הֲרֵי כָּתוּב וְלָקַחְתִּי. וְאִם תֹּאמַר, כְּשֶׁיְּקַבְּלֵם לֹא יְבִיאֵם לָאָרֶץ - הֲרֵי כָּתוּב וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

 54 וְאִי תֵּימָא אַף עַל גַּב דְּנָפְקוּ, הָא דִּילְמָא יִזְּלוּן (חיליהו) בַּתְרַיְיהוּ לְאַבְאָשָׁא לוֹן, כְּתִיב וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבוֹדָתָם. וְאִי תֵּימָא הָא יִפְקוּן וְיִשְׁתֵּזְבוּן, וְלָא יְהֵא לוֹן פְרִיקָא, תַּלְמוּד לוֹמַר וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִי תֵּימָא לֹא יְקַבְּלֵם, הָא כְּתִיב וְלָקַחְתִּי. וְאִי תֵּימָא כְּשֶׁיְּקַבְּלֵם לֹא יְבִיאֵם לָאָרֶץ, הָא כְּתִיב וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ'.

ve'im to'mar, af al gav sheiatze'u, harei ulay yelechu [cheilotam] achareihem lehazzik lahem - katuv vehitzaltti etchem me'avodatam. ve'im to'mar, harei yetze'u veyinnatzelu velo tihyeh lahem ge'ullah - talmud lomar vega'altti etchem bizroa netuyah. ve'im to'mar lo yekabelem - harei katuv velakachtti. ve'im to'mar, kesheiekabelem lo yevi'em la'aretz - harei katuv veheve'ti etchem vego

ve'i teima af al gav denafeku, ha dilma yizzelun (chylyhv) batrayeyhu le'av'asha lon, ketiv vehitzaltti etchem me'avodatam. ve'i teima ha yifkun veyishttezevun, vela yehe lon ferika, talmud lomar vega'altti etchem bizroa netuyah. ve'i teima lo yekabelem, ha ketiv velakachtti. ve'i teima kesheiekabelem lo yevi'em la'aretz, ha ketiv veheve'ti etchem vego

Translations & Notes

ואם אע"פ שיצאו ממצרים, יכול להיות שילכו אחריהם להרע להם. ע"ז כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם. ואם יכול להיות שיֵצאו וינצלו, אבל לא תהיה להם גאולה. וע"ז כתוב, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. ואם לא יקבלם לעם, ע"ז כתוב, ולקחתי. ואם תאמר, כשיקבלם לעם, לא יביאם לארץ, ע"ז כתוב, והבאתי אתכם אל הארץ.
ואם אע"פ שיצאו ממצרים, יכול להיות שילכו אחריהם להרע להם. ע"ז כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם. ואם יכול להיות שיֵצאו וינצלו, אבל לא תהיה להם גאולה. וע"ז כתוב, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. ואם לא יקבלם לעם, ע"ז כתוב, ולקחתי. ואם תאמר, כשיקבלם לעם, לא יביאם לארץ, ע"ז כתוב, והבאתי אתכם אל הארץ.
כלל ופרט

55

 55 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. מִצְוָה זוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. רֵאשִׁית רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמִּצְווֹת - לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכְּלָל. מַה זֶּה בַּכְּלָל? לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, וּבָרָא אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל חֵילוֹתֵיהֶם. וְזֶהוּ בַּכְּלָל. וְסוֹף הַכֹּל בִּפְרָט, לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט.

 55 רעיא מהימנא (שמות ו') וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ' פִּקּוּדָא דָּא קַדְמָאָה דְּכָל פִּקּוּדִין. רֵאשִׁיתָא קַדְמָאָה דְּכָל פִּקּוּדִין, לְמִנְדַּע לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְלָלָא. מַאי בִּכְלָלָא. לְמִנְדַּע דְּאִית שַׁלִּיטָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ רִבּוֹן עָלְמָא, וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן. וְדָא אִיהוּ בִּכְלָלָא. וְסוֹפָא דְּכֹלָּא בִּפְרָט, לְמִנְדַּע לֵיהּ בִּפְרָט.

velakachtti etchem li le'am vehayiti lachem le'lohim vida'ttem ki ani 'he eloheichem vego'. mitzvah zo ri'shonah shel kal hammitzvot. re'shit ri'shonah lechal hammitzvot - lada'at et hakkadosh baruch hu bakelal. mah zeh bakelal? lada'at sheiesh shallit elyon shehu ribon ha'olam, uvara el kal ha'olamot, shamayim va'aretz vechal cheiloteihem. vezehu bakelal. vesof hakol bifrat, lada'at oto bifrat

r'y mhymn (shmvt v') velakachtti etchem li le'am vehayiti lachem le'lohim vida'ttem ki ani adonay ' eloheichem vego' pikkuda da kadma'ah dechal pikkudin. re'shita kadma'ah dechal pikkudin, leminda leih lekudesha berich hu bichlala. ma'y bichlala. leminda de'it shallita illa'ah, de'ihu ribon alema, uvara alemin kullehu, shemaya ve'ar'a vechal cheileihon. veda ihu bichlala. vesofa decholla bifrat, leminda leih bifrat

Translations & Notes

אני ה' אלקיכם. מצווה זו הראשונה לכל המצוות, כי התחלה ראשונה של כל המצוות, הוא לדעת את הקב"ה בבחינת כלל. לדעת שיש מושל עליון, שהוא אדון העולם, וברא כל העולמות, שמים וארץ וכל צבאם. וזה הוא כלל. וסוף הכל הוא בפרט, לדעת אותו בפרט.