59

 59 וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (משלי א) יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת - הַתֵּרוּץ, זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט לָדַעַת מִי הִיא יִרְאַת ה'. וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִירָא מִמֶּנּוּ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע, אֲבָל כָּאן כָּתוּב רֵאשִׁית דַּעַת, לָדַעַת אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוּא רֵאשִׁית, לָדַעַת אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ פְּרָט.

 59 וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, (משלי א') יִרְאַת יְיָ' רֵאשִׁית דָּעַת. תִּירוּצָא, דָּא בְּאוֹרַח פְּרָט, לְמִנְדַּע מַאן אִיהוּ יִרְאַת יְיָ'. וְאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, עַד לָא יִנְדַּע, אֲבָל הָכָא כְּתִיב רֵאשִׁית דַּעַת, לְמִנְדַּע לֵיהּ דְּהָא אִיהוּ רֵאשִׁיתָא, לְמִנְדַּע לֵיהּ בְּאוֹרַח פְּרָט.

ve'im to'mar, harei katuv (mshly ) yir'at 'he re'shit da'at - hatterutz, zeh bederech perat lada'at mi hi yir'at 'he. ve'af al gav sheiesh la'adam lira mimmennu ad shello yeda, aval ka'n katuv re'shit da'at, lada'at oto sheharei hu re'shit, lada'at oto bederech perat

ve'i teima, ha ketiv, (mshly ') yir'at adonay ' re'shit da'at. tirutza, da be'orach perat, leminda ma'n ihu yir'at adonay '. ve'af al gav de'it leih levar nash ledachala minneih, ad la yinda, aval hacha ketiv re'shit da'at, leminda leih deha ihu re'shita, leminda leih be'orach perat

Translations & Notes

וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. והמלכות, פרט, נקראת יראת ה'. ועם זה נאמר בה ראשית. הרי שהפרט הוא ראשית, ולא הכלל? כאן המדובר בדרך פרט עצמו. כלומר, ראשית של הפרט, שצריכים לדעת מתחילה מי הוא יראת ה'. אבל ראשית הכל הוא הכלל ולא הפרט. ואע"פ שיש לאדם לירא ממנו, מטרם שידע וישיג את יראת ה', ולמה כתוב, יראת ה' ראשית דעת, שמשמע שצריכים תחילה לדעתו. כי כאן כתוב, ראשית דעת, שפירושו, שתחילה יש לירא מפניו, וע"י יראה באים לראשית דעת. ולדעת אותו, כי יראת ה' הוא ראשית, לדעת אותו בדרך פרט.

60

 60 לָכֵן מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף, וְסוֹד זֶה - (ישעיה מד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְהַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁיֵּדַע אֶת זֶה בִּכְלָל, יַשְׁלִים אֶת כָּל אֵיבָרָיו, וּמִי הֵם? מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שֶׁהֵם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבְרֵי הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בָּהֶם עַל זֶה בִּכְלָל, אָז יֵדַע בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁזֶּה הוּא רְפוּאָה לְכֻלָּם, וְיֵדַע אֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמִּתְחַבְּרִים לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים.

 60 בְּגִין כַּךְ, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה לְמִנְדַּע לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בְּרֵישָׁא וּבְסוֹפָא. וְרָזָא דָּא (ישעיה מ''ד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְכֹלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, וְרָזָא חֲדָא. כֵּיוָן דְּיִנְדַּע דָּא בִּכְלָל, יַשְׁלִים כָּל שַׁיְיפוֹי. וּמַאן אִינּוּן. רמ''ח פִּקּוּדִין, דְּאִינּוּן רמ''ח שַׁיְיפִין דְּבַר נָשׁ. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים בְּהוּ עַל הַאי בִּכְלָל, כְּדֵין יִנְדַּע בְּאוֹרַח פְּרָט, דְּדָא אִיהוּ אַסְוָותָא לְכֻלְּהוּ, וְיִנְדַּע כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, דְּמִתְחַבְּרָן לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין.

lachen mitzvah ri'shonah lehakir et hakkadosh baruch hu bichlal uferat, bahatchalah uvassof, vesod zeh - (ysh'yh md) ani ri'shon va'ani acharon. ani ri'shon bichlal, va'ani acharon bifrat. vehakol bichlal echad vesod echad. keivan sheieda et zeh bichlal, yashlim et kal eivarav, umi hem? ma'tayim arba'im ushemoneh mitzvot, shehem ma'tayim arba'im ushemonah eivrei ha'adam. keivan shehishttallem bahem al zeh bichlal, az yeda bederech perat, shezzeh hu refu'ah lechullam, veyeda et kal yemot hashanah shemmitchaberim latet refu'ah lechal ha'eivarim

begin kach, pikkuda kadma'ah leminda leih lekudesha berich hu bichlal uferat, bereisha uvesofa. veraza da (ysh'yh m''d) ani ri'shon va'ani acharon. ani ri'shon bichlal, va'ani acharon bifrat. vecholla bichlala chada, veraza chada. keivan deyinda da bichlal, yashlim kal shayeyfoy. uma'n innun. rm''ch pikkudin, de'innun rm''ch shayeyfin devar nash. keivan de'ishttelim behu al ha'y bichlal, kedein yinda be'orach perat, deda ihu asvavta lechullehu, veyinda kal yomei shatta, demitchaberan lemeihav asvavta lechal shayeyfin

Translations & Notes

אלו שעושים זכויות על מנת לקבל פרס, לקבל שכר, יורד הקב"ה במרכבתו של העבד, מטטרון, ובד' שומרים שלו, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. ומי שעושה זכויות, שלא על מנת לקבל פרס, יורד עליה במרכבה של עצמו. ולרשעים יורד עליהם במעשיהם, באלו שדים ומזיקים ומלאכי חבלה, במרכבתם, כדי להיפרע מהם.
וארא - באל שדי ושמי הויה לא נודעתי להם
משום זה מצווה ראשונה היא לדעת את הקב"ה בכלל ופרט, בראש וסוף. כמ"ש במצרים, וידעתם את ה' אלקיכם, שהוא לשון עתיד. והוא נגמר בסוף מ' שנה בפרט. וזה עניין, אני ראשון ואני אחרון. אני ראשון, בכלל, ואני אחרון, בפרט. והכל נאמר בכלל אחד וסוד אחד.
ואחַר שידע זה בכלל, ישלים כל איבריו, רמ"ח מצוות עשה, שהם רמ"ח אברים של נשמת האדם. שכל מצוות עשה מתקן איבר שכנגדו בנשמת האדם. אחר שנשתלם בהם בזה בכלל, אז ידע בדרך פרט, שימשיך הארת החכמה מן המלכות, כי זה, הפרט, הוא רפואה לכולם. וידע איך כל ימי השנה, כל הספירות של המלכות, שנקראת שנה, מתחברים לתת רפואה לכל האיברים, שהם המצוות, ומשלימים אותם.

61

 61 וְאִם תֹּאמַר, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵיךְ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים? וַדַּאי כָּךְ הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. הַשָּׁנָה וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, [בִּזְמַן] שֶׁהָאֵיבָרִים מְרִיקִים בְּרָכוֹת לִימוֹת הַשָּׁנָה, וְאָז רְפוּאָה וְחַיִּים תְּלוּיִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִתְמַלְּאִים מֵהַכֹּל. מִי גָרַם לָהֶם? יְמוֹת הַשָּׁנָה.

 61 וְאִי תֵּימָא, כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, הֵיךְ יַהֲבִין אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין. וַדַּאי הָכִי הוּא עֵילָּא וְתַתָּא, שַׁתָּא וְיוֹמֵי דִּילֵיהּ, יַהֲבִין אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין עֵילָּא וְתַתָּא, (בזמנא) דְּשַׁיְיפִין אֲרִיקוּ בִּרְכָּאן לְיוֹמֵי שַׁתָּא כְּדֵין אַסְוָותָא וְחַיִּין תַּלְיָין עֲלָן מִלְּעֵילָּא, וְאִתְמַלְיָין מִכֹּלָּא. מַאן גָּרִים לוֹן. יוֹמֵי שַׁתָּא.

ve'im to'mar, kal yemot hashanah eich notenim refu'ah lechal ha'eivarim? vada'y kach hu lema'lah ulemattah. hashanah vehayamim shellah notenim refu'ah lechal ha'eivarim, lema'lah ulemattah, [bizman] sheha'eivarim merikim berachot limot hashanah, ve'az refu'ah vechayim teluyim aleinu milma'lah umitmalle'im mehakol. mi garam lahem? yemot hashanah

ve'i teima, kal yomei shatta, heich yahavin asvavta lechal shayeyfin. vada'y hachi hu eilla vetatta, shatta veyomei dileih, yahavin asvavta lechal shayeyfin eilla vetatta, (vzmn) deshayeyfin ariku birka'n leyomei shatta kedein asvavta vechayin talyayn alan mille'eilla, ve'itmalyayn mikolla. ma'n garim lon. yomei shatta

Translations & Notes

איך נותנים כל ימי השנה רפואה לכל האיברים, שהרי המלכות, השנה, אין לה מעצמה כלום? ולהיפך, האיברים, הכלל, הם רמ"ח צינורות השפע של ז"א, הם המשפיעים הכל אל המלכות. ודאי כן הוא למעלה, בזו"ן, ולמטה, באדם התחתון, שהשנה והימים שלה, שהם ספירותיה, נותנים רפואה לכל האיברים למעלה, בז"א, ולמטה, באדם. כי האיברים משפיעים שפע ברכות לימי השנה, שהם ספירות המלכות, הפרט. שבכל מצוות עשה שהאדם מקיים, ממשיך שפע ברכות מאיבר, צינור אחד של ז"א, אל אחד מימי השנה, הפרט. ואז רפואה וחיים תלויים עלינו מלמעלה עד שהאיברים מתמלאים מכל השלמות, ומשפיעים אותם אל הפרט, שהוא השנה. ואז מתגלים המוחין של הפרט.
מי גרם לאיברים שיתמלאו מכל השלמות? ימי השנה. כי האיברים באו להשלימה. ואם לא הייתה השנה צריכה תיקון, לא היו האיברים, שהם צינורות השפע של ז"א, מתמלאים בשפע. ע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו הרפואה וחיים אל האיברים.