62

 62 אַף כָּךְ גַּם לְמַטָּה, כְּשֶׁאָדָם יַשְׁלִים אֶת גּוּפוֹ בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵין לְךָ כָּל יוֹם שֶׁלֹּא בָא לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ, אָז חַיִּים וּרְפוּאָה תְּלוּיִים עָלָיו מִלְמַעְלָה. מִי גָרַם לוֹ? אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁנָה. יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁמִּתְבָּרְכִים מִלְמַעְלָה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם, כָּךְ גַּם מִתְבָּרְכִים לְמַטָּה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם.

 62 אוּף הָכִי נָמֵי לְתַתָּא, כַּד בַּר נָשׁ יַשְׁלִים גּוּפֵיהּ בְּאִינּוּן פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא לֵית לָךְ כָּל יוֹמָא דְּלָא אַתְיָיא לְאִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ, וְכַד אִינּוּן אִתְבָּרְכָאן מִנֵּיהּ, כְּדֵין חַיִּין וְאַסְוָותָא תַּלְיָין עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא. מַאן גָּרִים לֵיהּ. אִינּוּן יוֹמֵי שַׁתָּא. יוֹמֵי שַׁתָּא, כְּמָה דְּאִתְבָּרְכָאן מִלְּעֵילָּא מֵרָזָא (דף כ''ה ע''ב) דְּאָדָם. הָכִי נָמֵי אִתְבָּרְכָאן מִתַּתָּא מֵרָזָא דְּאָדָם.

af kach gam lemattah, keshe'adam yashlim et gufo be'otan mitzvot hattorah, ein lecha kal yom shello va lehitbarech mimmennu, ucheshehem mitbarechim mimmennu, az chayim urefu'ah teluyim alav milma'lah. mi garam lo? otam yemot hashanah. yemot hashanah, kemo shemmitbarechim milma'lah missod shel adam, kach gam mitbarechim lemattah missod shel adam

uf hachi namei letatta, kad bar nash yashlim gufeih be'innun pikkudin de'orayeyta leit lach kal yoma dela atyay le'itbarecha minneih, vechad innun itbarecha'n minneih, kedein chayin ve'asvavta talyayn aleih mille'eilla. ma'n garim leih. innun yomei shatta. yomei shatta, kemah de'itbarecha'n mille'eilla meraza (df ch''h ''v) de'adam. hachi namei itbarecha'n mittatta meraza de'adam

Translations & Notes

אף כן הוא למטה, כשהאדם משלים עצמו באלו רמ"ח מצוות עֲשֵה שבתורה. אין לך יום שלא יבוא להתברך מהאדם, וכשהם מתברכים ממנו, אז חיים ורפואה תלויים עליו מלמעלה. כלומר, שאינם נמשכים אל המלכות, מטרם שהאדם משלים כל רמ"ח מצוות עֲשֵה בשלמותם. ועד אז הם תלויים עליו מלמעלה.
מי גרם לצינורות העליונים שהולכים ומתמלאים ברפואה וחיים, הם ימי השנה. וע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו להם הרפואה והחיים. ימי השנה, כמו שמתברכים מלמעלה מהאדם, שהוא ז"א, כן הם מתברכים מלמטה מהאדם התחתון, ע"י המצוות שהוא מקיים.

63

 63 אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּאוֹתָם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרָאִים אָדָם, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לד) אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא קְרוּיִים אָדָם. וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם, יֵשׁ לָהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּסוֹד שֶׁל אָדָם.

 63 זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בְּהַאי עָלְמָא, בְּאִלֵּין פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרוּן אָדָם, דִּכְתִּיב. (יחזקאל ל''ד) אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לָא אִקְרוּן אָדָם. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִקְרֵי אָדָם, אִית לוֹן לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאִינּוּן פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, בְּרָזָא דְּאָדָם.

ashreihem yisra'el ba'olam hazzeh, be'otam mitzvot hattorah, shennikra'im adam, shekatuv (ychzk'l ld) adam attem. attem keruyim adam, ve'ummot ha'olam lo keruyim adam. umishum sheiisra'el nikre'u adam, yesh lahem lehishttadel be'otan mitzvot hattorah lihyot hakol echad besod shel adam

zaka'in innun yisra'el beha'y alema, be'illein pikkudin de'orayeyta, de'ikrun adam, dichttiv. (ychzk'l l''d) adam attem. attem keruyim adam, ve'ovedei kochavim umazzalot la ikrun adam. uvegin deyisra'el ikrei adam, it lon le'ishttadela be'innun pikkudin de'orayeyta, lemehevei kolla chad, beraza de'adam

Translations & Notes

אשרי הם ישראל בעולם הזה, באלו המצוות שהם מקיימים, שנקראים משום זה אדם. שכתוב, אדם אתם. שהמשמעות הוא, אתם נקראים אדם, ולא העכו"ם נקראים אדם. ומשום שישראל נקראים אדם, יש להם להשתדל במצוות התורה, שהן תרי"ג, כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שיש בגופו של אדם, שיהיו כולם גוף אחד, אדם.

64

 64 כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, דָּבָר רִאשׁוֹן הוּא אָנֹכִי. אָנֹכִי עוֹלֶה לְסוֹדוֹת [עוֹלָמוֹת] רַבִּים, וְכָאן הוּא סוֹד שֶׁל מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ בַּכְּלָל. מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי, הֲרֵי רוֹמֵז שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן [שֶׁהוּא] עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה בִּכְלָל. בִּפְרָט, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (בראשית כא) ה' אֱלֹהֶיךָ. זֶה פְּרָט, וְזֶה כְּלָל וּפְרָט, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. (ע''כ רעיא מהימנא).

 64 כַּד יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, מִלָּה קַדְמָאָה אִיהוּ אָנֹכִי, אָנֹכִי סַלְּקָא לְרָזִין (עלמין) סַגִּיאִין. וְהָכָא אִיהוּ רָזָא דְּפִקּוּדָא קַדְמָאָה, לְמִנְדַּע לֵיהּ בִּכְלָלָא. בְּגִין דִּכְתִּיב אָנֹכִי, הָא קָא רָמִיז, דְּאִית אֱלָהָא שַׁלִּיטָא עִלָּאָה (דאיהו) עַל עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד') כִּי יְיָ' אֱלהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה בִּכְלָל. בִּפְרָט: בְּגִין דִּכְתִּיב, ה' אֱלֹהֶיךָ דָּא פְּרָט, וְדָא כְּלָל וּפְרָט, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה, דְּאִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע בְּרִישָׁא וּבְסוֹפָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. (ע''כ רעיא מהימנא).

keshennatan hakkadosh baruch hu torah leyisra'el al har sinay, davar ri'shon hu anochi. anochi oleh lesodot [olamot] rabim, vecha'n hu sod shel mitzvah ri'shonah lehakir oto bakelal. mishum shekatuv anochi, harei romez sheiesh eloha shallit elyon [shehu] al ha'olam, kemo shenne'emar ki 'he eloheicha esh ochelah hu, mitzvah ri'shonah bichlal. bifrat, mishum shekatuv (vr'shyt ch) 'he eloheicha. zeh perat, vezeh kelal uferat, mitzvah ri'shonah, shetzarich lada'at baro'sh uvassof kefi shebe'arnu. ("ch r'y mhymn

kad yahav kudesha berich hu orayeyta leyisra'el al tura desinay, millah kadma'ah ihu anochi, anochi salleka lerazin (lmyn) sagi'in. vehacha ihu raza defikkuda kadma'ah, leminda leih bichlala. begin dichttiv anochi, ha ka ramiz, de'it elaha shallita illa'ah (d'yhv) al alema, kemah de'at amer (dvrym d') ki adonay ' elheicha esh ochelah hu, pikkuda kadma'ah bichlal. bifrat: begin dichttiv, 'he eloheicha da perat, veda kelal uferat, pikkuda kadma'ah, de'itzterich leminda berisha uvesofa, kemah de'okimna. (''ch r'y mhymn

Translations & Notes

כשנתן הקב"ה את התורה לישראל על הר סיני, מילה ראשונה הוא, אנוכי. אנוכי עולה להרבה סודות. וכאן הוא עניין מצווה הראשונה, לדעת אותו בכלל. אנוכי, הרומז שיש אלקים, מושל עליון על העולם, ז"א, כלל. כמ"ש, כי ה' אלקיך הוא אש אוכלה. והוא מצווה ראשונה, בבחינת כלל. וכן יש כאן רמז על הפרט, כי כתוב ה' אלקיך, זהו פרט. וכלל ופרט הזה הוא מצווה ראשונה, שצריכים לדעת בראש ובסוף.
ולא שמעו אל משה מקוצר רוח