Show Aramaic text  Show Transliteration

89

 89 רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא הָיוּ מְצוּיִים לַיְלָה אֶחָד בְּבֵית מְלוֹנָם בְּלוֹד. קָמוּ לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶת לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים. פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ (לִכְתֹּב): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. [אֶלָּא אַשְׁרָיו מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה.] עוֹד, [בֹּא רְאֵה] וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לִבֶּךָ הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)!

 89 רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא, הֲווֹ שְׁכִיחֵי לֵילְיָא חַד בְּבֵי אוֹשְׁפִּיזַיְיהוּ בְּלוּד, קָמוּ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (דברים ד') וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים. הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. (אלא זכאה הוא מאן דאשתדל באורייתא) תּוּ, (תא חזי) וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לִבֶּךָ מִבָּעֵי לֵיהּ.

rabi el'azar verabi aba ha'u metzuyim laylah echad beveit melonam belod. kamu lehit'assek battorah. patach rabi el'azar ve'amar, veyada'ta hayom vahashevota et levavecha ki 'he hu ha'elohim. pasuk zeh kach tzarich (lichttov): veyada'ta hayom ki 'he hu ha'elohim vahashevota el levavecha. [ella ashrav mi shemmishttadel battorah.] od, [bo re'eh] vahashevota el libecha hayah tzarich (lichttov

ribi el'azar veribi aba, havo shechichei leilya chad bevei oshepizayeyhu belud, kamu le'ishttadela be'orayeyta. patach ribi el'azar ve'amar, (dvrym d') veyada'ta hayom vehashevota el levavecha ki 'he hu ha'elohim. ha'y kera hachi miba'ei leih. veyada'ta hayom ki 'he hu ha'elhim vehashevota el levavecha. (lo zch'h hv m'n d'shtdl v'vryyt) tu, (t chzy) vehashevota el libecha miba'ei leih

Translations & Notes

וידעת היום וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך כי הויה הוא האלקים. היה צריך לומר, וידעת היום כי ה' הוא האלקים ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירו להשיב אל הלב כן. ואם כבר השיב אל ליבו, מכל שכן שיש לו ידיעה. הֲשִבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך.

90

 90 אֶלָּא, אָמַר מֹשֶׁה, אִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲמֹד עַל זֶה וְלָדַעת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים - וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, וְאָז תֵּדַע אוֹתוֹ. לְבָבְךָ זֶה יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רַע, שֶׁנִּכְלָל זֶה בָּזֶה, וְהוּא אֶחָד. אָז תִּמְצָא כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי נִכְלָל זֶה בָּזֶה וְהוּא אֶחָד, וְעַל זֶה וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ לָדַעַת הַדָּבָר.

 90 אֶלָּא, אָמַר מֹשֶׁה, אִי אַתְּ בָּעֵי לְמֵיקָם עַל דָּא, וּלְמִנְדַּע כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים, וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וּכְדֵין תִּנְדַּע לֵיהּ. לְבָבֶךָ: יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע, דְּאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ חַד, כְּדֵין תִּשְׁכַּח כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים, דְּהָא אִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְאִיהוּ חַד. וְעַל דָּא וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, לְמִנְדַּע מִלָּה.

ella, amar mosheh, im attah rotzeh la'amod al zeh velada't ki 'he hu ha'elohim - vahashevota el levavecha, ve'az teda oto. levavecha zeh yetzer tov veyetzer ra, shennichlal zeh bazeh, vehu echad. az timtza ki 'he hu ha'elohim, sheharei nichlal zeh bazeh vehu echad, ve'al zeh vahashevota el levavecha lada'at hadavar

ella, amar mosheh, i at ba'ei lemeikam al da, uleminda ki 'he hu ha'elhim, vehashevota el levavecha uchedein tinda leih. levavecha: yetzer tov veyetzer ra, de'itkelil da beda, ve'ihu chad, kedein tishkach ki 'he hu ha'elhim, deha itkelil da beda, ve'ihu chad. ve'al da vehashevota el levavecha, leminda millah

Translations & Notes

לבבֶך פירושו, יצר הטוב ויצר הרע, השוכנים בלב, נכללו זה בזה, והם אחד. ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבְך, היינו בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. שיהפוך מידות הרעות של יצר הרע להיות טובות, דהיינו שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצר הטוב ליצר הרע, והם אחד.
ואז תמצא כי הויה הוא האלקים. שמידת הדין, שנקרא אלקים, נכלל בהויה, שהוא מידת הרחמים. כי נכללו זה בזה, כמו שיצר הרע ויצר הטוב נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, אלא על ידי וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך. לכן הקדים הכתוב, והשיבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.

91

 91 עוֹד, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, רְשָׁעִים עוֹשִׂים פְּגָם לְמַעְלָה. מַהוּ הַפְּגָם? שֶׁהַשְּׂמֹאל לֹא נִכְלָל בַּיָּמִין, שֶׁיֵּצֶר הָרָע לֹא נִכְלָל בְּיֵצֶר טוֹב מִשּׁוּם חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם, וּפְגָם לֹא עוֹשִׂים אֶלָּא לָהֶם מַמָּשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. כִּבְיָכוֹל עוֹשִׂים וְלֹא עוֹשִׂים. עוֹשִׂים - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּשְׁכוּ עֲלֵיהֶם בְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְלֹא עוֹשִׂים - שֶׁהֲרֵי הַשָּׁמַיִם נוֹטְלִים אוֹתָם לְעַצְמָם בְּרָכוֹת מַה שֶּׁצְּרִיכִים, וְלֹא נוֹטְלִים לְהַמְשִׁיךְ לְמַטָּה, וַדַּאי שֶׁזֶּהוּ מוּמָם שֶׁל אוֹתָם רְשָׁעִים.

 91 תּוּ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, חַיָּיבִין, עַבְדִּין פְּגִימוּתָא לְעֵילָּא, מַאי פְּגִימוּתָא. דִּשְׂמָאלָא לָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא. דְּיֵצֶר רָע לָא אִתְכְּלִיל בְּיֵצֶר טוֹב, בְּגִין חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא. וּפְגִימוּ לָא עַבְדֵי, אֶלָּא לוֹן מַמָּשׁ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דברים ל''ב) שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. כִּבְיָכוֹל עַבְדֵי וְלָא עַבְדֵי. עַבְדֵי: דְּלָא יִתְמָשֵּׁךְ עָלַיְיהוּ בִּרְכָּאן דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (דברים י''א) וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וְלָא עַבְדֵי: דְּהָא שְׁמַיָּא נַטְלֵי לוֹן לְגַרְמַיְיהוּ בִּרְכָּאן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וְלָא נַטְלֵי לְאַמְשָׁכָא לְתַתָּא וַדַּאי מוּמָם דְּאִינּוּן חַיָּיבִין אִיהוּ.

od, amar rabi el'azar, resha'im osim pegam lema'lah. mahu hapegam? shehasemo'l lo nichlal bayamin, sheietzer hara lo nichlal beyetzer tov mishum chata'ei benei ha'adam, ufegam lo osim ella lahem mammash, zehu shekatuv shichet lo lo banav mumam. kivyachol osim velo osim. osim - kedei shello yimmashechu aleihem berachot shellema'lah, kemo shenne'emar ve'atzar et hashamayim velo yihyeh matar, velo osim - sheharei hashamayim notelim otam le'atzmam berachot mah shetzerichim, velo notelim lehamshich lemattah, vada'y shezzehu mumam shel otam resha'im

tu amar ribi el'azar, chayayvin, avdin pegimuta le'eilla, ma'y pegimuta. disma'la la itkelil bimina. deyetzer ra la itkelil beyetzer tov, begin chovayeyhu divnei nasha. ufegimu la avdei, ella lon mammash, hada hu dichttiv, (dvrym l''v) shichet lo lo banav mumam. kivyachol avdei vela avdei. avdei: dela yitmashech alayeyhu birka'n dil'eilla, kemah de'at amar (dvrym yod') ve'atzar et hashamayim velo yihyeh matar. vela avdei: deha shemaya natlei lon legarmayeyhu birka'n ma'y de'itzterich. vela natlei le'amshacha letatta vada'y mumam de'innun chayayvin ihu

Translations & Notes

הרשעים עושים פגם למעלה, על ידי מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי השמאל אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום שהיצר הרע למטה אינו נכלל ביצר הטוב, לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים ע"י יצר הרע, וממשיכים שליטת הדין על ידו. ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש.
כמ"ש, שׁיחֵת לו לא בניו מומם. שתחילה אמר, שיחת לו, שמשמע שעושים פגם למעלה. ואח"כ לא בניו מומם, שמשמע שאינם עושים פגם למעלה. כביכול עושים פגם ואינם עושים פגם: עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה, כמ"ש, ועצר את השמים ולא יהיה מטר. הרי שפוגמים צינורות השפע למעלה. ולא עושים, משום שהשמים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא, מומם של אלו הרשעים הוא, ועליהם שורה הפגם ולא למעלה.
Prev Zohar
Next Zohar