233 אִם הִשְׁתַּלְּמָה כָּרָאוּי לָהּ, מַעֲלִים אֶת אוֹתָן מִלִּים, וּמִתְעַטְּרוֹת עַל הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ מֶרְכָּבָה מְשַׁמֶּשֶׁת לְפָנָיו, כָּל מֶרְכָּבָה וּמֶרְכָּבָה, הַפָּרָשָׁה שֶׁל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְכֻלָּן מִתְעַטְּרוֹת בְּתוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, וּבָהֶן הִיא עוֹלָה לְהִתְיַחֵד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה כְּלָל אֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁמַּשְׁלִים פָּרָשַׁת כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת כָּרָאוּי כְּמוֹ שֶׁפִּסְּקוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה.

 233 אִי אִשְׁתְּלִים כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, סַלְּקִין אִינּוּן מִלִּין, וּמִתְעַטְּרָן עַל כּוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, וְהַהוּא רְתִיכָא מְשַׁמְּשָׁא קַמֵּיהּ, כָּל רְתִיכָא וּרְתִיכָא, פַּרְשְׁתָּא דְּכָל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, וְכֻלְּהוּ מִתְעַטְּרָן בְּגוֹ כּוּרְסְיָּיא קַדִּישָׁא, וּבְהוּ אִיהִי סַלְּקָא לְאִתְיַחֲדָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְאִתְעָבִיד כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא. בְּגִין כַּךְ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאַשְׁלִים פַּרְשְׁתָּא דְּכָל שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, כַּדְקָא יָאוּת, כְּמָה דְּאַפְסִיקוּ לְעֵילָּא.

im hishttallemah kara'uy lah, ma'alim et otan millim, umit'atterot al hakisse hakkadosh, ve'otah merkavah meshammeshet lefanav, kal merkavah umerkavah, haparashah shel kal shabat veshabat, vechullan mit'atterot betoch hakisse hakkadosh, uvahen hi olah lehityached lema'lah lema'lah, vehakol na'aseh kelal echad. mishum kach, ashrei chelko mi shemmashlim parashat kal shabat veshabat kara'uy kemo shepisseku otah lema'lah

i ishttelim kadka chazei leih, sallekin innun millin, umit'atteran al kureseyay kadisha, vehahu reticha meshammesha kammeih, kal reticha ureticha, parshetta dechal shabeta veshabeta, vechullehu mit'atteran bego kureseyay kadisha, uvehu ihi salleka le'ityachada le'eilla le'eilla, ve'it'avid kolla kelala chada. begin kach, zaka'ah chulakeih ma'n de'ashlim parshetta dechal shabeta veshabeta, kadka ya'ut, kemah de'afsiku le'eilla

Translations & Notes

אם נשלמה הפרשה כראוי לה, עולות מילים אלו ומתעטרות על כיסא הקדוש, המלכות, ומרכבה ההיא משמשת לפניה, כל מרכבה ומרכבה משמשת לפרשה של כל שבת ושבת, כל מרכבה לפרשה שלה. וכולן מתעטרות בתוך כיסא הקדוש, ועימהן הוא עולה להתייחד למעלה למעלה, לז"א. ונעשה, הפרשה והכיסא וז"א, כלל אחד. משום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי, כמו שהפסיקו אותה למעלה.

 234 פַּעֲמַיִם קוֹרְאִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת; בַּמִּנְחָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי לְעֵת עֶרֶב, צְרִיכִים לְהַכְלִיל שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁהֲרֵי תּוֹרָה נִתְּנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִים, שֶׁכָּתוּב (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, מִיָּמִין וּשְׂמֹאל. מִשּׁוּם כָּךְ לְסֵפֶר הַתּוֹרָה בְּמִנְחָה דַּי בַּעֲשָׂרָה פְסוּקִים אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל לֹא שְׁלֵמוּת הַפָּרָשָׁה, שֶׁהֲרֵי שְׁלֵמוּת הַפָּרָשָׁה אֵינָהּ אֶלָּא בְּיָמִין, וְהַיָּמִין תָּלוּי עַד שְׁעַת הַמִּנְחָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

 234 תְּרֵי זִמְנֵי, קָרֵינָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבְּתָא, בַּמִּנְחָה, בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא, לְעִידַן עֶרֶב. צְרִיכִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא, דְּהָא אוֹרַיְיתָא מִתְּרִין (פ''ד ע''א) סִטְרִין אִתְיְיהִיבַת, דִּכְתִּיב, (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. בְּגִין כָּךְ סֵפֶר תּוֹרָה בַּמִּנְחָה דַּי בַּעֲשָׂרָה פְּסוּקִין, אוֹ יַתִּיר, אֲבָל לָא שְׁלִימוּ דְּפַרְשְׁתָּא, דְּהָא שְׁלִימוּ דְּפַרְשְׁתָּא לָא הֱוֵי, אֶלָּא בִּימִינָא, וִימִינָא תַּלְיָיא עַד שַׁעֲתָא דְּמִנְחָה, וְהָא אוּקְמוּהָ.

pa'amayim kore'im besefer torah beshabat; bamminchah, besha'ah shehadin taluy le'et erev, tzerichim lehachlil semo'l beyamin, sheharei torah nittenah mishenei tzedadim, shekatuv (dvrym lg) mimino esh dat lamo, miamin usemo'l. mishum kach lesefer hattorah beminchah day ba'asarah fesukim o yoter, aval lo shelemut haparashah, sheharei shelemut haparashah einah ella beyamin, vehayamin taluy ad she'at hamminchah, vaharei pereshuha

terei zimnei, kareinan besefer torah beshabeta, bamminchah, besha'ata dedina talya, le'idan erev. tzerichin le'achlela sema'la bimina, deha orayeyta mitterin (f''d '') sitrin ityeyhivat, dichttiv, (dvrym lg) mimino esh dat lamo, yemina usema'la. begin kach sefer torah bamminchah day ba'asarah pesukin, o yattir, aval la shelimu defarshetta, deha shelimu defarshetta la hevei, ella bimina, vimina talyay ad sha'ata deminchah, veha ukemuha

Translations & Notes

פעמיים קוראים בתורה בשבת, בבוקר ובמנחה, בשעה שהדין תלוי בימות החול, לעת ערב. כי צריכים לכלול השמאל בימין, כי התורה ניתנה משני הצדדים, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. הרי שהתורה היא אש, שמאל, ומימינו. כלומר, ימין ושמאל. וע"כ קוראים בה בבוקר, שהוא ימין, ובמנחה, שהיא שמאל. וע"כ ספר תורה במנחה היא בעשרה פסוקים או יותר. אבל לא פרשה שלמה, כי פרשה שלמה אינה אלא בימין, והימין תלוי מטרם שעת המנחה. אבל במנחה היא שמאל.

 235 בַּשֵּׁנִי בְּשַׁבָּת וּבַחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרְדוֹת הַדְּרָגוֹת לְמַטָּה, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי נְבִיאִים הִתְפָּרְשׁוּ לְמַטָּה - אֶלָּא כָּךְ זֶה וַדַּאי. אֲבָל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, כֻּלָּם כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹלֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

 235 בַּשֵּׁנִי בְּשַׁבְּתָא, וּבַחֲמִישִׁי בְּשַׁבְּתָא, בְּגִין דְּקָא נַחְתִּין דַּרְגִּין לְתַתָּא, דְּאִינּוּן כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִי תֵּימָא, הָא נְבִיאִין מִתְפָּרְשָׁן לְתַתָּא. אֶלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָנֵי דִּלְתַתָּא, כֻּלְּהוּ כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל חַד וְחַד כָּלִיל לְכָל חַד וְחַד.

basheni beshabat uvachamishi beshabat, mishum sheioredot haderagot lemattah, shehem kelal hattorah. ve'im to'mar, harei nevi'im hitpareshu lemattah - ella kach zeh vada'y. aval elleh shellemattah, kullam kelal shel hattorah, vechal echad ve'echad kolel kal echad ve'echad

basheni beshabeta, uvachamishi beshabeta, begin deka nachttin dargin letatta, de'innun kelala de'orayeyta. ve'i teima, ha nevi'in mitpareshan letatta. ella hachi hu vada'y, aval hanei diltatta, kullehu kelala de'orayeyta, vechal chad vechad kalil lechal chad vechad

Translations & Notes

בשני בשבוע ובחמישי בשבוע, משום שהמדרגות יורדות למטה, כי בימות החול משמשים יעקב ורחל במקום זו"ן הגדולים, שהם מלבישים מחזה ולמטה דז"א, שהם כלל התורה. כי יעקב בחינת תורה, כמו ז"א. והרי נביאים נבדלו למטה? כלומר, שיעקב מלביש רק נה"י דז"א, שהם בחינת נביאים ולא תורה, כי תורה היא בחינת חג"ת, וא"כ למה קוראים בתורה? אלא ודאי שיעקב מלביש על נה"י דז"א. אבל ט"ס של יעקב, כולם הם כלל התורה. כלומר שיעקב בכללו הוא בחינת חג"ת, תורה, כמו ז"א. וכל ספירה וספירה כלולה מכל ספירה וספירה. וכיוון שכלולים זו מזו הרי יש בכל אחת חג"ת שהוא תורה.