31

 31 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כָּךְ, טוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא יְלַוֶּה אֶת הַמֵּת. אָמַר לוֹ, לֹא, שֶׁהֲרֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁמָר כְּמוֹ זֶה, רָאוּי לַאֲרִיכוּת יָמִים, וְכָל שֶׁכֵּן לָעוֹלָם הַבָּא.

 31 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִי הָכִי, טָב לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּלָא יוֹזִיף לְמִיתָא. אֲמַר לֵיהּ לָא. דְּהָא בַּר נָשׁ דְּאִסְתָּמַר כְּהַאי גַּוְונָא, אִתְחָזֵי לְאַרְכָּא דְּיוֹמִין, וְכָל שֶׁכֵּן לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

amar rabi el'azar, im kach, tov lo la'adam shello yelaveh et hammet. amar lo, lo, sheharei adam shennishmar kemo zeh, ra'uy la'arichut yamim, vechal sheken la'olam haba

amar ribi el'azar, i hachi, tav leih levar nash dela yozif lemita. amar leih la. deha bar nash de'isttamar keha'y gavevna, itchazei le'arka deyomin, vechal sheken le'alema de'atei

Translations & Notes

א"כ, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעוה"ב.

32

 32 בֹּא וּרְאֵה, לֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹפָר לִמְשֹׁךְ מֵת מֵהַבַּיִת לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעַל הַמֵּת וּכְבוֹדוֹ לְבַד זֶה - לֹא! אֶלָּא כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַחַיִּים שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהַסְטִין לְמַעְלָה וְיִשָּׁמְרוּ מִמֶּנּוּ.

 32 תָּא חֲזֵי, לָאו לְמַגָּנָא אַתְקִינוּ קַדְמָאֵי שׁוֹפָר, לְאַמְשָׁכָא מִיתָא מִן בֵּיתָא לְבֵי קִבְרֵי. אִי תֵּימָא דְּעַל מֵיתָא וִיּקָרָא דִּילֵיהּ לְחוּד אִיהוּ. לָא. אֶלָּא, בְּגִין לְאַגָּנָא עַל חַיָּיא, דְּלָא יִשְׁלוֹט עָלַיְיהוּ מַלְאָךְ הַמָּוֶת, לְאַסְטָאָה לְעֵילָּא וְיִסְתַּמְרוּן מִנֵּיהּ.

bo ure'eh, lo lechinnam tikkenu hari'shonim shofar limshoch met mehabayit leveit hakkevarot. ve'im to'mar she'al hammet uchevodo levad zeh - lo! ella kedei lehagen al hachayim shello yishlot aleihem mal'ach hammavet lehastin lema'lah veyishameru mimmennu

ta chazei, la'v lemagana atkinu kadma'ei shofar, le'amshacha mita min beita levei kivrei. i teima de'al meita vikara dileih lechud ihu. la. ella, begin le'agana al chayay, dela yishlot alayeyhu mal'ach hammavet, le'asta'ah le'eilla veyisttamrun minneih

Translations & Notes

הראשונים התקינו לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות, לא בשביל המת לכבודו, אלא כדי להגן על האנשים החיים, שלא ישלוט עליהם מלאך המוות, להשׂטין למעלה.

33

 33 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וְגוֹ'. וְדִיַּקְנוּ עַל הַצַּר, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם תָּמִיד וְהוֹרֵג בְּנֵי אָדָם, (וּמֵצִיק לַחַיִּים) וְרוֹצֶה לַהֲרֹג אֲחֵרִים. מַהִי תַקָּנָתוֹ? וַהֲרֵעֹתֶם. אִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין לְמַעְלָה, מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַזֶּה יוֹרֵד לְמַטָּה כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְהַסְטִין עֲלֵיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת יוֹרֵד מַטָּה וְעוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדֵי לִהְיוֹת קָטֵגוֹר עֲלֵיהֶם, מְקַדְּמִים בַּשּׁוֹפָר לְיַבֵּב עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לָהֶם, וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם.

 33 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר י) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצָּר הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם וְגוֹ', וְדָּיִּיקְנָא עַל הַצָּר, דָּא מַלְאָךְ הַמָּוְת. הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם תָּדִיר, וְקָטִיל לִבְנֵי נָשָׁא, (ואעיק לון לחיי) וּבָעֵי לְקָטְלָא אַחֲרָנִין. מַאי תַּקָנְתֵּיהּ. וַהֲרֵעוֹתֶם. אִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהוּא יוֹמָא דְּדִינָא לְעֵילָּא, הַאי מַלְאָךְ הַמָּוֶת נָחִית לְתַתָּא, בְּגִין לְאַשְׁגָּחָא בְּעוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא, וּלְסַלְּקָא לְעֵילָּא לְאַסְטָאָה לוֹן. וְיִשְׂרָאֵל דְּיַדְעֵי דְּהָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת נָחִית לְתַתָּא וְסָלִיק לְעֵילָּא, בְּגִין לְמֶהוֵי קַטֵיגוֹרָא עָלַיְיהוּ. מְקַדְּמֵי בַּשּׁוֹפָר לְיַבְּבָא עָלֵיהּ, דְּלָא יָכִיל לוֹן וּלְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ.

patach ve'amar, (vmdvr y) vechi tavo'u milchamah be'artzechem al hatzar hatzorer etchem vego'. vediaknu al hatzar, zeh mal'ach hammavet, hatzorer etchem tamid vehoreg benei adam, (umetzik lachayim) verotzeh laharog acherim. mahi takkanato? vahare'otem. im bero'sh hashanah, shehu yom hadin lema'lah, mal'ach hammavet hazzeh yored lemattah kedei lehashgiach al ma'asei benei ha'adam vela'alot lema'lah lehastin aleihem. veyisra'el sheiode'im sheharei mal'ach hammavet yored mattah ve'oleh lema'lah kedei lihyot kategor aleihem, mekademim bashofar leyabev alav shello yuchal lahem, ulehagen aleihem

patach ve'amar, (vmdvr y) vechi tavo'u milchamah be'artzechem al hatzar hatzorer etchem vego', vedayikna al hatzar, da mal'ach hammavet. hatzorer etchem tadir, vekatil livnei nasha, (v''yk lvn lchyy) uva'ei lekatela acharanin. ma'y takanetteih. vahare'otem. im bero'sh hashanah, dehu yoma dedina le'eilla, ha'y mal'ach hammavet nachit letatta, begin le'ashgacha be'ovadin divnei nasha, ulesalleka le'eilla le'asta'ah lon. veyisra'el deyad'ei deha mal'ach hammavet nachit letatta vesalik le'eilla, begin lemehvei kateigora alayeyhu. mekademei bashofar leyabeva aleih, dela yachil lon ule'agana alayeyhu

Translations & Notes

וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרֵעותם בחצוצרות. על הצר, זהו מלאך המוות. הצורר אתכם תמיד וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכול. התיקון שלו, והרעותם. אם ברה"ש, ביום הדין למעלה, יורד מלאך המוות למטה, כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להשׂטין עליהם. וישראל, שיודעים שמלאך המוות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, מקדימים לתקוע בשופר לייבב עליו, שלא יוכל להם, ולהגן עליהם.