Show Aramaic text  Show Transliteration

 461 סוֹד כָּאן, אַרְבַּע מֶרְכָּבוֹת שׁוֹלְטוֹת בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים וּמַחֲנוֹת, נִזּוֹנוּ מֵאוֹתָהּ בִּרְכַּת הַשּׂבַע, וּבְאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁל בָּרוּךְ אַתָּה, נֶהֱנֶה וּמִתְרַבֶּה וּמִתְעַטֵּר בּוֹ. וּמִי שֶׁמְּבָרֵךְ, צָרִיךְ רָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְעַיִן טוֹבָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ.

 461 רָזָא הָכָא, אַרְבַּע רְתִיכִין שַׁלִּיטִין, בְּד' סִטְרִין וּמַשִׁירְיָין, אִתְזָנוּ מֵהַהִיא בִּרְכָתָא דְּשַׂבְעָא, וּבְאִינּוּן מִלִּין דְּבָרוּךְ אַתָּה, אִתְהֲנִי וְאִתְרַבֵּי וְאִתְעַטָּר בֵּיהּ. וּמַאן דִּמְבָרֵךְ אִצְטְרִיךְ רְעוּתָא בְּחֶדְוָה, וּבְעֵינָא טָבָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ.

sod ka'n, arba merkavot sholetot be'arba'ah tzedadim umachanot, nizzonu me'otah birkat hasva, uve'otam devarim shel baruch attah, neheneh umitrabeh umit'atter bo. umi shemmevarech, tzarich ratzon besimchah uve'ayin tovah, ve'al ken katuv (mshly chv) tov ayin hu yevorach

raza hacha, arba retichin shallitin, bed' sitrin umashiryayn, itzanu mehahi birchata desav'a, uve'innun millin devaruch attah, ithani ve'itrabei ve'it'attar beih. uma'n dimvarech itzterich re'uta bechedvah, uve'eina tava, ve'al da ketiv, (mshly chv) tov ayin hu yevorach

Translations & Notes

ארבע מרכבות השולטות בארבע רוחות של המלכות. ומחנות המלאכים ניזונים מהברכה שעל השובע, ובמילים, ברוך אתה, שבברכת המזון, נהנה וגדל ומתעטר בו, המלכות, ומי שמברך, הרצון צריך להיות בשמחה ובעין טובה. וע"כ כתוב, טוב עין הוא יבורך.

 462 וְכָאן רֵד לְסוֹף הַפָּסוּק, שֶׁכָּתוּב כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. שֶׁאִם לֹא תֹאמַר כָּךְ - הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. אֶלָּא טוֹב עַיִן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הוּא יְבָרֵךְ וַדַּאי, בְּעַיִן טוֹבָה וּבְשִׂמְחָה. וְאֵינוֹ לְחִנָּם לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתָהּ בְּרָכָה וּמֵאוֹתָהּ שִׂמְחָה נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדַּל, מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִזּוֹן מִכָּל הַצְּדָדִים. מָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ מֵעַצְמוֹ כְּלוּם. מָקוֹם שֶׁנֶּהֱנֶה מִכָּל הַצְּדָדִים וְנִכְלָל מִכָּל הַצְּדָדִים. הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לֹא נִמְסְרוּ אֶלָּא לַחֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה.

 462 וְהָכָא שָׁפִיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִּיב כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. אֶלָּא טוֹב (דף רי''ח ע''ב) עַיִן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, הוּא יְבָרֵךְ וַדַּאי, בְּעֵינָא טָבָא בְּחֶדְוָה. וְלָאו אִיהוּ לְמִגְנָא לְבָרְכָא בְּחֶדְוָה, דְּהָא מֵהַהִיא בִּרְכָתָא, וּמֵהַהוּא חֵידוּ נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל, אֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְזָנָא מִכָּל סִטְרִין. אֲתָר דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם. אֲתָר דְּאִתְהֲנִי מִכָּל סִטְרִין וְאִתְכְּלִיל מִכָּל סִטְרִין. מִלִּין אִלֵּין לָא אִתְמְסָרוּ אֶלָּא לְחַכִּימִין דְּיַדְעִין רָזִין עִלָּאִין וְאוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא.

vecha'n red lesof hapasuk, shekatuv ki natan millachmo ladal. she'im lo to'mar kach - hapasuk hazzeh ein ro'sho sofo ve'ein sofo ro'sho. ella tov ayin, kemo shebe'arnu, hu yevarech vada'y, be'ayin tovah uvesimchah. ve'eino lechinnam levarech besimchah, sheharei me'otah berachah ume'otah simchah natan millachmo ladal, makom shetzarich lehizzon mikal hatzedadim. makom she'ein lo me'atzmo kelum. makom shenneheneh mikal hatzedadim venichlal mikal hatzedadim. hadevarim hallalu lo nimseru ella lachachamim sheiode'im sodot elyonim vedarchei hattorah

vehacha shafil leseifeih dikra, dichttiv ki natan millachmo ladal. de'i la teima hachi, ha'y kera la'v reisheih seifeih, vela'v seifeih reisheih. ella tov (df r yod'ch ''v) ayin, kemah de'okimna, hu yevarech vada'y, be'eina tava bechedvah. vela'v ihu lemigna levarecha bechedvah, deha mehahi birchata, umehahu cheidu natan millachmo ladal, atar de'itzterich le'itzana mikal sitrin. atar deleit leih migarmeih kelum. atar de'ithani mikal sitrin ve'itkelil mikal sitrin. millin illein la itmesaru ella lechakimin deyad'in razin illa'in ve'orechin de'orayeyta

Translations & Notes

טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלַחמו לדל. ואם תחילת הכתוב לא מדבר בברכת המזון, אין ראש הכתוב סופו, ואין סופו ראשו, כלומר, שאין להם קשר זה בזה. אלא, טוב עין, שיברך בעין טובה בשמחה, ולא לחינם מברך בשמחה, כי מברכה ומשמחה ההיא נתן מלחמו לדל. כלומר, המקום שצריך להיות ניזון מכל הצדדים, מימין ומשמאל. מקום שאין לו מעצמו כלום, מקום הנהנה מכל הצדדים ונכלל מכל הצדדים, המלכות. וע"כ היא נקראת דל. ועליה כתוב, כי נתן מלחמו לדל. דברים אלו אינם נמסרים אלא לחכמים, היודעים סודות עליונים ודרכי התורה.

 463 בֹּא וּרְאֵה, בֹּעַז הָיָה טוֹב עַיִן, וְעַזּוּת מֵצַח מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בּוֹ. מַה כָּתוּב? (רות ג) וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה. סוֹד הַכָּתוּב - (שיר ז) בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּרָאוּי בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב, כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה מְתֻקָּן לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בְּהֵיכָלוֹת קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹת אֲדוֹנוֹ וְיוֹדֵעַ אֶת סוֹדָן, שֶׁאֵין לְךָ מִצְוָה וּמִצְוָה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין תְּלוּיִים בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְאוֹרוֹת וְזִיוִים עֶלְיוֹנִים, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

 463 תָּא חֲזֵי, בֹּעַז טַב עֵינָא הֲוָה תּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בֵּיהּ לְעָלְמָא. מַה כְּתִיב, (רות ג') וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה, רָזָא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, כַּד סָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, אֲתָר אִתְתַּקְנָא לֵיהּ, גּוֹ רָזִין עִלָּאִין בְּהֵיכָלִין קַדִּישִׁין. זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּנָטִיר פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, וְיָדַע רָזָא דִּילְהוֹן, דְּלֵית לָךְ פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא תַּלְיָין בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, וּנְהוֹרִין וְזִיוִין עִלָּאִין, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יָדְעֵי, וְלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

bo ure'eh, bo'az hayah tov ayin, ve'azzut metzach me'olam lo hayetah bo. mah katuv? (rvt g) vayavo lishkav biktzeh ha'aremah. sod hakatuv - (shyr z) bitnech aremat chittim. mika'n lamadnu, shekal mi shemmevarech birkat hammazon kara'uy besimchah uvirtzon hallev, keshemmisttallek min ha'olam hazzeh metukkan lo makom betoch sodot elyonim beheichalot kedoshim. ashrei ha'ish sheshomer et mitzvot adono veyodea et sodan, she'ein lecha mitzvah umitzvah battorah she'ein teluyim bah sodot elyonim ve'orot vezivim elyonim, uvenei adam lo yode'im velo mashgichim bichvod ribonam. ashrei chelkam shel hatzadikim, otam shemmishttadelim battorah. ashreihem ba'olam hazzeh uva'olam haba

ta chazei, bo'az tav eina havah tukepa demitzcha la havah beih le'alema. mah ketiv, (rvt g') vayavo lishkav biktzeh ha'aremah, raza dichttiv, (shyr hshyrym z) bitnech aremat chittim. mehacha olifna, kal ma'n dimvarech birkat mezona kedeka ye'ot, bechedvah bir'uta deliba, kad salik meha'y alema, atar itettakna leih, go razin illa'in beheichalin kadishin. zaka'ah ihu bar nash denatir pikkudei dema'reih, veyada raza dilhon, deleit lach pikkuda ufikkuda be'orayeyta, dela talyayn beih razin illa'in, unehorin vezivin illa'in, uvenei nasha la yade'ei, vela mashgichin bikara dema'reihon. zaka'ah chulakeihon detzadikayay, innun demishttadelei be'orayeyta zaka'in innun be'alema dein uve'alema de'atei

Translations & Notes

בועז היה טוב עין. עזות מצח לא הייתה בו לעולם. כתוב, ויבוא לשכב בקצה הערימה, כמ"ש, בטנך ערימת חיטים, הנאמר על המלכות. אף, בקצה הערימה, היא המלכות. כל מי שמברך ברכת המזון כראוי בשמחה, ברצון הלב, כשעולה מעוה"ז, מקום מיתקן לו תוך סודות עליונים בהיכלות הקדושים של המלכות, הנקראת ערימה, שע"ז רומז הכתוב, ויבוא לשכב, אחר שייפטר מן העולם, בקצה הערימה, המלכות.
אשרי הוא האדם, השומר מצוות אדונו, ויודע הסודות שלהן, שאין לנו מצווה בתורה, שאין תלויות בה סודות עליונים ואורות וזיוים עליונים. ובני אדם אינם יודעים ואינם מתחשבים בכבוד אדונם. אשרי חלקם של הצדיקים, אותם העוסקים בתורה. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב.
Prev Zohar
Next Zohar