64

 64 רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, פָּגַשׁ בָּהֶם רַבִּי אַבָּא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי שְׁכִינָה עִמָּנוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב (מלכים-א ב) מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וָאֶבְחַר בְּדָוִד וְגוֹ' לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם. פָּסוּק זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. שֶׁכָּתוּב לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר, וָאֶבְחַר בְּדָוִד. מַה זֶּה עִם זֶה? וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת!

 64 רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, פָּגַע בְּהוּ רִבִּי אַבָּא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בַּהֲדָן. כַּד מָטָא לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב, (מלכים א ח) מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וָאֶבְחַר בְּדָוִד וְגוֹ' לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם. הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, דִּכְתִּיב לא בָחַרְתִּי בְּעִיר, וָאֶבְחַר בְּדָוִד, מַאי הַאי עִם הַאי. וָאֶבְחַר בִּיְרוּשָׁלַ ם מִבָּעֵי לֵיהּ.

rabi chiay verabi yitzchak verabi yosei ha'u holechim baderech. ad sheha'u holechim, pagash bahem rabi aba. amar rabi chiay, vada'y shechinah immanu. keshehigia aleihem, amar rabi aba, katuv (mlchym- v) min hayom asher hotze'ti et ammi et yisra'el mimmitzrayim lo vachartti ve'ir mikol shivtei yisra'el va'evchar bedavid vego' livnot bayit lihyot shemi sham. pasuk zeh ein ro'sho sofo, ve'ein sofo ro'sho. shekatuv lo vachartti ve'ir, va'evchar bedavid. mah zeh im zeh? va'evchar birushalayim hayah tzarich lihyot

ribi chiay veribi yitzchak veribi yosei, havo azlei be'arecha, ad dahavo azelei, paga behu ribi aba. amar ribi chiay, vada'y shechintta bahadan. kad mata legabayeyhu, amar ribi aba, ketiv, (mlchym ch) min hayom asher hotze'ti et ammi et yisra'el mimmitzrayim lo vachartti ve'ir mikol shivtei yisra'el va'evchar bedavid vego' livnot bayit lihyot shemi sham. ha'y kera, la'v reisheih seifeih, vela'v seifeih reisheih, dichttiv lo vachartti be'ir, va'evchar bedavid, ma'y ha'y im ha'y. va'evchar birushala m miba'ei leih

Translations & Notes

כתוב, מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם, ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל. למה כתוב, לא בחרתי בעיר, ואבחר בדוד. הרי היה צריך לומר, ואבחר בירושלים?

65

 65 אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ רָצוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת עִיר, מִסְתַּכֵּל בָּרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ הָרֹאשׁ שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעָם שֶׁל הָעִיר, וְאַחַר כָּךְ אֶת בְּנֵי הָעִיר, וּמֵבִיא אֶת הָעָם לְשָׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר, עַד שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּדָוִד לִהְיוֹת רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהָעִיר וְכָל בְּנֵי הָעִיר כֻּלָּם עוֹמְדִים בִּזְכוּת הָרוֹעֶה שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעָם. אִם הָרוֹעֶה הוּא טוֹב - טוֹב לוֹ, טוֹב לָעִיר, טוֹב לָעָם. וְאִם הָרוֹעֶה הוּא רַע - אוֹי לוֹ, אוֹי לָעִיר וְאוֹי לָעָם! וְעַכְשָׁו הִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְעָלָה בִרְצוֹנוֹ לִבְנוֹת אוֹתָהּ, וְהֶעֱמִיד בָּרֹאשׁ אֶת דָּוִד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וָאֶבְחַר בְּדָוִד עַבְדִּי. (וְהֶעֱמִיד בְּרֹאשׁ הַדּוֹר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו לַעֲמֹד לְפָנָיו).

 65 אֶלָּא כַּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִית רְעוּתָא קָמֵּיהּ לְמִבְנִי קַרְתָּא, אִסְתָּכָּל בְּקַדְמִיתָא, בְּהַהוּא רֵישָׁא דְּנָהִיג עַמָּא דְּקַרְתָּא, וּלְבָתַר בְּנִי קַרְתָּא, וְאַיְיתֵי לְעַמָּא בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא בָחַרְתִּי בְּעִיר, עַד דְּאִסְתַּכַּלְנָא בְּדָוִד, לְמֶהוֵי רַעְיָא עַל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּמָתָא וְכָל בְּנִי מָתָא, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּרַעֲיָּא דְּנָהִיג לְעַמָּא, אִי רַעְיָא אִיהוּ טָבָא, טָב לֵיהּ, טָב לְמָתָא, טָב לְעַמָּא. וְאִי רַעְיָא אִיהוּ בִּישָׁא, וַוי לֵיהּ, וַוי לְמָתָא וַוי לְעַמָּא. וְהַשְׁתָּא אִסְתָּכָּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, וְסָלִיק בִּרְעוּתֵיהּ לְמִבְנֵי לֵיהּ, וְאוֹקִים בְּרֵישָׁא לְדָוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וָאֶבְחַר בְּדָוִד עַבְדִי. (ס''א ואוקים ברישא דדרא לרבי שמעון וחבריה למיקם קמיה)

ella kesheiesh ratzon lifnei hakkadosh baruch hu livnot ir, misttakel bari'shonah be'oto haro'sh shemmanhig et ha'am shel ha'ir, ve'achar kach et benei ha'ir, umevi et ha'am lesham. zehu shekatuv lo vachartti ve'ir, ad shehitbonantti bedavid lihyot ro'eh al yisra'el, mishum sheha'ir vechal benei ha'ir kullam omedim bizchut haro'eh shemmanhig et ha'am. im haro'eh hu tov - tov lo, tov la'ir, tov la'am. ve'im haro'eh hu ra - oy lo, oy la'ir ve'oy la'am! ve'achshav histtakel hakkadosh baruch hu ba'olam, ve'alah virtzono livnot otah, vehe'emid baro'sh et david. zehu shekatuv va'evchar bedavid avdi. (vehe'emid bero'sh hador et rabi shim'on vachaverav la'amod lefanav

ella kad kudesha berich hu it re'uta kammeih lemivni kartta, isttakal bekadmita, behahu reisha denahig amma dekartta, ulevatar beni kartta, ve'ayeytei le'amma beih. hada hu dichtiv lo vachartti be'ir, ad de'isttakalna bedavid, lemehvei ra'ya al yisra'el. begin demata vechal beni mata, kullehu kayeymin bera'aya denahig le'amma, i ra'ya ihu tava, tav leih, tav lemata, tav le'amma. ve'i ra'ya ihu bisha, vavy leih, vavy lemata vavy le'amma. vehashtta isttakal kudesha berich hu be'alema, vesalik bir'uteih lemivnei leih, ve'okim bereisha ledavid, hada hu dichtiv va'evchar bedavid avdi. (s'' v'vkym vrysh ddr lrvy shm'vn vchvryh lmykm kmyh

Translations & Notes

אלא כשהקב"ה יש לו רצון לבנות עיר, מסתכל תחילה במנהיג את עם העיר, ואח"כ בונה את העיר, ומביא בה את העם. כמ"ש, לא בחרתי בעיר, עד שהסתכלתי בדוד, שיהיה רועה על ישראל. משום שהעיר וכל בני העיר כולם תלויים ברועה המנהיג העיר, אם הרועה הוא טוב, טוב לו, טוב לעיר, טוב לעם. ואם הרועה הוא רע, אוי לו, אוי לעיר, אוי לעם. ועתה הסתכל הקב"ה בעולם, ועלה ברצונו לבנות אותו, והקים תחילה את דוד. כמ"ש, ואבחר בדוד עבדי.

66

 66 דָּבָר חָדָשׁ שָׁמַעְנוּ. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קמו) אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. וְכִי אֵל יַעֲקֹב, וְלֹא אֵל אַבְרָהָם, וְלֹא אֵל יִצְחָק? אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בָטַח בְּאָבִיו וְלֹא בְאִמּוֹ כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי אָחִיו וְהָלַךְ יְחִידִי בְּלִי מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב) כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְהוּא בָּטַח בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכָּתוּב (שם כח) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'. וְהַכֹּל שָׁאַל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ.

 66 מִלְּתָא חַדְתָּא שְׁמַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קמו) אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְּרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְיָ' אֱלהָיו. וְכִי אֵל יַעֲקֹב, וְלָא אֵל אַבְרָהָם, וְלָא אֵל יִצְחָק, אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב. בְּגִין דְּיַעֲקֹב לָא אִתְרְחִיץ בַּאֲבוֹהִי, וְלָא בְּאִמֵיהּ, כַּד עָרַק קַמֵּי אֲחוּי, וְאָזַל יְחִידָאי, בְּלָא מָמוֹנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית לב) כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְאִיהוּ אִתְרְחִיץ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (שם כח) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'. וְכֹלָּא שָׁאִיל מִקַּמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהַב לֵיהּ.

davar chadash shama'nu. patach ve'amar, (thlym kmv) ashrei she'el ya'akov be'ezro sivro al 'he elohav. vechi el ya'akov, velo el avraham, velo el yitzchak? ella el ya'akov, mishum sheia'akov lo vatach be'aviv velo ve'immo keshebarach millifnei achiv vehalach yechidi beli mamon, kemo shenne'emar (vr'shyt lv) ki vemakli avartti et hayarden hazzeh, vehu batach bakkadosh-baruch-hu, shekatuv (shm chch) im yihyeh elohim immadi ushemarani vego'. vehakol sha'al millifnei hakkadosh baruch hu venatan lo

milleta chadtta shema'na. patach ve'amar, (thlym kmv) ashrei she'el ya'akov be'ezzero sivro al adonay ' elhav. vechi el ya'akov, vela el avraham, vela el yitzchak, ella el ya'akov. begin deya'akov la itrechitz ba'avohi, vela be'imeih, kad arak kammei achuy, ve'azal yechida'y, bela mamona, kemah de'at amer (vr'shyt lv) ki vemakli avartti et hayarden hazzeh, ve'ihu itrechitz beih bekudesha berich hu, dichttiv, (shm chch) im yihyeh elohim immadi ushemarani vego'. vecholla sha'il mikkammeih dekudesha berich hu, veyahav leih

Translations & Notes

אשרי שאֵל יעקב בעֶזרוֹ, שִׂברוֹ על ה' אלקיו. משום שיעקב לא בטח באביו ולא באימו, כשברח מפני אחיו, והלך יחיד בלי כסף, כמ"ש, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. והוא בטח בהקב"ה, שכתוב, אם יהיה אלקים עימדי ושמרני. והכול ביקש מהקב"ה, ונתן לו.