11

 11 בֹּא רְאֵה, לֹא זָכָה לְבָרֵךְ אֶת אֶחָד מִבָּנָיו וְלֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ רוּחַ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסוֹד, וְסוֹד - (בראשית מב) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ בֹּא רְאֵה שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַנְּבוּאָה אֶלָּא לִשְׁבוּרֵי הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.

 11 תָּא חֲזֵי, לָא זָכֵי לְבָרֵךְ לְחַד מִבְּנוֹהִי, וְלָא הֲוָה בִּידֵיהּ רוּחָא לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, כַּד בָּרִיךְ יַתְהוֹן כָּל חַד וְחַד בְּרָזָא. וְרָזָא (בראשית מב) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ. תָּא חֲזֵי, דְּלָא אִיתְיְיהִיבַת נְבוּאֲתָא, אֶלָּא לִתְבִירֵי לִבָּא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית מב) רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.

bo re'eh, lo zachah levarech et echad mibanav velo hayetah beyado ruach levarech ella bemitzrayim, kesheberach otam kal echad ve'echad besod, vesod - (vr'shyt mv) vayar ya'akov ki yesh shever bemitzrayim vayo'mer ya'akov levanav lammah titra'u bo re'eh shello nittenah hannevu'ah ella lishvurei hallev, kemo shenne'emar redu shammah veshivru lanu misham venichyeh velo namut

ta chazei, la zachei levarech lechad mibenohi, vela havah bideih rucha levarech ella bemitzrayim, kad barich yathon kal chad vechad beraza. veraza (vr'shyt mv) vayar ya'akov ki yesh shever bemitzrayim vayo'mer ya'akov levanav lammah titra'u. ta chazei, dela ityeyhivat nevu'ata, ella litvirei liba. kema de'at amer, (vr'shyt mv) redu shammah veshivru lanu misham venichyeh velo namut

Translations & Notes

לא זכה לברך אף אחד מבניו, ולא היה בידו רוח לברך, אלא במצרים, כאשר בירך אותם לכל אחד ואחד על פי סוד. והסוד הוא כמ"ש, וירְא יעקב, כי יש שבר במצרים, ויאמר לבניו, למה תתראו. שלא ניתנה נבואה אלא לנשברי לב, כמ"ש, רְדו שמה ושִברו.
ושכתוב, ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי, אלא במצרים, הוא מטעם, ופניי לא ייראו. לכן לא היה לו רוח לברך את בניו, אלא במצרים, ששם בחינת אחוריים. שמשום זה היה לו ליעקב לב נדכאים. וע"כ מביא ע"ז ראָיה מהכתוב, וירְא יעקב, כי יש שבר במצרים, הרומז על שבירת הלב, שיהיה לו במצרים. ותכף נתעורר לשלוח בניו שמה, מטעם שידע, שלא ניתנה נבואה זו אלא לנשברי לב. וכן הוא אומר, רדו שמה ושִברו, הרומז ג"כ על שבירת הלב.

12

 12 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הַקָּדוֹשׁ, יַעֲקֹב סַפִּיר, שֶׁהִיא מִדַּת הַדִּין לְצִדּוֹ. בָּא וְאָמַר, (שם לב) לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁיַּעֲקֹב רָאָה לְצִדּוֹ מִדַּת הַדִּין. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְגוֹ', וְסוֹד הַדָּבָר - (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב.

 12 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תְּחוֹת כָּרְסֵי יְקָרָא קַדִּישָׁא, יַעֲקֹב סַפִּיר, דְּאִיהִי מְכִילָתָא דְּדִינָא לְסִטְרֵיהּ, אֲתָא אָמַר, (בראשית לב) לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְּךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. אַתְּ מַשְׁכַּח דְּיַעֲקֹב חָזָא לְסִטְרֵיהּ מְכִילָתָא דְּדִינָא, וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְגו', וְרָזָא דְמִלָּה (ירמיה ו) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עָרֶב.

amar rabi yosei, tachat kisse hakavod hakkadosh, ya'akov sapir, shehi midat hadin letzido. ba ve'amar, (shm lv) lo ya'akov ye'amer od shimcha ki im yisra'el ki sarita im elohim ve'im anashim vattuchal. attah motze sheia'akov ra'ah letzido midat hadin. vayizrach lo hashemesh ka'asher avar et penu'el vego', vesod hadavar - (yrmyh v) oy lanu ki fanah hayom ki yinnatu tzilelei arev

amar ribi yosei, techot karesei yekara kadisha, ya'akov sapir, de'ihi mechilata dedina lesitreih, ata amar, (vr'shyt lv) lo ya'akov ye'amer od shimmecha ki im yisra'el ki sarita im elohim ve'im anashim vattuchal. at mashkach deya'akov chaza lesitreih mechilata dedina, vayizrach lo hashemesh ka'asher avar et penu'el vegv', veraza demillah (yrmyh v) oy lanu ki fanah hayom ki yinnatu tzillelei arev

Translations & Notes

תחת כיסא הכבוד הקדוש יש יעקב ספיר, שהספיר מדה"ד של בחינתו. בא הכתוב ואמר, לא יעקב יֵאָמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שָׂרית עם אלקים ועם אנשים וַתוכָל. ויעקב ראה לבחינתו מדה"ד, שכתוב, ויזרח לו השמש. והוא הדבר, אוֹי לנו כי פנה היום.
כיסא הכבוד הקדוש, בינה, עומד על ד' רגליים, ג' קווים והנוקבא, המקבלת ג' הקווים. והמסך דבחי"א שעליו יוצא קו האמצעי, שנקרא יעקב, מכונה בשם ספיר. וע"כ כתוב, שיעקב ספיר, נמצא תחת הכיסא. והיא מדה"ד של בחינתו. כי מסך זה ממעטו לבחינת ו"ק. ומביא ראָיה לזה מהכתוב, ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו, שהוא אור המאיר לרפואה, לרפאותו מפנות ערב שבשמאל, ולהיות אור הזה אינו יוצא אלא על מסך דבחי"א, מסך דנקודת חיריק, ע"כ נעשה צולע על ירכו.
נשמע מהכתוב, שיעקב ראה לבחינתו מדה"ד, שהוא המסך דבחי"א, כדי לרפאותו מפנות ערב שבשמאל. והוא הדבר, אוֹי לנו כי פנה היום. כי מכוח התכללות השמאל ביעקב פנה היום, שנסתלקו האורות, וע"כ היה צריך למדה"ד, שזה המסך דבחי"א, כדי לחזור ולהמשיך אור השמש. ואע"פ שנעשה ע"י כך, צולע על ירכו. ולפיכך אמר הכתוב, לא יעקב יֵאָמר עוד שמך, שיש שם מדה"ד, כי אם ישראל, שיש שם גם מדה"ר, ג"ר מאו"א עילאין, אוירא דכיא.

13

 13 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּשֶׁהֻגְלוּ מִירוּשָׁלַיִם וְהוּסַר הַתָּמִיד, וְטִמֵּא הַשּׂוֹנֵא אֶת הַהֵיכָל, בַּזְּמַן הַהוּא לֹא סָבְלָה הַמַּלְכוּת אֶת יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם חֲטָאֵיהֶם, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִשְּׁנֵי צְדָדִים - רַחֲמִים וְדִין.

 13 רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כַּד אִתְגְּלִיאוּ מִן יְרוּשְׁלֵם, וְאַעֲדִיאוּ תְּדִירָא, וְסָאִיב מְסַנְאָה יַת הֵיכָלָא. בְּעִדָּנָא הַהִיא לָא סוֹבְלַת מַלְכוּתָא לְיִשְׂרָאֵל עַל חוֹבֵיהוֹן, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּהִיא מִתְּרֵי גִיסָא, רַחֲמֵי וְדִינָא.

rabi shim'on amar, keshehuglu mirushalayim vehusar hattamid, vetimme hasone et haheichal, bazzeman hahu lo savelah hammalchut et yisra'el mishum chata'eihem, ella yisra'el, mishum shehi mishenei tzedadim - rachamim vedin

ribi shim'on amar, kad itgeli'u min yerushelem, ve'a'adi'u tedira, vesa'iv mesan'ah yat heichala. be'idana hahi la sovelat malchuta leyisra'el al choveihon, ella yisra'el. begin dehi mitterei gisa, rachamei vedina

Translations & Notes

כשגלו מירושלים והוסר התמיד, והאויב טימא את ההיכל, בעת ההוא לא יכלה המלכות, הנוקבא דז"א, לסבול את בני ישראל על עוונותיהם, אלא מדרגת השם ישראל, סבל אותם, משום שהיא בשני צדדים: רחמים ודין. והדין הוא סיבה לגילוי הרחמים, וע"כ גם הדין נחשב לרחמים.