285 לְאוֹתוֹ נַעַר קוֹרְאִים חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאוֹתָן בָּרַיְתוֹת, שֶׁכָּתוּב (משלי כב) חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ. וְאִם תֹּאמַר, מִשְׁנָה הִיא וְלֹא בָּרַיְתָא - בְּמִשְׁנָתֵנוּ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד הִסְתַּכְּלוּ [נִתְקְנוּ]. תַּחְתָּיו תּוֹפְסוֹת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ [שֶׁבֹּא רְאֵה], כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן נִקְרָא בֵּן לְאִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שם ד) כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי, וְכָתוּב (שמות ד) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ גַּם לְמַטָּה זֶה נִקְרָא נַעַר לְאִמּוֹ, שֶׁכָּתוּב (הושע יא) כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ. וּבְכַמָּה גְוָנִים נִקְרָא בֶּן יֶרֶד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה אָרֶץ, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים וְנִתְבָּאֵר. וְתַחַת זֶה כַּמָּה חַיּוֹת עוֹמְדוֹת, שֶׁנִּקְרָאוֹת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה מַמָּשׁ.

 285 הַהוּא נַעַר, קָרוּן לֵיהּ חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, בְּאִינוּן בְּרִיָּיתֵי, דִּכְתִיב, (משלי כב) חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ. וְאִי תֵימָא מַתְנִיתִין הִיא, וְלָא בְּרָיְּיתָא. בְּמַתְנִיתָּא דִילָן אוֹקִימְנָא מִילֵי, וְהָא אִתְּמָר, וְכֹלָּא מִלְּתָא חָדָא אִסְתַּכָּלוּ (נ''א אשתכללו). תְּחוֹתֵיהּ תִּטְלַל חֵיוַת בְּרָא. דְּתַנְיָא (נ''א דתא חזי), כְּמָה דְיִשְׂרָאֵל קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אִקְרֵי בֵּן לְאִמֵּיהּ, דִּכְתִיב, (משלי ד) כִּי בֵּן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי, וּכְתִיב, (שמותד) בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, הָכִי נָמֵי לְתַתָּא, דָּא אִקְרֵי נַעַר לְאִמֵּיהּ. דִּכְתִיב, (הושע יא) כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאוֹהֲבֵהוּ, וּבְכַמָּה גְוָונִין אִקְרֵי בֶּן יָרֶד, וְהָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בֶּן יֶרֶד מַמָּשׁ. דְּתָנִינָן, עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרְדָה שְׁכִינָה לְאַרְעָא, וְכֻלְּהוּ אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאִתְּמָר. וּתְחוֹת הַאי, כַּמָּה חֵיוָתָא קָיְימִין, דְּאִקְרוּן חֵיוַת בְּרָא מַמָּשׁ.

le'oto na'ar kore'im chanoch ben yered, be'otan baraytot, shekatuv (mshly chv) chanoch lanna'ar al pi darko. ve'im to'mar, mishnah hi velo barayta - bemishnatenu be'arnu et hadevarim, vaharei nitba'er, vehakol davar echad histtakelu [nitkenu]. tachttav tofesot chayot hasadeh, sheshaninu [shebo re'eh], kemo sheiisra'el hakkadosh ha'elyon nikra ben le'immo, shekatuv (shm d) ki ben hayiti le'avi rach veyachid lifnei immi, vechatuv (shmvt d) beni vechori yisra'el, kach gam lemattah zeh nikra na'ar le'immo, shekatuv (hvsh y) ki na'ar yisra'el va'ohavehu. uvechammah gevanim nikra ben yered, vaharei be'arnu. aval bo re'eh, ben yered mammash, sheshaninu, eser yeridot yaredah shechinah aretz, ve'et kullam be'aru hachaverim venitba'er. vetachat zeh kammah chayot omedot, shennikra'ot chayot hasadeh mammash

hahu na'ar, karun leih chanoch ben yered, be'inun beriaytei, dichtiv, (mshly chv) chanoch lanna'ar al pi darko. ve'i teima matnitin hi, vela berayeyta. bematnitta dilan okimna milei, veha ittemar, vecholla milleta chada isttakalu (n'' shtchllv). techoteih titlal cheivat bera. detanya (n'' dt chzy), kemah deyisra'el kadisha illa'ah, ikrei ben le'immeih, dichtiv, (mshly d) ki ben hayiti le'avi rach veyachid lifnei immi, uchetiv, (shmvtd) beni bechori yisra'el, hachi namei letatta, da ikrei na'ar le'immeih. dichtiv, (hvsh y) ki na'ar yisra'el va'ohavehu, uvechammah gevavnin ikrei ben yared, veha okimna. aval ta chazei, ben yered mammash. detaninan, eser yeridot yaredah shechinah le'ar'a, vechullehu ukemuha chavrayay ve'ittemar. utechot ha'y, kammah cheivata kayeymin, de'ikrun cheivat bera mammash

Translations & Notes

נער ההוא קוראים לו בברייתא חנוך בן יֶרֶד. כמ"ש, חנוך לנער על פי דרכו. משנה וברייתא הם פנימיות וחיצוניות, כי ברייתא חיצוניות המשנה. מבחינת החיצוניות, הו"ק, נקרא מט"ט חנוך בן ירד, כי ירד, מלשון ירידה וחיצוניות. הלוא גם מבחינת פנימיות, נקרא מט"ט חנוך בן ירד? בפנימיות בן ירד נאמר לשבחו, כי הירידה גרם לו למוחין פנימיים.
הן המשנה והן הברייתא מסתכלים בירידה שלו, אלא בברייתא הירידה עוד לא גורם למוחין, אלא לירידה ממש. אבל במשנה, כבר נתקנה הירידה ונעשתה גורם למוחין. תחתיו, כלומר בצילו, יֶחֶסוּ כל חיות השדה, מלאכים שביצירה. כמו שישראל הקדוש העליון, ז"א, נקרא בן לאימו, בינה, כמ"ש, כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אימי. וכתוב, בני בכורי ישראל, שזה סובב על ז"א. כן גם למטה מאצילות, זה, מט"ט, נקרא נער לאימו, הנוקבא, כמ"ש, כי נער ישראל ואוהבהו, שזה סובב על מט"ט.
ובכמה אופנים נקרא בן ירד, פעם לגנאי פעם לשבח, בהפרש בין פנימיות מט"ט לחיצוניות מט"ט. אבל כאן המדובר בבן ירד ממש, בחיצוניות מט"ט, שירידתו לגנאי, שעוד אינו גורם למוחין, כי עשר ירידות ירדה שכינה לארץ וכולן העמידו החברים, ותחת חיצוניות מט"ט עומדים מלאכים שביצירה, הנקראים חיות השדה.

 286 תַּחַת אוֹתָן הַחַיּוֹת נֶאֱחָזוֹת שַׂעֲרוֹת הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרָאוֹת כּוֹכְבֵי שַׁרְבִיט, שֶׁל שַׁרְבִיט מַמָּשׁ, בַּעֲלֵי דִין, בַּעֲלֵי מִשְׁקָל, בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה, בַּעֲלֵי חֻצְפָּה, וְכֻלָּם נִקְרָאִים בַּעֲלֵי [שַׂעֲרוֹת] אַרְגָּמָן. יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ אֲחוּזוֹת בָּזֶה כְּמוֹ אַרְיֵה [קָדוֹשׁ] חָזָק שֶׁאוֹחֵז בְּטִרְפּוֹ, וְעַל זֶה כָּתוּב (מיכה ה) וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל.

 286 תְּחוֹת אִינוּן חֵיוָותָא, מִתְאַחֲדָן שַׂעֲרָהָא דְסִיהֲרָא, דְּאִקְרוּן כֹּכְבַיָא דְּשַׁרְבִיטָא, דְּשַׁרְבִיט מַמָּשׁ, מָארֵי דְּמָארִין, מָארֵי דְמַתְקְלָא, מָארֵי דְקַשְׁיוּ, מָארֵי דְחוּצְפָּא. וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן מָארֵי (נ''א שערי) דְאַרְגְּוָונָא, יְדָהָא וְרַגְלָהָא אֲחִידָן בְּהַאי, כְּאַרְיֵה (קדישא) תַּקִּיפָא דְּאָחִיד עַל טַּרְפֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (מיכה ה) וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל.

tachat otan hachayot ne'echazot sa'arot hallevanah shennikra'ot kochevei sharvit, shel sharvit mammash, ba'alei din, ba'alei mishkal, ba'alei hadin hakkasheh, ba'alei chutzpah, vechullam nikra'im ba'alei [sa'arot] argaman. yadeiha veragleiha achuzot bazeh kemo aryeh [kadosh] chazak she'ochez betirpo, ve'al zeh katuv (mychh h) vetaraf ve'ein matzil

techot inun cheivavta, mit'achadan sa'araha desihara, de'ikrun kochevaya desharvita, desharvit mammash, ma'rei dema'rin, ma'rei dematkela, ma'rei dekashu, ma'rei dechutzepa. vechullehu ikrun ma'rei (n'' sh'ry) de'argevavna, yedaha veraglaha achidan beha'y, ke'aryeh (kdysh) takkifa de'achid al tarpeih. ve'al da ketiv, (mychh h) vetaraf ve'ein matzil

Translations & Notes

תחת אלו החיות, נאחזים שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, שהם שבט ממש לדון בהם את העולם, ומתחלקים לבעלי דין, לבעלי משקל, לבעלי דין קשה, ולבעלי חוצפה. וכולם נקראים בעלי שיער. ידיה ורגליה אוחזים בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו. וע"ז כתוב, וטָרַף ואין מציל.
כוכבי שבט זה מסך דמלכות דמדה"ד, המכונה מנעולא, שער הסתום, שאינו נפתח עד לגמה"ת. ושכתוב, תחת אלו החיות, נאחזים שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, אלו לא סתם שערות הנוקבא, שהמה ממותקים בבינה, במפתחא, שעליהם כתוב, כמה אלפי מגנים נאחזים בשערותיה, אלא אותן השערות, כוכבי שבט, המלכות דמדה"ד, שנמצאים רק בבי"ע תחת חיות השדה. והזוהר מדייק שהם שבט ממש, שבהם עצם צורת המלכות דמדה"ד, המכונה שבט.
ויש בהם ב' בחינות, בעלי הדין ובעלי המשקל:
א. כשהמסך במקום המלכות, ואז נקראים השערות, בעלי הדין.
ב. כשהמסך עולה בצורתו ומתיישב בבינה, וחוצה שם את המדרגה לב' חצאים: לכו"ח, ולבינה ותו"מ, שבזה הם מתתקנים להיות מאזנים. וע"כ בבחינה זו מכונים השערות, בעלי משקל.
ומהם נמשכים שניים אחרים:
א. בעלי הדין הקשה, הנמשכים מבעלי הדין.
ב. בעלי חוצפה, הנמשכים מבעלי משקל והם עולים במקום בינה, שאין להם שום צדק להיאחז שם, והוא נבחן לחוצפה.
ב' הקווים ימין ושמאל הם במחלוקת וכל אחד רוצה לבטל הארת חברו, ע"כ אינם יכולים להאיר, עד שיוצא קו אמצעי על מסך דחיריק, המכריע ועושה שלום ביניהם. ומסך זה מחויב להיות תחילה ממדה"ד, מנעולא, שאז נתמעט קו השמאל מג"ר, ונכנע אל הימין, ומתייחד עימו. ושכתוב, ידיה ורגליה אוחזים בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו, ב' הקווים שמחזה ולמעלה מכונים ידיים, וב' הקווים שמחזה ולמטה מכונים רגליים. והם נאחזים להאיר בשלמות, רק ע"י מסך דחיריק, המקובל ממדה"ד שבאלו השערות, המנעולא.
ומשום שע"י מסך מדין הקשה הזה מתמעט קו השמאל מג"ר שלו, ע"כ מכונה זה בשם טרף, כי המסך דחיריק טורף הג"ר דקו שמאל. וע"כ מדמה אותו כאריה גיבור אוחז בטרפו כמ"ש, וטָרף ואין מציל. כי בעת שמסך מדין הקשה עולה למ"ן לקו אמצעי, וטורף את קו השמאל מג"ר שלו, ואין מציל, וע"כ מתייחדים תכף ב' הקווים זה בזה, המכונים ידיים, וכן מתייחדים ב' הקווים, המכונים רגליים, ואז מאירים בכל השלמות האפשרי, שבתוך ששת אלפים שנה.

 287 צִפָּרְנֶיהָ - כָּל אוֹתָם שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם וְכוֹתְבִים וְרוֹשְׁמִים אֶת חֲטָאֵיהֶם בְּתֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְלָכֵן כָּתוּב (ירמיה טז) חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר. מַה זֶּה שָׁמִיר? אוֹתוֹ שֶׁרוֹשֵׁם וְנוֹקֵב בָּאֶבֶן וְחוֹתֵךְ אוֹתָהּ לְכָל צַד.

 287 טוּפְרָהָא, כָּל אִינוּן דְּאַדְכְּרִין חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְכָתְבִין וְרָשְׁמִין חוֹבַיְיהוּ בִּתְקִיפוּ דְּדִינָא קַשְׁיָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ירמיה יז) חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפּוֹרֶן שָׁמִיר. מַהוּ שָׁמִיר. הַהוּא דְּרָשִׁים וְנָקִיב אַבְנָא, וּפָסִיק לָהּ לְכָל סִטְרָא.

tzipareneiha - kal otam shemmazkirim et chata'ei benei ha'adam vechotevim veroshemim et chata'eihem betokef hadin hakkasheh, velachen katuv (yrmyh tz) chatta't yehudah ketuvah be'et barzel betziporen shamir. mah zeh shamir? oto sheroshem venokev ba'even vechotech otah lechal tzad

tuferaha, kal inun de'adkerin chovei benei nasha, vechatevin verashemin chovayeyhu bitkifu dedina kashya. ve'al da ketiv, (yrmyh yz) chatta't yehudah ketuvah be'et barzel betziporen shamir. mahu shamir. hahu derashim venakiv avna, ufasik lah lechal sitra

Translations & Notes

ציפורניה, המזכירים עוונות בני אדם וכותבים ורושמים עוונותיהם בתוקף דין הקשה. וע"ז כתוב, חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר. שמיר הוא שרושם ונוקב האבן וחוצב אותה מכל הצדדים.
ציפורניים, הפרסא שנעשתה באמצע המדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה של אותה מדרגה. ונמצא ב' כוחות כלולים בפרסא: המלכות שעלתה, שהיא מדה"ד הקשה. ובינה שקיבלה צורת המלכות, מחמת עלייתה אליה. ואלו ב' כוחות הם מנעולא ומפתחא, ב' נקודות שנתקנו בנוקבא. שעליהם נאמר, אם זכה הרי טוב, שמדה"ד נגנזה, המנעולא, ושולטת רק מדה"ר, מפתחא. ואם לא זכה, שממשיך אורות ממעלה למטה, הרי רע, אז מתגלה עליו מדה"ד הגנוזה, מנעולא, ואורותיו מסתלקים.
ושכתוב, ציפורניה, המזכירים עוונות בני אדם וכותבים ורושמים עוונותיהם בתוקף דין הקשה. שאם לא זכה, מתגלה תוקף מדה"ד, אשר נגנזה בציפורניים. וכיוון שנגלתה מדה"ד הזו, אז נענשים קשה. וע"ז כתוב, חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר. כי הנקודה דמנעולא הכלולה וגנוזה בציפורן נקרא עט ברזל. ונקודה דמפתחא, הגלויה בציפורן ושולטת בעת שישראל זכאים, נקראת ציפורן שמיר. וחטאת יהודה, אם חוטאים, נגלו עליהם ב' הנקודות, ונמצאים החטאים כתובים הן בעט ברזל והן בציפורן שמיר. ואז כיוון שנגלה גם נקודה דמנעולא עליהם, תכף נענשים. אמנם בעושים רצונו, כתוב, כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו. כי השמיר חתך את הכל, וכלי ברזל, מנעולא, לא נשמע, כי נגנזה. ושכתוב, שמיר הוא שרושם ונוקב האבן, שרושם ונוקב את יציאת הקטנות של המדרגות, המכונות אבנים. וחוצב אותה מכל הצדדים, שנותן צורתה מכל צד בעת יציאת גדלות המדרגות.