291 וְשָׁנִינוּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִתְקַיְּמָה [שֶׁהֵאִירָה הַלְּבָנָה], לֹא הֵאִירָה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁבָּא שְׁלמֹה שֶׁרָאוּי כְּנֶגְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ אִמּוֹ הָיְתָה בַּת שֶׁבַע.

 291 וְתָאנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְקָיְימַת (נ''א דאתנהירת סיהרא), לָא אִתְנְהִירַת בְּאַשְׁלָמוּתָא. עַד דְּאֲתָא שְׁלֹמֹה, דְּאִתְחֲזֵי לְקִבְלָהָא, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. דִּבְגִין כָּךְ אִמֵּיהּ בַּת שֶׁבַע הֲוַת.

veshaninu, she'af al gav shehitkayemah [shehe'irah hallevanah], lo he'irah bishlemut, ad sheba shelmoh shera'uy kenegdah, kemo shebe'arnu, shemmishum kach immo hayetah bat sheva

veta'na, de'af al gav de'itkayeymat (n'' d'tnhyrt syhr), la itnehirat be'ashlamuta. ad de'ata shelomoh, de'itchazei lekivlaha, kemah de'okimna. divgin kach immeih bat sheva havat

Translations & Notes

ואע"פ שהנוקבא נתקיימה ע"י מלך הדר, מ"מ לא האירה בשלמות עד שבא שלמה, שהיה ראוי לה, שמשום זה הייתה אימו בת שבע. שהנוקבא הנקראת בגדלותה בת שבע, ע"ש שכלולה מכל חג"ת נהי"מ דז"א, הייתה האם שלו. וע"כ הוא ראוי לרשת אותה בימי מילואה.

 292 וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם - זוֹ הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת שִׁפְחָה שֶׁאַחַר הָרֵחַיִם, וְהַכֹּל כָּלְלָה חָכְמָה זוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה - חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם וְחָכְמַת מִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשָּׁאַלְתִּי דָבָר זֶה לְפָנֶיךָ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ [דָּבָר זֶה] זָכִיתִי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבָרִים אֵלּוּ הֲרֵי בֵּאַרְנוּם, וַהֲרֵי נֶאֶמְרוּ.

 292 וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם, דָּא חָכְמָה תַּתָּאָה, דְּאִקְרֵי שִׁפְחָה דְּבָתַר רֵיחַיָא, וְכֹלָּא אִתְכְּלִילַת הַאי חָכְמָה דִשְׁלֹמֹה, חָכְמַת בְּנִי קֶדֶם, וְחָכְמַת מִצְרַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּשָׁאִילְנָא קַמָּךְ מִלָּה דָא, דְּהָא בְּכָל הַנֵּי מִילֵי (מלה דא) זָכִינָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִלִּין אִלֵּין, הָא אוֹקִימְנָא לוֹן, וְהָא אִתָּמְרוּ.

umikal chachemat mitzrayim - zo hachachemah hattachttonah shennikre't shifchah she'achar harechayim, vehakol kalelah chachemah zo shel shelomoh - chachemat benei kedem vechachemat mitzrayim. amar rabi aba, baruch harachaman shesha'altti davar zeh lefaneicha, sheharei bechal hadevarim hallalu [davar zeh] zachiti. amar rabi shim'on, devarim ellu harei be'arnum, vaharei ne'emru

umikal chachemat mitzrayim, da chachemah tatta'ah, de'ikrei shifchah devatar reichaya, vecholla itkelilat ha'y chachemah dishlomoh, chachemat beni kedem, vechachemat mitzrayim. amar ribi aba, berich rachamana, desha'ilna kammach millah da, deha bechal hannei milei (mlh d) zachina. amar ribi shim'on, millin illein, ha okimna lon, veha ittameru

Translations & Notes

חכמת מצרים, חכמה תתאה, הנקראת שפחה שלאחר הריחיים. ומהכל נכללה חכמה זו של שלמה, מחכמת בני קדם, ומחכמת מצרים.
ג' חכמות באצילות:
א. ח"ס דא"א, חכמה דע"ס דאו"י. שאחר שבירת הכלים בעולם התיקון, נסתמה חכמה זו לגמרי, ואינה מאירה עוד באצילות. וממה שנפלה מחכמה זו בעת שבירת הכלים, היא חכמת בני קדם. וחכמת בני קדם הוא סוד עליון, כמ"ש, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. כי מלוכתם ומיתתם של אלו ז' המלכים הם שבירת הכלים.
ב. חכמה עילאה. בינה, שיצאה מראש דא"א, וחזרה אליו, ונעשתה לחכמה. ואע"פ שכל החכמה שבעולמות ממנה באה, מ"מ היא עצמה מאירה רק חסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. ומה שנפל מחכמה זו לקליפות היא חכמת מצרים, חכמה תתאה, שנפלה מחכמה עילאה לקליפות לכתרים תחתונים. ונקראת שפחה שלאחר הריחיים.
ג. חכמת שלמה, חכמה תתאה, חכמה המאירה בנוקבא פב"פ בעת גדלותה, שכל ג' החכמות מאירים בה אז ביחד, ואז היא מוציאה חכמת בני קדם וחכמת מצרים מהקליפות, ומתרבה מהן מאוד. וע"ז כתוב, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. שנתרבה חכמתה מהם.

 293 שָׁנִינוּ, (קהלת א) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ. יָכוֹל אַף עֲמַל הַתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ [כָּתוּב]. שׁוֹנֶה עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא עָמָל בִּגְלַל בְּנֵי אָדָם אוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ. עַל זֶה כָּתוּב תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁזֶּה לֹא עוֹלֶה לְמַעְלָה. שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִלּוּ אִם אָדָם עוֹמֵד אֶלֶף שָׁנִים, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִתְקַיֵּם, רַק יוֹם אֶחָד.

 293 תָּאנָא, (קהלת א) מַה יִּתְרוֹן לְאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (כתיב). שָׁאנֵי עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דִּלְעֵילָא מִן שִׁמְשָׁא הוּא. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ עָמָל בְּגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, אוֹ בְּגִין יְקָרָא דִילֵיהּ. הַאי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כְּתִיב. דְּהָא לָא סָלִיק לְעֵילָא. תַּנְיָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִילּוּ אִי בַּר נָשׁ קַיָּים אֶלֶף שְׁנִין, הַהוּא יוֹמָא דְאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא, דָּמֵי לֵיהּ כְּאִילּוּ לָא אִתְקְיַּים בַּר יוֹמָא חַד:

shaninu, (khlt ) mah yitron la'adam bechal amalo. yachol af amal hattorah? talmud lomar, sheia'amol tachat hashamesh [katuv]. shoneh amalah shel torah, shehu lema'lah min hashemesh. rabi chiay amar, af amalah shel torah, shehu amal biglal benei adam o bishvil kevodo. al zeh katuv tachat hashamesh, shezzeh lo oleh lema'lah. shaninu, amar rabi el'azar, afillu im adam omed elef shanim, oto yom shemmisttallek min ha'olam domeh lo ke'illu lo hitkayem, rak yom echad

ta'na, (khlt ) mah yitron le'adam bechal amalo, yachol af amalah de'orayeyta, talmud lomar sheia'amol tachat hashamesh (chtyv). sha'nei amalah de'orayeyta, dil'eila min shimsha hu. ribi chiay amar, af amalah de'orayeyta, de'ihu amal begineihon divnei nasha, o begin yekara dileih. ha'y tachat hashemesh ketiv. deha la salik le'eila. tanya amar ribi el'azar, afillu i bar nash kayaym elef shenin, hahu yoma de'isttallak me'alma, damei leih ke'illu la itkeyaym bar yoma chad

Translations & Notes

מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש. גם עמלה של תורה כן, שיעמול תחת השמש. ומשונה עמלה של תורה שלמעלה מן השמש, שהיא מעליונים. כלומר, אף עמלה של תורה כן, שנאמר עליה, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, באם הוא עמל בתורה בשביל בני אדם, או בשביל כבוד עצמו. כי ע"ז כתוב, תחת השמש. כי תורה זו אינה עולה למעלה. אפילו אם אדם יחיה אלף שנים, ביום שהסתלק מן העולם, ידמה לו כאילו חי רק יום אחד.
ושכבתי עם אבותיי