293 שָׁנִינוּ, (קהלת א) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ. יָכוֹל אַף עֲמַל הַתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ [כָּתוּב]. שׁוֹנֶה עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא עָמָל בִּגְלַל בְּנֵי אָדָם אוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ. עַל זֶה כָּתוּב תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁזֶּה לֹא עוֹלֶה לְמַעְלָה. שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִלּוּ אִם אָדָם עוֹמֵד אֶלֶף שָׁנִים, אוֹתוֹ יוֹם שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִתְקַיֵּם, רַק יוֹם אֶחָד.

 293 תָּאנָא, (קהלת א) מַה יִּתְרוֹן לְאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (כתיב). שָׁאנֵי עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דִּלְעֵילָא מִן שִׁמְשָׁא הוּא. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, אַף עֲמָלָה דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ עָמָל בְּגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, אוֹ בְּגִין יְקָרָא דִילֵיהּ. הַאי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כְּתִיב. דְּהָא לָא סָלִיק לְעֵילָא. תַּנְיָא אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִילּוּ אִי בַּר נָשׁ קַיָּים אֶלֶף שְׁנִין, הַהוּא יוֹמָא דְאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא, דָּמֵי לֵיהּ כְּאִילּוּ לָא אִתְקְיַּים בַּר יוֹמָא חַד:

shaninu, (khlt ) mah yitron la'adam bechal amalo. yachol af amal hattorah? talmud lomar, sheia'amol tachat hashamesh [katuv]. shoneh amalah shel torah, shehu lema'lah min hashemesh. rabi chiay amar, af amalah shel torah, shehu amal biglal benei adam o bishvil kevodo. al zeh katuv tachat hashamesh, shezzeh lo oleh lema'lah. shaninu, amar rabi el'azar, afillu im adam omed elef shanim, oto yom shemmisttallek min ha'olam domeh lo ke'illu lo hitkayem, rak yom echad

ta'na, (khlt ) mah yitron le'adam bechal amalo, yachol af amalah de'orayeyta, talmud lomar sheia'amol tachat hashamesh (chtyv). sha'nei amalah de'orayeyta, dil'eila min shimsha hu. ribi chiay amar, af amalah de'orayeyta, de'ihu amal begineihon divnei nasha, o begin yekara dileih. ha'y tachat hashemesh ketiv. deha la salik le'eila. tanya amar ribi el'azar, afillu i bar nash kayaym elef shenin, hahu yoma de'isttallak me'alma, damei leih ke'illu la itkeyaym bar yoma chad

Translations & Notes

מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש. גם עמלה של תורה כן, שיעמול תחת השמש. ומשונה עמלה של תורה שלמעלה מן השמש, שהיא מעליונים. כלומר, אף עמלה של תורה כן, שנאמר עליה, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, באם הוא עמל בתורה בשביל בני אדם, או בשביל כבוד עצמו. כי ע"ז כתוב, תחת השמש. כי תורה זו אינה עולה למעלה. אפילו אם אדם יחיה אלף שנים, ביום שהסתלק מן העולם, ידמה לו כאילו חי רק יום אחד.
ושכבתי עם אבותיי

 294 וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אוֹתָם מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה לְמַעְלָה וְהִתְרַצָּה בָהֶם לְהִתְעַטֵּר עִמָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים י) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָעִטּוּר שֶׁלּוֹ הוּא בַּאֲבוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי הָעִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת הוּא עִמּוֹ, וְהוּא עִמָּהֶם. וְעַל זֶה בְּאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שָׁנִינוּ, ש שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, שְׁנֵי קְשָׁרִים - אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה, וְאֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, (שמות כו) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְאוֹתוֹ קֶשֶׁר שֶׁבָּאֶמְצַע אָחוּז לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וְעַל זֶה כָּתוּב וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, וַדַּאי.

 294 וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי, זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דַּאֲבָהָתָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לוֹן רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא, וְאִתְרְעֵי בְּהוּ, לְאִתְעַטְּרָא עִמְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים י) רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה' וְגו'. אָמַר רִבִּי (דף רכד ע''א) אֶלְעָזָר, יַעֲקֹב הֲוָה יָדַע, דְּהָא עִטּוּרָא דִילֵיהּ בַּאֲבָהָתֵיהּ הוּא, דְּהָא עִטּוּרָא דַאֲבָהָן עִמֵּיהּ הוּא, וְהוּא עִמְּהוֹן. וְעַל דָּא בְּאַתְוָון גְּלִיפִין תָּנִינָן, ש תְּלַת קִּשְׁרִין, תְּרֵין קִשְׁרִין, חַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד מֵהַאי סִטְרָא, וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. וְדָא הוּא דְתָנִינָן, (שמות כו) וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וְהַהוּא קִשְׁרָא דִּבְאֶמְצָעִיתָא, אָחִיד לְהַאי סִטְרָא, וּלְהַאי סִטְרָא. וְעַל הַאי כְּתִיב, וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וַדַּאי.

veshachavtti im avotay. ashrei chelkam shel ha'avot shehakkadosh baruch hu asah otam merkavah kedoshah lema'lah vehitratzah vahem lehit'atter immahem. zehu shekatuv (dvrym y) rak ba'avoteicha chashak 'he vego'. amar rabi el'azar, ya'akov hayah yodea sheha'ittur shello hu ba'avotav, sheharei ha'ittur shel ha'avot hu immo, vehu immahem. ve'al zeh be'otiot chakukot shaninu, sh sheloshah kesharim, shenei kesharim - echad mitzad zeh ve'echad mitzad zeh, ve'echad shekolel otam. vezehu sheshaninu, (shmvt chv) vehaberiach hattichon betoch hakkerashim mavriach min hakkatzeh el hakkatzeh. ve'oto kesher sheba'emtza achuz letzad zeh uletzad zeh, ve'al zeh katuv veshachavtti im avotay, vada'y

veshachavtti im avotay, zaka'ah chulekehon da'avahata, dekudesha berich hu avid lon reticha kadisha le'eila, ve'itre'ei behu, le'it'attera immehon. hada hu dichtiv, (dvrym y) rak ba'avoteicha chashak 'he vegv'. amar ribi (df rchd '') el'azar, ya'akov havah yada, deha ittura dileih ba'avahateih hu, deha ittura da'avahan immeih hu, vehu immehon. ve'al da be'atvavn gelifin taninan, sh telat kishrin, terein kishrin, chad meha'y sitra, vechad meha'y sitra, vechad dechalil lon. veda hu detaninan, (shmvt chv) vehaberiach hattichon betoch hakkerashim mavriach min hakkatzeh el hakkatzeh, vehahu kishra div'emtza'ita, achid leha'y sitra, uleha'y sitra. ve'al ha'y ketiv, veshachavtti im avotay vada'y

Translations & Notes

ושכבתי עם אבותיי. אשרי חלקם של האבות, שהקב"ה עשה אותם מרכבה קדושה, וחפץ בהם להתעטר עימהם, כמ"ש, רק באבותיך חשק ה'. יעקב היה יודע, כי העיטור שלו באבותיו, כי עיטורם של האבות היא עימו, והוא עימהם. וע"ז לומדים באותיות חקוקות, שיש באות ש' שלושה קשרים, שני קשרים מימין ומשמאל, וקשר אחד שכולל אותם, האמצעי. כמ"ש, והַבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה, כי קשר שבאמצע אוחז הימין והשמאל, וע"ז כתוב, ושכבתי עם אבותיי.
כי קו ימין אברהם. וקו שמאל יצחק. וקו אמצעי יעקב. ג' ראשים שבאות ש'. ב' הקווים ימין ושמאל אינם יכולים להאיר, אלא בכוח קו אמצעי, המכריע ביניהם, ומייחדם. וכן קו אמצעי, ז"א, אין לו מוחין מעצמו, אלא בשיעור שמכריע וגורם הארה שלמה לימין ולשמאל, ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם. וע"כ כתוב, כי העיטור שלו באבותיו, שהמוחין של יעקב הם באבות. משום שהוא מכריע ביניהם הוא מקבל מהם מוחין. וכתוב, והוא עימהם. שלולא היה עימהם, לא היו האבות מאירים, כי אינם יכולים להאיר אלא ע"י קו אמצעי. וזהו, ושכבתי עם אבותיי, כי הם צריכים לו והוא צריך להם.

 295 וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מב) הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת. הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא מַקְשִׁיבִים לְדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה וְלֹא פוֹקְחִים אָזְנֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת מִצְווֹת רִבּוֹנָם. וְהַעִוְרִים - שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת עַל מָה הֵם עוֹמְדִים, שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַכָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ.

 295 וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וְגו'. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מב) הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת. הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ, אִלֵּין בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא צַיְיתִין לְמִלּוּלֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא פָּקְחִין אוּדְנַיְיהוּ, לְמִשְׁמַע לְפִקּוּדֵי דְמָארֵיהוֹן. וְהַעִוְרִים, דְּלָא מִסְתַּכְּלִין לְמִנְדַע עַל מָה אִינוּן קָיְימִין. דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקָרֵי, וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח.

veshachavtti im avotay vego'. rabi yehudah patach ve'amar, (ysh'yh mv) hachereshim shema'u veha'ivrim habitu lir'ot. hachereshim shema'u - ellu benei adam shello makshivim lediburei hattorah velo fokechim azeneihem lishmoa et mitzvot ribonam. veha'ivrim - shello misttakelim lada'at al mah hem omedim, sheharei bechal yom vayom hakaroz yotze vekore, ve'ein mi sheiashgiach

veshachavtti im avotay vegv'. ribi yehudah patach ve'amar, (ysh'yh mv) hachereshim shema'u veha'ivrim habitu lir'ot. hachereshim shema'u, illein benei nasha dela tzayeytin lemillulei orayeyta, vela pakechin udenayeyhu, lemishma lefikkudei dema'reihon. veha'ivrim, dela misttakelin leminda al mah inun kayeymin. deha bechal yoma veyoma karoza nafik vekarei, veleit ma'n deyashgach

Translations & Notes

וכמ"ש, החרשים שמָעוּ והעיוורים הביטו לראות. החרשים שמָעוּ, אלו הם בני אדם שאינם מקשיבים לדברי תורה, ואינם פותחים אוזניהם לשמוע למצוות אדונם. והעיוורים, שאינם מסתכלים לדעת על מה הם חיים, כי בכל יום ויום יוצא כרוז וקורא, ואין מי שישגיח עליו.