Show Aramaic text  Show Transliteration

110

 110 מִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּקָּבָּ''ה, הָיָה הָאִילָן פּוֹרֵשׂ עֲנָפָיו וּמְכַסֶּה עַל רֹאשׁוֹ וְעוֹשֶׂה עָלָיו צֵל נָאֶה. וּמִי שֶׁנֶּאֱחָז בַּצֵּל שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹתוֹ הָאִילָן הָיָה מִתְעַלֶּה, וַעֲנָפָיו הָיוּ עוֹלִים לְמַעְלָה. אָז הָיָה יוֹדֵעַ אַבְרָהָם וּמַזְהִיר אוֹתוֹ, וְלֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁנֶּאֱחַז בֶּאֱמוּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 110 מַאן דְּאִתְאַחִיד בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִילָנָא הֲוָה פָּרִישׂ עַנְפּוֹי וְחֲפֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְעֲבִיד עֲלֵיהּ צִלָּא יָאֶה, וּמַאן דְּאִתְאַחִיד בְּסִטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה הַהוּא אִילָנָא הֲוָה אִסְתַּלַּק וְעַנְפּוֹי הֲווּ סְלִיקִין לְעֵילָא. כְּדֵין הֲוָה יָדַע אַבְרָהָם וְאַזְהִיר לֵיהּ, וְלָא אַעֲדֵי מִתַּמָּן עַד דְּאִתְאַחִיד בִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

mi shenne'echaz bakkaba"h, hayah ha'ilan pores anafav umechasseh al ro'sho ve'oseh alav tzel na'eh. umi shenne'echaz batzel shel avodah zarah, oto ha'ilan hayah mit'alleh, va'anafav ha'u olim lema'lah. az hayah yodea avraham umazhir oto, velo zaz misham ad shenne'echaz be'emunat hakkadosh baruch hu

ma'n de'it'achid bekudesha berich hu, ilana havah paris anpoy vechafei al reisheih ve'avid aleih tzilla ya'eh, uma'n de'it'achid besitra de'avodah zarah hahu ilana havah isttallak ve'anpoy havu selikin le'eila. kedein havah yada avraham ve'azhir leih, vela a'adei mittamman ad de'it'achid bimheimnuta dekudesha berich hu

Translations & Notes

מי שנתאחד בהקב"ה, האילן היה פורש ענפיו ומחפה על ראשו ועושה עליו צל נאה. ומי שנתאחד בעבודה זרה, האילן היה מתעלה ממנו וענפיו היו עולים למעלה. אז ידע אברהם שהוא עובד ע"ז, והזהיר אותו ולא הרפה ממנו עד שנתאחד באמונת הקב"ה.
ויאמר אל שריי אשתו, הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את. כי עד אז לא היה מסתכל בצורתה של שרה, מרוב הצניעות שהייתה ביניהם. וכאשר קרב למצרים, היא נתגלתה. וראה אותה.
כאשר הקריב את עצמו ועשה מעשה קרוב למעשה מצרים, שהמשיך הארת חכמה ממעלה למטה, והשפיע אותם אל שרה. ואלו המוחין מכונים אצלה יפת מראה. כי מראה וראייה רומזים על מוחין דחכמה. לכן אחר שהקריב לבוא מצריימה, כתוב, הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את, אחר שקיבלה ממנו המוחין ע"י הקרבה למצרים.
ע"כ כתוב, כי עד אז לא היה מסתכל בצורתה של שרה, מרוב הצניעות שהייתה ביניהם. כי אברהם ושרה היו מרכבה לדכר ונוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, ששם החסדים מכוסים מחכמה, המכונה ראייה והסתכלות. וע"כ לא נסתכל בה. אלא כאשר קרב למצרים, שהמשיך המוחין דחכמה ע"י קרבת מצרים, והשפיע אליה, אז נתגלו החסדים שלה בהארת החכמה, המכונה ראייה, וע"כ ראה בה.

111

 111 וְכָךְ מִי שֶׁהוּא טָהוֹר [ד''א כָּךְ] מְקַבֵּל אוֹתוֹ הָאִילָן, וּמִי שֶׁהוּא טָמֵא אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתוֹ. אָז יָדַע אַבְרָהָם וְהָיָה מְטַהֵר אוֹתָם בְּמַיִם.

 111 וְהָכִי מַאן דְּאִיהוּ דַּכְיָא (ד''א ל''ג הכי) מְקַבֵּל לֵיהּ אִילָנָא. מַאן דְּאִיהוּ מְסָאַב לָא מְקַבֵּל לֵיהּ. כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם וּמְדַכֵּי לוֹן בְּמַיָא.

vechach mi shehu tahor [d" kach] mekabel oto ha'ilan, umi shehu tame eino mekabel oto. az yada avraham vehayah metaher otam bemayim

vehachi ma'n de'ihu dachya (d'' l''g hchy) mekabel leih ilana. ma'n de'ihu mesa'av la mekabel leih. kedein yada avraham umedakei lon bemaya

Translations & Notes

מי שהוא טהור מקבל אותו האילן, ומי שהוא טמא האילן אינו מקבלו. ואז ידע אברהם שהוא טמא ומטהרו במים.
ע"י טוֹרַח הדרך האדם מתבזה. ועם זה היא עמדה ביופייה ולא נשתנתה. ע"כ ידע אז יותר מתמיד שהיא יפת מראה. כי עוברי דרכים, ההולכים בדרך ה', מטרם באים למטרתם, הם בקטנות המוחין והם מתבזים. ושרה הייתה גם היא בדרך, ולא עוד אלא דרך ירידה, כמ"ש, וירד אברם מצריימה, ומכ"ש שמעשה המשכת המוחין הייתה קרובה למעשה מצרים. ומ"מ האירו בה המוחין בכל שלמותם. ע"כ אמר אז, הנה נא ידעתי, כי ידע אז יותר מתמיד.
כי ראה עימה את השכינה, שזכה לגילוי שכינה, וע"כ בָּטַח אברהם ואמר, אחותי היא.

112

 112 וּמַעְיַן מַיִם הָיָה תַּחַת אוֹתוֹ אִילָן, וּמִי שֶׁצָּרִיךְ טְבִילָה מִיָּד הַמַּיִם עוֹלִים אֵלָיו, וְעוֹלִים עַנְפֵי הָאִילָן, אָז יָדַע אַבְרָהָם שֶׁהוּא טָמֵא וְצָרִיךְ מִיָּד טְבִילָה. וְאִם לֹא, יָבְשׁוּ הַמַּיִם, וְאָז יָדַע שֶׁרוֹצֶה לְהִטָּמֵא וּלְהִשָּׁמֵר שִׁבְעָה יָמִים.

 112 וּמַעֲיָינָא דְמַיָא הֲוָה תְּחוֹת הַהוּא אִילָנָא, וּמַאן דְּצָרִיךְ טְבִילָה מִיָּד מַיִין סָלְקִין לְגַבֵּיהּ, וְאִילָנָא אִסְתַּלְּקִין עַנְפּוֹי, כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם דְּאִיהוּ מְסָאָבָא וּבָעֵי טְבִילָה מִיָּד, וְאִם לָאו מַיָא נְגִיבָן כְּדֵין יָדַע דְּבָעֵי לְאִסְתָּאֳבָא וּלְאִסְתַמְרָא שִׁבְעָה יוֹמִין.

uma'yan mayim hayah tachat oto ilan, umi shetzarich tevilah miad hammayim olim elav, ve'olim anfei ha'ilan, az yada avraham shehu tame vetzarich miad tevilah. ve'im lo, yaveshu hammayim, ve'az yada sherotzeh lehittame ulehishamer shiv'ah yamim

uma'ayayna demaya havah techot hahu ilana, uma'n detzarich tevilah miad mayin salekin legabeih, ve'ilana isttallekin anpoy, kedein yada avraham de'ihu mesa'ava uva'ei tevilah miad, ve'im la'v maya negivan kedein yada deva'ei le'istta'ova ule'istamra shiv'ah yomin

Translations & Notes

מעיין של מים היה תחת האילן. ומי שצריך טבילה מיד היו המים עולים כנגדו וענפיו של האילן מתעלים. אז ידע אברהם שהוא טמא וצריך טבילה מיד. כלומר, שטמא רק טומאה קלה, שאינו צריך לחכות ז' ימים. ואם אינו צריך טבילה מיד, היו המים מתיבשים. אז ידע אברהם שהוא צריך עוד להיות טמא ולחכות ז' ימים.
האילן הוא עץ החיים, ז"א, קו אמצעי, המעיין שמתחתיו הוא המסך דחיריק, הנעשה כמעיין נובע, שמוציא קומת החסדים שעל ידו הכריע את קו השמאל ונכלל בימין. וכל האיסורים והס"א כגון עבודה זרה וטומאה באים מקו שמאל, מתוך שרוצים להשליט השמאל על הימין, ולהמשיך שפע השמאל ממעלה למטה שהוא המקור לכל האיסורים שבעולם.
ונמצא הטמא שנאחז בשמאל, שנוהג בו אותו התיקון כמו שהיה בעת יציאת קו השמאל, שהיה במחלוקת ובסתימת האורות עד שנמשך קומת החסדים על המסך דחיריק שבקו אמצעי, שאז התגברו החסדים על קו השמאל ונכנע ונכלל בקו הימין.
כן בנכשל ע"י הס"א, ונתדבק בקו שמאל להמשיך ממנו ממעלה למטה, שאין לו תקנה, אלא לקבל את קומת החסדים מקו אמצעי, ואז הוא נכלל בימין וטָהֵר. כמ"ש, מהו תיקונו, והיה לפנות ערב ירחץ במים, כי הוא צריך לחזור ולהמשיך קו שמאל ולהמשיך את הכרעת קו האמצעי ע"י ביאה במים, שהיא קומת החסדים היוצאת על מסך דחיריק שמתחת האילן. לפנות ערב, חוזר וממשיך הארת השמאל, כי אין הארת השמאל לאור היום. ירחץ במים, חוזר וממשיך קומת חסדים שבקו אמצעי המכריע את הארת השמאל וכולל אותו בימין.
ונודע שיש ב' נקודות בהנוקבא, אחת ממותקת בבינה הנקראת מפתחא, ואחת דמידת הדין מצ"א, שהיא בלתי ממותקת בבינה הנקראת מנעולא. אשר הזוכה ודבק בקו אמצעי, נגנזת בשבילו הנקודה דמידת הדין, ונקודה דמידת הרחמים גלויה בהנהגה העליונה בעדו. זכה, אז טוב. ואם אינו זוכה, אלא שמתדבק בשליטת השמאל, אז מתגלה הנקודה דמידת הדין בהנוקבא דצ"א שהיה על המלכות שאינה ראויה לקבל אור ישר, ואז כל האורות פורחים ממנה. לא זכה, זהו רע.
ולפיכך יש ב' מיני טומאות, אחת טומאה קלה כגון בעל קרי, שנאחז בקו שמאל, אבל לא כל כך עד שתגלה הנקודה דמנעולא, לא זכה, זהו רע. ולפיכך אינו חסר רק הכרעת קו האמצעי ע"י קומת החסדים, ובא במים וטהר. והשניה הוא טומאה חמורה, שעל ידי התדבקותו בשמאל כבר נתגלה הנקודה דמנעולא, המסלקת כל האורות מהנוקבא, לא זכה, זהו רע. ואז צריך תחילה להמתיק המלכות בבינה בב' הבחינות, בקטנות ובגדלות, שהם ספירת שבעה ימים.
ולפיכך בטומאה קלה, להיותו עוד דבוק בקו שמאל שהיא טומאתו, לכן מעלה האילן את ענפיו, שאינו עושה צל עליו. כי קו אמצעי בעת שמכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, הוא עושה צל, שמכסה על הג"ר דג"ר. ולפיכך כשדבק בקו שמאל אין לו צל כלל. וכמ"ש, שהאילן מסלק ענפיו ממנו. אבל המעיין שמתחת האילן, קו אמצעי, מעלה אליו קומת חסדים הנמשך עליו, כדי שיבוא מיד בהמַים ויכללו הקווים זה בזה וטהר.
משא"כ בטומאה חמורה שנגלה עליו המנעולא, שאז המים שבמעיין מתיבשים, שאין זיווג על המסך שבקו אמצעי להוציא קומת חסדים. כי מטעם גילוי המנעולא נפסק הזיווג, כי כל עוד שהמנעולא גלוי בזו"ן אינם ראויים לקבל אור העליון. וע"כ נתיבש המעיין עד שסופר שבעת ימים, שחוזר וממתיק המלכות בבינה, שלישי ושביעי לקטנות ולגדלות, ואז חוזר הזיווג על המסך שבקו האמצעי והמעיין חוזר לאיתנו, ואז ובא במים וטהר, כי אינו חסר עוד אלא לקבל הכרעת קו האמצעי הבאה עם הטבילה.
אכן זה אמור רק במסך דחיריק שבקו אמצעי דזו"ן, אבל במסך דחיריק דקו אמצעי שבבינה, אין המסך מחויב להתמתק במפתחא, אלא הזיווג לקומת חסדים יוצא על בחינת מנעולא. והטעם הוא, מפני שמסך המנעולא אינו פועל כלום לפגום למעלה ממקור הוויתו, למעלה מזו"ן, כי צ"א לא היה אלא רק על המלכות לבדה, וכן על ז"א המשמש עימה, אבל לא כלום בבינה.
המילה, אחותי, מתבארת בב' פנים: כמשמעו, אחותי, וכמ"ש, אמור לחכמה אחותי את. וכתוב כאן, אִמרי נא, אחותי את. אַת פירושו השכינה, כמ"ש, ואת תדבר אלינו, שגם שם הוא השכינה. למען ייטב לי בעבורך, אמר אברהם בעבור השכינה. וחייתה נפשי בגללך, משום שבמוחין דחכמה מתעלה האדם בדרך החיים. כי אור החכמה נקרא אור החיה.
Prev Zohar
Next Zohar