113

 113 וּבֹא וּרְאֵה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים אָמַר לָהֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִבְדֹּק אוֹתָם, וּבְאוֹתוֹ אִילָן הָיָה בּוֹדֵק אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. וְהַסּוֹד [כְּנֶגֶד] מִשּׁוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [עָשָׂה] אָמַר שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים לַכֹּל, וְלָכֵן וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְלֹא תַחַת עֲבוֹדָה זָרָה.

 113 תָּא חֲזֵי, דְּאֲפִילּוּ בְּשַׁעֲתָא דְּאַזְמִין לוֹן לְמַּלְאָכִין אָמַר לוֹן וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ בְּגִין לְמֶחמֵי וּלְמִבְדַּק בְּהוּ, וּבְהַהוּא אִילָנָא הֲוָה בָּדִיק לְכָל בְּנֵי עָלְמָא. וְרָזָא (לקבל) בְּגִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא (עבד) אָמַר דְּאִיהוּ אִילָנָא דְחַיֵּי לְכֹלָּא, וּבְגִין כָּךְ וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ וְלֹא תַּחַת עֲבוֹדָה זָרָה.

uvo ure'eh, she'afillu besha'ah shehizmin et hammal'achim amar lahem vehisha'anu tachat ha'etz kedei lir'ot velivdok otam, uve'oto ilan hayah bodek et kal benei ha'olam. vehassod [keneged] mishum hakkadosh baruch hu [asah] amar shehu etz hachayim lakol, velachen vehisha'anu tachat ha'etz, velo tachat avodah zarah

ta chazei, de'afillu besha'ata de'azmin lon lemmal'achin amar lon vehisha'anu tachat ha'etz begin lemechmei ulemivdak behu, uvehahu ilana havah badik lechal benei alema. veraza (lkvl) begin kudesha berich hu ka (vd) amar de'ihu ilana dechayei lecholla, uvegin kach vehisha'anu tachat ha'etz velo tachat avodah zarah

Translations & Notes

כי אפילו בשעה שהזמין המלאכים, אמר להם, והשָענו תחת העץ, והוא כדי לראות ולבדוק אותם. ובאילן ההוא היה בודק לכל בני העולם, שבשביל הקב"ה אמר זה, עץ החיים לכל. ומשום זה אמר להם, והשָענו תחת העץ שהוא הקב"ה, ולא תחת עבודה זרה.
אמרי נא, אחותי את. יודע היה אברהם, שהמצרים כולם שטופי זימה הם. כיוון שידע כל זה, למה לא פחד על אשתו, ולא חזר מדרכו זה, שלא יכנוס שמה? משום שראה עימה השכינה, וע"כ בָּטַח בה ולא היה מפחד.
ויהי כבוא אברם מצריימה

114

 114 וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁחָטָא אָדָם, הוּא חָטָא בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁכָּתוּב וּמֵעֵץ הַדַּעַת וְגוֹ', וְהוּא חָטָא בּוֹ וְגָרַם מָוֶת לָעוֹלָם. מַה כָּתוּב? וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְגוֹ' [וְגָרַם מָוֶת לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם].. וּכְשֶׁבָּא אַבְרָהָם, הִתְקִין אֶת הָעוֹלָם עִם אִילָן אַחֵר, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, וְהוֹדִיעַ אֶת הָאֱמוּנָה לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם.

 114 וְתָּא חֲזֵי, כַּד חָב אָדָם, בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע חָב, דִּכְתִיב וּמֵעֵץ הַדַּעַת וְגו' וְאִיהוּ בֵּיהּ חָב וְגָרַם מוֹתָא לְעָלְמָא. מַה כְּתִיב וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְגו'. (וגרם מותא לכל בני עלמא) וְכַד אֲתָא אַבְרָהָם בְּאִילָנָא אָחֳרָא אַתְקִין עָלְמָא דְּהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאוֹדַע מְהֵימְנוּתָא לְכָל בְּנֵי עָלְמָא:

uvo ure'eh, keshechata adam, hu chata be'etz hada'at tov vara, shekatuv ume'etz hada'at vego', vehu chata bo vegaram mavet la'olam. mah katuv? ve'attah pen yishlach yado velakach gam me'etz hachayim vego' [vegaram mavet lechal benei ha'olam].. uchesheba avraham, hitkin et ha'olam im ilan acher, shehu etz hachayim, vehodia et ha'emunah lechal benei ha'olam

vetta chazei, kad chav adam, be'etz hada'at tov vara chav, dichtiv ume'etz hada'at vegv' ve'ihu beih chav vegaram mota le'alema. mah ketiv ve'attah pen yishlach yado velakach gam me'etz hachayim vegv'. (vgrm mvt lchl vny lm) vechad ata avraham be'ilana achora atkin alema dehu ilana dechayei ve'oda meheimnuta lechal benei alema

Translations & Notes

כשחטא אדם הראשון, חטא בעץ הדעת טוב ורע, כמ"ש, ומעץ הדעת. והוא חטא בו וגרם מוות לכל העולם. כתוב, ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. וכשבא אברהם, תיקן את העולם בעץ האחר שהוא עץ החיים, והודיע האמונה לכל בני העולם.
ויהי כבוא אברם מצריימה, ויראו המצרים את האישה. בתיבה הכניס אותה למצרים. והמצרים פתחו התיבה לקבל ממנה מכס. כלומר, שאחר שהמשיך לשרה המוחין דחכמה, חזר והעלה המוחין למחזה ולמעלה דזו"ן, ששם החסדים מכוסים מחכמה, שתהיה משומרת מהמצרים, ומטעם זה מכונה תיבה, שאותיותיה למפרע ממילה: הבית. אמנם המצרים פתחו התיבה, להחזירה לבחינת הבית, כמ"ש, ותוקח האישה בית פרעה. כדי לקבל מכס, שפתחו כדי להמשיך הארת החכמה שבה ממעלה למטה, שרשות בידם לקבל זה בתורת מיסים להיותה בארצם. כיוון שנפתחה התיבה, היה האור כאור השמש, אורה של שרה, אור הלבנה גדול כאור החמה, בסוד ב' מאורות הגדולים. וכמ"ש, כי יפה היא מאוד.

115

 115 אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב, אִם הָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ - נִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָה אִם עִנְיַן הַנְּשָׁמָה הִיא אֵין רֹאשָׁהּ סוֹפָהּ וְאֵין סוֹפָהּ רֹאשָׁהּ, וְאִם הָעִנְיָן לִפְטִירַת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הִיא, נִסְתֹּר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה אוֹ נַעֲמִיד אֶת הַפָּרָשָׁה בָּזֶה אוֹ בָזֶה. מַה זֶּה יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְגוֹ', וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְגוֹ', וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וְגוֹ', וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וְגוֹ', וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וְגוֹ'?.

 115 אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב אִי הֲוִינָא מִסְתַּכְּלִין בְּפָרָשָׁתָא דָּא נִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתָא, אִי עִנְיָינָא דְּנִשְׁמָתָא הִיא לָאו רֵישָׁא סוֹפָא וְלָאו סוֹפָא רֵישָׁא, (דף ק ע''א) וְאִי עִנְיָינָא לִפְטִירַת אִינִישׁ מֵעָלְמָא הִיא, נִסְתּוֹר כָּל פַּרְשָׁתָא אוֹ נוֹקִים פַּרְשָׁתָא בְּהַאי אוֹ בְּהַאי. מַהוּ יוּקַח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצּוּ רַגְלֵיכֶם וְגו' וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְגו' וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וְגו' וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וְגו' וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וְגו'.

amar rabi chiay amar rav, im hayinu misttakelim baparashah hazzo - nisttakel bechachemah im inyan hanneshamah hi ein ro'shah sofah ve'ein sofah ro'shah, ve'im ha'inyan liftirat ha'adam min ha'olam hi, nisttor et kal haparashah o na'amid et haparashah bazeh o vazeh. mah zeh yukkach na me'at mayim verachatzu ragleichem vego', ve'ekchah fat lechem vego', vaymaher avraham ha'ohelah el sarah vego', ve'el habakar ratz avraham vego', vayikkach chem'ah vechalav vego

amar rabi chiay amar rav i havina misttakelin befarashata da nisttakel bechachemata, i inyayna denishmata hi la'v reisha sofa vela'v sofa reisha, (df k '') ve'i inyayna liftirat inish me'alema hi, nisttor kal parshata o nokim parshata beha'y o beha'y. mahu yukach na me'at mayim verachatzu ragleichem vegv' ve'ekchah fat lechem vegv' vaymaher avraham ha'ohelah el sarah vegv' ve'el habakar ratz avraham vegv' vayikkach chem'ah vechalav vegv

Translations & Notes

אמר רב, אם אנו מסתכלים בפרשה, צריכים להסתכל בחכמה. אם תְפרשה בענייני נשמה, אין הַתְחילה כהסוף ואין הסוף כמו התחילה. כלומר, כי קשה לבאר גם סוף הפרשה בענייני נשמה. ונמצא אין סופה כתחילתה ואין תחילתה כסופה. ואם תפרשה בעניין פטירת האדם מן העולם, נמשיך בכל הפרשה בדרך הזה. ובין שנעמיד הפרשה בפירוש זה או בזה, צריכים להמשיך, מהו הפירוש של יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם? מהו ואקחה פת לחם? מהו וימהר אברהם האוהלה אל שרה? מהו ואל הבקר רץ אברהם? מהו ויקח חמאה וחלב?
ויראו המצרים את האישה, כי יפה היא מאוד. כתוב, מאוד, שהמצרים ראו בתיבה אור אחר, אור חסדים המכוסים. הוציאו אותה מהתיבה והמשיכו האור ממעלה למטה בבחינת בית, וראו אותה יפה כבתחילה, כמו שהייתה בתיבה. כלומר, מעשה מצרים לא פגמו אותה, ונשאר בה יופיע כמו שהייתה בתיבה.
ויראו אותה שרי פרעה, שהוציאו אותה מהתיבה, שאור החכמה, שהיה טמון בה, המשיכו ממעלה למטה בבחינת בית, וראו אותה עומדת ביופיה, כבתחילה, כעוד שהייתה בתיבה. ואז, ויהללו אותה אל פרעה, ותוקח האישה בית פרעה.
המצרים פתחו את התיבה, וראו את שרה בעודה בתיבה, שהיה אורה כאור השמש. ושרי פרעה, שהוציאו אותה מהתיבה, וראו אותה עומדת ביופייה כמלפנים בעודה בתיבה, וע"כ יש כאן ב' ראיות: של המצרים ושל שרי פרעה.