116

 116 כְּשֶׁבָּא רַב דִּימֵי, אָמַר, לֹא מָצְאָה הַנְּשָׁמָה תּוֹעֶלֶת לַגּוּף אִלְמָלֵא מַה שֶּׁרָמַז בְּכָאן רֶמֶז הַקָּרְבָּנוֹת. בָּטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת - לֹא בָטְלָה הַתּוֹרָה. זֶה שֶׁלֹּא מִתְעַסֵּק בְּקָרְבָּנוֹת, שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיוֹעִיל לוֹ יוֹתֵר.

 116 כַּד אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר לא מָצְּאָה הַנְּשָׁמָה תּוֹעֶלֶת לַגּוּף אִלְּמָלֵא מַה שֶּׁרָמַז בְּכָאן רְמֶז הַקָּרְבָּנוֹת. בָּטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת לֹא בָּטְלָה הַתּוֹרָה, הַאי דְּלָא אִעֲסַק בַּקָּרְבָּנוֹת לִיעֲסַק בַּתּוֹרָה וְיִתְהַנֵּי לֵיהּ יַתִּיר.

kesheba rav dimei, amar, lo matze'ah hanneshamah to'elet laguf ilmale mah sheramaz becha'n remez hakkarebanot. batelu hakkarebanot - lo vatelah hattorah. zeh shello mit'assek bekarebanot, sheia'asok battorah veyo'il lo yoter

kad ata rav dimi amar lo matze'ah hanneshamah to'elet laguf illemale mah sheramaz becha'n remez hakkarebanot. batelu hakkarebanot lo batelah hattorah, ha'y dela i'asak bakkarebanot li'asak battorah veyithannei leih yattir

Translations & Notes

לא מצאה הנשמה תועלת לגוף, אלמלא מה שרמז בכאן רמז הקרבנות בפסוקים הנ"ל, יוקח נא מעט מים, והגם שבטלו הקרבנות כי הבהמ"ק נחרב, לא בטלה התורה, ויוכל לעסוק בתורה ויועיל לו עוד יותר מקרבנות.
אוי לרשעי עולם הללו, שאינם יודעים ואינם מסתכלים כדי להבין, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא. שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה את כל המעשים כולם שבעולם. שהוא ידע מראש מה שיהיה בסוף. שכתוב, מגיד מראשית אחרית. והוא צופה ועושה מעשים מראשית, כדי לחזור עליהם ולעשותם בשלמות לאחר זמן.

117

 117 שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּשֶׁפֵּרַשׁ הַקָּבָּ''ה הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִּינַח בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם, כֵּיוָן שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם מַה יַּעֲשׂוּ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם בִּשְׁבִילָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וגו'. כְּלוֹמַר, זֹאת הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל עוֹלָה, בִּשְׁבִיל מִנְחָה, בִּשְׁבִיל חַטָּאת, בִּשְׁבִיל אָשָׁם.

 117 דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁפֵּרַשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַקָּרְבָּנוֹת אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּינַח בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם, כֵּיוָן שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם מַה יַּעֲשׂוּ, אָמַר לוֹ משֶׁה, יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה ואֲנִי מוֹחֵל לָהֶם בִּשְׁבִילָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנְּאֱמַר (ויקרא ז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וגו'. כְּלוֹמַר זֹאת הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל עוֹלָה בִּשְׁבִיל מִנְחָה בִּשְׁבִיל חַטָאת בִּשְׁבִיל אָשָׁם.

she'amar rabi yochanan, kesheperash hakkaba"h hakkarebanot, amar mosheh: ribono shel olam, tinach bizman sheiihu yisra'el al admatam, keivan sheiiglu me'al admatam mah ya'asu? amar lo: mosheh, ya'asku battorah, va'ani mochel lahem bishvilah yoter mikal hakkarebanot sheba'olam, shenne'emar (vykr z) zo't hattorah la'olah lamminchah vgv'. kelomar, zo't hattorah bishvil olah, bishvil minchah, bishvil chatta't, bishvil asham

de'amar rabi yochanan kesheperash hakkadosh baruch hu hakkarebanot amar msheh ribono shel olam tinach bizman sheiihu yisra'el al admatam, keivan sheiiglu me'al admatam mah ya'asu, amar lo msheh, ya'asku battorah v'ani mochel lahem bishvilah yoter mikal hakkarebanot sheba'olam shenne'emar (vykr z) zo't hattorah la'olah lamminchah vgv'. kelomar zo't hattorah bishvil olah bishvil minchah bishvil chata't bishvil asham

Translations & Notes

אלמלא נלקחה שריי אל פרעה לא היה פרעה מוכה. והכאה זו גרם הכאה לאחר מכאן, שיוכו המצרים בנגעים גדולים, ביציאת ישראל ממצרים. כאן כתוב, וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים. ושם, ביציאת ישראל ממצרים, כתוב, וייתן ה' אותות ומופתים גדולים. שם הם עשר מכות, אף כאן הוכה פרעה עשר מכות. וכמו שעשה הקב"ה לישראל ניסים וגבורות בלילה, אף כאן עשה הקב"ה ניסים וגבורות בלילה. הרי בשעה שעשה המכות לפרעה בשביל שרה, היה צופה ומביט לחזור עליהם ולעשותם בגמר שלמותם לאחר זמן, בעת יציאת ישראל ממצרים.
הכלים והניצוצים של מוח החכמה דאדה"ר, שנשרו ממנו בסיבת חטא עצה"ד ונמסרו לקליפות, המה נמסרו למצרים. וזה חכמת מצרים. שבשעה שישראל יבררו כל הכלים הללו מהם, ויחזירו אותם לקדושה, נאמר אז, והֶאֱבַדתי את חכמת מצרים. אמנם אין הבירור הזה יוכל להיעשות, אלא ע"י המצרים עצמם, ולא ע"י עובדי ה'. כי אי אפשר לבררם לצורך הקדושה, זולת אם ימשיך לתוכם אור העליון ממעלה למטה.
כי כמו שנפגמו ע"י המשכת האור ממעלה למטה, שזה איסור עצה"ד, כן צריך להיות טהרתם מהקליפות, ע"י המשכת האור אֲליהם מלמעלה למטה. כמ"ש, כל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש, וטָהר. כי הכלים לא יפלטו מתוכם בליעת הטומאה, שהיא זוהמא דחויא, שנבלע בהם בחטא עצה"ד, זולת שיכשירו אותם באותו הדרך שבלעו האיסור, ע"י המְשכת האור ממעלה למטה, שהוא החטא דעצה"ד.
ולפיכך, אי אפשר שיעשה זה, אלא ע"י המצרים עצמם, שחטא דעצה"ד וזוהמתו דבוקה בהם. והמה מבררים הכלים, ונותנים אותם לישראל, כמ"ש, יכין רשע וצדיק ילבש. ובכדי שימסרו הכלים לישראל, צריכים לזה ב' פעולות:
א. בדרך כפייה, שהקב"ה מכריחם ע"י מכות וייסורים, עד שימסרו אותם לישראל,
ב. שהמסירה עצמה צריכה להיות מדעתם ומרצונם הטוב.
כמ"ש, וה' נתן את חן העם בעיני מצרים, וישאילוּם וינצלו את מצרים. הרי שלא יכלו ישראל לנצל את מצרים, זולת ע"י מציאת חן שמצאו בעיני מצרים. ולכן הקב"ה לא הוציא ישראל ממצרים בעל כורחו של פרעה, אלא שציווה אליו, שלח את עמי ויעבדוני, דווקא בהסכמתו. וכן היה באמת אחר מכת בכורות, שנאמר, ויקם פרעה לילה, ויאמר קומו צאו מתוך עמי, ולכו עִבדוּ את ה' כְּדַבֶּרְכֶם. מטעם שאין הכלים והניצוצים האלו נמסרים מהמצרים לישראל, אלא מדעתם ורצונם. וע"כ היה צריך פרעה לקום לילה ולומר לישראל מדעתו ורצונו, קומו צאו מתוך עמי, שבדיבורים הללו מסר להם הכלים מדעתו ורצונו.
והמוחין הללו, שהם מדרגת אור החיה, נגמרים בג"פ, בג' בחינות מוחין:
א. בדרך ניסיון, כמו אברהם, שלא ציווהו הקב"ה לרדת מצריימה, אלא ששלח רעב בארץ, והכריח אותו בזה לרדת מצריימה מדעתו עצמו. ואחר שנלקחה שרה אל בית פרעה, ונצטער כל אותו הלילה, חשב שהעניש אותו הקב"ה על החטא שירד למצרים ונתחבר ברשעים הללו. ואחר שעמד בניסיון ולא הרהר אחר מידותיו של ה', זכה לקבל מפרעה את הכלים והניצוצים למוחין הגדולים, שנפלו לרשותו בעת החטא דעצה"ד, כמ"ש, ולאברם היטיב בַּעֲבוּרה. וכן כתוב, וַיְצַו עליו פרעה אנשים וישַלחוּ אותו. כדוגמת הכתוב ביציאת מצרים, ויהי בשלח פרעה את העם. שבזה מסר לו פרעה את הכלים מדעתו ורצונו הטוב. ובחינה זו נבחנת לבירורי הכלים, למוחין דו"ק של המדרגה דאור החיה. והוא מטעם, שלא השיג אותה ע"י דבר ה', זולת ע"י חטא וניסיון.
ב. ע"י מאמר ה', שהקב"ה אמר לו לרדת למצרים. וזהו מבואר בדבר ה', כמ"ש, ידוע תדע כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, במוחין דחיה. וכן אמר ליעקב, אנוכי ארד עימך מצריימה, ואנוכי אַעַלְךָ גם עָלׂה. ולפי שהירידה היה ברשות הקב"ה, ע"כ הכלים שהוציאו משם חשובים ביותר, וזכו בהם למוחין הגדולים דחיה, המוחין של ליל פסח.
ג. במעמד הקדוש, שזכו לשמוע מפי הגבורה, אנוכי ה' אלקיך, אשר הוציאך מארץ מצרים. שזה ההמשך של גילוי המוחין דיציאת מצרים, המוחין דיחידה, שהיא חירות ממלאך המוות.
והנה נתבאר, שאין המוחין הללו נשלמים, אלא בג"פ. שבפעם הראשונה המה מחויבים לבוא בדרך חטא וניסיון, משום שתחילת הבירור נעשה באיסור ע"י המצרים, ואם היה הקב"ה מצווה אותו לרדת אל מצרים, היה מתדבק בהם, ובמעשיהם, ולא היה פורש מהם לעולם. ע"כ מוכרח לבוא מעצמו בדרך חטא, כדי שימהר להסתלק מהם.
ע"כ כתוב, אוי לרשעי עולם הללו, שאינם יודעים ואינם מסתכלים כדי להבין, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא. רשעי העולם, אותם שהתחילו לקבל מדרגות קדושות, ונתעכבו בתחילתם, ואינם משיגים יותר, וזה עוון פלילי, שהזוהר מכנה אותם שנכנסים ולא יוצאים, ועיקר עיכובם יקרה להם, בעת השגת מוחין דחיה בפעם הראשונה, מפאת שחושבים, שמוחין הללו השיגו ע"י מעשיהם הם, ולא ע"י הקב"ה. ואם היו חותרים לדעת ולהבין כמו אברהם, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא, אז היו זוכים לבחינה הב', שהקב"ה יצווה אותם לרדת למצרים, שזה השגת מדרגה גדולה דמוחין דחיה, כמו שזכו ישראל ביציאת מצרים בליל פסח.
וכתוב, שאינם מסתכלים להבין ולדעת כמו אברהם, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא, שהוא ידע מראש מה שיהיה בסוף. והוא צופה ועושה מעשים מראשית, כדי לחזור עליהם ולעשותם בשלמות לאחר זמן. שצריכים להסתכל עד שיזכו וישיגו, שאלו המכות, שקיבל פרעה בפעם הראשונה באברהם, היה תכף ע"י הקב"ה עצמו, שהיה אז צופה ומביט בראשית, מה שיהיה באחרית, ביציאת מצרים. שהם רשימה והכנה לבירורי המוחין, שישיגו בשעה שייתן להם רשות לרדת אל מצרים, כמו שנתן רשות לישראל, שאמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. כי הזוכה לזה, ישיג אז המוחין הגדולים דאור החיה.
וזהו שמשווה הניסים של שרה לניסים של יציאת מצרים. כי כל המעשים דבחינה א' דמוחין דו"ק דחיה, הם רשימה והכנה למוחין דבחינה ב', שהם מוחין דחיה. וגם אברהם עצמו זכה בידיעה זו, כמ"ש, ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. שבידיעה זו השיג גם הוא אותם המוחין דיציאת מצרים.

118

 118 אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי, זֶה מִי שֶׁמַּזְכִּיר בְּפִיו בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וְתִקְרֻבְתָּם וִיכַוֵּן בָּהֶם, בְּרִית כְּרוּתָה הִיא שֶׁאוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים חֶטְאוֹ כְּדֵי לְהָרַע לוֹ, שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶלָּא רַק טוֹב.

 118 אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי הַאי מַאן דְּמַדְכַּר בְּפוּמֵיהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דְּקָרְבָּנַיָא עִנְיָינָא וְתִקְרוּבְתָּא וִיכַוִּון בְּהוּ, בְּרִית כְּרוּתָה הוּא דְּאִנּוּן מַלְאָכַיָא דְּמַדְכְּרִין חוֹבֵיהּ לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ דְּלָא יָכְלִין לְמֶעְבַּד לֵיהּ אִלְּמָלֵא טִיבוּ.

amar rabi kerusepeda'y, zeh mi shemmazkir befiv bevattei chenesiot uvevattei midrashot inyan hakkarebanot vetikruvttam vichaven bahem, berit kerutah hi she'otam hammal'achim hammazkirim chet'o kedei lehara lo, shello yecholim la'asot lo ella rak tov

amar rabi kerusepeda'y ha'y ma'n demadkar befumeih bevattei chenesiot uvevattei midrashot dekarebanaya inyayna vetikruvetta vichavivn behu, berit kerutah hu de'innun mal'achaya demadkerin choveih le'av'asha leih dela yachelin leme'bad leih illemale tivu

Translations & Notes

כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות עניין קרבנות והקרבה, ומכוון בהם, ברית כרותה הוא. שאלו המלאכים המזכירים עוונותיו להרע לו, אינם יכולים לעשות לו אלא רק טוב.
אמר דוד, אפילו בני העולם יבואו ויעשו עימי מלחמה, לא יוכלו לי, כי ואתה ה' מָגֵן בעדי, כבודי ומרים ראשי. כתוב, מָגֵן בעדי. אמר דוד להקב"ה, ריבונו של עולם, מפני מה אין חותמים בי ברכה, כמו שחותמים ברכה באברהם, שכתוב, אנוכי מגן לך. ואומרים, מגן אברהם. ולמה אין חותמים בי, מגן דוד?