17

 17 וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. לָמָּה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְלֹא בְמָקוֹם אַחֵר? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל בְּרִית הַמִּילָה שֶׁלּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּבָּ''ה לְאַבְרָהָם לְהִמּוֹל, הָלַךְ אַבְרָהָם לְהִמָּלֵךְ עִם חֲבֵרָיו. אָמַר לוֹ עָנֵר: אַתָּה בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה, וְאַתָּה מֵעִיק לְעַצְמְךָ?

 17 ויֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא. אַמַּאי בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, וְלָא בְּאֲתַּר אָחֳרָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיָהִיב לֵיהּ עֵיטָא עַל גְּזִירוּ דִּקְיָימָא דִילֵיהּ. בְּשַׁעֲתָּא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְאַבְרָהָם לְמִגְזַר אֲזַל אַבְרָהָם לִמָּלֵךָ עִם חַבְרוֹי, אָמַר לֵיהּ עָנֵר (אולי ר''ל כבר עברו עליך צ' שנה ואולם גם יותר שהם צ''ט כמ''ש בתוה''ק. ולא חשב הפרט) אַנְתְּ בֶּן תִּשְׁעִין שְׁנִין ואַתְּ מֵעִיק גַּרְמָךָ.

vayera elav 'he be'elonei mamre. lammah be'elonei mamre velo vemakom acher? ella mishum shennatan lo etzah al berit hammilah shello. besha'ah she'amar hakkaba"h le'avraham lehimmol, halach avraham lehimmalech im chaverav. amar lo aner: attah ben tish'im shanah, ve'attah me'ik le'atzmecha

vyera elav adonay be'elonei mamre. amma'y be'elonei mamre, vela be'attar achora. ella begin deyahiv leih eita al geziru dikyayma dileih. besha'atta de'amar kudesha bericha hu le'avraham lemigzar azal avraham limmalecha im chavroy, amar leih aner (vly r''l chvr vrv lych tz' shnh v'vlm gm yvtr shhm tz''t chm''sh vtv'he'k. vlo chshv hfrt) ant ben tish'in shenin v'at me'ik garmacha

Translations & Notes

וירא אליו ה' באלוני ממרא. אלוני ממרא ולא במקום אחר, משום שממרא נתן לו עצה על ברית מילה. כי בשעה שאמר הקב"ה לאברהם שימול את עצמו, הלך אברהם להיוועץ עם חבריו. אמר לו עָנֶר, אתה כבר יותר מתשעים שנה ואתה תצער את עצמך.
ויצאו איתם מאור כשדים. ויצאו איתו צריך לכתוב, עם תרח. אלא תרח ולוט עם אברהם ושרה יצאו, כי הם שרצו לצאת בעיקר מתוך הרשעים. ואחר שראה תרח, שאברהם בנו ניצל מתוך האש, חזר לעשות רצונו של אברהם. ומשום זה, ויצאו איתם תרח ולוט.

18

 18 אָמַר לוֹ מַמְרֵא: הֲזָכַרְתָּ אֶת הַיּוֹם שֶׁזָּרְקוּ אוֹתְךָ הַכַּשְׂדִּים לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאוֹתוֹ רָעָב שֶׁעָבַר עַל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית יב) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרָיְמָה, וְאוֹתָם מְלָכִים שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְהִכִּיתָ אוֹתָם, וְהַקָּבָּ''ה הִצִּיל אוֹתְךָ מֵהַכֹּל וְלֹא יָכֹל אִישׁ לַעֲשׂוֹת לְךָ רַע? קוּם וַעֲשֵׂה אֶת מִצְוַת רִבּוֹנְךָ! אָמַר לוֹ הַקָּבָּ''ה: מַמְרֵא, אַתָּה נָתַתָּ לוֹ עֵצָה לְהִמּוֹל, חַיֶּיךָ אֵינִי מִתְגַּלֶּה עָלָיו אֶלָּא בַּפַּלְטֵרִין שֶׁלְּךָ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. (עַד כָּאן הַתּוֹסֶפְתָּא).

 18 אָמַר לֵיהּ מַמְרֵא דְּכַרְתְּ יוֹמָא דְּרָמוּ לָךָ כַּשְׂדָאֵי בְּאַתּוּן דְּנוּרָא. והַהוּא כַּפְּנָא דְּעֲבַר עַל עָלְמָא דִּכְתִּיב, (בראשית יב) ויְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְּרָיְמָה. ואִנּוּן מַלְכִין דִּרְדָּפּוּ בַּתְּרֵיהוֹן וּמָחִיתּ יַתְּהוֹן וקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא שֵׁזְבִינָךָ מִכֹּלָּא וְלָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד לָךָ בִּישׁ. קוּם עֲבִיד פִּקּוּדָא דְמָרָךָ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, מַמְרֵא אַנְתְּ יְהַבְתְּ לֵיהּ עֵיטָא לְמִגְזַר, חַיֶּיךָ לֵיתּ אֲנָא מִתְּגַּלֵּי עֲלֵיהּ אֶלָּא בְּפַּלְטְרִין דִּילָךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִּיב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא (עד כאן התוספתא):

amar lo mamre: hazacharta et hayom shezzareku otecha hakasdim letoch kivshan ha'esh, ve'oto ra'av she'avar al ha'olam, shekatuv (vr'shyt yv) vayhi ra'av ba'aretz vayered avram mitzrayemah, ve'otam melachim sheradefu achareihem vehikita otam, vehakkaba"h hitzil otecha mehakol velo yachol ish la'asot lecha ra? kum va'aseh et mitzvat ribonecha! amar lo hakkaba"h: mamre, attah natata lo etzah lehimmol, chayeicha eini mitgalleh alav ella bapalterin shellecha. vezehu shekatuv be'elonei mamre. (ad ka'n hattoseftta

amar leih mamre dechart yoma deramu lacha kasda'ei be'attun denura. vhahu kapena de'avar al alema dichttiv, (vr'shyt yv) vyhi ra'av ba'aretz vayered avram mitzerayemah. v'innun malchin dirdapu battereihon umachit yattehon vkudesha bericha hu shezevinacha mikolla vela yachil bar nash leme'bad lacha bish. kum avid pikkuda demaracha. amar leih kudesha bericha hu, mamre ant yehavt leih eita lemigzar, chayeicha leit ana mittegallei aleih ella bepalterin dilacha, hada hu dichttiv be'elonei mamre (d ch'n htvsft

Translations & Notes

אמר לו ממרא, זכור את היום שהשליכו הכשדים אותך בכבשן האש. ואותו הרעב שעבר על העולם, שכתוב, ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. ואת אלו המלכים שרדפו אנשיך אחריהם והכית אותם. והקב"ה הצילך מכולם ואיש לא יכול לעשות לך רעה. קום עשה מצוות רבונך. אמר הקב"ה לממרא, אתה נתת לו עצה על המילה, חייך, איני מתגלה עליו אלא בהיכל שלך. באלוני ממרא.
בשעה שיצאו, כתוב בהם, ללכת ארצה כנען, כי רצונם היה ללכת שם. מכאן, כל מי שבא להיטהר, עוזרים לו. לכן כיוון שכתוב, ללכת ארצה כנען, מיד כתוב, ויאמר ה' אל אברם לך לך. ומטרם שנתעורר מעצמו מתחילה ללכת לארץ כנען, לא כתוב לך לך, הרי שהבא ומתעורר מעצמו מלמטה, מסייעים לו מלמעלה. אבל בלי התעוררות מלמטה, אין התעוררות מלמעלה.

19

 19 רַבּוֹתֵינוּ פָּתְחוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה, (שיר א) לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ וגו'. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, נְשָׁמָה זוֹ שֶׁל בֶּן הָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלָה מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ וְעוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ זֹהַר עֶלְיוֹן שֶׁאָמַרְנוּ, הַקָּבָּ''ה מְבַקֵּר אוֹתָהּ.

 19 רַבָּנָן פָּתְחֵי בְּהַאי קְרָא (שיר השירים א) לְרֵיחַ (לט ב) שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ וגו'. תָּנוּ רַבָּנָן הַאי נִשְׁמָתָא דְּבַר אֵינָשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּסָלְקָא מֵאַרְעָא לִרְקִיעָא וְקָיְימָא בְּהַהוּא זִיהֲרָא עִלָּאָה דְּאֲמָרָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבַקֵּר לָהּ.

raboteinu patechu bapasuk hazzeh, (shyr ) lereiach shemaneicha tovim shemen turak shemecha vgv'. shanu raboteinu, neshamah zo shel ben ha'adam, besha'ah she'olah meha'aretz larakia ve'omedet be'oto zohar elyon she'amarnu, hakkaba"h mevakker otah

rabanan patechei beha'y kera (shyr hshyrym ) lereiach (lt v) shemaneicha tovim shemen turak shemecha vgv'. tanu rabanan ha'y nishmata devar einash besha'ata desaleka me'ar'a lirki'a vekayeyma behahu zihara illa'ah de'amaran, kudesha berich hu mevakker lah

Translations & Notes

נשמה של האדם בשעה שאדם ישן בלילה, עולה מהארץ לרקיע ועומדת באותה זוהר עליון שאמרנו והקב"ה מבקר אותה.
שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שנתעורר תחילה מלמטה, על מה שעליו ישרה הדבר שלמעלה. והוא עניין אור שחור שבנר, הנוקבא, אינה נאחזת באור הלבן שבנר, ז"א, מטרם שהיא מתעוררת תחילה. כיוון שהיא מתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה.