221 אֲבָל אַבְרָהָם לֹא הִשְׁגִּיחַ אֶלָּא אִם נִמְצָא בָהֶם צַדִּיק, וְאִם לֹא - לֹא. עַל זֶה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם בֶּן אָדָם שֶׁיָּגֵן עַל דּוֹרוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה שֶׁהוּא רוֹעֶה נֶאֱמָן.

 221 אֲבָל אַבְרָהָם לָא אַשְׁגַּח אֶלָּא אִי אִשְׁתְּכַח בְּהוּ זַּכַּאי וְאִם לָאו לָא. וְעַל דָּא לָא הֲוָה בְּעָלְמָא בַּר נָשׁ דְּיָגִין עַל דָּרֵיהּ כְּמשֶׁה דְּאִיהוּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא.

aval avraham lo hishgiach ella im nimtza vahem tzadik, ve'im lo - lo. al zeh lo hayah ba'olam ben adam sheiagen al doro kemo mosheh shehu ro'eh ne'eman

aval avraham la ashgach ella i ishttechach behu zaka'y ve'im la'v la. ve'al da la havah be'alema bar nash deyagin al dareih kemsheh de'ihu ra'aya meheimna

Translations & Notes

אבל אברהם לא התחשב, אלא אם נמצא בהם צדיקים. ואם אין בהם צדיקים, לא התפלל. ועל כן לא היה עוד איש בעולם שיגן על דורו כמו משה, שהוא רועה הנאמן.
מי הֵעיר ממזרח, שמשם האור מתחיל להאיר. משום שדרום, חסד, כל תוקף האור שבו הוא ממזרח, שהוא ת"ת. וע"כ כתוב, מי הֵעיר את אור הדרום, חסד, ממזרח, שהוא ת"ת שהֵעיר אותו. כי ת"ת לוקח וניזון תחילה, ואח"כ נותן לו"ק, הכלולים בת"ת, שבתוכם הדרום, חסד. וחשקו של רקיע העליון, בינה, להשפיע למזרח, ת"ת. כלומר שהמקבל מבינה הוא ת"ת, שהוא העיקר מהו"ק. ואח"כ הוא משפיע לקצוות, שאור החסד בתוכם. ונמצא הדרום אינו מקבל מבינה, אלא ממזרח. וע"כ כתוב, מי הֵעיר ממזרח.

 222 וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר, הִתְקִין עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת זֶה. אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם חֲמִשִּׁים. הִתְחִיל מֵחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא רֵאשִׁית לְדַעַת, עַד עֲשָׂרָה, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי, סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת.

 222 וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר, אַתְקִין גַּרְמֵיהּ לְמִתְבַּע דָּא. אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם חֲמִשִּׁים. שָׁרָא מֵחֲמִשִּׁים דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא לְמִנְדַע, עַד עֲשָׂרָה דְּאִיהוּ עֲשִׂירָאָה סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִּין.

vayigash avraham vayo'mar, hitkin atzmo levakkesh et zeh. ulay yimmatze'u sham chamishim. hitchil mechamishim shehu re'shit leda'at, ad asarah, shehu asiri, sof kal haderagot

vayigash avraham vayo'mar, atkin garmeih lemitba da. ulay yimmatze'u sham chamishim. shara mechamishim de'ihu sheiruta leminda, ad asarah de'ihu asira'ah sofa dechal dargin

Translations & Notes

ויגש אברהם ויאמר, שהתקין את עצמו לבקש את זה, אולי ימצאון שם חמישים. התחיל מחמישים שהוא התחלה לדעת, עד עשרה שהוא סוף כל המדרגות. כי ה' קומות יש בכל מדרגה זה למטה מזה היוצאות על ה' בחינות המסך, ונמצא בקומת כתר חמישים ספירות שהם ה' ספירות כח"ב תו"מ שבכל אחת עשרה ספירות. ובקומת חכמה רק ארבעים ספירות, כי חסרה ע"ס דכתר. ובקומת בינה שלושים ספירות, כי חסרים ג"כ ע"ס דחכמה. ובקומת ת"ת עשרים ספירות, כי חסרים גם ע"ס דבינה. ובקומת מלכות רק עשר ספירות, והיא סוף כל המדרגות.
צדק יקרָאֵהוּ לרגלו, זהו מערב, מלכות, שקורא תמיד למזרח, לת"ת, ואינו שוקט. כמ"ש, אלקים, אַל דֳמִי לָך. משום שהמערב, המלכות, הנקרא אלקים, מתעוררת אליו תמיד. ייתן לפניו גויים ומלכים יַרְדְ. כי ממנו, מהמזרח, מקבל כוח להכניע כל עמי העולם.

 223 אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַד עֲשָׂרָה, אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִשּׁוּם כָּךְ הִתְחִיל מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה, אָמַר, מִכָּאן וּלְמַטָּה אֵינוֹ מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד בִּתְשׁוּבָה. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יָרַד מִתַּחַת לַעֲשָׂרָה.

 223 אָמַר רַבִּי יִצְחָק עַד עֲשָׂרָה, אִלֵּין עֲשָׂרָה יוֹמִין דְּבֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּגִין כָּךְ שָׁרָא מֵחֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה. וְכֵיוָן דְּמָטָא לַעֲשָׂרָה, אָמַר מִכָּאן וּלְתַתָּא לָאו הוּא אֲתַר דְּקָיְימָא בִּתְשׁוּבָה, בְּגִינֵי כָךְ לָא נָחַת לְתַתָּא מֵעֲשָׂרָה:

amar rabi yitzchak, ad asarah, ellu asarah yamim shebein ro'sh hashanah leyom hakipurim, mishum kach hitchil mechamishim ad asarah. vecheivan shehigia la'asarah, amar, mika'n ulemattah eino makom she'omed bitshuvah. mishum kach lo yarad mittachat la'asarah

amar rabi yitzchak ad asarah, illein asarah yomin devein ro'sh hashanah leyom hakipurim. begin kach shara mechamishim ad asarah. vecheivan demata la'asarah, amar mika'n uletatta la'v hu atar dekayeyma bitshuvah, beginei chach la nachat letatta me'asarah

Translations & Notes

עד עשרה שהתפלל עליהם אברהם. אלו הם עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, שבהם מיתתקנות עשר ספירות המלכות לעלות אל הבינה. משום זה התחיל להתפלל מחמישים עד עשרה, שהם ע"ס המלכות בתיקון עשרת ימי תשובה. וכיוון שהגיע לעשרה, אמר מכאן ולמטה, ששם המלכות שאינה נמתקת בבינה, אינו מקום העומד בתשובה, אינו נמתק בבינה הנקראת תשובה, משום זה לא ירד לבקש על למטה מעשרה.
ויבואו שני המלאכים סדומה
מי הֵעיר ממזרח? זהו אברהם, שלא לקח התעוררות אל הקב"ה, אלא ממזרח. כי כשראה את השמש יוצא בבוקר מצד מזרח, לקח לעצמו התעוררות, שהוא הקב"ה. אמר על השמש, זהו המלך שברא אותי. ועבד אל השמש כל היום. לערב ראה ששקעה השמש והלבנה האירה, אמר על הלבנה, זהו ודאי השולט על עבודה שעבד כל אותו היום, אל השמש, שהרי השמש נחשך מפני הלבנה ואינו מאיר. עבד אל הלבנה כל אותה הלילה.