29

 29 וְהֵם עוֹמְדִים עָלָיו, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים [שֶׁעוֹמְדִים] אֵלּוּ הָאָבוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו וְרָאוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים [שֶׁעָשָׂה] שֶׁעוֹשִׂים. וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה שְׁכִינַת הַכָּבוֹד עִמָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר א) עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ [אֵלּוּ הֵן הָאָבוֹת].

 29 ואִנּוּן קָיְימִין עֲלוֹהִי. מִמַּאי דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא עֵינָיו ויַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים (דקיימין) אִלֵּין אֲבָהָתָא אַבְרָהָם יִצְּחָק וְיַעֲקֹב דְּקָיְימִין עֲלוֹהִי וְחָמוּ עוֹבָדִין טָבִין (נ''א דעבד) דְּעָבְדִין. וַיַּרְא ויָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָּה. מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁכִינַת יְקָרָא עִמְהוֹן הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים א) עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ (אלו הן האבות):

vehem omedim alav, mimmah shekatuv vayisa einav vayar vehinneh sheloshah anashim nitzavim alav. sheloshah anashim [she'omedim] ellu ha'avot, avraham yitzchak veya'akov, she'omedim alav vera'u ma'asim tovim [she'asah] she'osim. vayar vayaratz likra'tam mipetach ha'ohel vayishttachu artzah, mishum shera'ah shechinat hakavod immam. zehu shekatuv (shyr ) al ken alamot ahevucha [ellu hen ha'avot

v'innun kayeymin alohi. mimma'y dichtiv vayisa einav vyar vehinneh shelshah anashim nitzavim alav. shelshah anashim (dkyymyn) illein avahata avraham yitzechak veya'akov dekayeymin alohi vechamu ovadin tavin (n'' d'vd) de'avedin. vayar vyaratz likra'tam mipetach ha'ohel vayishttachu aretzah. mishum dechamei shechinat yekara imhon hada hu dichtiv, (shyr hshyrym ) al ken alamot ahevucha (lv hn h'vvt

Translations & Notes

ואברהם ויצחק עומדים על הנשמה, אחר שיעקב השפיע החסדים בסוד קדימת השלום, מאירים אליה גם ב' הקווים אברהם ויצחק, שכתוב, וישא עיניו וירא, היינו הנשמה. והנה שלושה אנשים ניצבים עליו. שלושה אנשים הם האבות, אברהם יצחק ויעקב הניצבים עליו, ורואים מעשים הטובים שעשתה הנשמה, שרואים המ"ן של הנשמה ומשפיעים לה מיין דוכרין.
וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה, משום שראתה שכינת כבודו ית' עימהם. כמ"ש, לריח שמניך טובים כשמן תוּרַק שמך על כן עלָמות אהבוך. לריח, המ"ן שהנשמה מעלה, להמשיך הארת השלום של יעקב, קומת החסדים, שאז מתלבשת החכמה בחסדים. וע"כ, שמניך טובים, שהמוחין מקובלים בסוד שמן הטוב. שמן תורק, כחום היום, שאז מסתלקים ב' הקווים מהנשמה ואינם יכולים להאיר, ונבחן אז שהשמן, המוחין, מוּרַק מהנשמה, הארת נקודת השורוק. אמנם אח"כ בביאת החסדים מיעקב מושגת הארת החכמה מנקודת השורוק הזאת. הרי, אשר, כשמן תורק, שבשעת הארת נקודת השורוק, מושג שמך, גילוי השכינה, שמו של הקב"ה. ועכ"ז כל חשקה של הנשמה היא להמשיך החסדים דקו ימין, מ"י. וזהו שמסיים הכתוב, על כן עלָמות אהבוך, החסדים הנעלמים מסוד מ"י, ג"ר דבינה, משם דווקא אוהבות הנשמות להמשיך. וזהו שמבואר בהכתוב, וירא, גילוי שכינה ע"י הארת השורוק אחר שמתלבשת בחסדים. ואז, וירץ לקראתם, לקבל מפתח האוהל, מ"י. וכמ"ש, על כן עלָמות אהבוך, החסדים המכוסים מחכמה, הנקראים עלָמות שהנשמות אוהבים.
לך לך מארצך, מאותו צד של הישוב שהיית דבוק בו, צד הימין בלי התכללות השמאל. וממולדתך, מאותו החכמה שהיית מסתכל ושוקל התולדה שלך, והרגע והשעה והזמן שנולדת בו, ובאותו הכוכב ובאותו המזל. שכל זה הוא הארת השמאל בלי התכללות הימין, שהארה זו באה בכוח המפתחא, שממנה באים מנהיגי הכוכבים ומזלות.
ומה שהארת השמאל מכונה מולדתך, וכן, מה שכתוב, ששקל הרגע והזמן שנולד בו, הוא כי מוחין של הולדת נשמות נמשכים רק מהארת השמאל. וע"כ המשא ומתן בו, מה ששקל אברהם את הכוחות אלו כנגד אלו, נבחן כחוקר לדעת הרגע שנולד בו, לראות ולבדוק באיזה קומה נולד אז, אם מג"ר אם מו"ק, וכדומה.

30

 30 דָּבָר אַחֵר וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, רַבּוֹתֵינוּ פָּתְחוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטָר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות לג) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. וּבָאִים עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַדִּיק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וגו'. כְּחֹם הַיּוֹם - זֶה יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהַפְרִיד אֶת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.

 30 דָּבָר אַחֵר וַיִּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא. רַבָּנָן פָּתְחֵי בְּהַאי קְרָא בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם. דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְפָּרֶדֶת מִן הַגּוּף. וְלֹא נִפְטַר אָדָם מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׁכִינָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לג) כִּי לֹא יִרְאַנִּי הָאָדָם וָחָי. וּבָאִין עִם הַשְּׁכִינָה שְׁלשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַבֵּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַּדִּיק. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ וגו'. כְּחוֹם הַיּוֹם. זְה יוֹם הַדִּין הַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר לְהַפְרִיד הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף.

davar acher vayera elav 'he be'elonei mamre, raboteinu patechu bapasuk hazzeh bish'at petirato shel adam. sheshaninu, amar rabi yehudah, bish'at petirato shel adam hu yom hadin hagadol, shehanneshamah mitparedet min haguf. velo niftar adam min ha'olam ad shero'eh et hashechinah. zehu shekatuv (shmvt lg) ki lo yir'ani ha'adam vachay. uva'im im hashechinah sheloshah mal'achei hasharet lekabel nishmato shel tzadik. zehu shekatuv vayera elav 'he vgv'. kechom hayom - zeh yom hadin habo'er kattannur lehafrid et hanneshamah min haguf

davar acher vayira elav adonay be'elonei mamre. rabanan patechei beha'y kera bish'at petirato shel adam. detanya amar rabi yehudah bish'at petirato shel adam hu yom hadin hagadol shehanneshamah mitparedet min haguf. velo niftar adam min ha'olam ad shero'eh et hashechinah hada hu dichtiv (shmvt lg) ki lo yir'anni ha'adam vachay. uva'in im hashechinah shelshah mal'achei hasharet lekabel nishmato shel tzadik. hada hu dichtiv vayera elav adonay vgv'. kechom hayom. zeh yom hadin habo'er kattannur lehafrid hanneshamah min haguf

Translations & Notes

וירא אליו ה' באלוני ממרא, מדבר בשעת פטירתו של אדם.
כשחלה רבי אליעזר
ומבית אביך, לך לך ולא תסתכל עוד בבית אביך, שהוא חרן, שלא תסתכל אם יש לך שורש להצליח בעולם מבית אביך. שלא תשקול עוד ב' מיני השליטים אלו נגד אלו ולקוות להחזיר שליטת המפתחא שנעלמה, שפעולה זו הוא קליפת חרן. וע"כ, לך לך, מחכמה זו ומהסתכלות הזו.

31

 31 וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, הַמְבַקְּרִים מַעֲשָׂיו מַה שֶּׁעָשָׂה, וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם בְּפִיו. וְכֵיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹאָה כָּךְ, יוֹצֵאת מִן הַגּוּף עַד פֶּתַח בֵּית הַבְּלִיעָה, וְעוֹמֶדֶת שָׁם עַד שֶׁמִּתְוַדָּה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַגּוּף עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאָז נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הִיא שְׂמֵחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּשְׂמֵחָה עַל פִּקְדוֹנָהּ. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַדִּיק מִתְאַוָּה אֵימָתַי תֵּצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא הֶבֶל כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַבָּא.

 31 וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא והִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. הַמְבַקְּרִים מַעֲשָׂיו מַה שֶּׁעָשָׂה, וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם בְּפִיו. וְכֵיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹאָה כָּךְ, יוֹצֵּאת מִן הַגּוּף עַד פֶּתַח בֵּית הַבְּלִיעָה, וְעוֹמֶדֶת שָׁם עַד שֶׁמִּתְודָּה כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַגּוּף עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַזְּה. ואָז נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הִיא שְׂמֵחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ וּשְׂמֵחָה עַל פִּקְדוֹנָהּ. דְּתָאנָא אָמַר רַבִּי יִצְּחָק נִשְׁמָתוֹ שֶׁל צַּדִּיק מִתְאַוָּה אֵימָתַי תֵּצֵּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא הֶבֶל, כְּדֵי לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַבָּא.

vayisa einav vayar vehinneh sheloshah anashim, hamvakkerim ma'asav mah she'asah, vehu modeh aleihem befiv. vecheivan shehanneshamah ro'ah kach, yotze't min haguf ad petach beit habeli'ah, ve'omedet sham ad shemmitvadah kal mah she'asah haguf immah ba'olam hazzeh. ve'az nishmat hatzadik hi semechah bema'aseiha usemechah al pikdonah. sheshaninu, amar rabi yitzchak, nishmato shel tzadik mit'avah eimatay tetze min ha'olam hazzeh shehu hevel kedei lehit'anneg ba'olam haba

vayisa einav vayar vhinneh shelshah anashim. hamvakkerim ma'asav mah she'asah, vehu modeh aleihem befiv. vecheivan shehanneshamah ro'ah kach, yotze't min haguf ad petach beit habeli'ah, ve'omedet sham ad shemmitvdah kal mah she'asah haguf immah ba'olam hazzeh. v'az nishmat hatzadik hi semechah bema'aseiha usemechah al pikdonah. deta'na amar rabi yitzechak nishmato shel tzadik mit'avah eimatay tetze min ha'olam hazzeh shehu hevel, kedei lehit'anneg ba'olam haba

Translations & Notes

למה נאמר לו, לך לך מארצך וממולדתך, הרי כבר יצא מאור כשדים, שהיא ארצו ומולדתו? אלא, מארצך, הוא מהארת הימין בלי השמאל. וממולדתך, הוא הארת השמאל בלי הימין.
אל הארץ אשר אַרְאֶךָ. אראך, מה שלא יכולת לעמוד עליו, מכוח הדינים דהארת השמאל. ולא יכולת לדעת הכוח של ארץ ההיא, המלכות, שהוא עמוק וסתום מכוח הדינים של ביטול הג"ר. ומעתה אני מבטיח אותך, שיסורו ממך ב' מיני הדינים הללו. ויאירו לך המוחין בשלמות הג"ר ובמתיקות הדבקות.
ואֶעֱשְׂךָ לגוי גדול