290 בֹּא רְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן מָזוֹן שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל הָעוֹלָם. כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּעֹנִי, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא כָּךְ, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנֵית בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ כָּל הָעוֹלָם.

 290 תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מְזוֹנָא תַּמָּן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לְכָל עָלְמָא. כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּמִסְכֵּנוּת, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְּזָן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר כָּל עָלְמָא.

bo re'eh, hakkadosh baruch hu noten mazon sham battechillah, ve'achar kach lechal ha'olam. kal she'ar ha'ammim ovedei chochavim umazzalot be'oni, ve'eretz yisra'el lo kach, ella eretz yisra'el nizzoneit battechillah ve'achar kach kal ha'olam

ta chazei, kudesha berich hu yahiv mezona tamman bekadmita ulevatar lechal alema. kal she'ar ammin ovedei avodat kochavim umazzalot bemiskenut, ve'ar'a deyisra'el la'v hachi, ella eretz yisra'el ittezan bekadmita ulevatar kal alema

Translations & Notes

הקב"ה נותן תחילה מזונות לארץ ישראל ואחר כך לכל העולם. ונמצאים כל שאר העמים עכו"ם מקבלים במסכנות, וארץ ישראל אינו כך, אלא ארץ ישראל ניזון מתחילה ואחר כך כל העולם ניזונים משיירים.
מהו הטעם, שהקב"ה דיבר עם אברהם בלשון שלא יכירו בו המלאכים? לפי שאברהם לא היה מהול, והיה ערל אטום בשר, משום זה היה הדיבור בלשון תרגום, הסתום מהמלאכים. כמו בבלעם, שכתוב בו, אשר מַחזה שדי יחזה. יחזה, מילה זו הייתה סתומה ממלאכי השרת, שהוא לשון ארמית, כדי שלא יהיה להם פתחון פה, שהקב"ה מדבר עם אותו ערל הטמא. כי מלאכים הקדושים אינם נזקקים ללשון תרגום. וע"כ לא ידעו, שהקב"ה דיבר עם בלעם.

 291 וְלָכֵן אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, אֶלָּא בְּעֹשֶׁר, בַּסִּפּוּק שֶׁל הַכֹּל תֹּאכַל בָּהּ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. בָּהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, בָּהּ שׁוֹרָה הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, בָּהּ שׁוֹרָה הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר.

 291 וּבְגִין כָּךְ אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. אֶלָּא בְּעֲתִירוּ בְּסִפּוּקָא דְּכֹלָּא תֹּאכַל בָּהּ וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא. בָּהּ בִּקְדִּישׁוּ דְּאַרְעָא, בָּהּ שַׁרְיָא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה. בָּהּ שַׁרְיָא בִּרְכְּתָא דִּלְעֵילָא, וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא.

velachen eretz asher lo vemiskenut to'chal bah lechem, ella be'osher, bassipuk shel hakol to'chal bah velo bemakom acher. bah bikdushat ha'aretz, bah shorah ha'emunah ha'elyonah, bah shorah haberachah shellema'lah, velo bemakom acher

uvegin kach eretz asher lo vemiskenut to'chal bah lechem. ella be'atiru besipuka decholla to'chal bah vela be'atar achora. bah bikdishu de'ar'a, bah sharya meheimnuta illa'ah. bah sharya birketa dil'eila, vela be'atar achora

Translations & Notes

ומשום זה כתוב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, אלא בעשירות, בכל המלוא. תאכל בה, ולא במקום אחר. בה, יורה בקדושת הארץ, בה שׁורה אמונה העליונה, בה שורה ברכה העליונה ולא במקום אחר, וע"כ כתוב בהמקרא ב' פעמים בה, לרמז על כל הנזכר.
האם המלאכים אינם יודעים לשון תרגום, הרי גבריאל לימד את יוסף ע' (70) לשון, ותרגום הוא אחד מע' לשון? אלא שהם יודעים, אבל אינם חוששים לו, ואינם משגיחים עליו, כי לשון זה נמאס להם מכל הלשונות.

 292 בֹּא רְאֵה, כָּתוּב כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַד כָּאן לֹא נוֹדַע גַּן ה' אִם הוּא אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִם הוּא אֶרֶץ סְדֹם וְאִם הוּא גַּן ה' שֶׁנִּקְרָא גַן עֵדֶן. אֶלָּא כְּגַן ה' שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִפּוּק וְעִדּוּן שֶׁל הַכֹּל, כָּךְ גַּם הָיְתָה סְדֹם וְכָךְ גַּם מִצְרַיִם. מַה גַּן ה' לֹא צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁקוֹתוֹ, אַף מִצְרַיִם לֹא צָרִיךְ אַחֵר לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהַנִּילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

 292 תָּא חֲזֵי כְּתִיב כְּגַן יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַד הָכָא לָא אִתְיְדַע גַּן יְיָ אִי הוּא אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִי אִיהוּ אֶרֶץ סְדוֹם, (דף קט ע''א) וְאִי אִיהוּ גַּן יְיָ דְּאִקְרֵי גַּן עֵדֶן. אֶלָּא כְּגַן יְיָ דְּאִית בֵּיהּ סִפּוּקָא וְעִדּוּנָא דְּכֹלָּא, הָכִי נָמֵי הֲוָה סְדוֹם וְהָכִי נָמֵי מִצְרַיִם. מַה גַּן יְיָ לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ, אוּף מִצְרַיִם לָא אִצְטְרִיךְ אָחֳרָא לְאַשְׁקָאָה לֵיהּ, בְּגִין דְּנִילוּס אִיהוּ אַסִּיק וְאַשְׁקֵי לְכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם.

bo re'eh, katuv kegan 'he ke'eretz mitzrayim. ad ka'n lo noda gan 'he im hu eretz mitzrayim ve'im hu eretz sedom ve'im hu gan 'he shennikra gan eden. ella kegan 'he sheiesh bo sipuk ve'idun shel hakol, kach gam hayetah sedom vechach gam mitzrayim. mah gan 'he lo tzarich adam lehashkoto, af mitzrayim lo tzarich acher lehashkotah, mishum shehannilus oleh umashkeh et kal eretz mitzrayim

ta chazei ketiv kegan adonay ke'eretz mitzrayim. ad hacha la ityeda gan adonay i hu eretz mitzrayim, ve'i ihu eretz sedom, (df kt '') ve'i ihu gan adonay de'ikrei gan eden. ella kegan adonay de'it beih sipuka ve'iduna decholla, hachi namei havah sedom vehachi namei mitzrayim. mah gan adonay la itzterich bar nash le'ashka'ah leih, uf mitzrayim la itzterich achora le'ashka'ah leih, begin denilus ihu assik ve'ashkei lechal ar'a demitzrayim

Translations & Notes

כתוב, כְגַן ה' כארץ מצרים, בואכה צוער. ושואל, עד כאן עוד לא נודע מהכתוב אם ארץ מצרים הוא כְגַן ה', ואם ארץ סדום הוא כגן ה', ואם גן ה' הוא הגן הנקרא גן עדן. ומשיב, אלא כגן ה', הוא גן עדן שיש בו מלוא ועידון לכל, כן היה סדום וכן היה מצרים. מה גן ה', אין אדם צריך להשקותו כן מצרים, אין אחר צריך להשקותה משום שנהר נילוס עולה ומשקה את כל ארץ מצרים.
ואם נמאס הוא ממלאכי עליון, למה תרגם אונקלוס את התורה באותו הלשון, ויונתן בן עוזיאל את המקרא? אלא רק להם הוא נמאס, וכן נצרך להיות, כדי שמלאכים העליונים לא יקנאו את ישראל. אבל לנו אינו נמאס. וע"כ תרגמו התורה והמקרא בלשון זה, ואינו נמאס. שהרי בכמה מקומות כתב הקב"ה בתורה מלשון הזה.