311 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לֹא יָדַע שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹמֹה וְכָל שְׁאָר הַמְּלָכִים וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. עוֹד וּבְקוּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרוּת (רות ג) וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וגו'. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה לָהּ קִימָה וַדַּאי, הִתְחַבֵּר עִמָּהּ בֹּעַז לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְהוּקְמוּ מִמֶּנָּה כָּל הַמְּלָכִים הַלָּלוּ וְכָל הָעִלּוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ, שֶׁכָּתוּב וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו עַד הַבֹּקֶר. וּבְקוּמָהּ, שֶׁכָּתוּב בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וגו'. מִשּׁוּם כָּךְ וּבְקוּמָהּ נָקוּד וָא''ו.

 311 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, לָא יְדַע דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹקְמָא מִינָהּ דָּוִד מַלְכָּא וּשְׁלֹמֹה וְכָל שְׁאָר מַלְכִין וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. תּוּ וּבְקוּמָהּ, דִּכְתִיב בְּרוּת (רות ג) וַתָּקָם בְּטֶרְם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגו'. וּבְהַהוּא יוֹמָא הֲוָה לָהּ קִימָה וַדַּאי (דף קיא ע''א) אִתְחַבַּר עִמָּהּ בֹּעַז לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְאִתָּקַם מִנָּהּ כָּל הַנֵּי מַלְכִין וְכָל עִלּוּיָא דְיִשְׂרָאֵל. וְלא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ דִּכְתִיב וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד הַבֹּקֶר. וּבְקוּמָהּ דִּכְתִיב וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגו'. בְּגִין כָּךְ וּבְקוּמָהּ נְקוּד וא''ו.

rabi shim'on amar, lo yada she'atid hakkadosh baruch hu leha'amid mimmennah david hammelech ushelomoh vechal she'ar hammelachim umelech hammashiach. od uvekumah, kemo shekatuv berut (rvt g) vattakam beterem yakir ish et re'ehu vgv'. uve'oto hayom hayetah lah kimah vada'y, hitchaber immah bo'az lehakim shem hammet al nachalato, vehukemu mimmennah kal hammelachim hallalu vechal ha'illuy shel yisra'el. velo yada beshichvah, shekatuv vattishkav margelotav ad haboker. uvekumah, shekatuv beterem yakir ish et re'ehu vgv'. mishum kach uvekumah nakud va"v

rabi shim'on amar, la yeda dezammin kudesha berich hu le'okema minah david malka ushelomoh vechal she'ar malchin umalka meshicha. tu uvekumah, dichtiv berut (rvt g) vattakam beterm yakir ish et re'ehu vegv'. uvehahu yoma havah lah kimah vada'y (df ky '') itchabar immah bo'az lehakim shem hammet al nachalato, ve'ittakam minnah kal hannei malchin vechal illuya deyisra'el. velo yada beshichvah dichtiv vattishkav margelotav ad haboker. uvekumah dichtiv vattakam beterem yakir ish et re'ehu vegv'. begin kach uvekumah nekud v''v

Translations & Notes

לא ידע בשכיבה ובקומה. לא ידע שעתיד הקב"ה להקים ממנו דוד המלך ושלמה המלך וכל שאר המלכים ומלך המשיח. כתוב ברות, ותקם בטרם יכיר איש את רעהו, ובאותו היום היה לה קימה ודאי כי נתחבר עימה בועז להקים שֵם המת על נחלתו, והוקם ממנה כל אלו המלכים וכל איש נעלה שבישראל.
כיוון שנברא היכל הזה, בנקודה בהיכל, היה מסתכל בהיכל, ורשם לפניו ציורים, מוחין, של כל העולם. כל מידות המוחין הם מכאן. כשרוצה להשפיע מוחין דקטנות לזו"ן, מעלה הי' לאור ההיכל, ונעשה אויר, מוחין דו"ק ורוח. וכשרוצה להשפיע ג"ר, מוציא הי' מאויר ההיכל, וחזר להיות אור. כמ"ש, וה' בהיכל קודשו. וה' הבינה. בהיכל קודשו נקודה בהיכל.
וכמ"ש, הס מפניו כל הארץ, שרשם לפניו רשימות וציורים של כל העולם. רשימות הם מוחין דו"ק. וציורים הם מוחין דג"ר. זו"ן נקראים עולם. שבהיכל זה תלויים, מדידות כל המוחין.
רצה לברוא השמים, ז"א, הסתכל באור הראשון, בהיכל הראשון, או"א, ונתעטף בו וברא שמים. כמ"ש, עוטֶה אור כַּשַׂלְמָה. ואח"כ כתוב, נוטה שמים כיריעה. הי', המלכות, שנכנסה לאור ההיכל ונעשה אויר, נקרא אז אור מעוטף. ונעשה אז בבינה ב' היכלות:
היכל א' בג"ר דבינה, ונקרא או"א עילאין. והוא נשאר תמיד אור מעוטף, כי הי' אינה יוצאת מהאויר של היכל הזה.
והיכל ב' בז"ת דבינה, ונקרא ישסו"ת. ובעת שרוצה להשפיע חכמה, מוציא הי' מאויר היכל הזה, הב', וחוזר להיות אור. ואז משפיע אור החכמה.
ונודע שז"א הוא תמיד בחסדים מכוסים, כמו או"א, היכל א'. וכמ"ש, עוטֶה אור כַּשַׂלְמָה, שמתחילה מתעטף באור מעוטף מאו"א עילאין. ואח"כ כתוב, נוטה שמים כיריעה, שהוא ז"א. כי ז"א תמיד באור מעוטף.

 312 בֹּא רְאֵה אֶת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת דִּין בִּסְדֹם, לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים עַל לוֹט. [שֶׁהֲרֵי] אַחַר שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן, לֹא בִקֵּשׁ עַל לוֹט וְלֹא אָמַר עָלָיו לַקָּבָּ''ה כְּלוּם. אַף כָּךְ לֹא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב אַבְרָהָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּרַע מִזְּכוּתוֹ כְּלוּם.

 312 תָּא חֲזֵי, (קה ע''א) עִנְוְתָנוּתָא דְאַבְרָהָם דְּהָא אֲפִילּוּ בְּקַדְמִיתָא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד דִּינָא בִּסְדוֹם לָא בָעָא מִנֵּיהּ רַחֲמֵי עַל לוֹט (דהא), לְבָתַר דִּכְתִיב וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן לָא תָבַע עֲלֵיהּ דְּלוֹט וְלָא אָמַר עֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּלוּם, אוּף הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר לֵיהּ מִידִי, בְּגִין דְּלָא יַחֲשֹׂב אַבְרָהָם דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּרַע מִזְכוּתֵיהּ כְּלוּם.

bo re'eh et anvetanuto shel avraham, sheharei afillu battechillah, kesheratzah hakkadosh baruch hu la'asot din bisdom, lo vikkesh mimmennu rachamim al lot. [sheharei] achar shekatuv vayar vehinneh alah kitor ha'aretz kekitor hakivshan, lo vikkesh al lot velo amar alav lakkaba"h kelum. af kach lo amar lo hakkadosh baruch hu davar, kedei shello yachshov avraham shehakkadosh baruch hu gara mizzechuto kelum

ta chazei, (kh '') invetanuta de'avraham deha afillu bekadmita kad ba'a kudesha berich hu leme'bad dina bisdom la va'a minneih rachamei al lot (dh), levatar dichtiv vayar vehinneh alah kitor ha'aretz kekitor hakivshan la tava aleih delot vela amar aleih lekudesha berich hu kelum, uf hachi kudesha berich hu la amar leih midi, begin dela yachasov avraham dekudesha berich hu gara mizchuteih kelum

Translations & Notes

בוא וראה הענווה של אברהם, כי אפילו מתחילה כשרצה הקב"ה לעשות דין בסדום, שביקש אז רחמים עליהם, עם כל זה לא ביקש ממנו רחמים על לוט. ואחר כך שכתוב, וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן, לא דרש על לוט ולא אמר להקב"ה עליו כלום, אף הקב"ה לא אמר לו כלום, כדי שלא יחשוב אברהם שהקב"ה יגרע משהו מזכותו מחמת זה.
הסתכל לעשות עולם התחתון, נוקבא דז"א, הצריכה לאור החכמה, שאינו מקובל מהיכל הא'. עשה היכל אחר, ישסו"ת, שבו יוצא הי' מאויר ונכנס בו, וממנו הסתכל ורשם לפניו כל העולמות שלמטה, כל מידות המוחין שהם צריכים, וברא אותם. כמ"ש, וה' בהיכל קודשו, בהיכל הב'. הס מפניו כל הארץ, ה"ס מקובלים מפניו. מספר ה"ס (65) רשם לפניו, שהוא מספר הנקודות, הספירות שבכל העולם, הנוקבא, שהם שישים וחמש נקודות, כמספר ה"ס. שישים הם שישה ספירות חג"ת נה"י, שכל אחד כלול מעשר. וחמש, חצי המלכות, שחמש האחרונות שמחזה ולמטה חסרים לה. וכל אלו ס"ה נקודות של הנוקבא, רשם לפניו להשפיע לה, בעת שברא העולם, שהיא הנוקבא.
כשמדבר בערך קבלתה של הנוקבא מחמישים שערי בינה, מחושב מ"ה (45) מיני אורות בנוקבא, וכאן מחושב ס"ה נקודות, כי מדבר בערך קבלתה מז"ת, חג"ת נהי"מ. לפיכך כבודו של הקב"ה, השכינה, אינה אלא לאותם היודעים דרכיו ומהלכים בהם בדרך האמת כראוי. שלא יעוררו זיווג במקום שמחזה ולמטה של המלכות, כי מטעם חיסרון של חמש נקודות הנזכרים, אין שם מקום זיווג.
בָרכו ה' מלאכיו

 313 וְאִם תֹּאמַר שֶׁאַבְרָהָם לֹא הֶחְשִׁיב בְּלִבּוֹ אֶת לוֹט לִכְלוּם - הֲרֵי מָסַר נַפְשׁוֹ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם בַּקְּרָב עִם חֲמִשָּׁה מְלָכִים חֲזָקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, וְכָתוּב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, וְכָתוּב וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וגו'. אֲבָל בָּאַהֲבָה שֶׁאָהַב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָאָה שֶׁמַּעֲשָׂיו שֶׁל לוֹט אֵינָם כְּשֵׁרִים כָּרָאוּי, לֹא רָצָה אַבְרָהָם שֶׁבִּגְלָלוֹ יַעֲזֹב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלוּם מִשֶּׁלּוֹ, וְלָכֵן לֹא בִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.

 313 וְאִי תֵימָא דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה חָשִׁיב לֵיהּ לְלוֹט בְּלִבֵּיהּ כְּלוּם, הָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ לְמֵיהַךְ לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּחֲמִשָּׁה מְלָכִין תַּקִּיפִין, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וְגו'. וּכְתִיב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. וּכְתִיב וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגו'. אֲבָל בִּרְחִימוּתָא דִּרְחִים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָמָא עוֹבָדוֹי דְלוֹט דְּלָא כַשְׁרָן כְּדְקָא יְאוּת, לָא בָעָא אַבְרָהָם דִּבְגִינֵיהּ יִשְׁבּוֹק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּלוּם מִדִּילֵיהּ, וּבְגִינֵי כָךְ לָא תָבַע עֲלֵיהּ רַחֲמֵי לָא בְּקַדְמִיתָא וְלָא בְסוֹפָא:

ve'im to'mar she'avraham lo hechshiv belibo et lot lichlum - harei masar nafsho lalechet lehillachem bakkerav im chamishah melachim chazakim, kemo shenne'emar vayishma avram ki nishbah achiv, vechatuv vayechalek aleihem laylah, vechatuv vayashev et kal harechush vegam et lot achiv urechusho heshiv vgv'. aval ba'ahavah she'ahav et hakkadosh baruch hu vera'ah shemma'asav shel lot einam kesherim kara'uy, lo ratzah avraham shebiglalo ya'azov hakkadosh baruch hu kelum mishello, velachen lo vikkesh alav rachamim lo battechillah velo bassof

ve'i teima de'avraham la havah chashiv leih lelot belibeih kelum, ha masar nafsheih lemeihach le'agacha kerava bachamishah melachin takkifin, kema de'at amer, (vr'shyt yd) vayishma avram ki nishbah achiv vegv'. uchetiv vayechalek aleihem laylah. uchetiv vayashev et kal harechush vegam et lot achiv urechusho heshiv vegv'. aval birchimuta dirchim lekudesha berich hu vechama ovadoy delot dela chashran kedeka ye'ut, la va'a avraham divgineih yishbok kudesha berich hu kelum midileih, uveginei chach la tava aleih rachamei la bekadmita vela vesofa

Translations & Notes

ואברהם לא החשיב את לוט בליבו כלום? הרי אנו רואים שמסר נפשו לעשות מלחמה עם ארבעה מלכים חזקים, אבל מתוך שאהב אברהם את הקב"ה וראה את המעשים של לוט שאינם ישרים כראוי, לכן לא רצה אברהם שבשבילו יעזוב משהו הקב"ה משלו, משום זה לא ביקש עליו רחמים, לא בתחילה ולא בסוף.