Show Aramaic text  Show Transliteration

5

 5 בָּא נֹחַ וְתִקֵּן קַרְדֻּמִּים וּפְצִירוֹת בָּעוֹלָם. אַחַר כָּךְ, וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. בָּאוּ בְּנֵי הָעוֹלָם וְחָטְאוּ לִפְנֵי הַקָּבָּ''ה, וְהִסְתַּלְּקוּ צִבְאוֹת הָאָרֶץ [שֶׁל הָעוֹלָם] כְּמִקֹּדֶם, וְהָיוּ עוֹמְדִים עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם.

 5 אֲתָא נֹחַ וְתִקֵּן קַרְדּוּמִין וּפְצִירֵי בְּעָלְמָא. וּלְבָתַר וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלה. אָתוּ בְּנֵי עָלְמָא וְחָבוּ קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִסְתַּלָּקוּ חֵילִין דְּאַרְעָא (דעלמא) כְּמִלְּקַדְּמִין, וְהֲווּ קָיְימֵי עַד דְּאָתָא אַבְרָהָם.

ba noach vetikken kardummim ufetzirot ba'olam. achar kach, vayeshet min hayayin vayishkar vayitgal betoch aholoh. ba'u benei ha'olam vechate'u lifnei hakkaba"h, vehisttalleku tziv'ot ha'aretz [shel ha'olam] kemikkodem, veha'u omedim ad sheba avraham

ata noach vetikken kardumin ufetzirei be'alema. ulevatar vayeshet min hayayin vayishkar vayitgal betoch aholh. atu benei alema vechavu kammeih dekudesha berich hu. ve'isttallaku cheilin de'ar'a (d'lm) kemillekademin, vehavu kayeymei ad de'ata avraham

Translations & Notes

בא נח לעולם ותיקן קרדומות ופצירות בהעולם, כלומר שתיקן כלים לעבודת האדמה. ע"כ כתוב עליו, זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו, כי יתן לנו כלים ונפטור מעצבון ידינו שהיה לנו עד עתה. ואח"כ, וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אוהלו. ואח"כ, באו בני העולם וחטאו לפני הקב"ה ונסתלקו כוחות הארץ כבתחילה. כלומר, שכל התיקונים של נח נתבטלו והיה כן עד שבא אברהם.
בשעה שמתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו כל עצי יער מלפני ה', כי בא. הלילה, נוקבא מבחינת שליטתה עצמה, שעיקרה הארת קו השמאל, מהארת החכמה הנמשכת מנקודת השורוק שבאמא. ואין החכמה מאירה אלא מחזה ולמטה, כי מחזה ולמעלה של כל פרצוף שולטת המנעולא, ואין הארת החכמה יכולה להתגלות שם. וזו התחלקות הלילה לב' חצאים, כי נקודת חצות הלילה היא נקודת החזה.
וחצות לילה הראשונה הוא מחזה ומעלה של הנוקבא, ומשום ששם שולטת המנעולא, ע"כ היא דינים. וחצות לילה השנייה הוא מחזה ולמטה של הנוקבא, ששם שולטת מלכות הממותקת בבינה, מפתחא. וע"כ מתגלה שם הארת החכמה שבנוקבא, שזה, ותָקָם בעוד לילה. גם מבחינה זו נקראת הנוקבא גן עדן. כי מחזה ולמטה, שאין שם בחינת עצמה, מלכות דמה"ד, ע"כ כולה נמתקת ונעשית כמו אמא, הנקראת עדן, בחזרתה של בינה לחכמה. וע"כ נקראת גן עדן.
בשעה שמתעוררת חצות לילה, הנוקבא, שמתעוררת לקבל המתקת הבינה, שתאיר מחזה ולמטה שבה, שזה גן עדן, והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כלומר שהצדיקים מעלים מ"ן וממשיכים שם הארת קו אמצעי, שהוא הקב"ה המאיר בגן עדן. כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו עצי יער. עצי היער הם אילני סרק, שאינם עושים פירות. ומטרם ביאת הקב"ה, נבחנים ספירות הנוקבא כמו עצי היער, שאין בהם פירות. ואחר שהארת הקב"ה נכנסת שם ע"י הצדיקים, אז ירננו עצי היער מלפני הויה, כי בא. והם עושים פירות.

6

 6 כֵּיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם [לָעוֹלָם], מִיָּד הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, הִתְתַּקְּנוּ וְהִתְגַּלּוּ כָּל הַצְּבָאוֹת בָּאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ''ה לָמוּל. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבְּרִית נִמְצְאָה בּוֹ בְּאַבְרָהָם וְנִמּוֹל, אָז הִתְקַיֵּם בּוֹ כָּל הַפָּסוּק הַזֶּה, וְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וּדְבַר הַקָּבָּ''ה הָיָה בְּהִתְגַּלּוּת בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרָא אֵלָיו ה'.

 6 כֵּיוָן דְּאָתָא אַבְרָהָם (לעלמא) מִיָּד הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרְץ, אִתְתַּקָּנוּ וְאִתְגָּלוּ כָּל חֵילִין בְּאַרְעָא. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ. בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִתְגְּזָר, כֵּיוָן דְּמָטָא הַהוּא זִמְנָא דִּבְרִית אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם וְאִתְגְּזַר. כְּדֵין אִתְקְיַּים בֵּיהּ כָּל הַאי קְרָא, וְאִתְקְיַּים עָלְמָא, וּמִלָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בְּאִתְגַּלְּיָיא בֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ.

keivan sheba avraham [la'olam], miad hannitzanim nir'u va'aretz, hitettakkenu vehitgallu kal hatzeva'ot ba'aretz. et hazzamir higia, besha'ah she'amar lo hakkaba"h lamul. keivan shehigia oto hazzeman sheberit nimtze'ah bo be'avraham venimmol, az hitkayem bo kal hapasuk hazzeh, vehitkayem ha'olam, udevar hakkaba"h hayah behitgallut bo. zehu shekatuv vayera elav 'he

keivan de'ata avraham (l'lm) miad hannitzanim nir'u va'aretz, itettakkanu ve'itgalu kal cheilin be'ar'a. et hazzamir higia. besha'ata de'amar leih kudesha berich hu deyitgezar, keivan demata hahu zimna divrit ishttechach beih be'avraham ve'itgezar. kedein itkeyaym beih kal ha'y kera, ve'itkeyaym alema, umillah dekudesha berich hu havah be'itgalleyay beih hada hu dichtiv vayera elav adonay

Translations & Notes

כיוון שבא אברהם מיד הניצנים נראו בארץ, שניתתקנו ונתגלו כל כוחות הארץ. עת הזמיר הגיע, היינו, בשעה שאמר לו הקב"ה שימול עצמו. זמיר פירושו כריתה, כריתת העורלה. כיוון שהגיע זמן ההוא שהברית נמצא באברהם, שנימול, אז נתקיים בו הכתוב, הניצנים נראו, ונתקיים העולם, והדיבור של הקב"ה היה בהתגלות אליו, וכמ"ש, וירא אליו ה', אחר שנימול.
וכרוז יוצא וקורא בכוח ואומר, לכם גיבורים הקדושים, למי שבכם, שהכניס רוח באוזניו לשמוע, ועיניו פקוחות לראות, וליבו פתוח לדעת. ומכוח כרוז הזה מתעוררים הצדיקים לקום משנתם, ולעסוק בתורה, וממשיכים את קו האמצעי.
אוזניים, בינה, והאור שלהם נקרא שמיעה. עיניים, חכמה, והאור שלהם נקרא ראייה. ובלילה העיניים סתומות, כי מפני הדינים אינן יכולות להאיר. ובחצות לילה, כשמגיע הארת השמאל מאמא, שהיא הארת החכמה מנקודת השורוק שבאמא, אע"פ שכבר יש שם כוח הראייה, מ"מ עדיין אי אפשר לפקוח את העיניים, כי עוד חסר אור החסדים, ואין החכמה מאירה בלי חסדים. ואז הצדיקים מתעוררים לקום, ולעסוק בתורה, ולהעלות מ"ן לזו"ן. ואז עולה ז"א למ"ן לב' הקווים הנמשכים שם מב' הנקודות חולם שורוק שבבינה. וקומת חסדים נמשכת על מסך דז"א, המכריע בין ב' הקווים, והם נכללים זה בזה. והחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין, ויכולה להאיר. ואז נפקחות העיניים.
כי מי שבכם, שהכניס רוח באוזניו לשמוע, אשר הצדיקים בעסק התורה מעלים מ"ן ומכניסים הרוח, קו אמצעי, ז"א, אל האוזניים, שהם ב' קווים שבבינה, והחכמה שבשמאל מתלבשת על ידו בחסדים שבימין, אז העיניים, החכמה, נפקחו לראות. כי אחר שנתלבשו בחסדים הן יכולות להאיר.
קו האמצעי נקרא דעת. ואז נעשו ג' הקווים הללו לחב"ד בבינה. ומשם נמשכים לחב"ד דזו"ן. ומשם לחב"ד דנשמות הצדיקים. שכל אלו המוחין יצאו ע"י עסק תורתם. ודעת הזה, שהוא קו המכריע בחו"ב של ראש, מתהפך ומאיר מלמעלה למטה אל הגוף. ודעת שבראש מתפשט למטה וממלא את הלב וכל הגוף.
וזה הכרוז שמגיע בחצות לילה, בעת התחלת הארת קו השמאל מנקודת השורוק, אל הצדיקים שיעלו מ"ן להמשכת קו אמצעי. וכרוז יוצא וקורא בכוח, להיותו בסתימת הדינים של נקודת השורוק, ע"כ נבחן שיוצא בכוח גדול, וקורא אל הצדיקים לתקנו. ולפנינו ביאור סדר המשכת ג' הקווים, מבינה לז"א, ומז"א לנוקבא, ומנוקבא לנשמות הצדיקים.
בשעה שרוח השורשי לכל הרוחות, מֵרים מתיקות הנשמה, ומשם יוצא קול השורשי לכל הקולות, הכוחות מתפזרים לארבע רוחות העולם. ז"א העולה ומכריע בין ב' הקווים שבבינה, נקרא רוח דכל הרוחות, להיותו קו אמצעי השורשי, שממנו נמשכים קווים אמצעים לכל המדרגות. נשמה, בינה, כי אור הבינה נקרא נשמה. ואחר שהרוח, ז"א, עלה לאוזניים, בינה, והכריע בין ב' הקווים שבה, נעשה הרוח לבחינת קול הנשמע. שפירושו, שמקודם הכרעת הרוח לא היו נשמעים בבינה, המכונה אוזניים, שוּם אורות, והרוח, פעל בהם השמיעה, כי על ידו נשלמו ומאירים לחוץ.
בשעה שז"א עלה לבינה, והֵרים שם המתיקות של אורות הבינה, הנקראים נשמה, שגילה שם ג' קווים חב"ד. אחר שהרוח גילה ג' הקווים ונעשה קול, הוא יוצא משם ונעשה שורש לכל הקולות, כי יוצא ומתפשט למטה. כוחותיו מתפשטים ומתפזרים לד' רוחות העולם, לז"א ונוקבא שמתחת הבינה. כי דרום צפון מזרח הם ז"א. ומערב הוא הנוקבא.

7

 7 רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח הַפָּסוּק הַזֶּה [בְּשָׁעָה] אַחַר שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם. שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל, לֹא דִבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דַּרְגָּה תַחְתּוֹנָה, וְהַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לֹא הָיוּ קַיָּמוֹת עַל אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, מִיָּד הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. אֵלּוּ הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהוֹצִיאָה וְהִתְקִינָה הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ.

 7 רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח הַאי קְרָא (בשעתא) בָּתַר דְּאִתְגְּזַר אַבְרָהָם. דְּעַד לָא אִתְגְּזַר לָא הֲוָה מַלִּיל עִמֵּיהּ אֶלָּא מִגּוֹ דַּרְגָּא תַּתָּאָה, וְדַרְגִּין עִלָּאִין לָא הֲווּ קָיְימֵי עַל הַהִיא דַּרְגָּא. כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר מִיָּד הַנִּצָנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ אִלֵּין דַּרְגִּין תַּתָּאִין דְּאֲפִיקַת וְאַתְקִינַת הַאי דַּרְגָּא תַּתָּאָה.

rabi el'azar patach hapasuk hazzeh [besha'ah] achar shennimmol avraham. she'ad shello nimmol, lo diber immo ella mittoch dargah tachttonah, vehaderagot ha'elyonot lo ha'u kayamot al otah hadargah. keivan shennimmol, miad hannitzanim nir'u va'aretz. ellu haderagot hattachttonot shehotzi'ah vehitkinah hadargah hattachttonah hazzo

rabi el'azar patach ha'y kera (vsh't) batar de'itgezar avraham. de'ad la itgezar la havah mallil immeih ella migo darga tatta'ah, vedargin illa'in la havu kayeymei al hahi darga. keivan de'itgezar miad hannitzanim nir'u va'aretz illein dargin tatta'in de'afikat ve'atkinat ha'y darga tatta'ah

Translations & Notes

כי מטרם שנימול אברהם לא היה הקב"ה מדבר עימו, אלא מתוך מדרגה תחתונה, הנקראת מחזה, הנוקבא, בהיותה עוד בהארת השמאל. כמ"ש, דבר ה' אל אברם במחזה. ומדרגות העליונות דז"א לא היו מתחברות במדרגה דנוקבא. כיוון שנימול, מיד הניצנים, המדרגות התחתונות, נראו בארץ, שהמדרגה התחתונה הנקראת מחזה הוציאה ותיקנה אותן, כדי שיתחברו בה המדרגות העליונות כולן.
כמו ב' הקווים ימין ושמאל שבישסו"ת, אינם מזדווגים ונכללים זה בזה אלא ע"י קומת החסדים היוצאת על מ"ן דז"א המכריע ביניהם וכוללם זה בזה. כן זו"ן, לאחר שעלו לישסו"ת לקבל מהם מוחין, נעשה שם ז"א לקו ימין, והנוקבא לקו שמאל. והם נפרדים זה מזה כדרך ב' הקווים ימין ושמאל, עד שעולה אֲליהם מ"ן ע"י נשמות הצדיקים, ויוצאת קומת חסדים על מ"ן הללו דצדיקים, ומזיווג את ז"א ונוקבא. ובעת שזו"ן נפרדים זה מזה, נקראת הנוקבא בשם מחזה, כי תרגומו של ראייה הוא מחזה, ומילה של תרגום המובא במקרא רומז על מוחין דאחוריים, ואלו המוחין דקו שמאל שבנוקבא מטרם הזיווג עם ז"א, הם מוחין דאחוריים.
וטרם שאברהם העלה מ"ן לזו"ן במצוות המילה, שז"א לא היה בזיווג עם הנוקבא, אלא שהיו נפרדים זה מזה להיות ז"א בקו ימין והנוקבא בקו שמאל במחלוקת זה עם זה. כיוון שהעלה מ"ן ע"י מצוות מילה, מיד הניצנים נראו בארץ, המסך שעליהם נעשה זיווג דהכאה, המוציא קומת החסדים בקו אמצעי, המכריע ומייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה. ובחינות המסך הללו מכונות הניצנים שהם נראו בארץ, בנוקבא, בכוח המ"ן, מצוות המילה. שכוחות הללו יצאו ונגלו בהנוקבא, והיא תיקנה את עצמה על ידיהם במסך מתוקן לזיווג. להוציא קומת החסדים המזווג אותה עם הזו"ן.
אחד עולה לצד ימין דז"א, דרום, הנמשך מנקודת החולם דבינה. אחד יורד לצד שמאל דז"א, צפון, הנמשך מנקודת השורוק שבבינה. אחד נכנס בין שניים, קו האמצעי דז"א, מזרח, הנמשך מנקודת החיריק שבבינה, מז"א, שיכריע בב' הקווים שבבינה. ואלו ג' הצדדים, דרום צפון ומזרח, חג"ת שבז"א. ומה שבהארת הימין אומר, אחד עולה, שהארתו עולה ממטה למעלה, ובהארת השמאל אומר, אחד יורד, שהארתו יורדת ממעלה למטה, משום שמדובר בסדר יציאתם, מטרם שיוצא קו האמצעי.
שמתחילה יוצא קו הימין בו"ק בלי ראש, מ"י. ואח"כ קו שמאל, אל"ה, החוזרים למ"י, ונשלם השם אלקים בסתימה. ואז נמצא, שהימין מאיר ממטה למעלה, כטבע הארת ו"ק. והשמאל מאיר ממעלה למטה, כבחינת ג"ר, אלא שהם סתומים מטעם חיסרון של חסדים. אבל אחר יציאת קו האמצעי, ושלושתם נכללים זה בזה, אז מתהפך סדר הארתם: אחד שעלה, יורד, ואחד שירד, עולה, שהימין מאיר ממעלה למטה והשמאל רק ממטה למעלה. ומה שאינו מחשיב את החב"ד דז"א, הוא משום שחב"ד דז"א אינם חב"ד ממש, רק חג"ת שנעשו לחב"ד.
השניים מתעטרים ומאירים, שנעשו שלושה, חג"ת, ע"י קו האמצעי שהכריע ביניהם. ע"כ שלושה נכנסים באחד, כי קו האמצעי, ת"ת, מקבל ומתפשט בעצמו בלבדו לג' קווים אחרים, נה"י. כי כל השיעור שהתחתון גורם בהארת העליון, זוכה בו התחתון, להיותו הגורם לזה. ולפיכך, כיוון שז"א עלה והכריע בבינה ונעשה שם לקו אמצעי, זכה ז"א בעצמו לג' הקווים שיצאו מכוחו בבינה, ונתפשט בעצמו לג' קווים חג"ת. וכן ת"ת דז"א, שהוא קו האמצעי, המכריע בין ב' הקווים, חו"ג דז"א, זכה בעצמו בכל ג' הקווים, ונתפשט הת"ת לג' הקווים נה"י. לפי שהשניים, חו"ג דז"א נעשו ג' קווים ע"י ת"ת, ע"כ כל השלושה נכנסו בהאחד, שהוא ת"ת, ונתפשט בעצמו לג' קווים אחרים, שהם נה"י. ויצאו בז"א שישה ספירות חג"ת נה"י.
האחד, המכריע, ת"ת דז"א, הוציא גוונים. שהאציל ספירות הנוקבא, הנקראות גוונים. שישה מהם, חג"ת נה"י, לצד אחד, לימין. ושישה מהם, חג"ת נה"י, לצד האחר, לשמאל. ונמצא שהשישה, חג"ת נה"י, נכנסו בי"ב (12) ספירות. שישה ספירות של ז"א נתפשטו ונעשו בנוקבא י"ב ספירות, שישה לימין שבה ושישה לשמאל שבה. וכל אלו י"ב ספירות הן מהחזה שלה ולמעלה. והן מוכפלות כי הנוקבא מחזה שלה ולמעלה כלולה מב' יסודות הנמשכות מב' נקודות, הנקראות מפתחא ומנעולא. וע"כ יוצאים בה שם ב' קומות של חג"ת נה"י. אחת ממפתחא בהארת חכמה. ושנייה של חג"ת נה"י ממנעולא, ללא הארת חכמה, אלא חסדים מכוסים. ולפיכך שישה דז"א נעשו אצלה תריסר, ב' קומות של חג"ת נה"י.
י"ב ספירות שמחזה ולמעלה מתפשטים מחזה של הנוקבא ולמטה, ונעשות כ"ב (22) ספירות. כי שש דז"א אינן נעשות כאן י"ב, אלא כלולות בעשרה, מטעם כי עשרה עומדים באחד. כי מחזה ולמטה של הנוקבא אין לה זיווג, מחמת חוסר יסוד דמנעולא, פני אדם. ולפיכך נבחן שרק ב' פעמים חג"ת נ"ה נמשכות למטה, ולא היסודות. כי היסוד דמפתחא, אע"פ שהוא נמשך מחזה ולמטה, מ"מ כיוון שאין לו שָׁם יסוד דמנעולא להיכלל בו, אינו ראוי לזיווג. וע"כ אינו נחשב לספירה, ואין לה מחזה ולמטה, אלא רק ע"ס.
לכן שישה דז"א כלולים מחזה ולמטה רק בע"ס, שהם ב' פעמים חג"ת נ"ה, ולא בי"ב ספירות, משום כי עשרה עומדים באחד. משום שאלו ע"ס עומדות רק ביסוד אחד דמפתחא, ואינו יכול להיכלל במנעולא, וע"כ אינו ראוי לזיווג, והוא דומה כמו שאינו, וע"כ חסר כאן ב' יסודות, ויש רק ב' פעמים חג"ת נ"ה בלבד, שהם ע"ס. אמנם כל הארת החכמה מתגלה רק באלו ע"ס שמחזה ולמטה. אלא שהזיווג נעשה מחזה ולמעלה, וקומת הזיווג נמשך בע"ס שמחזה ולמטה. ומשם מקבלות נשמות הצדיקים.
Prev Zohar
Next Zohar