442 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּךְ אָמְרוּ, אֲבָל בֹּא רְאֵה הַסּוֹד שֶׁלָּמַדְנוּ. בְּשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ, אָז אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כִּבְיָכוֹל נִפְרְדוּ, שֶׁנִּפְרְדָה הֵ''א מִן וָא''ו, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּפְרְדוּ מַה כָּתוּב? (תהלים לט) נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּ''ה, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק וָא''ו מֵהֵ''א וְקוֹל לֹא נִמְצָא, אָז הַדִּבּוּר נֶאֱלָם,

 442 תמב אמר ר' יהודה, הכיאמרו. אבל ת''ח, רזא דאוליפנא, בשעתא דכנסתישראל אתגלייא מאתרה, כדין אתוון דשמא קדישא, כביכול אתפרשו. דאתפרשא ה''א, מן וא''ו, ובגין דאתפרשו, מה כתיב, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּ''ה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק וא''ו מִן ה''א, וְקוֹל לָא אִשְׁתַּכַּח, כְּדֵין דִּבּוּר אִתְאַלָּם.

amar rabi yehudah, kach ameru, aval bo re'eh hassod shellamadnu. besha'ah shekeneset yisra'el galetah mimmekomah, az otiot hashem hakkadosh kivyachol nifredu, shennifredah he" min va"v, umishum shennifredu mah katuv? (thlym lt) ne'elamtti dumia"h, mishum shehisttallek va"v mehe" vekol lo nimtza, az hadibur ne'elam

tmv mr r' yhvdh, hchy'mrv. vl t"ch, rz d'vlyfn, vsh't dchnstyshr'l tglyy m'trh, chdyn tvvn dshm kdysh, chvychvl tfrshv. d'tfrsh h", mn v"v, vvgyn d'tfrshv, mh chtyv, ne'elamtti dumia''h, begin de'isttallak v''v min 'he', vekol la ishttakach, kedein dibur it'allam

Translations & Notes

בשעה שכנסת ישראל הגלתה ממקומה, אז האותיות של השם הקדוש, כביכול נפרדו. שנפרדה ה"א מן וא"ו מהשם הויה. ובשביל שנפרדו, כתוב, נאלמתי דומיה. משום שנסתלק וא"ו מן ה"א והקול לא נמצא ואז הדיבור נתאלם.
ז"א, ו' של הויה, ונקרא קול. הנוקבא ה"ת דהויה, ונקראת דיבור. וכיוון שהנוקבא הה' נפרדה מן הו', הרי היא נשארת כדיבור בלי קול. וע"כ אומר הכתוב על זמן הגלות, נאלמתי דומיה.
ויש בכתרים תחתונים רשימות, כי נראה בהם שין דלת ולא יותר, שחסר שם הי' מהשם שדי. ומשום זה מטמאים בהם, ומתדבקים בהם כתרים תחתונים, לעומת של עשרה כתרים דקדושה, כי זה לעומת זה עשה אלקים. והמכשפים והשֵדים יונקים חיותם וכל כוחם מעשרה כתרים תחתונים הללו.
אחר שנימולו, יוצאים מאלו כתרים תחתונים, ונכנסים בכנפי השכינה, ומתגלה בהם הי' רשימה הקדושה, אות ברית השלם, ונרשם בהם השם שדי, ונשלם בקיום שלם. וע"כ כתוב באברהם, אני אל שדי. מה שלא כתוב כן מטרם שנצטווה על המילה.

 443 וְלָכֵן הִיא שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁל הֵ''א. וּמִיהוּ? הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִקְדִּימָה בַּגָּלוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנָס אוֹתוֹ הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, הַסּוֹד שֶׁל הֵ''א. וּכְשֶׁיָּבֹא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא הַסּוֹד שֶׁל וָא''ו, אָז וָא''ו יָקִים אֶת הֵ''א.

 443 וּבְגִין כָּךְ הִיא שְׁכִיבַת בְּעַפְרָא כָּל הַהוּא יוֹמָא (דנא) דְּה''א. וּמַאן אִיהוּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, וְאַף עַל גַּב דְּאַקְדִימַת בְּגָלוּתָא עַד לָא יֵיעוּל הַהוּא אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה רָזָא דְּה''א,

velachen hi shochevet le'afar kal oto hayom hazzeh shel he". umihu? ha'elef hachamishi. ve'af al gav shehikdimah bagalut ad shello nichnas oto ha'elef hachamishi, hassod shel he". uchesheiavo ha'elef hashishi, shehu hassod shel va"v, az va"v yakim et he"

uvegin kach hi shechivat be'afra kal hahu yoma (dn) d'he'. uma'n ihu elef chamisha'ah, ve'af al gav de'akdimat begaluta ad la yei'ul hahu elef chamisha'ah raza d'he'

Translations & Notes

ומשום זה היא שוכבת בעפר הגלות כל אותו היום של הה', הוא אלף החמישי. ואע"פ שהקדימה לצאת לגלות מטרם שבא אלף החמישי, כי באלף הרביעי נחרב הבית, מ"מ כיוון שאינו אלף שלם אין אנו חושבים אותו.
הִתהלך לפניי והיֵה תמים. תמים פירוש שלם. כי עד עתה היה חסר י' ברשימה של שין דלת. לפיכך אמר לו הקב"ה, מול את עצמך, והיֵה שלם ברשימה של הי'. והשם שדי יהיה שלם בך. ומי שהוא שלם ברשימה זאת, הוא ראוי להתברך בשם הזה, כמ"ש, ואל שדי יברך אותך.

 444 בִּזְמַן שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר שִׁשִּׁים נֶפֶשׁ, אָז שְׁלֵמוּת שֶׁל וָא''ו עֶשֶׂר פְּעָמִים, וָא''ו שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, [שֶׁוָּא''ו] וָא''ו עוֹלָה [בְּעֶשֶׂר] בְּי', וָא''ו יוֹרֶדֶת בְּהֵ''א.

 444 וְכַד יֵיתֵי אֶלֶף שְׁתִיתָאָה דְּאִיהוּ רָזָא (דף קיז ע''א) דְּוא''ו, כְּדֵין וא''ו יוֹקִים לְה''א. בְּזִמְנָא (שמות ט ב) שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר שִׁתִּין נֶפֶשׁ, כְּדֵין שְׁלִימוּ וא''ו עֶשֶׂר זִמְנִין, וא''ו שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, (דוא''ו) וא''ו סָלְקָא (בעשר) בְּי', וא''ו נָחֲתָא בְּה''א.

bizman shesh pe'amim eser shishim nefesh, az shelemut shel va"v eser pe'amim, va"v shesh pe'amim eser, [sheva"v] va"v olah [be'eser] b yod, va"v yoredet behe"

vechad yeitei elef shetita'ah de'ihu raza (df kyz '') dev''v, kedein v''v yokim l'he'. bezimna (shmvt t v) shit zimnin eser shittin nefesh, kedein shelimu v''v eser zimnin, v''v shit zimnin eser, (dv''v) v''v saleka (v'shr) b yod, v''v nachata b'he'

Translations & Notes

וכאשר יבוא אלף השישי, ואו, היסוד, מילוי הו', שהוא ז"א, אז הו' יקים את הה', הנוקבא, בזמן שש פעם עשר. והו' עולה בי', משם הויה, שהיא חכמה, ואז ו' יורדת ומשפעת בה'.
כשז"א יקבל מוחין שלימים מהחכמה בקביעות, וישפיע אותם לנוקבא אז תהיה הגאולה. וז"א הוא הו' דהויה, על שם שש הספירות שלו, חג"ת נה"י, שחסר ג"ר שהם כח"ב. ואפילו כשיש לו מוחין דג"ר, עדיין הוא חסר כח"ב. אלא רק חג"ת שלו עולים ומלבישים לכח"ב, ונעשו חב"ד, ואינם עוד ג"ר אמיתיים. ונמצא אפילו בעת שיש לו ג"ר, אין לו יותר מו"ק. אמנם נבחן, שכל קצה וקצה משש קצוות שלו השיג ג"ר. וזהו המספר שישים שנבחן ג"ר בכל קצה שלו.
יש ד' בחינות מוחין, רוח נשמה חיה יחידה. מוחין דקומת ז"א נקרא רוח. ומוחין מבינה נקראים נשמה. ומוחין דחכמה נקרא חיה. ומוחין דכתר נקרא יחידה. וכן בכל אחד מאלו הד' יש ד' בחינות מוחין הללו. ומבחינת המספר נבחנים מוחין דרוח לעשרות, שהם שישים, כי ז"א ספירותיו עשרות. ומוחין דנשמה למאות, שש מאות, כי בינה ספירותיה הן מאות. ומוחין דחיה לאלפים שהם ששת אלפים.
ז"א שנקרא ו', יקים את הה', הנוקבא, בזמן שיהיה לו מוחין דג"ר בקביעות, הנבחנים לשש זמנין עשר, כלומר שכל קצה שלו משיג ג"ר, ונעשה עשר. ומבחינת עצם הספירות אינם אלא חג"ת נה"י, החסרים ג"ר. והוא רק בעת אשר הו', ז"א, יקבל מוחין מן הי' דהויה, מחכמה, שספירותיה הן מאלפים, ויהיה במספר ששת אלפים. שכל קצה מו"ק שלו השיג בחינת החכמה, שהוא אלף. ואז ו' ישפיע אלו המוחין דחכמה אל הה', הנוקבא, ויקים לה מעפר הגלות.
אמנם אין צריכים ששת אלפים שלמים, מפני שהחכמה עצמה מתפרטת גם כן לנרנח"י, וכשמשיג נשמה מחכמה, שהוא מספר שש מאות מאלף השישי, מיד יפתחו שערי החכמה.
מהו השם, אל שדי? שם שהברכות יוצאות ממנו. הוא השולט על כל כתרים התחתונים. וכולם יראים ומזדעזעים מפחדו. משום זה, כל מי שנימול, כל אלו שאינם קדושים מתרחקים ממנו ואינם שולטים עליו. ולא עוד אלא שאינו יורד לגיהינום, שכתוב, ועמֵך כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ.