451 אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי, יָפֶה אָמַרְתָּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּתוֹךְ סוֹד הָאוֹתִיּוֹת וְאֵין לָנוּ לְעוֹרֵר חֶשְׁבּוֹן וְקִצִּים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב יֵיבָא הַזָּקֵן מָצָאנוּ חֶשְׁבּוֹן זֶה, שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ, וְהוּא הַסּוֹד שֶׁל וָא''ו, שֶׁכָּתוּב (שם) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְזֶהוּ וָא''ו, הַכֹּל כְּאֶחָד. וְעַל זֶה אֶזְכֹּר. וְאַחַר כָּךְ וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. תִּרְצֶה, תִּתְרַצֶּה הָאָרֶץ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 451 אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ בְּגִין (דף קיז ע''ב) דְּאִיהוּ גּוֹ רָזָא דְּאַתְוָון. וְלֵית לָן לְאַתְעָרָא חוּשְׁבַּן וְקִצִּין אָחֳרָנִין, דְּהָא בְּסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא אַשְׁכְּחָן חוּשְׁבַּן דָּא דִּכְתִיב, (ויקרא כו) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ. וְהוּא רָזָא דְּוא''ו דִּכְתִיב, (ויקרא כו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְדָא הוּא וא''ו כֹּלָּא כְּחֲדָא, וְעַל דָּא אֶזְכּוֹר, וּלְבָתַר וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. תִּרְצֶה. תִּתְרְעֵי אַרְעָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

amar lo rabi yosi, yafeh amarta, mishum shehu betoch sod ha'otiot ve'ein lanu le'orer cheshbon vekitzim acherim, sheharei besifro shel rav yeiva hazzaken matza'nu cheshbon zeh, shekatuv (vykr chv) az tirtzeh ha'aretz, vehu hassod shel va"v, shekatuv (shm) vezachartti et beriti ya'akov, vezehu va"v, hakol ke'echad. ve'al zeh ezkor. ve'achar kach veha'aretz ezkor, zo keneset yisra'el. tirtzeh, titratzeh ha'aretz el hakkadosh baruch hu

amar leih rabi yosei shapir ka'amart begin (df kyz ''v) de'ihu go raza de'atvavn. veleit lan le'at'ara chusheban vekitzin achoranin, deha besifra derav yeiva sava ashkechan chusheban da dichtiv, (vykr chv) az tirtzeh ha'aretz. vehu raza dev''v dichtiv, (vykr chv) vezachartti et beriti ya'akov veda hu v''v kolla kechada, ve'al da ezkor, ulevatar veha'aretz ezkor, da keneset yisra'el. tirtzeh. titre'ei ar'a legabei kudesha berich hu

Translations & Notes

מבארים בסוד האותיות של שם הוי"ה, ואין לנו להעיר חשבונות וקיצים אחרים, שאינם בסוד האותיות, שכתוב, אז תרצה הארץ את שבתותיה, והוא הו', שלא יגולה רצון זה אל הארץ, הנוקבא, אלא השלימות של הו', שכתוב, וזכרתי את בריתי יעקוב, עם ו'. וזהו וו. כי כשאומרים ו', נשמע עוד ו' בתוכו, אשר ו' ראשונה רומזת על יעקב, ת"ת, וו' השנייה רומזת על יסוד דז"א, שהוא הו' שביעקוב. כלומר, שביעקוב עם ו' נמצא ת"ת ויסוד, שהם אחד. ועל כן אומר הכתוב, אזכור, ואח"כ, והארץ אזכור, כנסת ישראל, הנוקבא.
מקודם לכן כתוב, וזכרתי את בריתי יעקב, ואת בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם. והיה די שיסיים והארץ אזכור. ולמה מסיים אזכור והארץ אזכור? ללמדנו, כי תחילה צריך ז"א לקבל שלמותו בעצמו, שהוא הו', אברהם יצחק ויעקב. וע"כ כתוב עליו במיוחד אזכור. ואח"כ והארץ אזכור. כי הו' יקים את הה'. וגם הה' תשיג את שלמותה. תרצה פירושו, שהארץ תתרצה אל הקב"ה, והוא יקום אותה. כמו שהייתה הת' של תֵרָצה צרויה והר' קמוצה. כי אין לפרש את הרצון בהנוקבא עצמה, כי אין הדבר תלוי ברצונה אלא ברצון ז"א.
ואתם צדיקי אמת קדושים עליונים בני המלך הקדוש, אינכם יונקים מאותו הצד של מט"ט, אלא מאותו מקום קדוש שלמעלה, מהנוקבא דז"א, הנקראת ארץ החיים. עליכם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.

 452 אֲבָל יוֹם אֶחָד שֶׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים, וַדַּאי הַכֹּל גָּנוּז לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַכֹּל נִמְצָא בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי הַגָּלוּת בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת גִּלָּה אוֹתָן רַבִּי יֵיסָא כָּאן, וְעַכְשָׁו בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הִתְגַּלּוּ וְגִלָּה אוֹתָן.

 452 אֲבָל יוֹמָא חַד דְּאָמְרוּ חַבְרַיָיא וַדַּאי כֹּלָּא הוּא גָּנִיז קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בְּרָזָא דְאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּהָא גָלוּתָא בְּאִנּוּן אַתְוָון גָּלֵי לוֹן רַבִּי יֵיסָא הָכָא, וְהַשְׁתָּא בְּאִנּוּן אַתְוָון אִתְגַּלְּיָין וְגָלֵי לוֹן.

aval yom echad she'ameru hachaverim, vada'y hakol ganuz lifnei hakkadosh baruch hu vehakol nimtza besod ha'otiot shel hashem hakkadosh, sheharei hagalut be'otan ha'otiot gillah otan rabi yeisa ka'n, ve'achshav be'otan ha'otiot hitgallu vegillah otan

aval yoma chad de'ameru chavrayay vada'y kolla hu ganiz kammei kudesha berich hu vecholla ishttechach beraza de'atvavn dishma kadisha, deha galuta be'innun atvavn galei lon rabi yeisa hacha, vehashtta be'innun atvavn itgalleyayn vegalei lon

Translations & Notes

אבל יום אחד, שאמרו החברים על זמן הגלות, ודאי הוא, שהכל טמון ומסתתר לפני הקב"ה, והכל נמצא ומתגלה בסוד האותיות שלהשם הקדוש, שהרי הגלות, ההסתר, גילה לנו רבי ייסא באלו האותיות. ועתה נתגלה באלו האותיות הגאולה, שתלויה בשלימות הו' של השם הויה.
אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו. כתוב, שירה. תוכחה היה צריך לכתוב, כי דברי תוכחה הם לישראל. וכתוב, לידידי. לדודי היה צריך לכתוב, כמ"ש, שירת דודי לכרמו. ועוד כתוב, כרם היה לידידי, בקרן בן שמן. ובכל התורה לא נמצא מקום, שיהיה נקרא קרן בן שמן.

 453 אָמַר לוֹ, בֹּא רְאֵה שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה, מִדַּרְגָּה הַזּוֹ לֹא פָקַד אוֹתָהּ, אֶלָּא בַּסּוֹד שֶׁל וָא''ו, שֶׁכָּתוּב וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הוּא בַּסּוֹד שֶׁל וָא''ו, וּבְהֵ''א כּוֹלֵל הַכֹּל וּבוֹ מִתְגַּלֶּה הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁכָּל דָּבָר נִסְתָּר הוּא מְגַלֶּה כָּל נִסְתָּר וְלֹא בָא מִישֶׁהוּ בְּגִלּוּי וִיגַלֶּה מַה שֶּׁהוּא נִסְתָּר.

 453 אָמַר לֵיהּ תָּא חֲזֵי, דְּאָפִילּוּ כַּד אִתְפַּקְּדָא שָׂרָה, מֵהַאי דַרְגָא לָא פַּקִּיד לָהּ, אֶלָּא בְּרָזָא דְוא''ו, דִּכְתִיב וַיְיָ פָּקַד אֶת שָׂרָה וְגו'. בְּגִין דְּכֹלָּא בְּרָזָא דְוא''ו אִיהוּ, וּבְהָא כָּלִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ אִתְגַּלְּיָא כֹּלָּא, בְּגִין דְּכָל מִלָּה דְּאִיהִי סְתִימָא אִיהִי גַּלֵּי כָּל סָתִים. וְלָא אָתֵי מַאן דְּאִיהוּ בְּאִתְגַלְּיָא וִיגַלֵּי מַה דְּאִיהוּ סָתִים.

amar lo, bo re'eh she'afillu keshennifkedah sarah, midargah hazzo lo fakad otah, ella bassod shel va"v, shekatuv va'he pakad et sarah vego', mishum shehakol hu bassod shel va"v, uvehe" kolel hakol uvo mitgalleh hakol, mishum shekal davar nisttar hu megalleh kal nisttar velo va mishehu begilluy vigalleh mah shehu nisttar

amar leih ta chazei, de'afillu kad itpakkeda sarah, meha'y darga la pakkid lah, ella beraza dev''v, dichtiv va'adonay pakad et sarah vegv'. begin decholla beraza dev''v ihu, uveha kalil kolla, uveih itgalleya kolla, begin dechal millah de'ihi setima ihi gallei kal satim. vela atei ma'n de'ihu be'itgalleya vigallei mah de'ihu satim

Translations & Notes

אפילו כשנפקדה שרה, לא נפקדה ממדרגה זו דפקידה, הנוקבא, ה"ת דהויה, אלא הו', שכתוב, והויה פקד את שרה. כי והויה יורה הוא ובית דינו. הוא ז"א, הו', ובית דינו, הנוקבא. הרי שאפילו פקידת שרה הייתה בו' דהוי"ה. משום שהכל הוא בסוד הו'. ובזה כלול הכל, שהכל נסתר בו', ובו מתגלה הכל, שהכל נגלה ע"י שלימות הו'. משום שכל דבר שהוא סתום, הוא מגלה כל סתום, ולא יבוא מי שהוא מגולה ויגלה מה שהוא סתום.
האדם נברא בכל רע ושפלות. כמ"ש, עייר פרא אדם יולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. והזוכה להדבק בו יתברך, אין השי"ת בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו כדאיים וראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי.
ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויים גדולה ביותר. עד שאם היה לו איזה כלי בגופו בלי שום חסרון, נעשה לו עתה כמו דבר מיותר שאינו משמש לו כלום. ודומה לכלי עץ וחרס, שככל שחיסרונו, חקיקתו, גדול יותר, כן מידת קיבולו וחשיבותו גדולה יותר.
וכזה נוהג ג"כ בעולמות העליונים שאין שום גילוי מושפע לעולם, אלא ע"י בחינות סתומות. ולפי שיעור הסתימות שבמדרגה, כן שיעור הגילויים שבה שמשפעת לעולם. ואם אין בה סתימה, לא תוכל להשפיע כלום. וזה הו' של שם הויה, שהוא ז"א, שהמוחין שלו הם תמיד בחסדים מכוסים ונעלמים מהארת חכמה. וע"כ הוא מיועד לגלות גאולה השלימה, ו' יוקים לה. כי לפי שיעור הסתימה והכיסוי שבו, כן יהיה לעתיד מידת גילויו. וה"ת דהוי"ה, הנוקבא, שבה החסדים מתגלים, וכל בחינת גילוי חכמה שבעולמות רק ממנה באה, ולפי שאין בה סתימה, ע"כ לא תוכל לגלות מה שהוא סתום, הגאולה. ואע"פ שיש סתימות גם בהנוקבא חוץ מזה, עם כל זה אינן מספיקות לגילוי הגדול הזה של גאולה השלימה, כי לפי גודל הגילוי כן מוכרח להיות מידת הסתימה.
אשירה נא לידידי, זה יצחק, שהיה ידיד. ונקרא ידיד מטרם שיצא לעולם. שאומרים עליו, אשר קידש ידיד מבטן.