Show Aramaic text  Show Transliteration

47

 47 הַגָּוֶן הַשְּׁלִישִׁי הוּא זֹהַר הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה שֶׁלֹּא נִרְאֶה בוֹ כְּלָל, חוּץ מִגִּלְגּוּל הָעַיִן כַּאֲשֶׁר הוּא סָתוּם בִּסְתִימוּת וּמְגַלְגְּלִים לוֹ בְּגִלְגּוּל וְנִרְאֶה בַגִּלְגּוּל הַזֶּה אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. וְלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן, רַק שֶׁרוֹאֶה זֹהַר מֵאִיר בְּסֵתֶר הָעַיִן.

 47 גוון תליתאה: הוא זהר אספקלריאה, דלא אתחזי ביה כלל, בר בגלגולא דעינא, כד איהו סתים בסתימו, ומגלגלין ליה בגלגולא, ואתחזאי בהאי גלגולא, אספקלריאה דנהרא. ולא יכיל לקיימא בההוא גוון, בר דחזי זוהר מנהרא בסתימו דעינא.

hagaven hashelishi hu zohar ha'aspaklaryah hamme'irah shello nir'eh vo kelal, chutz migilgul ha'ayin ka'asher hu satum bistimut umegalgelim lo begilgul venir'eh vagilgul hazzeh aspaklaryah hamme'irah. velo yachol la'amod be'oto hagaven, rak shero'eh zohar me'ir beseter ha'ayin

gvvn tlyt'h: hv zhr sfklry'h, dlo tchzy vyh chll, vr vglgvlo d'yn, chd yhv stym vstymv, vmglglyn lyh vglgvlo, v'tchz'y vh'y glgvlo, sfklry'h dnhr. vlo ychyl lkyym vhhv gvvn, vr dchzy zvhr mnhr vstymv d'yn

Translations & Notes

גוון השלישי - זוהר מראה, שאינו נראה בה כלל לבד מבעת גלגול העין, כי כשהעין נסתמת עם סתימה ומגלגלים אותה בגלגול, נראה בגלגול הזה המראה שמאירה, שזהו הארת קו ימין מנקודת החולם. אבל אי אפשר להעין לעמוד בגוון שלישי הזה זולת בראיית הארת הזוהר ע"י הסתימה שבעין שהוא גוון הב' בהתכללות גוון הא'.
ואת כל רכושם אשר רכשו. אלו הם מעשים הטובים, שאדם עושה בעוה"ז בכוח התעוררות הנשמה.
ואת הנפש אשר עשו בחרן. אותה הנפש, שהייתה בתחילה בדבקות ובהתחברות של העורלה עם הגוף, ואח"כ תיקנה אותה הנשמה. נפש המתאווה, שיש לה קירבה חזקה אל תאוות הגוף והקליפות. מי"ג שנה ולמעלה, שהנשמה מתעוררת לתקן את הגוף, שניהם, הנשמה עם הגוף, מתקנים אותה הנפש, שנשתתפה בתוקף הדינים של הנחש ובתאוותו הרעה. כמ"ש, ואת הנפש אשר עשו בחרן. עשו, לשון רבים, משום שסובב על הנשמה ועל הגוף, ששניהם מתקנים את הנפש. הנשמה, ע"י התעוררותה שמעוררת את הגוף, והגוף, ע"י מעשיו הטובים.

48

 48 וְעַל זֶה כָּתוּב (יחזקאל לז) הָיְתָה עָלַי יַד ה', (שם לג) [וְיַד ה' הָיְתָה עָלַי] וְיַד ה' עָלַי חֲזָקָה. וְכֻלָּם מְפֹרָשִׁים מִנְּבִיאֵי הָאֱמֶת, פְּרָט לְמֹשֶׁה הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן שֶׁזָּכָה לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה בְּמַה שֶּׁלֹּא נִרְאֶה כְּלָל. עָלָיו כָּתוּב (במדבר יב) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וגו'.

 48 ועל דא כתיב היתה עלי יד ה'. ויד ה' עלי חזקה. וכלהו מתפרשן מנביאי קשוט. בר משה, מהימנא עלאה, דזכה לאסתכלא לעילא, במה דלא אתחזי כלל. עליה כתיב, לא כן עבדי משה וגו'.

ve'al zeh katuv (ychzk'l lz) hayetah alay yad 'he, (shm lg) [veyad 'he hayetah alay] veyad 'he alay chazakah. vechullam meforashim minnevi'ei ha'emet, perat lemosheh hanne'eman ha'elyon shezzachah lehisttakel lema'lah bemah shello nir'eh kelal. alav katuv (vmdvr yv) lo chen avdi mosheh vgv

v'l d chtyv hyth ly yd 'he. vyd 'he ly chzkh. vchlhv mtfrshn mnvy'y kshvt. vr mshh, mhymn lo'h, dzchh lo'stchlo l'ylo, vmh dlo tchzy chll. lyh chtyv, lo chn vdy mshh vgv

Translations & Notes

על כן כתוב, הייתה עלי יד ה'. יד ה' עלי חזקה, משום שהראייה היא בסתימת העין שהוא גבורה ותוקף. ולנביאי האמת מושגים ב' גוונים הראשונים, מלבד משה, נאמן העליון, שזכה להסתכל בגוון הג', המראה המאירה.
כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם. והרי כאן נאמר באברהם, וירא אליו הוי"ה. הרי שנגלה בשם הוי"ה גם לאבות. והאריך לבאר ההפרש בין מראה הנבואה של האבות ובין מראה הנבואה של משה, שאע"פ שכתוב, וירא אליו הוי"ה, זו השכינה, מראה שאינה מאירה.
המוחין נמשכים בג' קווים הנמשכים מג' נקודות, חולם שורוק חיריק. החולם חסדים מכוסים, מ"י דאלקים. השורוק אל"ה דאלהים, אור סתום, להיותו אור חכמה בחיסרון חסדים. עד שבא החיריק, קומת ו"ק, ומכריע ביניהם, שבכוחו נכללים ב' הקווים זה בזה, שחולם או"א, ושורוק ישסו"ת, חיריק ז"א.
השכינה שהוא רצון המלך, מתגלית להנביאים בג' גוונים המכונים ג' גווני עין. והוא מתחיל מלמטה למעלה, מקו אמצעי, נקודת החיריק. גוון אחד מראה הנראה להעין מרחוק. שהעין אינה יכולה לעמוד בבירור במה שרואה משום שהיא מרחוק, כי גוון זה דקו האמצעי, קומת החסדים, היוצאת על המסך דז"א, בחי"א, שקומה זו ו"ק, חסדים בלי חכמה, וראייה פירושה חכמה, שאינה יכולה לראות בבירור, משום שגוון זה רחוק מחכמה. והחכמה היא הראייה.
עד שגוון זה של העין נכלל בקו השמאל, הארת נקודת השורוק, ושם מקבלת העין ראייה מועטת בכוח הקמיצה שלה, משום שקו השמאל מקוּמץ מחסדים ואינו יכול להאיר החכמה שלו בלי חסדים. לפיכך בכוח החסדים, שהסתימה דקו שמאל מקבלת מקו אמצעי כדי להפתח מסתימתו, בשיעור הזה הוא מאיר החכמה שלו אל קו האמצעי, ונכנס בו החכמה אע"פ שתכונתו ו"ק ורחוק מחכמה. ונמצא שגוון זה דקו אמצעי שנוטל ראייה מועטת בהקמיצה וסתימה שלו, ומה שאומר ראייה מועטת, להורות שהג"ר דחכמה אינם מאירים בה, אלא רק ו"ק דחכמה. והו"ק כלפי הג"ר נבחן כראייה מועטת. וכמ"ש, מרחוק ה' נראה לי, הכתוב על קו האמצעי, שרחוק מחכמה להיותו ו"ק, אבל מהתכללותו בקו השמאל נאמר, מרחוק ה' נראה לי, כי הראייה מקובלת דווקא בקו האמצעי שהוא רחוק, ולולא קו האמצעי לא היה נגלה הראייה כלל.
וזה אמרו, גוון ב', הראייה, אור החכמה שבגוון זה, בסתימה שלו, כי הוא קו השמאל והארת השורוק, שמבחינת עצמו הוא סתום ואינו מאיר מפאת חוסר חסדים, וע"כ גוון החכמה שבו הוא סתום. וגוון החכמה אינה נראית בהעין זולת במעט הסתימה שמקבל מגוון הא' שהוא קו אמצעי, ואינו מאיר ברור. כלומר, כיוון שמחוסר חסדים אינו יכול להאיר זולת בהתכללות קו האמצעי שהוא ו"ק, כדי לקבל ממנו חסדים, נמצא בהכרח שאינו יכול להאיר זולת בסתימה זעירה מגוון הא'.
ומשום זה אינו מאיר ברור בג"ר דחכמה, אלא בו"ק דחכמה, שאינה ברורה כל כך כמו הג"ר דחכמה. ודרך הארתו של גוון זה שהוא הארת השורוק וקו שמאל, הוא סתימת עיניים. תחילה ממשיכים בה הארת החכמה בלי חסדים, שהעין נסתם ממנה ואינה מאירה כלום, ואחר כך ע"י התכללות בגוון הא' הוא פותח אותה להאיר מעט, כלומר להאיר בו"ק דחכמה ולא בג"ר, אז מקבלת שיעור הראייה, ו"ק דחכמה.
וגוון ב' הזה הוא בחינת חלום ונצרך לפתרון, כי סתום מבחינת עצמו מפאת חיסרון חסדים. וע"כ נקרא הארתו אור אחוריים, הארת החלומות הכתובים במקרא. ומחכה על פתרון להארת אור החסדים, שאז ע"י התלבשות בחסדים נמשך אור החלום להתקיים בהַקיץ. שע"י הפתרון שפירושו התלבשות באור החסדים מגוון הא', נמצא מתקיים הארת החכמה שקיבל העין בסוד הארת השורוק וקו שמאל. ואם אינו משיג אור החסדים מגוון הא', אין אור החלום הזה מתקיים כלל ואינו נודע, ודומה כמו שלא היה כלל. ומטעם הזה מכונה הארת הגוון הב' הזה בשם חלום. להיותו בלתי מתקיים כלל בלי פתרון מטעם היותו בלתי מושג מטרם הפתרון.
גוון הג', הארת נקודת החולם, חסדים מכוסים, האור של חג"ת דז"א הנקרא מראה המאירה, הרי אור זה אינו נמצא כלל בהעין זולת בעת שהעין סתום ואינו מאיר בשעה שרק הארת השורוק מאיר בה בלבדו, על שלושה נקודות חולם שורוק חיריק, ונראה בגלגול הזה גם הארת החולם שהיא בחינת האור של מראה המאירה חסדים מכוסים מחכמה.
אבל העין אינה יכולה להישאר באותו הגוון של נקודת החולם, כי לחסדים מגולים בחכמה היא צריכה. שהעין רואה הזוהר המאיר בתוך הסתימה של העין, רק שמלבישה את הארת החכמה אשר בגוון הב' שהוא הארת נקודת השורוק בתוך החסדים שהשיגה, ואז מאיר בה בעיקר אור החכמה. ולפיכך היא נבחנת מראה שאינה מאירה, כי הארת נקודת החולם אינה נשארת בה, כי מתוך שמקבלת בעיקר מב' גוונים הראשונים שהם הארת חיריק ושורוק שהם מצומצמים, ע"כ נקראת הנוקבא יד ה'. מלשון כוח וגבורה, כמ"ש, ויד ה' עלי חזקה. וב' גוונים הראשונים מאירים בעיקר במראה אל נביאי האמת במראה שאינה מאירה, חוץ ממשה שזכה להסתכל למעלה בהארת החולם, במה שאינה נראית כלל, במראה המאירה.
ועכ"ז מתקיפה הנשמה על אותו הנחש, לשבור אותו בתוקף השעבוד של תשובה. כמ"ש, ויעבור אברם עד מקום שכם. שכם מקום משכנה של השכינה. משום שכבר נשבר לגמרי תוקפו של הנחש ע"י הנשמה.
וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'

49

 49 וַיֵּרָא אֵלָיו, נִרְאֲתָה וְנִתְגַּלְּתָה לִי הַשְּׁכִינָה תּוֹךְ אוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁהִתְחַבְּרוּ בְּצִדּוֹ, מִיכָאֵ''ל לְצַד יָמִין, גַּבְרִיאֵ''ל לְצַד שְׂמֹאל, רְפָאֵ''ל לְפָנִים, אוֹרִיאֵ''ל לְאָחוֹר, וְעַל זֶה נִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה בָּאֲלוֹנִים [נ''א צְלָמִים] הַלָּלוּ שֶׁל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם בְּרִית [ד''א רֹשֶׁם רִאשׁוֹן] הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה בְּכָל הָעוֹלָם בְּסוֹד הָאֱמוּנָה.

 49 וירא אליו. אתחזי ואתגלי ליה שכינתא, גו אינון דרגין דאתחברו בסטרוי, מיכאל לסטר ימינא. גבריאל לסטר שמאלא. רפאל לקמא. אוריאל לאחורא. ועל דא, אתגליא עליה שכינתא, בהני אלוני צולמין דעלמא, בגין לאחזאה קמייהו ברית קדמאה רשימו קדישא, דהוה בכל עלמא, ברזא דמהימנותא.

vayera elav, nir'atah venitgalletah li hashechinah toch otan deragot shehitchaberu betzido, micha'e"l letzad yamin, gavrie"l letzad semo'l, refa'e"l lefanim, orie"l le'achor, ve'al zeh nigletah alav hashechinah ba'alonim [n" tzelamim] hallalu shel ha'olam, kedei lehar'ot lifneihem berit [d" roshem ri'shon] hakkodesh shehayetah bechal ha'olam besod ha'emunah

vyr lv. tchzy v'tgly lyh shchynt, gv ynvn drgyn d'tchvrv vstrvy, mych'l lstr ymyn. gvry'l lstr shm'lo. rf'l lkm. vry'l lo'chvr. v'l d, tgly lyh shchynt, vhny lvny tzvlmyn d'lm, vgyn lo'chz'h kmyyhv vryt kdm'h rshymv kdysh, dhvh vchl lm, vrz dmhymnvt

Translations & Notes

וירא אליו, פירושו שהשכינה נראית ונגלית אליו תוך אלו המדרגות המתחברים בבחינותיה, מיכאל לימין, גבריאל לשמאל, רפאל לפנים, אוריאל לאחור. אחר שביאר ההפרש מנבואת משה לנבואת האבות, גילוי השכינה בג' הגוונים. וירא אליו הוי"ה, השם הויה יורה על מראה שמאירה רק בדרך השפעה אל השכינה בעת הגלגול כי אז מתראה מראה המאירה, הויה, בעת המשכת קו ימין, הארת החולם. אמנם אחר הגלגול היא נשארת בעיקר בב' הקווים שמאל ואמצע, כי ע"כ היא נקראת מראה שאינה מאירה, הנוקבא. ומה שכתוב הוי"ה, הוא בבחינת השפעה להנוקבא בעת הגלגול.
ב' כיסאות באצילות: כיסא העליון בינה שנעשית כיסא לחכמה, שאין החכמה מגולית אלא על ידיה. כיסא התחתון הנוקבא, שאין המוחין דז"א מתגלים אלא ע"י הנוקבא. כיסא העליון עומד על ארבעה הרגליים, חג"ת דז"א והנוקבא. חג"ת דז"א, ג' הקווים הנמשכים בג' הנקודות חולם שורוק חיריק המאירים בהבינה, והנוקבא רגל רביעי המקבלת מהם ועומדת מאחורי חג"ת דז"א.
ואח"כ כשהנוקבא חוזרת למוחין דפב"פ, ונעשית כיסא בפני עצמה אל ז"א, נמצאים ד' רגליים שלה, ד' המלאכים, מיכאל גבריאל רפאל אוריאל. מיכאל גבריאל רפאל נמשכים מג' הקווים חג"ת, ג' רגלי הכיסא העליון. וע"כ הם בפנים כמו חג"ת העומדים שם בפנים. ואוריאל נמשך מרגל ד' של כיסא העליון, הנוקבא, העומדת שם באחורי חג"ת, וע"כ גם המלאך אוריאל נמצא כאן באחורי הנוקבא.
וכמ"ש תוך ד' המדרגות שנתחברו להיות ד' רגליים בכיסא העליון, שהם בנוקבא ד' מלאכים. רגל הד' כמו רגל הד' של כיסא העליון הנמצא גם שם באחוריים, בד' המלאכים נושאים את הכיסא להזיווג, בעת גלגול העין. אבל אח"כ נשארת הנוקבא בסדר אחר, אשר אוריאל בא בפנים ורפאל באחור, אשר מבחינה זו נקראת הנוקבא מראה שאינה מאירה.
ומשום זה נתגלה עליו השכינה באלונים האלו, צללי העולם, כדי להראות לפניהם ברית הראשון, הרשימה הקדושה, שהיה בכל העולם בסוד האמונה, כי יש ב' נקודות בהמלכות:
- הנקודה דצ"א, נקודה האמצעית שבכל העולם, הן ממקומות הישוב והן ממקומות המדבר.
- הנקודה דצ"ב, נקודה אמצעית של מקומות הישוב בלבד ולא מכל העולם.
וכנגדם יש שני בריתות כנגד חיתוך ופריעה:
- ברית הא', כנגד נקודה האמצעית מכל העולם, החיתוך של העורלה.
- ברית הב' כנגד נקודת הישוב, הפריעה.
אלוני ממרא, הם דינים קשים הנמשכים מנקודה האמצעית שבכל העולם, וע"כ נגלה עליו השכינה באלוני ממרא שהם צללים של כל העולם, שהם נגד נקודה האמצעית של כל העולם, כדי להראות לפניהם ברית הראשון, חיתוך העורלה, כנגד רשימה הקדושה שהיה בכל העולם בסוד הנוקבא, הנקראת אמונה. כנגד הנקודה הא' שהייתה בצ"א האמצעית מכל העולם, שממנה נמשך ברית הראשון שהוא סוד החיתוך של העורלה.
לא כתוב ויצא אברם, כאשר דיבר אליו ה', אלא, וילך, כמ"ש, לך לך. משום שהיציאה כבר עשו מקודם לכן. שכתוב, ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען. וע"כ, כתוב עתה, וילך.
Prev Zohar
Next Zohar