502 מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי. הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל מָה הַטַּעַם לֹא הֵשִׁיב לוֹ [דָּבָר] מִיָּד? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלֵּק מֵרַחֲמִים שֶׁל אָב עַל בֵּן, וְלָכֵן כָּתוּב הִנֶּנִּי בְנִי, הִנֶּנִּי שֶׁהִסְתַּלְּקוּ הָרַחֲמִים וְהִתְהַפֵּךְ לְדִין.
503 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, וְלֹא כָתוּב וַיֹּאמֶר אָבִיו, שֶׁהֲרֵי לֹא עָמַד עָלָיו כְּאָב, אֶלָּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת הָיָה עִמּוֹ. אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה. הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב) יִרְאֶה לָנוּ, מַה זֶּה יִרְאֶה לּוֹ? אֶלָּא אָמַר לוֹ אֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא יִצְטָרֵךְ, אֲבָל עַכְשָׁו בְּנִי, וְלֹא כֶבֶשׂ. מִיָּד וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.