Show Aramaic text  Show Transliteration

98

 98 אֵלָיו - הָאוֹתִיּוֹת נְקוּדוֹת אַיּ''וֹ, וְסִימַן אַיּ''וֹ רֶמֶז לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה, רֶמֶז לַקָּבָּ''ה. וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. כָּתוּב כָּאן הִנֵּה בָאֹהֶל, וְכָתוּב שָׁם (ישעיה לג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן וגו'. בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנָּקוּד אַיּ''וֹ, לָמָּה כָּתוּב אַחַר כָּךְ אַיֵּה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחִבּוּר שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד סוֹד הָאֱמוּנָה. אָז אָמַר וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. שָׁם הוּא הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל וְשָׁם הוּא נִמְצָא.

 98 אֵלָיו אַתְוָון נְקוּדוֹת אַיּ''וֹ, וְסִימָן אַיּ''וֹ, רֶמֶז לְמַה דִּלְעֵילָא, רֶמֶז לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. כְּתִיב הָכָא הִנֵּה בָאֹהֶל וּכְתִיב הָתָם (ישעיה לג) אֹהֶל בַּל יִצְעָן וְגו'. תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּנָקוּד אי''ו אַמַּאי כְּתִיב לְבָתַר אַיֵּה, אֶלָּא בְּגִין דְּחִבּוּרָא דִּדְכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. כְּדֵין אָמַר וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. תַּמָּן הוּא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא וְתַמָּן אִשְׁתַּכַּח.

elav - ha'otiot nekudot ay"o, vesiman ay"o remez lemah shellema'lah, remez lakkaba"h. vayo'mer hinneh va'ohel. katuv ka'n hinneh va'ohel, vechatuv sham (ysh'yh lg) ohel bal yitz'an vgv'. bo re'eh, keivan shennakud ay"o, lammah katuv achar kach ayeh? ella mishum shechibur shel zachar unekevah ke'echad sod ha'emunah. az amar vayo'mer hinneh va'ohel. sham hu hakkesher shel hakol vesham hu nimtza

elav atvavn nekudot ay''o, vesiman ay''o, remez lemah dil'eila, remez lekudesha berich hu. vayo'mer hinneh va'ohel. ketiv hacha hinneh va'ohel uchetiv hatam (ysh'yh lg) ohel bal yitz'an vegv'. ta chazei, keivan denakud yod'v amma'y ketiv levatar ayeh, ella begin dechibura didchar venukeva kechada raza dimheimnuta. kedein amar vayo'mer hinneh va'ohel. tamman hu kishura decholla vetamman ishttakach

Translations & Notes

אותיות המנוקדות שבמילה אליו, שבהכתוב, ויאמר אליו איה... הוא איו. והסימן אי"ו רומז למה שלמעלה, כי רומז להקב"ה. ששאלו אותו עליו איו, ויאמר הנה באוהל, שדבוק בהשכינה. כי כתוב כאן, הנה באוהל, וכתוב שם, אוהל בל יצען. מה שם פירושו השכינה, אף כאן פירושו השכינה.
כיוון שכבר מנוקד איו בהמילה אליו, למה כתוב אח"כ איה? משום שחיבורם של דכר ונוקבא ביחד הוא סוד האמונה, וע"כ שאלו על הקב"ה איו, ושאלו על השכינה איה. כלומר, שעוררו אותו לייחוד הקב"ה ושכינתיה. כדין אמר, אז אומר הכתוב, ויאמר הנה באוהל, כי שם קשר הכל, הנוקבא, הנקראת אוהל, ושם נמצא הקב"ה.
ומשום שנפש הזו מקריבה קרבן בדבקות יחד עם יסוד הגוף, שהוא נִקרב כדי לכפר על הנשמה, ניתן חלק ממנו לאלו המדרגות של בחינת אישים, משום שחלק מהנפש, שהוא הרוח שבנפש, נמשך מהם. כמ"ש, את קרבני לַחְמי לְאישַׁיי, פירושו לאישים. כי משום שהוא כפרה הבאה בכוח הנפש, לוקחים גם הם חלקם, לפי שיעור מידת חלקם, המלובש בנפש ההיא, המקריבה את הקרבן. וכאשר האדם נפטר מעוה"ז, אותה הנפש לא תסור מהקבר לעולם. ובכוח הזה של הנפש הנשארת בקבר, יודעים המתים ומדברים זה עם זה.

99

 99 [וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל]. אַיֵּה וגו'. וְכִי לֹא יָדְעוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׂרָה הִנֵּה בָאֹהֶל? לָמָּה כָּתוּב אַיֵּה? אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם לָדַעַת.בֹּא רְאֵה, (שמות יב) וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי ה'. וְכִי כַּמָּה שְׁלִיחִים וּמַלְאָכִים יֵשׁ לַקָּבָּ''ה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְאוֹתָהּ שֶׁלֹּא שֶׁל בְּכוֹר פְּרָט לַקָּבָּ''ה לְבַדּוֹ.

 99 (ויאמר הנה באהל). אַיֵּה וְגו', וְכִי לָא הֲווּ יָדְעֵי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי דְּשָׂרָה הִנֵּה בָאֹהֶל, אַמַּאי כְּתִיב אַיֵּה. אֶלָּא לָא יָדְעֵי בְּהַאי עָלְמָא אֶלָּא מַה דְּאִתְמָסַר לְהוּ לְמִנְדַע. תָּא חֲזֵי (שמות יב) וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי יְיָ. וְכִי כַּמָּה שְׁלִיחִין וּמַלְאָכִין אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בְּגִין דְּאִנּוּן לָא יָדְעֵי בֵּין טִפָּה דְּבוּכְרָא לְהַהוּא דְּלָא בּוּכְרָא בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי.

[vayo'mer hinneh va'ohel]. ayeh vgv'. vechi lo yade'u hammal'achim ha'elyonim shesarah hinneh va'ohel? lammah katuv ayeh? ella shello yode'im ba'olam hazzeh ella mah shennimsar lahem lada'at.bo re'eh, (shmvt yv) ve'avartti be'eretz mitzrayim ani 'he. vechi kammah shelichim umal'achim yesh lakkaba"h? ella mishum shehem lo ha'u yode'im bein tipah shel bechor le'otah shello shel bechor perat lakkaba"h levado

(vy'mr hnh v'hl). ayeh vegv', vechi la havu yade'ei mal'achei illa'ei desarah hinneh va'ohel, amma'y ketiv ayeh. ella la yade'ei beha'y alema ella mah de'itmasar lehu leminda. ta chazei (shmvt yv) ve'avartti be'eretz mitzrayim ani adonay . vechi kammah shelichin umal'achin it leih lekudesha berich hu, ella begin de'innun la yade'ei bein tipah devuchera lehahu dela buchera bar kudesha berich hu bilchodoy

Translations & Notes

וכי לא ידעו מלאכים ששרה באוהל, ששאלו עליה איה? אלא המלאכים אינם יודעים בעולם הזה אלא רק מה שנמסר להם לדעת. ועברתי בארץ מצרים אני ה', הלוא כמה שליחים ומלאכים יש לו להקב"ה, ולמה עבר בארץ מצרים בעצמו? משום שהמלאכים אינם יודעים להבחין בין טיפה של בכור לאותה שאינה בכור, אלא רק הקב"ה לבדו יודע זה.
רוח הוא המקיים את הנפש בעוה"ז, שממשיך שפע החיים ומשפיע לנפש. והוא מדרגה האמצעית מג' מדרגות. והוא המְשכה הבאה בהתעוררות הנוקבא דאצילות לדכר דאצילות, בעת שהם בתשוקה אחת, בעת הזיווג, כי אז מתעוררת לדכר מחמת תשוקתה, לקבל ממנו אור הרוח. כעין הנוקבא דעוה"ז, המזרעת זרע בכוח תשוקתה לקבל מהזכר. כמ"ש, והרוח תָשוב אל האלקים אשר נְתָנָה. ששב אל הנוקבא, הנקראת בשם אלקים. ואע"פ שהרוח נמשך מז"א, שנקרא הויה, מ"מ כיוון שבא עם התעוררות הנוקבא, היא נחשבת לו לשורש, שלאחר הפטירה מהגוף הוא שב אליה.

100

 100 כְּמוֹ זֶה (יחזקאל ט) וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים. וְלָמָּה צְרִיכִים? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא יוֹדְעִים אֶלָּא רַק מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם לָדַעַת [יוֹדְעִים], כְּמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁעָתִיד הַקָּבָּ''ה לְהָבִיא עַל הָעוֹלָם. וּמָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַקָּבָּ''ה מַעֲבִיר כְּרוּז בְּכָל הָרְקִיעִים בְּאוֹתוֹ דָבָר שֶׁעָתִיד לְהָבִיא עַל הָעוֹלָם.

 100 כְּגַוְונָא דָּא (יחזקאל ט) וְהִתְוֵיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים. וְאַמַּאי צְרִיכִין. אֶלָּא בְּגִין דְּאִנּוּן לָא יָדְעֵי, אֶלָא מַה דְּאִתְמָסַר לוֹן לְמִנְדַע (ידעי), כְּגוֹן כָּל אִנּוּן מִלִּין דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַיְיתָאָה עַל עָלְמָא. וּמַאי טַעְמָא בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר כָּרוֹזָא בְּכֻלְהוּ רְקִיעִין בְּהַהִיא מִלָּה דְּזַמִּין לְאַיְתָאָה עַל עָלְמָא.

kemo zeh (ychzk'l t) vehitvita tav al mitzchot ha'anashim. velammah tzerichim? ella mishum shehem lo yode'im ella rak mah shennimsar lahem lada'at [yode'im], kemo kal hadevarim hallalu she'atid hakkaba"h lehavi al ha'olam. umah hatta'am? mishum shehakkaba"h ma'avir keruz bechal hareki'im be'oto davar she'atid lehavi al ha'olam

kegavevna da (ychzk'l t) vehitveita tav al mitzchot ha'anashim. ve'amma'y tzerichin. ella begin de'innun la yade'ei, ela mah de'itmasar lon leminda (yd'y), kegon kal innun millin dezammin kudesha berich hu le'ayeyta'ah al alema. uma'y ta'ma begin dekudesha berich hu a'avar karoza bechulhu reki'in behahi millah dezammin le'ayta'ah al alema

Translations & Notes

והִתְווית תו על מצחות האנשים. ולמה צריכים המלאכים לסימן זה? אלא משום שהמלאכים אינם יודעים אלא רק מה שנמסר להם לדעת, כל אלו הדברים שעתיד הקב"ה להביא בעולם. ויודעים זה משום שהקב"ה מעביר כרוזים בכל הרקיעים, ומודיע אותו הדבר שעתיד להביא בעולם, והמלאכים שומעים הכרוזים ויודעים.
ורוח הזה, לאחר פטירת האדם, יוצא מעוה"ז ונפרד מהנפש, הנשארת חופפת על הקבר, והוא נכנס לגן עדן שבעוה"ז. ומתלבש שם באוויר של גן עדן, כמו מלאכים העליונים היורדים לעוה"ז. שמתלבשים באוויר הזה כאשר יורדים לעוה"ז. משום שהם נתהוו מאותו הרוח, שכתוב, עושה מלאכיו רוחות.
Prev Zohar
Next Zohar