119

 119 וְלֹא יִתֵּן אוֹתָם לְנָשִׁים מְכַשְּׁפוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְהָרַע בָּהֶם לִבְנֵי אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הַמַּיִם שֶׁהִתְקַלְּלוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

 119 וְלָא יָהִיב לוֹן לִנְשֵׁי חֳרָשַׁיָא דְּיִכְלוּן לְאַבְאָשָׁא בְּהוּ לִבְנִי נָשָׁא. בְּגִין דְּאִינוּן מַיִין דְּאִתְלַטְיָין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְדַכָּאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל וּלְמֶהֱוֵי קַדִּישִׁין. דִּכְתִיב, (יחזקאל לו) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:

velo yitten otam lenashim mechashefot sheiuchelu lehara bahem livnei adam, mishum she'otam hammayim shehitkallelu, vehakkadosh baruch hu rotzeh letaher et yisra'el sheiihu kedoshim, shekatuv (ychzk'l lv) vezaraktti aleichem mayim tehorim mikol tum'oteichem umikal gilluleichem ataher etchem

vela yahiv lon linshei chorashaya deyichlun le'av'asha behu livni nasha. begin de'inun mayin de'itlatyayn, vekudesha berich hu ba'ei ledaka'ah lon leyisra'el ulemehevei kadishin. dichtiv, (ychzk'l lv) vezaraktti aleichem mayim tehorim uteharttem mikol tum'oteichem umikal gilluleichem ataher etchem

Translations & Notes

ולא יתן אותם לנשים מכשפות, שיכולות להזיק עמהם בני אדם, משום שהם מים המאררים. והקב"ה רצה לטהר את ישראל, ושיהיו קדושים, כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים.
יש ב' בחינות דין:
א. הנעשה מכח עלית המלכות לבינה, שאז נופלים ממנה אותיות אל"ה דאלקים, ונשארת משום זה בו"ק בלי ראש.
ב. הדינים הנמשכים מקו שמאל, כל עוד שלא נכלל בקו ימין, שהם הדינים של נקודת השורק.
רוגז, דין. והם הדינים דבחינה א', הבאים מכח עלית המלכות לבינה. ודינים הללו הם מבורכים למעלה בבינה ולמטה בזו"ן, כי לולא הדינים הללו לא היו מוחין לזו"ן ולתחתונים. ונקרא ברוך, כי הוא מקור כל הברכות שבעולם, המוחין וכל מיני הארות, ובבינה עצמה. אבל כשהדינים ההם נמשכים לזו"ן, אינם נקראים ברוך, אלא מבורך. ברוך אברם. כי ב' הקוים ימין ושמאל הם מבינה, ע"כ נק' ברוך אצל אברהם, שהוא קו ימין. שבדינים הללו הכה המלכים. 
והדינים שבבחינה ב' נמשכים משליטת קו השמאל, שאינו נכלל בימין, והיא נתקללה במיתה, הנמשך מנחש הקדמוני, כמ"ש, לא זכה הוא רע. שאם אינו זוכה, שממשיך מקו שמאל ממעלה למטה, שזה היה החטא דעצה"ד, אז מתגלה נקודת המנעול, מלכות דצ"א במסך דבחי"ד, שאינה ראויה לקבל אורות החיים. וע"כ האדם מת עם התגלותה, כמ"ש, ביום אכוֹלְך ממנו, כשתמשיך הארת השמאל ממעלה למטה, מות תמות. כי תתגלה נקודת המלכות של מדת הדין שבצ"א, וכל אורות החיים יסתלקו, הרי שרוגז זה, שהוא הדינים של הארת השמאל, נתקללו בקללת נחש הקדמוני, שנאמר עליו, ארור אתה מכל הבהמה, שסופו מיתה.
ועל בחינה זו, שהיתה ג"כ בשמעון ולוי, נאמר, ארור אַפָּם כי עַז. ע"כ יש בַרוגז שלהם רציחה, הריגת אנשי שכם, כי מביאה מיתה.
יצחק, קו שמאל דז"א, ששליטתו בפני עצמו בלי ימין הוא דין קשה. וממנו יצאו שני בנים, שהם ב' בחינות דינים:
- בחינה א', יעקב, אבל מתוך שאינו בחינת בינה, כמו אברהם, אינו נקרא ברוך, אלא מבורך. כי הוא קו אמצעי דז"א.
- בחינה ב', עשו.
והנה בלילה, כשהאדם ישן, יש בו ג"כ הדין דבח'"ב, רוגז הקללה. כי הלילה הוא שליטת קו שמאל. שע"כ מסתלקים אז האורות. וע"כ מסתלקת נשמתו של אדם. אמנם הסתלקות האורות הללו אינם מיתה ממש, כמו בגילוי נקודת המלכות דצ"א, אלא נבחן לשינה. ועכ"ז יש בו בחי' התכללות ממיתה ג"כ. והוא מכח הקללה דעצה"ד, אשר שליטת השמאל תגלה אותה נקודה הממיתה לאדם. וע"כ יש בה ג"כ אחד מששים ממיתה.
ידים של אדם כלים של הג"ר. חג"ת הנעשים בעת גדלות לחב"ד. ועם ביאת הנשמה בבקר, מקובלת רק בו"ק אל הגוף, ולא ג"ר. וע"כ נבחן שהידים עוד לא נטהרו מזוהמתן שקבלו בלילה. וכשנוטל ידיו, שהמשיך הג"ר, התקדש ונקרא קדוש. כי מוחין דג"ר נמשכים מאו"א, הנקראים קדושים. וע"כ נקרא גם האדם קדוש, כמ"ש, שאו ידיכם קודש. 
טהרה. שלמות הכלים, שמקודם כשהיה המלכות כלולה בבינה, היה כח הצמצום שבמלכות מעורב בכל הכלים של הבינה, ולא היתה ראויה משום זה לג"ר. ואח"כ, שע"י הארה עליונה שלמה, מורידה הבינה את כח הצמצום הזה למקומו, אל"ה חוזרים אליה, נבחן שהכלים שלה נטהרו מכח הצמצום וראוים לג"ר. 
קדושה. המוחין שמקבלת מאו"א עלאין שנקראים קודש.
והורדת המלכות מן הבינה למקומה ע"י הארה עליונה מן ע"ב ס"ג דא"ק, שצ"ב לא נוהג שם, וע"כ הארתו בכל מקום שבאה, מורידה משם כח המלכות והצמצום מן הבינה למלכות. כן אחר שנשלמו ונטהרו הכלים דבינה, הנה השפע שלה שלם. ובכל מקום שהשפע שלה באה, מורידה כח הצמצום מהכלים דבינה אשר שם, והם נעשים ג"ר.
כלי העליון. בינה, אשר הכלים שלה כבר נטהרו מכח הצמצום של המלכות שנתערבה בה.
המים. השפע השלם שבבינה זו הטהורה.
הידים. כלים דחג"ת, שצריכים להטהר מכח הצמצום וזוהמת הנחש, שקבלו בלילה בעת שינה. 
וכלי התחתון, המלכות הבלתי נמתקת בבינה, השבויה בקליפות דבי"ע.
ועל ידי המים מכלי העליון, שהם שפע מהכלים הטהורים של בינה, הנשפכים על הידים, שהם כלים דחג"ת, יורד משם כח הצמצום של המלכות שנתערב בהם, אל המלכות הבלתי נמתקת, שהיא כלי התחתון. ונמצא כל כח הצמצום והדינים יורדים לכלי התחתון והכלים דחג"ת של האדם, שהם הידים, מטוהרים עתה מכל כח צמצום ודין וטומאה, ומקבלים מוחין שלמים דג"ר, הנקראים קדושה. והכלים דחג"ת נעשים לחב"ד. כי כח הורדת המלכות מבינה בא מכלי עליון, שעי"ז מקבלים החג"ת מוחין, הנקראים קדושה. 
ומקום ירידת המלכות וכחות הצמצום והדין והטומאה היא כלי התחתון. 
וזרקתי עליכם מים טהורים, שפע השלם, הבא מכלים טהורים, שכח הצמצום כבר הורד מהם. שבכל מקום בואו, מוריד כח הצמצום מכלים דבינה אשר שם, והם נטהרים. וּטהרתם מכל טומאותיכם.
והבור ריק אין בו מים

120

 120 וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים יט) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. [מִי שֶׁמְּבַטֵּל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב עוֹלָם שָׁלֵם] כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִהְיוּ לוֹ חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְזוֹכֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְלֹא מִשְׁתַּדֵּל בָּהּ לִשְׁמָהּ כָּרָאוּי, זוֹכֶה לְשָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין דָּנִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא.

 120 וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאֲמַר, (תהלים יט) תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ (מאן דבטיל מילי דאורייתא כאילו חריב עלמא שלים). כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לֶהוֵי לֵיהּ חַיִּים בְּעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי, וְזָכֵי בִּתְרֵין עָלְמִין. וְאֲפִילּוּ מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא וְלָא יִשְׁתַּדַּל בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּדְקָא יָאוֹת, זָכֵי לְאֲגַר טַב בְּעַלְמָא דֵין, וְלָא דָיְינִין לֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא.

vayikkachuhu vayashlichu oto haborah vehabor rek ein bo mayim. rabi yehudah patach ve'amar, (thlym yt) torat 'he temimah meshivat nafesh. [mi shemmevattel divrei torah ke'illu hecheriv olam shalem] kammah yesh livnei adam lehishttadel battorah, shekal mi shemmishttadel battorah, yihu lo chayim ba'olam hazzeh uva'olam haba vezocheh bishnei olamot. va'afillu mi shemmishttadel battorah velo mishttadel bah lishmah kara'uy, zocheh lesachar tov ba'olam hazzeh, ve'ein danim oto ba'olam hahu

vayikkachuhu vayashlichu oto haborah vehabor rek ein bo mayim. ribi yehudah patach ve'amar, (thlym yt) torat adonay temimah meshivat nafesh (m'n dvtyl myly d'vryyt ch'ylv chryv lm shlym). kammah it lon livnei nasha le'ishttadela be'orayeyta, dechal ma'n de'ishttadal be'orayeyta lehvei leih chayim be'alma dein uve'alma de'atei, vezachei bitrein alemin. ve'afillu ma'n de'ishttadal be'orayeyta vela yishttadal bah lishmah kedeka ya'ot, zachei le'agar tav be'alma dein, vela dayeynin leih behahu alma

Translations & Notes

תורת ה' תמימה משיבת נפש. כמה יש להם לבני אדם, להשתדל בתורה, כי כל מי שמשתדל בתורה יהיה לו חיים בעולם הזה ובעולם הבא, והוא זוכה בשני עולמות. ואפילו מי שמשתדל בתורה ואינו משתדל בה כראוי, הוא זוכה לשכר טוב בעולם הזה, ואין דנים אותו בעולם האמת.

121

 121 וּבֹא וּרְאֵה, כָּתוּב (משלי ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. אֹרֶךְ יָמִים בְּאוֹתוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַהוּא שֶׁבּוֹ אֹרֶךְ הַיָּמִים, וְאוֹתָם הַיָּמִים הֵם וַדַּאי יָמִים, שָׁם הוּא בִּטְחוֹן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁבּוֹטֵחַ אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, לְהִתְחַזֵּק בָּעוֹלָם הַהוּא, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר טוֹב וְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

 121 וְתָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (משלי ג) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. אֹרֶךְ יָמִים בְּהַהוּא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, דְּאִית לֵיהּ אֹרֶךְ יָמִים בְּהַהוּא עַלְמָא דְּבֵיהּ אוֹרְכָא דְיוֹמִין. וְאִינוּן יוֹמִין אִינוּן יוֹמִין וַדַּאי, תַּמָּן אִיהוּ רָחֲצָנוּ דִקְדוּשָׁא דִלְעֵילָא דְּאִתְרְחִיץ בַּר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא עַלְמָא (דף קפה ע''א) בִּשְׂמֹאלָהּ עוֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲגַר טַב וְשַׁלְוָה אִית לֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא.

uvo ure'eh, katuv (mshly g) orech yamim biminah bismo'lah osher vechavod. orech yamim be'oto shemmishttadel battorah lishmah, sheiesh lo orech yamim ba'olam hahu shebo orech hayamim, ve'otam hayamim hem vada'y yamim, sham hu bitchon hakkedushah shellema'lah sheboteach adam ba'olam hazzeh lehishttadel battorah, lehitchazzek ba'olam hahu, bismo'lah osher vechavod, yesh lo sachar tov veshalvah ba'olam hazzeh

vetta chazei, ketiv, (mshly g) orech yamim biminah bismo'lah sher vechavod. orech yamim behahu de'ishttadal be'orayeyta lishmah, de'it leih orech yamim behahu alma deveih orecha deyomin. ve'inun yomin inun yomin vada'y, tamman ihu rachatzanu dikdusha dil'eila de'itrechitz bar nash beha'y alma le'ishttadela be'orayeyta, le'itettakkefa behahu alma (df kfh '') bismo'lah osher vechavod, agar tav veshalvah it leih beha'y alma

Translations & Notes

אורך ימים בימינה. ארך ימים הוא לאותו המשתדל בתורה לשמה, שיש לו אורך ימים באותו העולם שבו אריכות ימים, בעולם הנצחי. ואלו הימים שבו המה ימים בודאי. כלומר, שהמה טובים וכדאים לשמם. שם הוא בטחון הקדושה של מעלה, כלומר שכר המקווה. שהאדם בוטח בו בעולם הזה להשתדל בתורה, כדי להיות מאושר בעולם ההוא, הנצחי.
בשמאלה עושר וכבוד. שיש לו שכר טוב ושלוה בעולם הזה.