148

 148 מִמַּעְלָה לְמַעְלָה יוֹצֵא קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע. לְאַחַר שֶׁאוֹתוֹ הַקּוֹל יוֹצֵא וְנִשְׁמָע, אָז יוֹצְאִים הַדִּינִים וְדַרְכֵי הַדִּין, וְהָרַחֲמִים יוֹצְאִים וְנִפְרָדִים מִשָּׁם. וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה', זֶה בֵּית הַדִּין בְּרַחֲמִים. וְעֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא וְאֵינוֹ נוֹדָע, כֵּיוָן שֶׁהַקּוֹל הַהוּא יוֹצֵא, אָז נִמְצָא הַכֹּל, דִּין וְרַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. כֵּיוָן שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹ, אָז בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ, מַיִם וְאֵשׁ.

 148 מֵעֵילָא לְעֵילָא נָפְקָא קוֹל דְּאִשְׁתְּמַע, לְבָתַר דְּהַהוּא קוֹל נָפְקָא וְאִשְׁתְּמַע נָפְקֵי דִינִין וְאָרְחֵי דְּדִינָא, וְרַחֲמֵי נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן מִתַּמָּן. וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, דָּא בֵּי דִינָא בְּרַחֲמֵי. וְעֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתַּכַּח וְלָא אִתְיְידַע, כֵּיוָן דְּהַהוּא קוֹל נָפִיק כְּדֵין אִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא, דִּינָא וְרַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ, כֵּיוָן דְּיִתֵּן קוֹלוֹ, כְּדֵין בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ, מַיָא וְאֶשָׁא.

mimma'lah lema'lah yotze kol shennishma. le'achar she'oto hakkol yotze venishma, az yotze'im hadinim vedarchei hadin, veharachamim yotze'im venifradim misham. vayar'em bashamayim 'he, zeh beit hadin berachamim. ve'elyon, af al gav she'eino nimtza ve'eino noda, keivan shehakkol hahu yotze, az nimtza hakol, din verachamim. zehu shekatuv ve'elyon yitten kolo. keivan sheiitten kolo, az barad vegachalei esh, mayim ve'esh

me'eila le'eila nafeka kol de'ishttema, levatar dehahu kol nafeka ve'ishttema nafekei dinin ve'arechei dedina, verachamei nafekin umitpareshan mittamman. vayar'em bashamayim adonay , da bei dina berachamei. ve'elyon, af al gav dela ishttakach vela ityeyda, keivan dehahu kol nafik kedein ishttakach kolla, dina verachamei. hada hu dichtiv ve'elyon yitten kolo, keivan deyitten kolo, kedein barad vegachalei esh, maya ve'esha

Translations & Notes

למעלה, מבינה, יוצא קול הנשמע, עמוד האמצעי, המכריע בבינה. ואחר שקול ההוא יוצא ונשמע, שמכריע גם בנוקבא. והאורות דימין ושמאל נשמעים, שמאירים. יוצאים הדינים מן נוקבא, ודרכי דין ורחמים יוצאים ומפורשים משם. הדינים מסתלקים בסבת הכרעת קו אמצעי. והמוחין מאירים בדרכים של דין ורחמים שביסוד דנוקבא, שבדרכי הרחמים שבציון מאירה החכמה, ובדרכי הדין שבירושלים מאירים החסדים.
וירעם בשמים ה'. זהו בית דין ברחמים, הדינים שבציון, שהם דינים דשמאל, שכלפי דינים שבירושלים הוא רחמים. ועליון, בינה, אע"פ שאינו נמצא ואינו נודע, מטרם ביאת קו אמצעי, מחמת הדינים שבשמאל, כיון שאותו הקול יוצא ומכריע בין ימין ושמאל, אז נמצא הכל בדין ורחמים. שמקיים הארת ב' הקוים ימין ושמאל. וזהו שכתוב, ועליון יתן קולו. כיון שהעליון, שהיא בינה, נותן קולו אל הנוקבא, ומכריע בב' קוים שלה, אז, ברד וגחלי אש, שהם מים ואש.
עם ביאת הקול, קו אמצעי, מבינה אל הנוקבא, מסתלקים הדינים ומתגלים המוחין על דרכי הדין ורחמים שבה. שדרכי הרחמים, שהם בציון, מכונים ברד. ושם מתגלה החכמה. ודרכי הדין, שהם בירושלים, מכונים גחלי אש. ששם מתגלים החסדים.

149

 149 בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יְהוּדָה, מַה כָּתוּב? (בראשית כט) וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא הַיְסוֹד הָרְבִיעִי מֵאוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, עַמּוּד אֶחָד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה הָעַמּוּדִים, מַה כָּתוּב בּוֹ? וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוֹרִידוּ אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

 149 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְיְלִיד יְהוּדָה מַה כְּתִיב, (בראשית כט) וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, בְּגִין דְּדָא הוּא יְסוֹדָא רְבִיעָאָה מֵאִינוּן אַרְבַּע דְּאִינוּן רְתִיכָא עִלָּאָה, סַמְכָא חַד מֵאִינוּן אַרְבַּע סַמְכִין. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, דְּהֲוָה מַלְכָּא עֲלַיְיהוּ. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיוֹסֵף נָחֲתוּ לֵיהּ לְמִצְרַיִם כִּדְקָאֲמָרָן:

bo re'eh, besha'ah shennolad yehudah, mah katuv? (vr'shyt cht) vatta'amod milledet, mishum shezzeh hu haysod harevi'i me'otam ha'arba'ah shehem hammerkavah ha'elyonah, ammud echad me'otam arba'ah ha'ammudim, mah katuv bo? vayhi ba'et hahi vayered yehudah me'et echav, shehayah melech aleihem. mah hatta'am? mishum shehoridu et yosef lemitzrayim, kemo she'amarnu

ta chazei, besha'tta de'ityelid yehudah mah ketiv, (vr'shyt cht) vatta'amod milledet, begin deda hu yesoda revi'a'ah me'inun arba de'inun reticha illa'ah, samcha chad me'inun arba samchin. mah ketiv beih, vayhi ba'et hahi vayered yehudah me'et echav, dehavah malka alayeyhu. ma'y ta'ma, begin deyosef nachatu leih lemitzrayim kidka'amaran

Translations & Notes

בשעה שנולד יהודה, ותעמוד מלדת. משום שזה, הוא יסוד הרביעי מארבע יסודות, הנקראים חסד גבורה ת"ת מלכות, שהם מרכבה עליונה, אל הבינה, והוא רגל אחד מאלו ארבע רגלים של הכסא, שהוא המלכות. ועל כן כתוב בו, ותעמוד מלדת, להיותו ספירה אחרונה מלכות. מה כתוב בו, ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו. כי היה מלך עליהם, להיותו ספירת המלכות. ואחר מכירת יוסף ירד מגדולתו. משום שהורידו את יוסף למצרים.
כי יוסף הוא קו אמצעי, המאיר אל המלכות, יהודה. וכשהוא מאיר בה, מסתלקים הדינים מיסוד שלה, הנקרא ציון וירושלים, והמוחין מאירים על דרכי הדין ורחמים שלה. שבציון מאירה החכמה, ובירושלים החסדים. אבל כשנמכר יוסף למצרים, ואינו מאיר לה, אז חזרה המלכות לבחינת שמאל. והדינים שבציון, המכונים ברד, שולטים בה. וע"כ כתוב, וירד יהודה. כי ירד מגדולתו ונפל לבחינת הדינים של ברד. 
ויקרא את שמו ער

150

 150 וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי, וְכִי כְּנַעֲנִי הָיָה? אֶלָּא הִנֵּה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לִיהוּדָה, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם רַק אֶחָד, וְזֶה הוּא שֵׁלָה.

 150 וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי. וְכִי כְּנַעֲנִי הֲוָה, אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, תְּלַת בְּנִין הֲווּ לֵיהּ לִיהוּדָה, וְלָא אִשְׁתָּאֲרוּ מִנַּיְיהוּ בַּר חַד, וְדָא הוּא שֵׁלָה.

vayar sham yehudah bat ish kena'ani, vechi kena'ani hayah? ella hinneh pereshuhu hachaverim. vattahar vatteled ben vayikra et shemo er. sheloshah vanim ha'u lihudah, velo nish'ar mehem rak echad, vezeh hu shelah

vayar sham yehudah bat ish kena'ani. vechi kena'ani havah, ella ha ukemuha chavrayay. vattahar vatteled ben vayikra et shemo er, telat benin havu leih lihudah, vela ishtta'aru minnayeyhu bar chad, veda hu shelah

Translations & Notes

וירא שם יהודה בת איש כנעני. כנעני פירושו סוחר. 
ותהר ותלד בן ויקרא. ג' בנים ליהודה, ונשאר מהם אחד, וזהו שֵׁלָה. שכתוב, וירד יהודה, כי הוליד בנים וקברם, שהוא ירידה גדולה ועונש.