35

 35 וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אוֹתָם שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת, כֻּלָּם נִשְׁבָּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִדּוֹנִים בְּדִין. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ גָּרְמָה לָהֶם, וְעַל כֵּן חָס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא.

 35 וּבְגִין כָּךְ כָּל אִינוּן דְּאִתָּבְרוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִינוּן זַכָּאי קְשׁוֹט, כֻּלְּהוּ אִתָּבְרוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִתְדָּנוּ בְּדִינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַהִיא נַפְשָׁא גָּרְמָא לְהוּ, וְעַל דָּא חָיִיס עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַלְמָא דְאָתֵי.

umishum kach, kal otam shennishberu ba'olam hazzeh, vehem tzadikei emet, kullam nishbarim ba'olam hazzeh venidonim bedin. mah hatta'am? mishum she'otah hannefesh garemah lahem, ve'al ken chas aleihem hakkadosh baruch hu la'olam haba

uvegin kach kal inun de'ittaveru beha'y alma ve'inun zaka'y keshot, kullehu ittaveru beha'y alma ve'itdanu bedina. ma'y ta'ma, begin dehahi nafsha garema lehu, ve'al da chayis alayeyhu kudesha berich hu le'alma de'atei

Translations & Notes

ומשום זה, כל אלו שנשברו בעולם הזה, והם צדיקי אמת, כולם נשברו בעולם הזה, ונידונים בדין, מטעם שנפש ההיא, שקבלו מהנוקבא בהיותה בגרעון, גרמה להם. וע"כ חס עליהם הקב"ה לעולם הבא.
אנו רואים, שדינים שורים גם על אדם צדיק, אע"פ שלא חטא כלום, שהיסורים מקרבים אותו לאהבת ה'. ועל זה מקשה ב' קושיות:
א. אם גופו של הצדיק הוא ביסורים, א"כ הוא בעצבות, ואין השכינה שורה אלא רק כשאדם הוא בשמחה.
ב. הרי אנו רואים צדיקים, שזכו לאהבת ה', אף על פי שלא היו להם יסורים כלל. ומה נשתנו אלו מאלו. ואין לתרץ, שאלו שזכו לאהבת ה' בלי יסורים, הוא מחמת היותם צדיקים בני צדיקים. כי אנו מוצאים אפילו בנו של צדיק בן צדיק, שהיה כל ימיו ביסורים. ומשיב, למה נמצאים צדיקים, שהם ביסורים וצדיקים שהם בכל השלמות. ומובן דבר אחר, שבו מתישב גם מה שהקשה, שאין השכינה שורה על האדם מתוך עצבות.
בזמן שהנוקבא דבוקה בקו שמאל, שאז שורים בה דינים, שמוציאה נשמות לבני אדם מכל קו שבג' הקוים ימין שמאל ואמצע, הכוללים כל הזמנים ועתים שבעולם, שהם כ"ח עתים, כמו שלקטה את הנשמות מתחילה מג' קוים, כן היא מַשפַעת אותן לבני אדם מקו שמאל. שהיא עומדת אז בדין ובגרעון. וכל מי שמקבל נשמה בזמן ההוא, בזמן שליטת קו שמאל בנוקבא, הוא נמצא בהכרח בגרעון. ודינים הנמשכים מקו שמאל, בין אם האדם המקבלה הוא רשע בין אם הוא צדיק.
אכן יש ביניהם הפרש גדול. כי אדם רשע, שיש לו נפש מקו שמאל, הוא מתדבק בו ואינו יוצא ממנו לעולם. אבל אדם צדיק, שיש לו נפש מקו שמאל, הנה מכח הדינים והיסורים המגיעים לו מקו השמאל, הוא מזדכך ויוצא ממנו, ומתקשר בקו ימין, וזוכה לאהבת ה', הנמשכת מקו ימין, ולעולם הבא.
ובעת שליטת קו אמצעי, והיא בזווג עם ז"א, הוא מושלם מכל הבחינות, הן מימין והן משמאל. ומיושב היטב הקושיה למה יש צדיקים, שהם ביסורים, ויש שהם בשלימות. כי אלו שהם בשלמות, הוא משום שקבלו נשמתם מן הנוקבא, בעת שהיא בזווג עם היסוד. ואלו שהם ביסורים, הוא משום שקבלו נשמתם מן הנוקבא, בעת שהיא בשליטת קו שמאל. שצריכים יסורים, כדי להפרישם משמאל, ולקרבם לקו ימין, לזכות באהבת ה'.
הרי שפֹעַל אדם ישלם לו וכאֹרַח איש ימציאנו. כי אע"פ שאין להם חטא, מכל מקום כיון שיש להם נפש רק משמאל, והם מחוסרי השלמות, ע"כ הקב"ה האוהב אותם, מוציאם משם ע"י היסורים, ומביאם לימין, ולסוד עוה"ב, שהיא הארת הבינה, וזוכים על ידיהם לכל השלמות.
ובזה מיושב למה הקב"ה שולח עליהם יסורים. כיון שצדיקים המה, וראוים להשראת השכינה, ואין השכינה שורה אם אינם בשמחה. ועתה מובן היטב שהיסורים מוכרחים להם, כדי להפרישם משמאל. וכל זמן שלא נפרשו משמאל, מוכרחים להיות בעצבות. והשכינה אינה שורה עליהם.

36

 36 רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בְּדִין, כְּדֵי לְטַהֵר אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ לְהָבִיא אוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא [וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] [נ''א מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] הֵם בְּדִין וֶאֱמֶת, וּכְדֵי לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁקִּבְּלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל כֵּן נִשְׁבָּר אוֹתוֹ הַגּוּף וְנִטְהֶרֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁיִּסְבֹּל יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיִתְנַקֶּה מִן הַכֹּל וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְעַל כֵּן כָּתוּב (תהלים יא) ה' צַדִּיק יִבְחָן, וַדַּאי, וְהִנֵּה נִתְבָּאֵר.

 36 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מַה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִינָא אִיהוּ, בְּגִין לְדַּכָּאָה לְהַהִיא נַפְשָׁא לְאַיְיתָאָה לָהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי. (ובגין כך קודשא בריך הוא כל עובדוי) (נ''א בגין דכל עובדוי דקודשא בריך הוא) אִינוּן בְּדִינָא וּקְשׁוֹט. וּבְגִין לְאַעֲבָרָא מִנֵּיהּ הַהוּא זוּהֲמָא דְּקַבִּילַת בְּהַאי עַלְמָא וְעַל דָּא אִתָּבַר הַהוּא גּוּפָא וְאִתְדְּכִיאַת נַפְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לְהַהוּא זַכָּאָה דְּיִסְבּוֹל יִסּוּרִין וּמַכְאוֹבִין בְּהַאי עַלְמָא וְיִתְנְקֵי מִכֹּלָּא וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים יא) יְיָ צַדִּיק יִבְחָן. וַדַּאי, וְהָא אִתְּמָר.

rabi el'azar amar, kal mah she'oseh hakkadosh baruch hu hu bedin, kedei letaher otah hannefesh lehavi otah la'olam haba [umishum kach kal ma'asav shel hakkadosh baruch hu] [n" mishum shekal ma'asei hakkadosh baruch hu] hem bedin ve'emet, uchedei leha'avir mimmennu otah zuhamah shekkibelah ba'olam hazzeh, ve'al ken nishbar oto haguf venitheret hannefesh, umishum kach hakkadosh baruch hu oseh le'oto hatzadik sheiisbol yissurim umach'ovim ba'olam hazzeh veyitnakkeh min hakol veyizkeh lechayei olam, ve'al ken katuv (thlym y) 'he tzadik yivchan, vada'y, vehinneh nitba'er

ribi el'azar amar, kal mah de'avid kudesha berich hu bedina ihu, begin ledaka'ah lehahi nafsha le'ayeyta'ah lah le'alma de'atei. (vvgyn chch kvdsh vrych hv chl vvdvy) (n'' vgyn dchl vvdvy dkvdsh vrych hv) inun bedina ukeshot. uvegin le'a'avara minneih hahu zuhama dekabilat beha'y alma ve'al da ittavar hahu gufa ve'itdechi'at nafsha. uvegin kach kudesha berich hu avid lehahu zaka'ah deyisbol yissurin umach'ovin beha'y alma veyitnekei mikolla veyizkeh lechayei alema. ve'al da ketiv (thlym y) adonay tzadik yivchan. vada'y, veha ittemar

Translations & Notes

כל מה שעושה הקב"ה הוא בדין. ואם מביא יסורים על איש צדיק, הוא כדי לטהר את נפש ההיא, להביאה לעולםהבא, כי כל מעשיו של הקב"ה הם בדין ובאמת. ובכדי להעביר ממנו אותה הזוהמה שקבלה בעולם הזה, על כן נשבר אותו הגוף והנפש מטהרת. ועל כן עושה הקב"ה לאותו צדיק, שיסבול יסורים ומכאובים בעולם הזה, ויהיה נקי מכל, ויזכה לחיי העולם הבא.
אך אל הפרוכת לא יבוא

37

 37 רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (ויקרא כא) אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגָּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ. אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא - בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, מוֹצִיא כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּקֵבָה מִתְעַבֶּרֶת, כֻּלָּם עוֹמְדִים בִּפְנִים בְּחָצֵר לִפְנִים מֵחָצֵר מְצֻפֶּה שְׁטִיחִים.

 37 רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (ויקרא כא) אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לא יִגָּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְיָ מְקַדְּשׁוֹ. אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לא יָבֹא. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק אַפִּיק כָּל אִינוּן נִשְׁמָתִין וְאִתְעֲבָרַת נוּקְבָא, כֻּלְּהוּ קָיְימִין לְגוֹ בְּקוּרְטָא דִלְגוֹ בְּסִיטוֹ קוּרְטָא.

rabi shim'on patach, (vykr ch) ach el haparochet lo yavo ve'el hammizbeach lo yigash ki mum bo velo yechallel et mikdashay ki ani 'he mekadesho. ach el haparochet lo yavo - bo re'eh, be'otah sha'ah she'oto hannahar sheshofea veyotze, motzi kal otan hanneshamot vehannekevah mit'aberet, kullam omedim bifnim bechatzer lifnim mechatzer metzupeh shetichim

ribi shim'on patach, (vykr ch) ach el haparochet lo yavo ve'el hammizbeach lo yigash ki mum bo velo yechallel et mikdashay ki ani adonay mekadesho. ach el haparochet lo yavo. ta chazei, behahi sha'tta dehahu nahar denagid venafik apik kal inun nishmatin ve'it'avarat nukeva, kullehu kayeymin lego bekureta dilgo besito kureta

Translations & Notes

באותה שעה שנהר ההוא, הנמשך ויוצא מעדן,שהוא יסוד, מוציא כל אלו הנשמות אל הנוקבא, והנוקבא מתעבֵּרת מהן, נמצאות כולן בפנימיות שלה, בחדר שלפנים מחדר, שקירותיו מצופים בנייר או בשטיחים.
כל ספירה וספירה של הנוקבא כלולה מג' כלים: חיצון, תיכון, פנימי. כלי החיצוני הוא מבחינתה עצמה. כלי התיכון הוא בחינת ז"א שבה. כלי הפנימי הוא בחינת בינה שבה. וכל אור מקובל בכלי המיוחס לאור ההוא.
וכיון שהנשמות הן אורות מבינה, ע"כ הנוקבא מקבלתן בכלי הפנימי שבה, שהוא בחינת בינה. ומה שהזהר מכנה כלי התיכון לבוש משטיחים על קירות הבית, ואינו בית, כי השם בית, מיוחס רק לנוקבא, וע"כ כלי החיצון הנמשך מנוקבא עצמה, וכלי פנימי הנמשך מבינה, שהן שתיהן נקבות. אבל כלי התיכון, הנמשך מז"א, הוא לְבוש ולא בית.