59

 59 וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת, מַה זֶּה יֹצְאֹת? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו) וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל, שֶׁעֲתִידָה הָאָרֶץ לִפְלֹט מִמֶּנָּה כָּל הַגּוּפוֹת שֶׁהֵם בְּתוֹכָהּ, וְעַל כָּךְ כָּתוּב יֹצְאֹת. לִשְׁאֹב מָיִם - לִטֹּל נְשָׁמָה וּלְקַבְּלָהּ כָּרָאוּי מְתֻקֶּנֶת מִמְּקוֹמָהּ כָּרָאוּי.

 59 וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹצְאוֹת. מַאי יוֹצְאוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה כו) וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל, דְּזַמִּינָא אַרְעָא לְמִפְלַט מִנָּהּ כָּל רוּחִין דְּאִינוּן בְּגַוָּוהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב יוֹצְאוֹת. לִשְׁאוֹב מַיִם, לְנַטְלָא נִשְׁמָתָא וּלְקַבְּלָא לָהּ כְּדְקָא יְאוּת מְתַקְנָא מֵאַתְרָהּ כְּדְקָא חָזֵי.

uvenot anshei ha'ir yotze'ot, mah zeh yotze'ot? kemo shenne'emar (ysh'yh chv) va'aretz refa'im tapil, she'atidah ha'aretz liflot mimmennah kal hagufot shehem betochah, ve'al kach katuv yotze'ot. lish'ov mayim - littol neshamah ulekabelah kara'uy metukkenet mimmekomah kara'uy

uvenot anshei ha'ir yotze'ot. ma'y yotze'ot, kemah de'at amer (ysh'yh chv) ve'eretz refa'im tapil, dezammina ar'a lemiflat minnah kal ruchin de'inun begavavh, ve'al da ketiv yotze'ot. lish'ov mayim, lenatla nishmata ulekabela lah kedeka ye'ut metakna me'atrah kedeka chazei

Translations & Notes

ובנות אנשי העיר יוצאות. עתידה הארץ להפליט ממנה כל הגופות שבתוכה. שכתוב, יוצאות, שסובב על אלו הגופות שהארץ תפליט מתוכה בעת התחיה.
לשאוב מים, לקחת נשמה, ולקבלה כראוי, שתהיה מתוקנת ממקומה כראוי.

60

 60 וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּל אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁהִתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהִשְׁתַּדְּלוּ לָדַעַת אֶת רִבּוֹנָם בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא עוֹלָה וּמִתְקַיֶּמֶת בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה עַל כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ וְלֹא יָדְעוּ, וְהֵם מִתְקַיְּמִים בָּרִאשׁוֹנָה. וְזוֹ הַשְּׁאֵלָה שֶׁעָמַד אוֹתוֹ הָעֶבֶד לָדַעַת וְלִשְׁאֹל, בַּמָּה הִתְעַסְּקָה אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.

 60 וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, בְּגִין דְּהָא אִתְּמָר, דְּכָל אִינוּן נִשְׁמָתִין דְּעַלְמָא דְּאִתְקָיְימוּ בְּהַאי עַלְמָא וְאִשְׁתַּדְּלוּ לְמִנְדַע לְמָארֵיהוֹן בְּרָזָא דְחָכְמְתָא עִלָּאָה. אִיהִי סָלְקַת וְאִתְקָיְימַת בְּדַרְגָּא עִלָּאָה עַל כָּל אִינוּן דְּלָא אִתְדַּבְּקוּ וְלָא יָדְעוּ, וְאִינוּן אִתְקָיְימוּן בְּקַדְמִיתָא. וְדָא הוּא שְׁאֵלְתָּא דְּקָאִים הַהוּא עֶבֶד לְמִנְדַע וּלְמִשְׁאַל, בְּמָּה אִתְעַסְּקַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עָלְמָא.

vehayah hanna'arah asher omar eleiha hatti na chadech ve'eshtteh, mishum sheharei nitba'er, shekal otan neshamot shel ha'olam shehitkayemu ba'olam hazzeh vehishttadelu lada'at et ribonam besod hachachemah ha'elyonah, hi olah umitkayemet bedargah elyonah al kal otam shello nidbeku velo yade'u, vehem mitkayemim bari'shonah. vezo hashe'elah she'amad oto ha'eved lada'at velish'ol, bammah hit'assekah otah hanneshamah ba'olam hazzeh

vehayah hanna'arah asher omar eleiha hatti na chadech ve'eshtteh, begin deha ittemar, dechal inun nishmatin de'alma de'itkayeymu beha'y alma ve'ishttadelu leminda lema'reihon beraza dechachemeta illa'ah. ihi salekat ve'itkayeymat bedarga illa'ah al kal inun dela itdabeku vela yade'u, ve'inun itkayeymun bekadmita. veda hu she'eletta deka'im hahu eved leminda ulemish'al, bemmah it'assekat hahi nishmata beha'y alema

Translations & Notes

והיה הנערה אשר. שכל נשמה מנשמות שבעולם, שנתקיימו בעולם הזה, והשתדלו לדעת את רבונם בחכמה העליונה, היא עולה ומתקיימת במדרגה עליונה למעלה מכל אלו הנשמות, שלא השיגו ולא ידעו. והן עומדים תחילה לתחיה. וזו השאלה, שאותו העבד עומד לשאול ולדעת, במה עסקה הנשמה ההיא בעולם הזה? כדי לברר, אם היא ראויה לתחיה תחלה.

61

 61 וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת וְלִהְיוֹת מֻשְׁקֶה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֶיךָ - וְגַם (לִ)גְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹתָם שְׁאָר הַמֶּרְכָּבוֹת, אַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁקִים מֵהַדַּרְגָּה הַזּוֹ, כֻּלָּם נִשְׁקִים מֵעֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים עֲבוֹדַת רִבּוֹנָם כָּרָאוּי, שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים לְסַפֵּק לְכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה כָּרָאוּי. וְעַל זֶה וְגַם (לִ)גְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. וַדַּאי הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי. וַדַּאי הַהִיא [ס''א בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי] הוּא הַגּוּף שֶׁהִזְדַּמֵּן לְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה.

 61 וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה, אַנְתְּ בָּעֵי לְמִשְׁתֵּי וּלְאִתְשַׁקְיָא בְּקַדְמִיתָא, וּבַתְרָךְ וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. בְּגִין דְּכָל אִינוּן שְׁאָר רְתִיכִין אַף עַל גַּב דְּאִתְשַׁקְיָין מֵהַאי דַרְגָּא, כֻּלְּהוּ אִתְשַׁקְיָין מִפּוּלְחָנָא דְצַדִּיקַיָיא דְּיָדְעֵי פּוּלְחָנָא דְמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת. דְּצַדִּיקַיָיא יָדְעֵי לְסַפְּקָא לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא כְּדְקָא יְאוּת. וְעַל דָּא וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. וַדַּאי הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ יְיָ לְבֶן אֲדֹנִי. וַדַּאי הַהִיא (ס''א באתערותא דצלותא דילי) אִיהוּ גוּפָא דְּאִזְדַּמַּן לְהַהִיא נִשְׁמָתָא עִלָּאָה.

ve'amerah elay gam attah sheteh, attah tzarich lishttot velihyot mushkeh bari'shonah, ve'achareicha - vegam (li)gemalleicha ashkeh, mishum shekal otam she'ar hammerkavot, af al gav shennishkim mehadargah hazzo, kullam nishkim me'avodat hatzadikim sheiode'im avodat ribonam kara'uy, shehatzadikim yode'im lesapek lechal dargah vedargah kara'uy. ve'al zeh vegam (li)gemalleicha ashkeh. vada'y hi ha'ishah asher hochiach 'he leven adoni. vada'y hahi [s" bahit'orerut shel hattefillah shelli] hu haguf shehizdammen le'otah hanneshamah ha'elyonah

ve'amerah elay gam attah sheteh, ant ba'ei lemishttei ule'itshakya bekadmita, uvatrach vegam ligmalleicha ashkeh. begin dechal inun she'ar retichin af al gav de'itshakyayn meha'y darga, kullehu itshakyayn mipulechana detzadikayay deyade'ei pulechana dema'reihon kedeka ye'ut. detzadikayay yade'ei lesapeka lechal darga vedarga kedeka ye'ut. ve'al da vegam ligmalleicha ashkeh. vada'y hi ha'ishah asher hochiach adonay leven adoni. vada'y hahi (s'' v't'rvt dtzlvt dyly) ihu gufa de'izdamman lehahi nishmata illa'ah

Translations & Notes

ואמרה אלי גם אתה שתה. אתה צריך לשתות ולהיות נִשקֵה מתחילה. ואחריך, וגם לגמליך אשקה, משום שכל אלו שאר המרכבות, אע"פ שנִשקים ממדרגה זו, כולן נִשקים בעיקר מעבודת הצדיקים, היודעים עבודת רבונם כראוי. כי הצדיקים יודעים לכלכל לכל מדרגה ומדרגה כראוי. ועל כן אם אמרה, וגם לגמליך אשקה, ודאי היא האשה, אשר הוכיח ה' לבֵן אדונִי, ודאי שהוא הגוף המזומן לנשמה ההיא העליונה.
חייו של אדם ע' שנה, הם כנגד ז' מדות חג"ת נהי"מ, שהולך ומתקנם ממעלה למטה, מחסד עד מלכות. וכשמגיע למלכות ואינו יכול לתקן אותה מחמת חטא עץ הדעת, אז הוא מת. כי ב' נקודות במלכות:
- אחת מעצמה, והיא גנוזה.
- אחת מבינה, שהיא מגולה.
כי מבחינת עצמה אינה ראויה לאור. וע"כ נקודתה עצמה צריכה להיות גנוזה. ואם נקודתה מתגלית, תכף מסתלקים ממנה האורות, שזה, זכה, הוא טוב. לא זכה, הוא רע. ולפיכך כשמגיע האדם לע' שנה, מתגלית אז נקודת המלכות עצמה, וע"כ אורות החיים מסתלקים מן האדם, והוא מת.
ולפיכך לעתיד לבא, כשיהיה זווג הגדול מראש דעתיק, והמלכות תקבל גמר תיקונה, באופן שתהיה ראויה לקבל אור העליון גם מבחינתה עצמה, תקומנה אז כל הגופות לתחיה, כי לא מתו אלא מחמת פגם המלכות. ועתה, שהיא מתוקנת לקבל אור החיים, תקומנה לתחיה.
ויש כאן חילוק בין מתי ארץ ישראל למתי חוץ לארץ:
- אותם הצדיקים הדבוקים בקו אמצעי, נקראים ישראל, וארצם ארץ ישראל, והם יקומו לתחיה תכף ויקבלו נשמתם כראוי.
- אבל אותם שאינם דבוקים בקו אמצעי, שהם מתי חוץ לארץ, אע"פ שהמלכות כבר נתקנה, צריכים עוד תקונים רבים, עד שיקומו לתחיה ויקבלו את נשמתם. שתקונים הללו נקראים, גלגול מחילות. וע"י תקונים הללו באים לארץ ישראל. ומקבלים את נשמתם.
וזהו שיעור הכתובים, ויאמר אברהם, שהוא חכמה, אל עבדו, הוא מטטרון. כי הארת החכמה הנמשכת מזווג זו"ן דאצילות לבי"ע, נכללת במלאך מטטרון. וע"כ נקרא מטטרון, שר הפָּנִים. כי פָּנִים הם חכמה כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. וע"כ נקרא, זְקַן ביתו. כי מיהו זָקֵן? מי שקנה חכמה.
המושל בכל אשר לו. בחכמה וחסדים יחדיו, המתוקנים בג' קוים ימין ושמאל אמצע.
שים נא ידך תחת ירכי. שיכלול את עצמו ביסוד, ויקבל הארת הזווג הגדול לגמר תיקונה של המלכות. ואז יהיה מוכשר להחיות המתים.
ואשביעך בה' אלקי השמים. שיקבל ז' האורות השלמים, המתקנים את הנוקבא, הנקראת שבעה, כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה.
אשר לא תקח אשה, היינו גוף. לבְּנִי, היינו נשמה. מבנות הכנעני, הדבקים בקו שמאל והם טמאים, שאינם ראוים להלביש נשמה קדושה. כי אל ארצי, ארץ ישראל. ומולדתי, ישראל, אותם שבחייהם היו דבקים בקו אמצעי נקראים ישראל, וארצם ארץ ישראל, שהם יעמדו תחילה לתחיית המתים. עשרה גמלים, הארת החסדים. וכל טוּב אדוניו בידו, הארת החכמה.
וזהו ניחושו של העבד, שאמר והיה הנערה... ואמרה, שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק. כי בדק אם הגוף בחייו בעולם הזה, היה דבוק בקו אמצעי, שאז הוא בבחינת ארץ ישראל וראוי לקום תחילה. כי שתה, היא הארת חכמה, שזהו בחינת העבד עצמו. וגם גמליך אַשקה, בחינת חסדים. ואם בחייו היה ממשיך ב' האורות הללו, סימן הוא שהיה דבוק בקו אמצעי, הכולל ב' אורות הללו. וע"כ, אותה הוכחת לעבדך ליצחק, כי הוא ראוי לקום לתחיה ולקבל את נשמתו, שהוא יצחק.
וזה אמרו, והיה הנערה, שהמשיכו הארת החכמה על ידי הדעת, שאז יש לו ב' האורות חכמה וחסדים, כי הדעת הוא חסדים. כי הם בבחינת מֵתֵי א"י, שעומדים לתחיה תחילה. וזהו שאלתו, כי היה צריך לדעת, אם אותו הגוף ראוי לתחיית המתים תחילה.
וז"ש, וגם לגמליך אשקה, שתחילה צריכים להמשיך הארת חכמה, ואח"כ הארת החסדים. כי מטרם שממשיך הארת חכמה, נבחנים החסדים לו"ק בלי ראש. וע"כ צריכים להמשיך תחילה הארת החכמה ואח"כ החסדים, ואז נבחנים החסדים לג"ר גמורים, אויר טהור. שהם יודעים להדבק בקו אמצעי, ולהמשיך מתחילה חכמה ואח"כ חסדים, שיודעים לכלכל לכל מדרגה ומדרגה ולתקנה כראוי. ואז גם החסדים נעשו בחינת ג"ר.