71

 71 אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁכָּל דְּמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה בְּיוֹסֵף, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָזֶה אֵרַע לָזֶה, וּשְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים יַחַד. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הָאוֹת וָ''ו, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹלְכִים יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁהֵם סוֹד אֶחָד וּדְמוּת אַחַת.

 71 אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, כְּמָה דְאִתְּמָר דְּכָל דִּיוּקְנָא דְיַעֲקֹב הֲוָה בֵּיהּ בְּיוֹסֵף, וְכָל מַה דְּאֵירַע לְהַאי אֵירַע לְהַאי, וְתַרְוַויְיהוּ כְּחֲדָא אָזְלֵי. וְדָא הוּא רָזָא דְּאָת ו''ו דְּאָזְלֵי תַּרְוַויְיהוּ כְּחֲדָא, בְּגִין דְּאִינוּן רָזָא חָדָא וְדִיוּקְנָא חָדָא:

elleh toledot ya'akov yosef, kemo shennitba'er, shekal demuto shel ya'akov hayetah beyosef, vechal mah she'era lazeh era lazeh, usheneihem holechim yachad. vezehu hassod shel ha'ot va"v, shesheneihem holechim yachad, mishum shehem sod echad udemut achat

elleh toledot ya'akov yosef, kemah de'ittemar dechal diukena deya'akov havah beih beyosef, vechal mah de'eira leha'y eira leha'y, vetarvavyeyhu kechada azelei. veda hu raza de'at v''v de'azelei tarvavyeyhu kechada, begin de'inun raza chada vediukena chada

Translations & Notes

אלה תולדות יעקב יוסף. כל צורתו של יעקב היה ביוסף, וכל מה שקרה ליעקב קרה ליוסף, ושניהם הולכים ביחד, וזהו אות ו"ו, אשר ו' ראשונה, יעקב, ת"ת, והמילוי ו' הנשמעת עמה במבטא, יוסף, יסוד, שהולכים שניהם ביחד, שנשמעות כאחד בבטוי ו', משום שהם נושא אחד וצורה אחת.
כמו שיעקב הוא קו אמצעי שמחזה ולמעלה, ת"ת, המכריע בין חסד וגבורה, כן יוסף הוא קו אמצעי שמחזה ולמטה, יסוד, המכריע בין נצח והוד. וע"כ הם דומים זה לזה, והם בצורה אחת.

72

 72 וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְאָבִיו עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אֵיבָר מִבַּעֲלֵי חַיִּים כְּשֶׁהֵם חַיִּים. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, וְכִי זֶה בְּמִנְיָן הָיוּ אוֹתָם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, אֵיךְ הָיוּ מְזַלְזְלִים בָּהֶם בְּנֵי לֵאָה, וְאֵיךְ הָיוּ אוֹכְלִים אֵיבָר מִן הַחַי וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל מִצְוַת רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי צִוָּה עַל בְּנֵי נֹחַ מִצְוָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט) אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ, וְהֵם הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתָם וְעוֹבְרִים עַל מִצְוַת רִבּוֹנָם? אֶלָּא יוֹסֵף הָיָה אוֹמֵר, וְעַל זֶה נֶעֱנַשׁ.

 72 וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, הָא אוּקְמוּהָ דְּהֲוָה אָמַר לְאֲבוֹי עֲלַיְיהוּ דְּהֲווּ אָכְלֵי שַׁיְיפָא מִבַּעֲלֵי חַיִּין כַּד אִינוּן חַיִּין. וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, וְכִי הָא בְּמִנְיָינָא הֲווּ אִינוּן בְּנֵי שְׁפָחוֹת, הֵיךְ הֲווּ מְזַלְזְלִין בְּהוֹן בְּנֵי לֵאָה, וְהֵיךְ הֲווּ אָכְלִין אֵבָר מִן הַחַי וְהֲווּ עָבְרִין עַל פִּקּוּדָא דְמָארֵיהוֹן. דְּהָא פַּקִּיד עַל בְּנֵי נֹחַ פִּקּוּדָא דָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ט) אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ לא תֹאכֵלוּ, וְאִינוּן הֲווּ אָכְלֵי לֵיהּ וְעָבְרִין עַל פִּקּוּדָא דְמָארֵיהוֹן. אֶלָּא יוֹסֵף הֲוָה קָאֲמַר, וְעַל דָּא אִתְעַנַּשׁ.

vayave yosef et dibatam ra'ah, harei pereshuha shehayah omer le'aviv aleihem sheha'u ochelim eivar miba'alei chayim keshehem chayim. vayave yosef et dibatam ra'ah, vechi zeh beminyan ha'u otam benei hashefachot, eich ha'u mezalzelim bahem benei le'ah, ve'eich ha'u ochelim eivar min hachay veha'u overim al mitzvat ribonam, sheharei tzivah al benei noach mitzvah zo, kemo shenne'emar (vr'shyt t) ach basar benafsho damo lo to'chelu, vehem ha'u ochelim otam ve'overim al mitzvat ribonam? ella yosef hayah omer, ve'al zeh ne'enash

vayave yosef et dibatam ra'ah, ha ukemuha dehavah amar le'avoy alayeyhu dehavu achelei shayeyfa miba'alei chayin kad inun chayin. vayave yosef et dibatam ra'ah, vechi ha beminyayna havu inun benei shefachot, heich havu mezalzelin behon benei le'ah, veheich havu achelin evar min hachay vehavu averin al pikkuda dema'reihon. deha pakkid al benei noach pikkuda da. kemah de'at amer, (vr'shyt t) ach basar benafsho damo lo to'chelu, ve'inun havu achelei leih ve'averin al pikkuda dema'reihon. ella yosef havah ka'amar, ve'al da it'annash

Translations & Notes

וַיָּבֵא יוסף את דִּבָּתָם. שהיה אומר עליהם לאביו, שהיו אוכלים אבר מן החי בעוד שהוא חי. וַיָּבֵא יוסף את דִּבָּתָם רעה. ומקשה, והרי במנין י"ב השבטים היו אלו בני השפחות. וא"כ איך היו בני לאה מזלזלים בהם. ואיך היו אוכלים אבר מן החי, ועברו על מצות רבונם, שהרי עוד לבני נח צוה על מצוה זו, כמ"ש, אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו? ואיך אפשר שהם אכלו ועברו על מצות רבונם? ומשיב, אלא יוסף היה אומר כן מדעתו, וע"כ נענש.
וישראל אהב את יוסף

73

 73 רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֶת דִּבָּתָם רָעָה - כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, וְזֶהוּ דִּבָּתָם רָעָה, לְהֵינִיק אֶת כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁאֵינָן קְדוֹשׁוֹת [ד''א אַף עַל גַּב] שֶׁבָּאוֹת מִצַּד הַטֻּמְאָה.

 73 רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֶת דִּבָּתָם רָעָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ דְּיַהֲבֵי עֵינַיְיהוּ בִּבְנוֹת אַרְעָא, וְדָא הוּא דִּבָּתָם רָעָה. לְיַנְקָא לְכָל אִינוּן דַּרְגִּין דְּלָא קַדִּישִׁין (ד''א ל''ג אף על גב) דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא מְסָאֲבָא:

rabi yehudah amar, et dibatam ra'ah - kemo shebe'aruhu shennatenu eineihem bivnot ha'aretz, vezehu dibatam ra'ah, leheinik et kal otan haderagot she'einan kedoshot [d" af al gav] sheba'ot mitzad hattum'ah

ribi yehudah amar, et dibatam ra'ah, kemah de'ukemuha deyahavei einayeyhu bivnot ar'a, veda hu dibatam ra'ah. leyanka lechal inun dargin dela kadishin (d'' l''g f l gv) de'atyayn missitra mesa'ava