137

 137 אָמַר לוֹ, כֵּן, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיוּ לוֹ. [לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים הָיוּ לוֹ] וְאִם תֹּאמַר, וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, כָּךְ זֶה וַדַּאי. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִתְאַבֵּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף, לֹא שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְהוֹלִיד בָּנִים. וְאָמַר בִּנְיָמִין: הִנֵּה יוֹסֵף אָחִי, אוֹת הַבְּרִית שֶׁל אַבָּא הָיָה, שֶׁהֲרֵי הַבְּרִית הִיא סִיּוּם הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁהוּא נֶאֱבָד, אֲנִי אֶהְיֶה שׁוֹמֵר מְקוֹמוֹ שֶׁל אָחִי.

 137 אָמַר לֵיהּ אִין, דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲווּ לֵיהּ. (ס''א לבתר דיצא מבית האסורין הוו ליה) וְאִי תֵימָא וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר. כַּד עָאלוּ לְמִצְרַיִם, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּכָל זִמְנָא דְאִתְאַבַּל יַעֲקֹב עַל יוֹסֵף לָא שִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ וְאוֹלִיד בְּנִין. וְאָמַר בִּנְיָמִן, הָא יוֹסֵף אָחִי, אַתְּ קְיָימָא דְּאַבָּא הֲוָה. דְּהָא בְּרִית סִיּוּמָא דְגוּפָא אִיהוּ, כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְאֲבִיד, אֲנָא אֱהֵא נָטִיר (דף קנד ע''א) אַתְרֵיהּ דְּאָחִי.

amar lo, ken, sheharei be'otah sha'ah lo ha'u lo. [le'achar sheiatza mibeit ha'asurim ha'u lo] ve'im to'mar, uvenei vinyamin bela vavecher, keshennichnesu lemitzrayim, kach zeh vada'y. shekal zeman shehit'abel ya'akov al yosef, lo shimmesh mittato veholid banim. ve'amar binyamin: hinneh yosef achi, ot haberit shel aba hayah, sheharei haberit hi sium haguf. keivan shehu ne'evad, ani ehyeh shomer mekomo shel achi

amar leih in, deha behahi sha'tta la havu leih. (s'' lvtr dytz mvyt h'svryn hvv lyh) ve'i teima uvenei vinyamin bela vavecher. kad a'lu lemitzrayim, hachi hu vada'y, dechal zimna de'it'abal ya'akov al yosef la shimmesh arseih ve'olid benin. ve'amar binyamin, ha yosef achi, at keyayma de'aba havah. deha berit siuma degufa ihu, keivan de'ihu it'avid, ana ehe natir (df knd '') atreih de'achi

Translations & Notes

הלוא כשבאו למצרים, כבר היה לבנימין בנים? אלא כי כל זמן שיעקב התאבל על יוסף, לא שימש בנימין מיטתו ולא הוליד בנים. אמר בנימין, הרי אחי יוסף אות ברית של אבי היה, כי יעקב ת"ת, הכולל חג"ת נה"י, ויוסף יסוד של יעקב. כי ברית, יסוד, סיומו של הגוף, ת"ת. וכיוון שנאבד, אני אהיה שומר מקומו של אחי, להיות יסוד צדיק וסיום הת"ת, כמו יוסף.
כתוב, ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבָן שַלחֵני. כי עתה שנולד יוסף, יסוד, ודאי נשלם הגוף, ת"ת. וכיוון שהגוף נשלם, אני רוצה ללכת למקומי וארצי. שיעקב היה יודע ברוח הקודש, שיוסף יסוד. וממנו ידעו כולם. וע"כ ידע בנימין, ושמר דרכו של אחיו, שנעשה יסוד צדיק לאביו במקום יוסף, אחר שנאבד.

138

 138 וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּאֱבַד לֹא הָיָה צַדִּיק, שֶׁצַּדִּיק הוּא לֹא הָיָה עַד שֶׁקָּרָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בּוֹ - אֶלָּא כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים מִיַּעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה יָרַשׁ יוֹסֵף, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶאֱרִיךְ אֵצֶל לָבָן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַגּוּף, וּמִי הוּא סִיּוּם הַגּוּף? הַבְּרִית, וְעַל כֵּן כָּתוּב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי כָּעֵת הִשְׁתַּלֵּם הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם הַגּוּף, אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ בִּנְיָמִין יָדַע וְשָׁמַר אֶת דֶּרֶךְ אָחִיו.

 138 וְאִי תֵימָא, הָא בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְאֲבִיד, לָא הֲוָה צַדִּיק. דְּצַדִּיק לָא הֲוָה עַד דְּאָעֲרַע עוֹבָדָא בֵּיהּ. אֶלָּא, כֻּלְּהוּ הֲווּ יָדְעֵי מִיַּעֲקֹב. דְּיַעֲקֹב הֲוָה יְדַע דְּאֲתַר דָּא יָרִית יוֹסֵף, וּבְגִינֵי כָךְ אוֹרִיךְ בְּלָבָן כָּל כָּךְ עַד דְּיִסְתַּיֵּים גּוּפָא, וּמַאן הוּא סִיּוּמָא דְגוּפָא, בְּרִית. וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית ל) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגו', דְּהָא וַדַּאי הַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים גּוּפָא, כֵּיוָן דְּגוּפָא אִשְׁתְּלִים, בְּעִינָא לְמֵיזַל. וּבְגִינֵי כָּךְ בִּנְיָמִן יָדַע וְנָטַר אוֹרְחֵיהּ דַּאֲחוּי.

ve'im to'mar, harei be'oto zeman shenne'evad lo hayah tzadik, shetzadik hu lo hayah ad shekkarah hamma'aseh hazzeh bo - ella kullam ha'u yode'im mia'akov, sheia'akov hayah yodea shehammakom hazzeh yarash yosef, umishum kach he'erich etzel lavan kal kach, ad sheiisttayem haguf, umi hu sium haguf? haberit, ve'al ken katuv vayhi ka'asher yaledah rachel et yosef vego'. sheharei vada'y ka'et hishttallem haguf. keivan shehishttallem haguf, ani rotzeh lalechet. umishum kach binyamin yada veshamar et derech achiv

ve'i teima, ha behahu zimna de'it'avid, la havah tzadik. detzadik la havah ad de'a'ara ovada beih. ella, kullehu havu yade'ei mia'akov. deya'akov havah yeda de'atar da yarit yosef, uveginei chach orich belavan kal kach ad deyisttayeim gufa, uma'n hu siuma degufa, berit. ve'al da ketiv, (vr'shyt l) vayhi ka'asher yaledah rachel et yosef vegv', deha vada'y hashtta ishttelim gufa, keivan degufa ishttelim, be'ina lemeizal. uveginei kach binyamin yada venatar orecheih da'achuy

139

 139 כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיוֹסֵף וְנִמְצָא, בִּנְיָמִין חָזַר לְבֵיתוֹ וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ [וְהָלְכוּ וְנִכְנְסוּ] וְהוֹלִיד בָּנִים. וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק לְמַטָּה, וְיוֹסֵף צַדִּיק לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָחֵל הוֹלִידָה שְׁנֵי בָנִים, וְלֵאָה שִׁשָּׁה בָנִים וּבַת.

 139 כֵּיוָן דְּאֲתָא לְיוֹסֵף, וְאִשְׁתַּכַּח. בִּנְיָמִין הָדַר לְבֵיתֵיהּ, וְשִׁמֵּשׁ עַרְסֵיהּ (אזלי ועאלו) וְאוֹלִיד בְּנִין. וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ צַדִּיק לְתַתָּא, וְיוֹסֵף צַדִּיק לְעֵילָא. וּבְגִינֵי כָּךְ, רָחֵל תְּרֵין בְּנִין אוֹלִידַת, וְלֵאָה שִׁית בְּנִין וּבְרַתָּא.

keivan sheba leyosef venimtza, binyamin chazar leveito veshimmesh mittato [vehalechu venichnesu] veholid banim. ve'al ken hakkadosh baruch hu asah oto tzadik lemattah, veyosef tzadik lema'lah, umishum kach rachel holidah shenei vanim, vele'ah shishah vanim uvat

keivan de'ata leyosef, ve'ishttakach. binyamin hadar leveiteih, veshimmesh arseih (zly v''lv) ve'olid benin. ve'al da kudesha berich hu avid leih tzadik letatta, veyosef tzadik le'eila. uveginei kach, rachel terein benin olidat, vele'ah shit benin uveratta

Translations & Notes

אחר שבא אל יוסף, ונתוודע אל אחיו, חזר לביתו ושימש מיטתו והוליד בנים. וע"כ עשה אותו הקב"ה צדיק למטה, בהנוקבא. ויוסף היה צדיק למעלה, בז"א, ומשום זה הולידה רחל שני בנים. ולאה, שישה בנים ובת.
ואין להקשות איך אפשר שבזמן קצר כזה, מעת שחזרו השבטים עם עגלות פרעה לאביהם, עד חזרתם למצרים, יוליד עשרה בנים. כי אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן.