194 וְהָאוֹר הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר בַּקֶּשֶׁר שֶׁלְּמַעְלָה, מוֹצִיא אֶת כָּל הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת לְמִינִים רַבִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְגוֹ'.

 194 וְהַאי נְהוֹרָא דְּלָא נָהִיר, בְּקִשּׁוּרָא דִלְעֵילָא, אַפִּיק כָּל חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין לְזִינִין סַגִּיאִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וְגו'.

veha'or hazzeh she'eino me'ir bakkesher shellema'lah, motzi et kal hachayalot vehammachanot leminim rabim. zehu shekatuv mah rabu ma'aseicha 'he kullam bechachemah asita vego

veha'y nehora dela nahir, bekishura dil'eila, apik kal cheilin umashiryayn lezinin sagi'in, hada hu dichtiv mah rabu ma'aseicha 'he kullam bechachemah asita vegv

Translations & Notes

ואותו האור שאינו מאיר, הקו שמאל בקשר ג' הקווים של מעלה שבבינה, הוא מוציא כל הצבאות והמחנות למינים הרבה המשונים זה מזה, שזה בחכמה וזה בחסדים. כמ"ש, מה רבו מעשיך ה'.
כי מה רבו מעשיך, פירושו הארות החסדים, מוחין שאין להם מספר. וכולם בחכמה עשית, מוחין דמספר. ועכ"ז יצאו בבת אחת, משום שהארת השמאל קשורה בב' העולמות ביחד, ועיקר הארתו בעולם העליון, ששם שולטת הארת החסדים המכוסים מחכמה, שאין להם מספר. ולפיכך ב' מיני מוחין האמורים, אע"פ שמשונים זה מזה, מ"מ כל הארה כלולה משניהם, כי יוצאים בבת אחת.

 195 וְכָל מַה שֶּׁבָּאָרֶץ כָּךְ גַּם לְמַעְלָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא תָלוּי בְּדָבָר אַחֵר עֶלְיוֹן שֶׁהִתְמַנָּה עָלָיו לְמַעְלָה. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר זֶה שֶׁלְּמַטָּה, מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ שֶׁהִתְמַנָּה עָלָיו לְמַעְלָה, שֶׁהַכֹּל נֶאֱחָז זֶה עִם זֶה.

 195 וְכָל מַה דִּי בְאַרְעָא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָא. וְלֵית לָךְ מִלָּה זְעֵירָא בְּהַאי עָלְמָא, דְּלָא תַלְיָיא בְּמִלָּה אָחֳרָא עִלָּאָה דְּאִתְפַּקְּדָא עֲלֵיהּ לְעֵילָא, בְּגִין דְּכַד אִתְעַר הַאי לְתַתָּא, אִתְעַר הַהוּא דְּאִתְפַּקְּדָא עֲלֵיהּ לְעֵילָא, דְּכֹלָּא אִתְאֲחַד דָּא בְּדָא.

vechal mah sheba'aretz kach gam lema'lah, ve'ein lecha davar katan ba'olam hazzeh shello taluy bedavar acher elyon shehitmannah alav lema'lah. mishum shekeshemmit'orer zeh shellemattah, mit'orer oto shehitmannah alav lema'lah, shehakol ne'echaz zeh im zeh

vechal mah di ve'ar'a, hachi namei le'eila. veleit lach millah ze'eira beha'y alema, dela talyay bemillah achora illa'ah de'itpakkeda aleih le'eila, begin dechad it'ar ha'y letatta, it'ar hahu de'itpakkeda aleih le'eila, decholla it'achad da beda

Translations & Notes

וכל מה שיש בארץ יש ג"כ למעלה, ואין לך דבר קטן בעוה"ז, בנוקבא, שאינו תלוי בדבר אחר, עליון, הממונה עליו מלמעלה, בבינה, כי כל מה שבנוקבא אינו אלא ממה שמקבלת מבינה. וע"כ אין לך דבר בנוקבא, שאין לו שורש בבינה. וע"כ כשנתעורר דבר למטה, בנוקבא, נתעורר מקודם השורש שלו הממונה עליו למעלה, בבינה, כי הכל מיוחד זה בזה.

 196 בֹּא רְאֵה, כָּתוּב תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. לֹא הַדּוּדָאִים הֵם שֶׁיִּלְּדוּ אֶת רָחֵל, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלְגֵּל אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי אוֹתָם דּוּדָאִים כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא יִשָּׂשכָר, שֶׁאוֹחֵז בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי רָחֵל הָאֲחוּזָה בְּיַעֲקֹב לֹא הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ לְלֵאָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְכָתוּב לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.

 196 תָּא חֲזֵי כְּתִיב, (בראשית ל) תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. לָאו דּוּדָאִים אוֹלִידוּ לָהּ לְרָחֵל, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָא גִּלְגֵּל מִלָּה עַל יְדֵי דְּאִינוּן דּוּדָאִים. בְּגִין דְּיִפּוּק יִשָּׂשכָר, דְּאָחִיד בְּאוֹרַיְיתָא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ שִׁבְטִין. בְּגִין דְּהָא רָחֵל אֲחִידָא בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב, לָא שַׁבְקַת לֵיהּ לְגַבֵּי לֵאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל) הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וּכְתִיב לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְּנִךְ.

bo re'eh, katuv teni na li miduda'ei benech. lo haduda'im hem sheiilledu et rachel, ella hakkadosh baruch hu megalgel et hadavar al yedei otam duda'im kedei sheietze yisashchar, she'ochez battorah yoter mikal hashevatim, mishum sheharei rachel ha'achuzah beya'akov lo hish'irah oto lele'ah. zehu shekatuv ham'at kachttech et ishi, vechatuv lachen yishkav immach hallaylah tachat duda'ei venech

ta chazei ketiv, (vr'shyt l) teni na li miduda'ei benech. la'v duda'im olidu lah lerachel, ella kudesha berich hu ka gilgel millah al yedei de'inun duda'im. begin deyipuk yisashchar, de'achid be'orayeyta yattir mikullehu shivtin. begin deha rachel achida beih beya'akov, la shavkat leih legabei le'ah. hada hu dichtiv (vr'shyt l) ham'at kachttech et ishi, uchetiv lachen yishkav immach hallaylah tachat duda'ei benich

Translations & Notes

ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאֵי בנך. אין הפירוש, שהדודאים הולידו את רחל, אלא שהקב"ה סיבב הדבר, ע"י הדודאים, שיוולד יששכר. שהחזיק בתורה יותר מכל השבטים. כי רחל הייתה מחזיקה ביעקב, ולא נתנה לו ללכת ללאה, כמ"ש, הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי. וכתוב, לכן ישכב עימך הלילה תחת דודאי בנך.
האור שאינו מאיר, הארת חכמה שבקו שמאל, יוכל להאיר רק בב' עולמות, בינה ונוקבא, כי שורשו מבינה, אבל צריך למסך דחיריק, שהוא בזו"ן, כדי להוציא עליו קו אמצעי, המכריע. ע"כ כתוב, וילך ראובן וימצא דודאים בשדה, ויָבֵא אותם אל לאה אימו. כי דודאים הם הארת השמאל, אור שאינו מאיר, ונקרא דודאים להיותו השורש לאהבת דודים. ומשמיענו הכתוב, שבן לאה מצא אותם והביאם לאימו, ללמדנו ששורש אור הזה הוא בלאה, בינה, ולא ברחל. אבל רחל מקבלת אותו מלאה. וזהו שאמרה ללאה, תני נא לי מדודאי בנך, שרצתה לזכות באור הזה.
ותאמר לה לאה, הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי. כי ז"א, בעל המסך דחיריק, המשלים להארת הדודאים בהכרעתו, נמצא קבוע עם המסך ברחל, כי היא נושאת המסך דחיריק בעת שז"א אצלה. וזהו שטענה לאה לרחל: את רוצה בשניהם, להחזיק את המסך דחיריק, שאני צריכה לו, כדי להוציא קו אמצעי. וגם את רוצה בדודאים שלי, אשר בלי יעקב, קו אמצעי, הם אינם מאירים אפילו אצלי. ולפיכך רחל השיבה לה, לכן ישכב עימך הלילה. ואז, וישכב עימה בלילה הוא. הוא, סובב על המסך דחיריק שבו, כדי שמזיווגו תימשך קומת קו אמצעי המיחדת ב' הקווים בלאה. ואז הדודאים נשלמים בה. ואח"כ נתנה אותם גם לרחל, ע"פ הכלל שלושה יוצאים מאחד ואחד עומד בשלושה.