209 מַה הִיא מְשִׁיבָה? לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה. בְּכָל מָקוֹם לָכֵן הִיא שְׁבוּעָה. יִשְׁכַּב, מַה זֶּה יִשְׁכַּב? אֶלָּא שְׁכִיבָה בְּכָל מָקוֹם הִיא תִקּוּן הַנְּקֵבָה לַזָּכָר לְהַכְנִיס בָּהּ צִיּוּר שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת. וְזֶהוּ יִשְׁכַּב, י''ש כ''ב. י''ש זֶהוּ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, [כ''ב סוֹד] הַסּוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה, נְקֻדָּה טְמִירָה שֶׁמִּתְעוֹרְרִים אֵלֶיהָ כ''ב אוֹתִיּוֹת. וְזֶהוּ יִשְׁכַּ''ב. י''ש - הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב (משלי א) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. כ''ב - נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁמַּכְנִיסָה כָּל כ''ב הָאוֹתִיּוֹת, הַסּוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ יִשְׁכַּב.

 209 מָה אֲתִּיבַתּ אִיהִי, (בראשית ל) לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךָ הַלַּיְלָה. בְּכָל אֲתַּר, לָכֵן, שְׁבוּעָה אִיהִי. יִשְׁכַּב, מַהוּ יִשְׁכַּב. אֶלָּא שְׁכִיבָה בְּכָל אֲתַּר תִּקּוּנָא דְנוּקְבָא לְגַבֵּי דְכוּרָא, לְאָעֳלָא בָהּ צִּיּוּרָא דְּאַתְּוָון כֻּלְּהוּ, וְדָא אִיהוּ יִשְׁכַּב, יִ''שׁ כַּ''ב. י''שׁ דָּא אִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, (ס''א כ''ב רזא) רָזָא דְאוֹרַיְיתָּא נְקוּדָה טְמִירָא, דְּאִתְּעַר לְגַבָּהּ כ''ב אַתְּוָון.

mah hi meshivah? lachen yishkav immach hallaylah. bechal makom lachen hi shevu'ah. yishkav, mah zeh yishkav? ella shechivah bechal makom hi tikkun hannekevah lazzachar lehachnis bah tziur shel kal ha'otiot. vezehu yishkav, y"sh ch"v. y"sh zehu ha'olam ha'elyon, [ch"v sod] hassod shel hattorah, nekudah temirah shemmit'orerim eleiha ch"v otiot. vezehu yishka"v. y"sh - ha'olam haba, shekatuv (mshly ) lehanchil ohavay yesh. ch"v - nekudah elyonah shemmachnisah kal ch"v ha'otiot, hassod shel kal hattorah. vezehu yishkav

mah attivat ihi, (vr'shyt l) lachen yishkav immacha hallaylah. bechal attar, lachen, shevu'ah ihi. yishkav, mahu yishkav. ella shechivah bechal attar tikkuna denukeva legabei dechura, le'a'ola vah tziura de'attevavn kullehu, veda ihu yishkav, yi''sh ka''v. yod'sh da ihu alma illa'ah, (s'' ch''v rz) raza de'orayeytta nekudah temira, de'itte'ar legabah ch''v attevavn

Translations & Notes

לא אמרה בתרעומת הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי, א"כ, מה השיבה רחל, לכן ישכב עימך הלילה? אלא בכל מקום שנאמר לכן, הוא שבועה. לכן, שאמרה, אינו תשובה על הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי, אלא לשון שבועה והֶחלט, כי אמרה לה, אם תיתן לי הדודאים, יהיה מחויב בהחלט לשכב עימך הלילה.
ישכב, זה תיקון הנוקבא אצל הזכר, שיכניס בה הציור של כל האותיות. ישכב: י"ש כ"ב. י"ש, עולם העליון, בינה, שחזרה להיות חכמה. כ"ב, התורה, ז"א, נקודה נסתרת, שמתעוררים אצלה כ"ב (22) אותיות, נקודה דחיריק, שעליה יוצא קו האמצעי, המוציא ג' קווים בבינה, שמשום זה מקבל גם הוא ג' קווים, שהם כ"ב אותיות.
יש כב: י"ש, עוה"ב. כ"ב, נקודה העליונה, חיריק, המביאה כל כ"ב האותיות, כל התורה, כל הכלים דז"א, הנקרא תורה.

 210 לֹא כָתוּב יִשְׁכַּב עִמָּךְ יַעֲקֹב, אֶלָּא יִשְׁכַּב עִמָּךְ, אוֹתוֹ הַטָּמִיר שֶׁרָאוּי לְהִתְעוֹרֵר אֵלַיִךְ, וְהַכֹּל בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל אוֹתָם [שֶׁכֻּלָּם] דּוּדָאִים, וְהַכֹּל כָּתוּב בְּאַהֲבָה.

 210 וְדָא הוּא יִשְׁכַּב, י''ש עַלְמָא דְאָתֵּי, דִּכְתִּיב, (משלי ח) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. כ''ב נְקוּדָה עִלָּאָה דְּאָעִיל כָּל כ''ב אַתְּוון. רָזָא דְּכָל אוֹרַיְיתָּא. וְדָא הוּא יִשְׁכַּב, יִשְׁכַּב עִמָּךָ יַעֲקֹב לָא כְּתִּיב, אֶלָּא יִשְׁכַּב עִמָּךָ. הַהוּא טְמִירָא דְּאִתְּחֲזֵי לְאִתְּעָרָא לְגַבָּךָ, וְכלָּא בְּאִתְּעָרוּ דְּאִינוּן (דכולהו) דּוּדָאִים, וכֹלָּא כְּתִּיב בִּרְחִימוּ.

lo chatuv yishkav immach ya'akov, ella yishkav immach, oto hattamir shera'uy lehit'orer elayich, vehakol bahit'orerut shel otam [shekullam] duda'im, vehakol katuv be'ahavah

veda hu yishkav, yod'sh alma de'attei, dichttiv, (mshly ch) lehanchil ohavay yesh. ch''v nekudah illa'ah de'a'il kal ch''v attevvn. raza dechal orayeytta. veda hu yishkav, yishkav immacha ya'akov la kettiv, ella yishkav immacha. hahu temira de'ittechazei le'itte'ara legabacha, vechlla be'itte'aru de'inun (dchvlhv) duda'im, vcholla kettiv birchimu

Translations & Notes

הכתוב, ישכב עימך, מורה על הנסתר, אבא עילאה, הראוי להתחבר עימך. כי יעקב אינו הדכר של הבינה, אלא עולה למ"ן לבינה וחכמה עילאה, הנקרא אבא, שהוא הדכר של הבינה, הוא מזדווג עימה. ולאה רומזת כאן אל הבינה עילאה עצמה.

 211 וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב - זוֹ תִּפְאֶרֶת הַקְּדוֹשָׁה, מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹקַחַת אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'. בָּעֶרֶב, לָמָּה בָּעֶרֶב? אֶלָּא בָּעֶרֶב שֶׁכָּתוּב (בראשית כד) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב. בִּזְמַן שֶׁהִתְעוֹרֵר יִצְחָק אָבִיו לַשָּׂדֶה הַזּוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק לֹא מִתְעוֹרֵר לַשָּׂדֶה הַזּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק יַעֲקֹב מִשָּׁם בָּעֶרֶב, הִשְׁאִיר אֶת הַשָּׂדֶה הַזּוֹ לְיִצְחָק אָבִיו, וְהוּא עָלָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְמַעְלָה.

 211 סִתְרֵי תּוֹרָה (בראשית ל) וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָׂדֶה בָּעֶרֶב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב, דָּא תִּפְּאֶרֶתּ קַדִּישָׁא, מֵהַהוּא שָׂדֶה דְּנָקִיט כָּל בִּרְכָאן, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית כז) אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ. בָּעֶרֶב, אַמַּאי בָּעֶרֶב, אֶלָא בָּעֶרֶב, דִּכְתִּיב, (בראשית כד) וַיֵּצֵּא יִצְּחָק לָשׂוּחַ בַּשָׂדֶה לִפְּנוֹתּ עֶרֶב. בְּזִמְנָא דְאִתְּעַר יִצְּחָק אֲבוֹי לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה, וְנָקִיט לֵיהּ, דְּהָא יִצְּחָק לָא אִתְּעַר לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה, כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק יַעֲקֹב מִתַּמָּן בָּעֶרֶב, שָׁבִיק הַאי שָׂדֶה לְיִצְּחָק אֲבוֹי, וְאִיהוּ סָלִיק בְּהַהוּא זִמְנָא לְגַבֵּי עֵילָא.

vayavo ya'akov min hasadeh ba'erev. vayavo ya'akov - zo tif'eret hakkedoshah, me'otah hasadeh shellokachat et kal haberachot, shekatuv bo asher beracho 'he. ba'erev, lammah ba'erev? ella ba'erev shekatuv (vr'shyt chd) vayetze yitzchak lasuach basadeh lifnot arev. bizman shehit'orer yitzchak aviv lasadeh hazzo velakach oto, sheharei yitzchak lo mit'orer lasadeh hazzo. keivan shehisttallek ya'akov misham ba'erev, hish'ir et hasadeh hazzo leyitzchak aviv, vehu alah be'oto hazzeman lema'lah

sitrei torah (vr'shyt l) vayavo ya'akov min hasadeh ba'erev. vayavo ya'akov, da tipe'eret kadisha, mehahu sadeh denakit kal bircha'n, dichttiv beih (vr'shyt chz) asher beracho adonay . ba'erev, amma'y ba'erev, ela ba'erev, dichttiv, (vr'shyt chd) vayetze yitzechak lasuach basadeh lipenot erev. bezimna de'itte'ar yitzechak avoy legabei ha'y sadeh, venakit leih, deha yitzechak la itte'ar legabei ha'y sadeh, keivan de'isttallak ya'akov mittamman ba'erev, shavik ha'y sadeh leyitzechak avoy, ve'ihu salik behahu zimna legabei eila

Translations & Notes

ויבוא יעקב מן השדה בערב. יעקב, ת"ת, ז"א, בא משדה שתופש כל הברכות, כמ"ש, אשר ברכוֹ ה', הנוקבא דז"א. בערב, בעת שהנוקבא מקבלת מהארת שמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, שגורם בה חושך ונקראת ערב, הזמן שיצחק אביו נתעורר לשדה הזה ואוחז אותו. כי יצחק אינו מתעורר לשדה הזה, כיוון שהוא שייך ליעקב, ז"א, אלא אחר שנסתלק יעקב משם בערב, מחמת שפנה היום, חסדים, ונעשה חושך. הניח אז את שדה הזה ליצחק אביו, לקו השמאל, ויעקב עולה באותו הזמן, למעלה, לבינה, למ"ן.