214 וְטֶרֶם מְזֻמָּן אֵלֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ, מִי שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים [הַקְּדֻשּׁוֹת] וְהַבְּרָכוֹת, לֹא מִתְמַלֵּא מֵהַנְּקֻדָּה הַטְּמִירָה, הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַהוּא. וְעַל כֵּן הַדּוּדָאִים מְעוֹרְרִים הַכֹּל, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁסּוֹד עֶלְיוֹן. רְאוּבֵן, מַה זֶּה רְאוּבֵן? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.

 214 וְעַד דְּלָא זַמִּין לְגַבָּהּ תְּחוֹתּ גַּדְפָּהָא, מַאן דְּנָקִיט אִינוּן קַדִּישָׁאן (קדושאן) וּבִרְכָאן לָא אִתְּמְלֵי מִנְּקוּדָה טְמִירָא, הַהוּא עַלְמָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא דּוּדָאִים מִתְּעָרֵי כּלָּא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דְּרָזָא עִלָּאָה. רְאוּבֵן מַאי רְאוּבֵן, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא שַׁוִּי שְׁמָהָן בְּאַרְעָא, דִּכְתִּיב (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְּעֲלוֹתּ יְיָ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹתּ בָּאָרְץ. (עד כאן סתרי תורה).

veterem mezumman eleiha tachat kenafeiha, mi shellokeach otam hakkedoshim [hakkedushot] vehaberachot, lo mitmalle mehannekudah hattemirah, ha'olam ha'elyon hahu. ve'al ken haduda'im me'orerim hakol, vehakol kemo shessod elyon. re'uven, mah zeh re'uven? hakkadosh baruch hu sam shemot ba'aretz, shekatuv (thlym mv) lechu chazu mif'alot 'he asher sam shammot ba'aretz

ve'ad dela zammin legabah techot gadpaha, ma'n denakit inun kadisha'n (kdvsh'n) uvircha'n la ittemelei minnekudah temira, hahu alma illa'ah. ve'al da duda'im mitte'arei klla, vecholla kegavevna deraza illa'ah. re'uven ma'y re'uven, kudesha bericha hu shavi shemahan be'ar'a, dichttiv (thlym mv) lechu chazu mipe'alot adonay asher sam shammot ba'aretz. (d ch'n stry tvrh

Translations & Notes

ומטרם שנזדמן תחת כנפיה של הבינה, מקבל אלו הברכות, יעקב. שמטרם שעלה יעקב למ"ן תחת כנפי אמא, לקבל ברכות בשביל רחל, לא נתמלא עולם העליון, בינה, בברכות מנקודה הנסתרת. שלא נעשה התחדשות הזיווג דחכמה ובינה על המסך דחיריק, כי נקודה זו עולה עם יעקב. וע"כ דודאים מעוררים הכל. כי בסיבתם עלה יעקב לבינה למ"ן, כדי להלבישם בחסדים, ואח"כ השפיע אותם אל רחל.
מהו ראובן? הקב"ה שׂם שמות בארץ. הקב"ה קרא לו ראובן, ראו בן.
וילך ראובן, החסד, וימצא דודאים בשדה, שהלביש הדודאים, אור שאינו מאיר, עם אור החסד, ואז האירו. וזה נחשב לו שמצא אותם, שגילה הארתם.
וַיָּבֵא אותם אל לאה אימו, שהעלה הארתם לבינה, לאה. אשר שם הם מתכסים. ומקום הגילוי שלהם הוא רק ברחל, הנוקבא שמחזה ולמטה דז"א. ולפיכך, ותאמר רחל אל לאה, תני נא לי מדודאי בנך. כי מקום הארתם אינם אלא בי. ותאמר לה, הַמְעַט קַחְתֵּךְ את אישי, שאמרה, בדרך שעשועים, הַמְעַט לך, שכל אהבת אישי, חכמה, אינו אלא אליך, ובָנה אותך בחו"ב תו"מ, שזה בת, אחות, אמא וחכמה.
ואז, ותאמר רחל, לכן ישכב עימך הלילה. לכן, פירושו שהבטיחה שיעלה יעקב למ"ן אליה, אם תיתן לה הדודאים, כי יהיה מוכרח להמשיך חסדים ולהלביש את הדודאים בשביל רחל, כלומר, תחת דודאי בנך, כדי להשלימם לי. ואחר שרחל קיבלה הדודאים מלאה, שהם חכמה בלי חסדים, שאז מסתלקים האורות ונעשה חושך. שנאמר, ויבוא יעקב מן השדה, מהנוקבא, רחל, שבעת הדינים נקראת שדה, בערב, שנעשה בה חושך מחמת הדודאים שקיבלה. וע"כ, ותצא לאה לקראתו ותאמר, אליי תבוא. שיבוא אליה ויעלה לה מ"ן, ע"י נקודה דחיריק, כדי להכריע ולהלביש הדודאים בחסדים.
כי שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ בדודאי בני. אמרה לו, נתתי הדודאים לרחל ונעשה בה חושך, ע"כ מוכרח אתה לעלות אצלי למ"ן להמשיך לה חסדים, כדי שלא תישרף בדינים דשמאל. וזה נבחן כמו ששָׂכְרה אותו.
וישכב עימה בלילה, הוא. נזדווגה עם אבא עילאה, הוא, שממנו נמשכות לה כל הברכות, ונתנה אותו ליעקב. ויעקב השפיע אותם לרחל. הארת השמאל, חכמה בלי חסדים, מקבלת הנוקבא מבינה עצמה בשווה עם ז"א. וע"כ היא אז במדרגה אחת עם ז"א וקומתם שווה. אלא הארת הימין, החסדים המלבישים החכמה, היא מוכרחה לקבל מז"א בעלה. וגם כאן, קיבלה רחל הדודאים מבינה עצמה, מלאה, אלא הארת החסדים קיבלה מיעקב, אחר שעלה למ"ן לבינה, וגרם זיווג לחו"ב, כמ"ש, וישכב עימה בלילה, הוא.

 215 וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא וְגוֹ'. הַדָּבָר הַזֶּה הוּא חֻצְפָּה? אֵינוֹ כָּךְ, אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ עַנְוְתָנוּתָהּ שֶׁל לֵאָה, שֶׁלֹּא אָמְרָה דָּבָר לִפְנֵי אֲחוֹתָהּ, וְהִיא הִקְדִּימָה לַדֶּרֶךְ וְאָמְרָה לוֹ בַּחֲשַׁאי וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁהֲרֵי זֶה הָיָה בִּרְשׁוּת רָחֵל, שֶׁכָּתוּב כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ. מֵרָחֵל נָטְלָה רְשׁוּת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע בְּעֵינֵי רָחֵל, אָמְרָה לוֹ בַּחוּץ, וְלֹא בַּבַּיִת.

 215 (בראשית ל) וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָבוֹא וְגו'. הַאי מִלָּה חֲצִיפוּתָא אִיהוּ. לָאו אִיהוּ הָכִי, אֶלָא מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, עִנְוְותָנוּתָא דְלֵאָה, דְּלָא אָמְרָה קַמֵּי אֲחָתָהּ מִידִּי, וְאִיהִי אַקְדִימַת לְאוֹרְחָא, וְאָמְרָה לֵיהּ בַּחֲשַׁאי, וְאוֹדְעָא לֵיהּ. דְּהָא בִרְשׁוּתָא דְרָחֵל הֲוָה, דִּכְתִיב, (שם) כִּי שָׂכוֹר שְׂכַרְתִּיךָ, מֵרָחֵל נְטִילַת רְשׁוּ, וּבְגִין דְּלָא יַבְאִישׁ בְּעֵינָאָה דְרָחֵל, אָמְרָה לֵיהּ לְבַר וְלָא בְּבֵיתָא.

vattetze le'ah likra'to vatto'mer elay tavo vego'. hadavar hazzeh hu chutzpah? eino kach, ella mika'n lamadnu anvetanutah shel le'ah, shello amerah davar lifnei achotah, vehi hikdimah laderech ve'amerah lo bachasha'y vehodi'ah lo, sheharei zeh hayah birshut rachel, shekatuv ki sachor sechartticha. merachel natelah reshut. uchedei shello yera be'einei rachel, amerah lo bachutz, velo babayit

(vr'shyt l) vattetze le'ah likra'to vatto'mer elay tavo vegv'. ha'y millah chatzifuta ihu. la'v ihu hachi, ela mehacha olifna, invevtanuta dele'ah, dela amerah kammei achatah midi, ve'ihi akdimat le'orecha, ve'amerah leih bachasha'y, ve'ode'a leih. deha virshuta derachel havah, dichtiv, (shm) ki sachor sechartticha, merachel netilat reshu, uvegin dela yav'ish be'eina'ah derachel, amerah leih levar vela beveita

Translations & Notes

ותצא לאה לקראתו ותאמר, אליי תבוא. אליי תבוא, הלוא הוא חוצפה? להיפך, מכאן למדנו הענווה של לאה, שלא אמרה כלום בפני אחותה, והקדימה אל הדרך, ואמרה לו בלחש והודיעה לו. כי ברשות רחל היא, שכתוב, כי שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ מרחל, שקיבלתי רשות, וכדי שלא ירע הדבר בעיני רחל, אמרה לו בחוץ ולא בבית.

 216 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בַּפֶּתַח שֶׁל מִשְׁכַּן לֵאָה [לַחוּץ] יָצְאָה הַחוּצָה, וְהִכְנִיסָה אֶת יַעֲקֹב בַּפֶּתַח שֶׁבַּחוּץ טֶרֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְמִשְׁכַּן רָחֵל. מָה הַטַּעַם? כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר דָּבָר לִפְנֵי רָחֵל, וְלֹא תִתְחַצֵּף לִפְנֵי אֲחוֹתָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָמְרָה לֵאָה, אִם יִכָּנֵס יַעֲקֹב לְמִשְׁכַּן רָחֵל, אֵינוֹ דִין לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, מִשּׁוּם כָּךְ הִקְדִּימָה לוֹ בַּחוּץ.

 216 וְלָא עוֹד אֶלָּא פִּתְחָא מִשְׁכְּנָא דְלֵאָה (לבר), נָפְקַת לְבַר, וְעַיְילַת לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּפִתְחָא דִלְבַר, עַד לָא יֵיעוּל לְמִשְׁכְּנָא דְרָחֵל. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא תֵימָא מִלָּה קַמֵּי דְרָחֵל, וְלָא תַחְצִיף קַמֵּי אֲחָתָהָא. וְלָא עוֹד, אֶלָּא אָמְרָה לֵאָה, אִי יֵיעוּל יַעֲקֹב בְּמִשְׁכְּנָא דְרָחֵל, לָאו דִּין הוּא לְאַפְקֵיהּ מִתַּמָּן, בְּגִין כָּךְ אַקְדִימַת לֵיהּ לְבַר.

velo od, ella bapetach shel mishkan le'ah [lachutz] yatze'ah hachutzah, vehichnisah et ya'akov bapetach shebachutz terem sheiikanes lemishkan rachel. mah hatta'am? kedei shello to'mar davar lifnei rachel, velo titchatzef lifnei achotah. velo od, ella amerah le'ah, im yikanes ya'akov lemishkan rachel, eino din lehotzi'o misham, mishum kach hikdimah lo bachutz

vela od ella pitcha mishkena dele'ah (lvr), nafekat levar, ve'ayeylat leih leya'akov befitcha dilvar, ad la yei'ul lemishkena derachel. ma'y ta'ma, begin dela teima millah kammei derachel, vela tachtzif kammei achataha. vela od, ella amerah le'ah, i yei'ul ya'akov bemishkena derachel, la'v din hu le'afkeih mittamman, begin kach akdimat leih levar

Translations & Notes

ולא עוד, אלא שפֶּתח האוהל של לאה היה בחוץ, והכניסה את יעקב בפֶּתח שמבחוץ, מטרם שנכנס באוהל רחל, כדי שלא תאמר הדבר בפני רחל, ולא תעיז לפני אחותה. ולא עוד אלא אמרה לאה, אם יכנס יעקב באוהלה של רחל, אין זה צדק להוציאו משם, לפיכך הקדימה אותו בחוץ.