Show Aramaic text  Show Transliteration

 295 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֵּן לִי מְאוּמָה. אָמַר יַעֲקֹב, חָלִילָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, לְשֵׁם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עָשִׂיתִי, וְעַל כֵּן לֹא תִתֵּן לִי מְאוּמָה, שֶׁהֲרֵי אֵין דַּעְתִּי בָּזֶה, אֶלָּא אִם תַּעֲשֶׂה לִי [אֶת] הַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ'.

 295 (בראשית ל) וַיֹּאמֶר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה, מַאי נָקְבָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַהוּא רָשָׁע אָמַר, אֲנָא חָמֵי, דְּיַעֲקֹב לָא אִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְּנוּקְבֵי, (דף קסא ע''א) וּבְגִין כָּךְ יִפְלַח לִי. אָמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ, הָא נְקֵבָה דְּאִיהוּ שְׂכָרְךָ כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְאֶתֵּנָה, אֵימָא מַאן נְקֵבָה אִסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ, וְאֶתֵּנָה, וּפְלַח לִי בְּגִינָהּ. (שם) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לא תִתֵּן לִי מְאוּמָה, אָמַר יַעֲקֹב חָלִילָה, דְּהָא אֲנָא כָּל מַה דְּעֲבִידְנָא, לְשֵׁם יְקָרָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עֲבִידְנָא, (ס''א ולאו לכסופא דגרמאי) וְעַל דָּא לא תִּתֵּן לִי מְאוּמָה, דְּהָא לַאו דַּעְתָּאי בְּהַאי, אֶלָּא אִם תַּעֲשֶׂה לִי (את) הַדָּבָר הַזֶּה וְגו'.

vayo'mer ya'akov lo titten li me'umah. amar ya'akov, chalilah, sheharei ani kal mah she'asiti, leshem kevod hammelech hakkadosh asiti, ve'al ken lo titten li me'umah, sheharei ein da'tti bazeh, ella im ta'aseh li [et] hadavar hazzeh vego

(vr'shyt l) vayo'mer nakevah secharecha alay ve'ettenah, ma'y nakevah. amar ribi yitzchak, hahu rasha amar, ana chamei, deya'akov la isttakel ella benukevei, (df ks '') uvegin kach yiflach li. amar nakevah secharecha, ha nekevah de'ihu secharecha kad bekadmita. ve'ettenah, eima ma'n nekevah isttakalt bah, ve'ettenah, ufelach li beginah. (shm) vayo'mer ya'akov lo titten li me'umah, amar ya'akov chalilah, deha ana kal mah de'avidna, leshem yekara demalka kadisha avidna, (s'' vlo'v lchsvf dgrm'y) ve'al da lo titten li me'umah, deha la'v da'tta'y beha'y, ella im ta'aseh li (t) hadavar hazzeh vegv

Translations & Notes

ויאמר יעקב לא תיתן לי מאומה. אמר יעקב, חלילה, כי אני, כל מה שעשיתי, בשביל כבוד המלך הקדוש עשיתי, ולא בשביל תאוותי. וע"כ לא תיתן לי מאומה, כי לא הייתה כוונתי לזה מעולם.

 296 וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹ'. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ וּבֵאֲרוּ הַחֲבֵרִים, הוֹלֵךְ תָּמִים - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמּוֹל נִקְרָא תָמִים. וּפֹעֵל צֶדֶק - זֶה יִצְחָק. וְדֹבֵר אֱמֶת - זֶה יַעֲקֹב. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נִדְבַּק בָּאֱמֶת. אִם הוּא בָּאֱמֶת נִדְבַּק, מָה הַטַּעַם עָשָׂה עִם לָבָן בַּצּוּרָה הַזּוֹ?

 296 (שם) וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגו', הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, (שם) הוֹלֵךְ תָּמִים, דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי. וּפוֹעֵל צֶדֶק, דָּא יִצְחָק. וְדוֹבֵר אֱמֶת, דָּא יַעֲקֹב. וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.

vayasar bayom hahu et hatteyashim. rabi el'azar patach ve'amar, (thlym tv) 'he mi yagur be'aholecha vego'. harei be'arnu uve'aru hachaverim, holech tamim - zeh avraham, sheka'asher nimmol nikra tamim. ufo'el tzedek - zeh yitzchak. vedover emet - zeh ya'akov. vada'y sheia'akov nidbak ba'emet. im hu ba'emet nidbak, mah hatta'am asah im lavan batzurah hazzo

(shm) vayasar bayom hahu et hatteyashim. ribi el'azar patach ve'amar, (thlym tv) adonay mi yagur be'aholecha vegv', ha okimna, ve'ukemuha chavrayay, (shm) holech tamim, da avraham, dechad itgezar tamim ikrei. ufo'el tzedek, da yitzchak. vedover emet, da ya'akov. vada'y ya'akov be'emet itdabak, i hu be'emet itdabak, ma'y ta'ama avad im lavan kegavevna da

Translations & Notes

וַיסַר ביום ההוא את התיישים, הוא כמ"ש, ה', מי יגור באוהלך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת. הולך תמים אברהם, כי כשנימול נקרא תמים. פועל צדק, יצחק. דובר אמת, יעקב. ודאי יעקב נתדבק במידת האמת. אז למה עשה עם לבן פיצול המקלות, כמ"ש וייקח לו יעקוב מקל ויפצל בהן?

 297 אֶלָּא יַעֲקֹב הִבְחִין אֶת שְׁעַת הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ שֶׁהָיְתָה, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִבְחֹן אֶת שְׁעָתוֹ טֶרֶם יָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וְאִם מַזָּלוֹ עוֹמֵד בְּמַה שֶּׁעוֹשֶׂה - יָפֶה, וְאִם לֹא - אַל יוֹשִׁיט רַגְלוֹ עַד שֶׁיַּעֲלֶה [שֶׁיַּעֲמֹד בְּמַה שֶּׁעָשָׂה] אֵלָיו.

 297 אֶלָא, יַעֲקֹב בָּחִין שַׁעְתָּא דְמַזְּלֵיהּ הֲוָה. דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ, לְמִבְחַן שַׁעְתֵּיהּ, עַד לָא יָתוּב לְאַרְעֵיהּ, וְאִי מַזָּלֵיהּ קָאִים בְּמָּה דְּעֲבִיד שַׁפִּיר, וְאִי לָאו לָא יוֹשִׁיט רַגְלוֹי עַד דְּיִסְלַק (ס''א דקאים במה דעביד) לְגַבֵּיהּ.

ella ya'akov hivchin et she'at hammazzal shello shehayetah, shemmuttar la'adam livchon et she'ato terem yashuv le'artzo, ve'im mazzalo omed bemah she'oseh - yafeh, ve'im lo - al yoshit raglo ad sheia'aleh [sheia'amod bemah she'asah] elav

ela, ya'akov bachin sha'tta demazzeleih havah. desharei leih le'einash, lemivchan sha'tteih, ad la yatuv le'ar'eih, ve'i mazzaleih ka'im bemmah de'avid shapir, ve'i la'v la yoshit ragloy ad deyislak (s'' dk'ym vmh d'vyd) legabeih

Translations & Notes

אלא יעקב בוחן שעת המזל היה, בכל אלו המעשים שעשה, כי מותר לו לאדם לבחון שעתו, טרם שחוזר לארצו. שאם מזלו עומד לו במה שעושה, טוב, ואם לא, לא ירים רגלו ללכת עד שישחק לו המזל. כי מזונות לא בזכות, בכלים זכים, הם תלויים, אלא במזל, עוביות המלכות, שעליה יוצא קו אמצעי, ששורשו דיקנא דא"א. וא"י היא המלכות כשמלבישה לאמא, שהכלים שלה זכים מאוד, כי אין מזל לישראל. וע"כ היה צריך להמשיך מזל בעודו בחוץ לארץ, בטרם שישוב לא"י. והמשיך זה בהמקלות שעשה.
Prev Zohar
Next Zohar