296 וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹ'. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ וּבֵאֲרוּ הַחֲבֵרִים, הוֹלֵךְ תָּמִים - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמּוֹל נִקְרָא תָמִים. וּפֹעֵל צֶדֶק - זֶה יִצְחָק. וְדֹבֵר אֱמֶת - זֶה יַעֲקֹב. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נִדְבַּק בָּאֱמֶת. אִם הוּא בָּאֱמֶת נִדְבַּק, מָה הַטַּעַם עָשָׂה עִם לָבָן בַּצּוּרָה הַזּוֹ?

 296 (שם) וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהלים טו) יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגו', הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, (שם) הוֹלֵךְ תָּמִים, דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי. וּפוֹעֵל צֶדֶק, דָּא יִצְחָק. וְדוֹבֵר אֱמֶת, דָּא יַעֲקֹב. וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.

vayasar bayom hahu et hatteyashim. rabi el'azar patach ve'amar, (thlym tv) 'he mi yagur be'aholecha vego'. harei be'arnu uve'aru hachaverim, holech tamim - zeh avraham, sheka'asher nimmol nikra tamim. ufo'el tzedek - zeh yitzchak. vedover emet - zeh ya'akov. vada'y sheia'akov nidbak ba'emet. im hu ba'emet nidbak, mah hatta'am asah im lavan batzurah hazzo

(shm) vayasar bayom hahu et hatteyashim. ribi el'azar patach ve'amar, (thlym tv) adonay mi yagur be'aholecha vegv', ha okimna, ve'ukemuha chavrayay, (shm) holech tamim, da avraham, dechad itgezar tamim ikrei. ufo'el tzedek, da yitzchak. vedover emet, da ya'akov. vada'y ya'akov be'emet itdabak, i hu be'emet itdabak, ma'y ta'ama avad im lavan kegavevna da

Translations & Notes

וַיסַר ביום ההוא את התיישים, הוא כמ"ש, ה', מי יגור באוהלך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת. הולך תמים אברהם, כי כשנימול נקרא תמים. פועל צדק, יצחק. דובר אמת, יעקב. ודאי יעקב נתדבק במידת האמת. אז למה עשה עם לבן פיצול המקלות, כמ"ש וייקח לו יעקוב מקל ויפצל בהן?

 297 אֶלָּא יַעֲקֹב הִבְחִין אֶת שְׁעַת הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ שֶׁהָיְתָה, שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לִבְחֹן אֶת שְׁעָתוֹ טֶרֶם יָשׁוּב לְאַרְצוֹ, וְאִם מַזָּלוֹ עוֹמֵד בְּמַה שֶּׁעוֹשֶׂה - יָפֶה, וְאִם לֹא - אַל יוֹשִׁיט רַגְלוֹ עַד שֶׁיַּעֲלֶה [שֶׁיַּעֲמֹד בְּמַה שֶּׁעָשָׂה] אֵלָיו.

 297 אֶלָא, יַעֲקֹב בָּחִין שַׁעְתָּא דְמַזְּלֵיהּ הֲוָה. דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ, לְמִבְחַן שַׁעְתֵּיהּ, עַד לָא יָתוּב לְאַרְעֵיהּ, וְאִי מַזָּלֵיהּ קָאִים בְּמָּה דְּעֲבִיד שַׁפִּיר, וְאִי לָאו לָא יוֹשִׁיט רַגְלוֹי עַד דְּיִסְלַק (ס''א דקאים במה דעביד) לְגַבֵּיהּ.

ella ya'akov hivchin et she'at hammazzal shello shehayetah, shemmuttar la'adam livchon et she'ato terem yashuv le'artzo, ve'im mazzalo omed bemah she'oseh - yafeh, ve'im lo - al yoshit raglo ad sheia'aleh [sheia'amod bemah she'asah] elav

ela, ya'akov bachin sha'tta demazzeleih havah. desharei leih le'einash, lemivchan sha'tteih, ad la yatuv le'ar'eih, ve'i mazzaleih ka'im bemmah de'avid shapir, ve'i la'v la yoshit ragloy ad deyislak (s'' dk'ym vmh d'vyd) legabeih

Translations & Notes

אלא יעקב בוחן שעת המזל היה, בכל אלו המעשים שעשה, כי מותר לו לאדם לבחון שעתו, טרם שחוזר לארצו. שאם מזלו עומד לו במה שעושה, טוב, ואם לא, לא ירים רגלו ללכת עד שישחק לו המזל. כי מזונות לא בזכות, בכלים זכים, הם תלויים, אלא במזל, עוביות המלכות, שעליה יוצא קו אמצעי, ששורשו דיקנא דא"א. וא"י היא המלכות כשמלבישה לאמא, שהכלים שלה זכים מאוד, כי אין מזל לישראל. וע"כ היה צריך להמשיך מזל בעודו בחוץ לארץ, בטרם שישוב לא"י. והמשיך זה בהמקלות שעשה.

 298 בֹּא רְאֵה, כָּתוּב וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִשֶּׁלּוֹ לְחִנָּם, אֶלָּא הַכֹּל בֶּאֱמֶת וּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא נָטַל רְשׁוּת מִלָּבָן, וְעַל כֵּן כָּתוּב נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. כַּמָּה כְשָׁפִים וּמִינִים עָשָׂה לָבָן וּבָחַן אֶת מַזָּלוֹ מִשּׁוּם יַעֲקֹב, וְהָיָה מוֹצֵא בִּגְלַל יַעֲקֹב מֵאָה צֹאן כָּל חֹדֶשׁ, וּמֵאָה כְבָשִׁים וּמֵאָה עִזִּים יוֹתֵר עַל צֹאנוֹ.

 298 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (בראשית ל) וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר וְגו', דְּהָא אִיהוּ לָא עֲבַד בְּגִין דְּיִטּוֹל מִדִּילֵיהּ לְמַגָּנָא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּקוּשְׁטָא וּשְׁלִימוּ דִּרְעוּתָא, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִיהוּ נָטִיל רְשׁוּ מִלָּבָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית ל) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרַכֵנִי יְיָ בִּגְלָלֶךָ. כַּמָּה חֳרָשִׁין וְזִינִין עֲבַד לָבָן, וּבָחִין מַזָּלֵיהּ בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְהֲוָה אַשְׁכַּח בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, מְאָה עָאנָא כָּל יַרְחָא, וּמְאָה אִמְרִין וּמְאָה עִזִּין יַתִּיר עַל עָאנֵיהּ.

bo re'eh, katuv ve'anetah bi tzidkati beyom machar vego'. sheharei hu lo asah kedei sheiittol mishello lechinnam, ella hakol be'emet ushelemut haratzon, velo od, ella shehu natal reshut millavan, ve'al ken katuv nichashtti vayvaracheni 'he biglalecha. kammah cheshafim uminim asah lavan uvachan et mazzalo mishum ya'akov, vehayah motze biglal ya'akov me'ah tzo'n kal chodesh, ume'ah chevashim ume'ah izzim yoter al tzo'no

ta chazei, ketiv, (vr'shyt l) ve'anetah bi tzidkati beyom machar vegv', deha ihu la avad begin deyittol midileih lemagana, ella kolla bekusheta ushelimu dir'uta, vela od ella de'ihu natil reshu millavan, ve'al da ketiv, (vr'shyt l) nichashtti vayvaracheni adonay biglalecha. kammah chorashin vezinin avad lavan, uvachin mazzaleih begineih deya'akov, vehavah ashkach begineih deya'akov, me'ah a'na kal yarcha, ume'ah imrin ume'ah izzin yattir al a'neih

Translations & Notes

הרי שהוא לא עשה, כדי שיקח מלבן משהו בחינם, אלא הכל עשה באמת ובשלמות הרצון. ולא עוד אלא שקיבל רשות על כל זה מלבן. ועל זה כתוב, השיב לו, ניחשתי ויברכני ה' בגללך. כי כמה מיני כשפים עשה לבן, ובחן את מזלו, אם הוא מצליח בשביל יעקב, והיה מוצא בכל חודש מאה צאן ומאה כבשים ומאה עיזים יותר על צאנו, בגלל יעקב. ולפיכך נתן לו רשות.