35

 35 שְׁנַיִם הֵם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ קוּמָה ה' - מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר, (במדבר י) קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ. וְדָוִד אָמַר (תהלים קלב) קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ. מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם? אֶלָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּצַוֶּה אֶת בֵּיתוֹ הוּא אָמַר. מֹשֶׁה צִוָּה אוֹתָהּ לְהִלָּחֵם קְרָב כְּנֶגֶד שׂוֹנְאָיו, וְדָוִד הִזְמִין אוֹתָהּ לִמְנוּחָה. כְּמוֹ שֶׁמַּזְמִין [לוֹ] אֶת רַבּוֹ, מַזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְרִידָם.

 35 תְּרֵין אִינוּן הֲווּ דְּאָמְרוּ קוּמָה יְיָ, משֶׁה וְדָוִד. משֶׁה אָמַר, (במדבר י) קוּמָה יְיָ וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ. וְדָוִד אָמַר, קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ. מַאי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. אֶלָּא משֶׁה כְּמַאן דְּפָּקִּיד לְבֵיתֵיהּ קָאֲמַר, משֶׁה פַּקִּיד לָהּ, לְאֲגָחָא קְרָבָא לָקֳבֵיל שַׂנְאוֹי. דָּוִד זָמִּין לֵיהּ לְנַיְיחָא, כְּמָה דְּמַזְמִין (ליה) לְמָרִיהּ, זַמִּין לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא עִמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ, בְּגִין דְּלָא לְאַפְרָשָׁא לוֹן.

shenayim hem ha'u she'ameru kumah 'he - mosheh vedavid. mosheh amar, (vmdvr y) kumah 'he veyafutzu oyeveicha. vedavid amar (thlym klv) kumah 'he limnuchatecha. mah hahevdel beineihem? ella mosheh, kemo mi shemmetzaveh et beito hu amar. mosheh tzivah otah lehillachem kerav keneged sone'av, vedavid hizmin otah limnuchah. kemo shemmazmin [lo] et rabo, mazmin et hammelech vehagevirah immo. zehu shekatuv kumah 'he limnuchatecha attah va'aron uzzecha, kedei shello lehafridam

terein inun havu de'ameru kumah adonay , msheh vedavid. msheh amar, (vmdvr y) kumah adonay veyafutzu oyeveicha. vedavid amar, kumah adonay limnuchatecha. ma'y ika beinayeyhu. ella msheh kema'n depakkid leveiteih ka'amar, msheh pakkid lah, le'agacha kerava lakoveil san'oy. david zammin leih lenayeycha, kemah demazmin (lyh) lemarih, zammin lemalka ulematronita immeih, hada hu dichtiv, kumah adonay limnuchatecha attah va'aron uzzecha, begin dela le'afrasha lon

Translations & Notes

שניים שאמרו, קוּמה ה', משה ודוד. משה אמר, קוּמה ה' ויָפוּצו אויביך. ודוד אמר, קוּמה ה' למנוחתך. משה, בעלה דמטרוניתא, ציווה לה לעשות מלחמה עם שונאיו. דוד הזמין אותו למנוחה, הזמין את המלך והגבירה עימו. שכתוב, קוּמה ה' למנוחתך, אתה, המלך, וַאֲרון עוּזֶךָ, הנוקבא, בשביל שלא להפריד ביניהם.
קוּמה, המשכת חכמה וג"ר. ב' מיני קימה:
א. ממשיך הארת השורוק, הארת חכמה בלי חסדים, כדי להכניע האויבים, הס"א. שנכנעת ע"י הארת החכמה. ובעת הזאת אין זיווג לזו"ן, כי אז השליטה לקו השמאל, ולא לימין, ז"א.
ב. ממשיך הארת החכמה, בקו השמאל, נקודת השורוק, כדי להשלים עימה את החסדים בג"ר, ע"י התכללות ב' הקווים, אשר אז באים החסדים, המנוחה, שלמות הסופי, שאין אחריה עוד מה להוסיף. ונמצא המשכה זו הוא הזמנה לזיווג זו"ן, שז"א, קו ימין, לאחר שנשלם בעת הזיווג מהארת החכמה שבנוקבא, משפיע אור שלם דחסדים אל הנוקבא, שהוא בג"ר, המנוחה.
וזהו ההפרש בין משה לדוד. כי משה, להיותו מרכבה לז"א, בעלה דמטרוניתא, היה בכוחו להמשיך אל הנוקבא, גם את הקימה דמין הא', הארת השמאל בלי ימין. ואעפ"י שמפריד אותה אז מבעלה, אין בכך כלום, כי אחר שמגלה הארתה והאויבים נכנעים, הוא מחזיר אותה תכף אצלו, ומשפיע לה חסדים ונשלמת מחכמה וחסדים יחדיו. לכן תחילה אמר, קוּמה ה' ויפוצו אויביך, שהמשיך לה הארת החכמה משמאל בלי ימין, כדי להפיץ האויבים. ותכף, שובה ה', החזירה לזיווג, רבבות אלפי ישראל. והשיגה עתה חסדים וחכמה, כי רבבות הם חסדים, ואלפי חכמה.
כי להיותו מרכבה לז"א בעלה, יכול לצוות עליה כרצונו, ואפילו להפרידו ממנה כרגע. וע"כ היה מצווה אותה להכניע השונאים, שזה הקימה דמין הא', אעפ"י שנפרדה ממנו. כי תכף היה מחזיר אותה לזיווג, שאמר, שובה ה' רבבות אלפי ישראל.
אבל דוד הזמין והמשיך הקימה דמין הב' אל הנוקבא, בשביל המנוחה, כדי להגדיל את החסדים בג"ר, שלמות הסופי. נמצא שהמשיך הקימה אל הנוקבא, רק כדי להגדיל החסדים שבז"א, כאיש המזמין לביתו את אדונו, שאע"פ שהזמין הקימה אל הנוקבא, לא היה זה אלא בשביל אדונו, ז"א. שהזמין את המלך והגבירה עימו, כלומר, שהגבירה, הנוקבא, שקיבלה את הקימה, תתכלל בזיווג עם המלך, החסדים, שע"י התכללות הזה ישיגו החסדים דז"א את הג"ר שלהם במנוחה. כמ"ש קוּמה ה' למנוחתך, שהזמין את הקימה בשביל המנוחה, להגדיל את החסדים בג"ר. אתה וארון עוּזֶךָ, הנוקבא, בשביל שלא להפריד ביניהם. כדי שהזיווג המרומז בהכתוב, אתה, ז"א, וארון עוזך, הנוקבא, לא יפסוק. כי אם היה ממשיך הקימה דמין הא', היה נעשה פירוד בין זו"ן, כמו אצל משה. ודוד, להיותו רק מרכבה אל הנוקבא, לא היה רוצה לגרום את זה אפילו לרגע.

36

 36 כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁמַּזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ, יְשַׁנֶּה אֶת מַעֲשָׂיו כְּדֵי לָתֵת שִׂמְחָה לַמֶּלֶךְ. אִם דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּשַׂמְּחִים אוֹתוֹ בַּדְּחָנִים פְּשׁוּטִים - יְסַדֵּר לְפָנָיו בַּדְּחָנִים נִכְבָּדִים וְשָׂרִים גְּדוֹלִים, וְאִם לֹא - זוֹ לֹא [מִשּׁוּם] שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ.

 36 (תהלים קלב) כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דִּמְזַמֵּן לְמַלְכָּא, יְשַׁנֵּי (דף קמח ע''ב) עוֹבָדוֹי בְּגִין לְמֵיהַב חֶדְוָה לְמַלְכָּא. אִי אָרְחֵיהּ דְּמַלְכָּא דְּחָדָאן לֵיהּ בְּדִיחֵי הֶדְיוֹטֵי, יְסַדַּר קַמֵּיהּ בְּדִיחֵי רוֹפִינוּס וּפַרְדַּשְׁכֵי, וְאִי לָאו, לָאו אִיהוּ (בגין) בְּדִיחוּתָא דְמַלְכָּא.

kohaneicha yilbeshu tzedek vachasideicha yerannenu. mika'n lamadnu, shemmi shemmazmin et hammelech, yeshanneh et ma'asav kedei latet simchah lammelech. im derech hammelech shemmesammechim oto badechanim peshutim - yesader lefanav badechanim nichbadim vesarim gedolim, ve'im lo - zo lo [mishum] simchat hammelech

(thlym klv) kohaneicha yilbeshu tzedek vachasideicha yerannenu. mika'n olifna, dema'n dimzammen lemalka, yeshannei (df kmch ''v) ovadoy begin lemeihav chedvah lemalka. i arecheih demalka dechada'n leih bedichei hedyotei, yesadar kammeih bedichei rofinus ufardashchei, ve'i la'v, la'v ihu (vgyn) bedichuta demalka

Translations & Notes

כהניך ילבשו צֶדק וחסידיך ירננו. מי שמזמין את המלך, ישנה את מעשיו, כדי לגרום שמחה אל המלך, אם דרכו של המלך הוא, שמשמחים אותו בדחנים מפשוטי עם, יסדר לפניו בדחנים מכובדים ושׂרים גדולים, ואם לא יעשה כן, לא השלים שמחת המלך.

37

 37 בֹּא רְאֵה, דָּוִד הִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה לִמְנוּחָה, מֶה עָשָׂה? שִׁנָּה אֶת בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל שָׂרִים וְנִכְבָּדִים, וּמִי הֵם? שֶׁכָּתוּב כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְוִיֶּיךָ יְרַנֵּנוּ! שֶׁהֲרֵי הַלְוִיִּים הֵם בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ, וְכָעֵת דָּוִד שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ לִמְנוּחָה, עָשָׂה אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַחֲסִידִים שֶׁיִּהְיוּ הֵם בַּדְּחָנֵי הַמֶּלֶךְ.

 37 תָּא חֲזֵי, דָּוִד זַמִּין לֵיהּ לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא לְנַיְיחָא, מָה עֲבַד, שָׁנֵי בְּדִיחֵי דְמַלְכָּא, בְּגִין רוֹפִינוּס. וּמַאן נִינְהוּ, דִּכְתִיב, (תהלים קלב) כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. (ר''ל ע''ב, רל''ד ע''א) וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ, לְוִיֶּיךָ יְרַנֵּנוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא לֵיוָאֵי אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא. וְהַשְׁתָּא דָּוִד דְּזַמִּין לֵיהּ לְנַיְיחָא, עֲבַד כֹּהֲנֵי וַחֲסִידֵי דְּלֶיהווּ אִינוּן בְּדִיחֵי מַלְכָּא.

bo re'eh, david hizmin et hammelech vehagevirah limnuchah, meh asah? shinnah et badechanei hammelech bishvil sarim venichbadim, umi hem? shekatuv kohaneicha yilbeshu tzedek vachasideicha yerannenu. vachasideicha yerannenu? hayah tzarich lihyot levieicha yerannenu! sheharei halviim hem badechanei hammelech, vecha'et david shehizmin oto limnuchah, asah et hakohanim vehachasidim sheiihu hem badechanei hammelech

ta chazei, david zammin leih lemalka ulematronita lenayeycha, mah avad, shanei bedichei demalka, begin rofinus. uma'n ninhu, dichtiv, (thlym klv) kohaneicha yilbeshu tzedek vachasideicha yerannenu. (r''l ''v, rl''d '') vachasideicha yerannenu, levieicha yerannenu miba'ei leih, deha leiva'ei inun bedichei malka. vehashtta david dezammin leih lenayeycha, avad kohanei vachasidei deleihvu inun bedichei malka

Translations & Notes

דוד הזמין את המלך והגבירה למנוחה. כשאמר, קוּמה ה' למנוחתך, שִינה את הבדחנים של המלך, שיהיו שׂרים מכובדים, כמ"ש, כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו.
ואמר, וחסידיך ירננו. לוייך ירננו, היה צריך לומר, כי הלויים הם הבדחנים של המלך. ועתה, שדוד הזמין את המלך למנוחה, עשה, שהכהנים והחסידים יהיו הבדחנים של המלך, ולא הלויים.
כי שמחת המלך, ז"א, באה מהמשכת המוחין דהארת החכמה שבקו שמאל, שהוא, יין המשמח אלקים ואנשים. ולפיכך הלויים, להיותם מקו שמאל, ממשיכים הארה זו, ונחשבים למשמחים את המלך. והיה צריך לומר, לוייך ירננו, כי הם הממשיכים מוחין של רינה ושמחה, להיותם בחינת שמאל. ולמה כתוב, וחסידיך ירננו, שהם ימין, הממשיכים חסדים בלבד?
דוד הזמין את המלך והגבירה למנוחה, שאמר, קומה ה' למנוחתך, שהזמין את הקימה דמין הא', המשכת הארת החכמה שבשמאל, להגדלת ג"ר דחסדים, המביא אותם אל המנוחה, לשלמותם הסופי. נמצא, בזה ששינה את בדחני המלך ובעלי הימין, הממשיכים תמיד חסדים, שהם הכהנים והחסידים, נעשו עתה מרכבה להארת החכמה שבשמאל, הנקרא יין המשמח אלקים ואנשים, ונעשו הם הבדחנים של המלך ולא הלויים. שעשה, שהכהנים והחסידים יהיו הבדחנים של המלך, וע"כ אמר, וחסידיך ירננו, ולא, ולוייך ירננו.