115

 115 וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לוֹ דִּין לִשְׁלֹט עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. גַּם כָּךְ יֵשׁ לוֹ דִּין שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּדֵי לְקַטְרֵג עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְעַל כֵּן (דברים כא) וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא עֶגְלַת בָּקָר וְגוֹ', כְּדֵי לְהַעֲבִיר דִּינוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם הַהוּא, וּלְהִתַּקֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הַמְקַטְרֵג וּלְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ.

 115 וּבְגִין כָּךְ, אִית לֵיהּ דִּינָא לְשַׁלְּטָאָה עַל הַהוּא אֲתַר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כא) לא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. הָכִי נָמֵי אִית לֵיהּ דִּינָא דְּלָא אִתְיְידַע, בְּגִין לְקַטְרְגָא עַל הַהוּא אֲתַר. וְעַל דָּא, (דברים כא) וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא עֶגְלַת בָּקָר וְגו'. בְּגִין לְאַעֲבָרָא דִינֵיהּ דְּהַהוּא אֲתַר, וּלְאִתְתַּקָּנָא דְּלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ מְקַטְרְגָא, וּלְאִשְׁתְּזָבָא מִנֵּיהּ.

umishum kach yesh lo din lishlot al oto makom, kemo shenne'emar lo noda mi hikahu. gam kach yesh lo din shello noda kedei lekatreg al oto makom, ve'al ken (dvrym ch) velakechu ziknei ha'ir hahi eglat bakar vego', kedei leha'avir dino shel hammakom hahu, ulehittakken shello yishlot bo hamkatreg ulehinnatzel mimmennu

uvegin kach, it leih dina leshalleta'ah al hahu atar. kemah de'at amer, (dvrym ch) lo noda mi hikahu. hachi namei it leih dina dela ityeyda, begin lekatrega al hahu atar. ve'al da, (dvrym ch) velakechu ziknei ha'ir hahi eglat bakar vegv'. begin le'a'avara dineih dehahu atar, ule'itettakkana dela yishlot beih mekatrega, ule'ishttezava minneih

Translations & Notes

ומשום זה יש לו למלאך המוות לשלוט עליו מן הדין, כמ"ש, ולא נודע מי היכהו. ויש לו ג"כ דין, שלא נודע מי היכהו, כדי לקטרג על מקום הזה, הנוקבא. וע"כ, ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בָקר. כדי להעביר הדין מאותו המקום, ולהתתקן שלא ישלוט עליו המקטרג, וינצל ממנו.
ב' מיני דין נכללים בהכתוב, לא נודע מי היכהו:
א. שכוח הצמצום עלה למלכות ונסתלקו האורות דג"ר מהנוקבא, שהם אור החיים.
ב. שאפילו אם יתקנו אותה והג"ר תחזורנה אל הנוקבא, יש עוד כוח לס"א לקטרג עליה ולסתום אורותיה ע"י אחיזתו בג"ר הללו.
ומשום זה יש לו למלאך המוות לשלוט מן הדין על הנוקבא, מחמת שנסתלקו ממנה אורות דג"ר, שהוא בחינת דין הא'. ויש לו ג"כ דין, שלא נודע מי היכהו, כדי לקטרג על מקום הזה, הנוקבא, בחינת דין הב', שאם יתקנו אותה והג"ר תחזורנה אליה, יוכל לסתום אורותיה. וע"כ היא צריכה לב' תיקונים:
א. להעביר דין הצמצום ממנה ולתקנה שהג"ר תחזורנה אליה. וזהו תיקון לדין הא'. ונעשה ע"י הבאת העגלה.
ב. לתקנה שלא ישלוט עליה המקטרג, למעט אותה מג"ר דג"ר, שבזה מתבטל אחיזת ס"א, לסתום אורותיה. וזהו תיקון לדין הב', הנעשה ע"י עריפת העגלה.

116

 116 בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּפְרַד יוֹסֵף מֵאָבִיו, בְּלִי לְוָיָה וּבְלִי אֲכִילָה נִשְׁלַח, וְהָיָה מַה שֶּׁהָיָה, וּכְשֶׁאָמַר יַעֲקֹב (בראשית לז) טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, אָמַר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה, שֶׁאֲנִי גָרַמְתִּי לוֹ, וְעוֹד - שֶׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וְשָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ, וְרֶמֶז הוּא רָמַז לוֹ.

 116 תָּא חֲזֵי, יוֹסֵף כַּד אִתְפְּרַשׁ מֵאֲבוֹי, בְּלָא לְוָיָה, וּבְלָא אֲכִילָה אִשְׁתַּדַּר, וְהֲוָה מַה דְּהֲוָה. וְכַד אָמַר יַעֲקֹב, (בראשית לז) טָרוֹף טוֹרַף יוֹסֵף, אָמַר, כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאוֹלָה, דְּאֲנָא גָרִימְנָא לֵיהּ. וְתוּ, דַּהֲוֵינָא יָדַע דַּאֲחוֹי סַנְיָין לֵיהּ, וְשַׁדַּרְנָא לֵיהּ. וְרֶמֶז קָא רָמִיז לֵיהּ.

bo re'eh, keshennifrad yosef me'aviv, beli levayah uveli achilah nishlach, vehayah mah shehayah, ucheshe'amar ya'akov (vr'shyt lz) tarof toraf yosef, amar ki ered el beni avel she'olah, she'ani garamtti lo, ve'od - shehayiti yodea she'echav sone'im oto veshalachtti oto, veremez hu ramaz lo

ta chazei, yosef kad itperash me'avoy, bela levayah, uvela achilah ishttadar, vehavah mah dehavah. vechad amar ya'akov, (vr'shyt lz) tarof toraf yosef, amar, ki ered el beni avel she'olah, de'ana garimna leih. vetu, dahaveina yada da'achoy sanyayn leih, veshadarna leih. veremez ka ramiz leih

Translations & Notes

יוסף כשנפרד מאביו, נשלח בלי לוויה ובלי אכילה, והיה מה שהיה. וכשאמר יעקב, טָרוף טורַף יוסף, אמר, כי ארד אל בני אָבֵל שְׂאולָה, כי אני גרמתי לו שנהרג, משום ששלחתי אותו בלי לוויה. ואיני יכול לומר, ידינו לא שפכה את הדם הזה, כבעגלה ערופה, שפירושו, לא פטרנוהו בלי לוויה. ועוד שידעתי שאחיו שונאים אותו ושלחתי אותו אֲליהם. ורֶמז רָמז לו יוסף על כל זה בשליחת העגָלות.

117

 117 אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, אֶת אוֹתָם הָעֲגָלוֹת שָׁלַח אוֹתָם עַל פִּי פַרְעֹה, שֶׁכָּתוּב וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה. אָמַר לוֹ, דִּיּוּקוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ. וְאַתָּה צֻוֵּיתָה דַּוְקָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בְּהֵ''א, מַשְׁמָע שֶׁיּוֹסֵף בִּקֵּשׁ אוֹתָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, וְיַעֲקֹב לֹא עָמַד בַּדָּבָר עַד שֶׁרָאָה אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.

 117 אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, אִינוּן עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה שַׁדַּר לוֹן, דִּכְתִיב וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה. אָמַר לֵיהּ, דִּיּוּקָא דְמִלָּה, דִּכְתִיב וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ. וְאַתָּה צֻוֵּיתָה דַּיְיקָא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בְּה''א, מַשְׁמַע דְּיוֹסֵף תָּבַע לוֹן, וּבְגִין כָּךְ וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַּרְעֹה. וְיַעֲקֹב לָא אִתְקְיַּים בְּמִלָּה, עַד דְּחָמָא לוֹן. דִּכְתִיב, וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אוֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.

amar lo rabi yehudah, et otam ha'agalot shalach otam al pi far'oh, shekatuv vayitten lahem yosef agalot al pi far'oh. amar lo, diuko shel davar, shekatuv ve'attah tzuveitah zo't asu. ve'attah tzuveitah davka, umishum kach katuv behe", mashma sheiosef bikkesh otam, umishum kach vayitten lahem yosef agalot al pi far'oh, veya'akov lo amad badavar ad shera'ah otam, shekatuv vayar et ha'agalot asher shalach yosef lase't oto vattechi ruach ya'akov avihem

amar leih ribi yehudah, inun agalot al pi par'oh shadar lon, dichtiv vayitten lahem yosef agalot al pi par'oh. amar leih, diuka demillah, dichtiv ve'attah tzuveitah zo't asu. ve'attah tzuveitah dayeyka, uvegin kach ketiv b'he', mashma deyosef tava lon, uvegin kach vayitten lahem yosef agalot al pi par'oh. veya'akov la itkeyaym bemillah, ad dechama lon. dichtiv, vayar et ha'agalot asher shalach yosef lase't oto vattechi ruach ya'akov avihem

Translations & Notes

אלו העגָלות על פי פרעה שלח אותם, כמ"ש, וייתן להם יוסף עגָלות על פי פרעה. ולמה נאמר, שרֶמז רָמז לו יוסף בשליחת העגָלות? כי כתוב, ואתה צוּוֵיתָה. שלא היה צריך לומר, ואתה צוּוֵיתָה, כי כבר כתוב, ויאמר פרעה אל יוסף, אמור אל אחיך. אלא, ואתה צוּוֵיתָה, שאומר כאן הוא בדיוק. וע"כ כתוב, צוויתָה עם ה' לבסוף, להורות שהוא בדיוק, שבא ללמדנו, שיוסף דרש ממנו, שייתן לו עגָלות. וע"כ, וייתן להם יוסף על פי פרעה, כי יוסף היה הנותן, והוא ביקש מפרעה. ולמה דרש מפרעה עגָלות? הוא מטעם שרצה לרמוז לאביו, על עֶגלה ערופה. וע"כ יעקב לא האמין הדבר, עד שראה את העגָלות, והבין הרֶמז שרָמז לו, שכתוב, ויַרְא את העגָלות.