30

 30 הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, הֲתַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהֵם מְלָכִים? אֶלָּא אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּינִים, שֶׁשִּׂמְחָתָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַדִּין הַהוּא שֶׁהִצְטַוּוּ עָלָיו. וְאָז, כְּשֶׁהַמְּלָכִים מִזְדַּמְּנִים שְׁנֵיהֶם בְּרָצוֹן אֶחָד, אָז הֵמָּה רָאוּ אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַדִּין נִכְנָעִים וְעוֹבְרִים מִן הָעוֹלָם וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט, וְאָז קִיּוּמָם עוֹבֵר, וּמַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנָם.

 30 הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִינוּן מְלָכִים. אֶלָּא אִלֵּין מָארֵיהוֹן דְּדִינִין, דְּחֶדְוָה דִלְהוֹן לְמֶעְבַּד הַהוּא דִינָא דְּאִתְפַּקְּדוּ עֲלֵיהּ. וּכְדֵין, כַּד מְלָכִים אִזְדַּמְּנוּ תַּרְוַויְיהוּ בִּרְעוּתָא חָדָא, כְּדֵין הֵמָה רָאוּ הַהוּא רְעוּתָא דִתְרֵין עָלְמִין. כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ מָארֵי דְדִינָא אִתְכַּפְיָין וּמִתְעַבְרָן מֵעַלְמָא, וְלָא יָכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה. וּכְדֵין מִתְעַבְרִין קִיּוּמֵיהוֹן, מְעַבְרִין שָׁלְטָנְהוֹן.

hemmah ra'u ken tamahu, hata'aleh al da'ttecha shehem melachim? ella ellu ba'alei hadinim, shesimchatam la'asot et hadin hahu shehitzta'uu alav. ve'az, keshehammelachim mizdammenim sheneihem beratzon echad, az hemmah ra'u oto haratzon shel shenei olamot. ken tamahu nivhalu nechpazu, mishum shekal ba'alei hadin nichna'im ve'overim min ha'olam velo yecholim lishlot, ve'az kiumam over, uma'avirim et shiltonam

hemmah ra'u ken tamahu, salka da'ttach de'inun melachim. ella illein ma'reihon dedinin, dechedvah dilhon leme'bad hahu dina de'itpakkedu aleih. uchedein, kad melachim izdammenu tarvavyeyhu bir'uta chada, kedein hemah ra'u hahu re'uta ditrein alemin. ken tamahu nivhalu nechpazu, begin dechullehu ma'rei dedina itkafyayn umit'avran me'alma, vela yachelei leshalleta'ah. uchedein mit'avrin kiumeihon, me'avrin shaletanehon

Translations & Notes

היעלה על דעתך, שהמלכים ראו ותָמָהו? לא, אלא הם בעלי הדין, ששמחתם הוא לעשות הדין שנצטוו עליו. ואז, כשהמלכים נועדו שניהם ברצון אחד, אז, הֵמָה ראו. אותו הרצון של שני העולמות, זו"ן. כן תָמָהו נבהלו נחפָזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מהעולם, ואינם יכולים לשלוט. ואז נעבר קיומם ונעברה שליטתם.

31

 31 רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. מָה הַטַּעַם יְהוּדָה? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ, שֶׁהוּא עָרֵב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר. וְסוֹד הַדָּבָר - יְהוּדָה וְיוֹסֵף כָּךְ הִצְטָרְכוּ לְהִתְקָרֵב יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף הוּא צַדִּיק, יְהוּדָה הוּא מֶלֶךְ, וְעַל כֵּן וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִתְקָרְבוּ יַחַד, גָּרְמָה לְכַמָּה טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, גָּרְמָה שָׁלוֹם לְכָל הַשְּׁבָטִים, גָּרְמָה לְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, גָּרְמָה לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְקַיְּמָה רוּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה) וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעַל כֵּן הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל זֶה עִם זֶה הֻצְרְכָה בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

 31 רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וַיִּגַשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. מַאי טַעְמָא יְהוּדָה, בְּגִין דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ, דְּאִיהוּ עָרַב. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר. וְרָזָא דְמִלָּה, יְהוּדָה וְיוֹסֵף הָכִי אִצְטְרִיכוּ לְאִתְקָרְבָא כְּחֲדָא. בְּגִין דְּיוֹסֵף אִיהוּ צַדִּיק, יְהוּדָה אִיהוּ מֶלֶךְ. וְעַל דָּא וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. בְּגִין דְּקוּרְבָא דִלְהוֹן דְאִתְקְרִיבוּ כְּחֲדָא, גָּרַם כַּמָּה טָבִין לְעַלְמָא. גָּרַם שְׁלָמָא לְכֻלְּהוּ שִׁבְטִין. גָּרַם שְׁלָמָא בֵּינַייהוּ. גָּרַם לְיַעֲקֹב דְּאִתְקְיַּים רוּחָא דִילֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית מה) וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעַל דָּא קְרִיבוּ דְּדָא עִם דָּא אִצְטְרִיךְ, בְּכֻלְּהוּ סִטְרִין לְעֵילָא וְתַתָּא.

rabi el'azar omer: vayigash elav yehudah. mah hatta'am yehudah? mishum shekach tzarich, shehu arev, kemo shenne'emar ki avdecha arav et hanna'ar. vesod hadavar - yehudah veyosef kach hitztarechu lehitkarev yachad, mishum sheiosef hu tzadik, yehudah hu melech, ve'al ken vayigash elav yehudah, mishum shehakkirvah shellahem, shehitkarevu yachad, garemah lechammah tovot ba'olam, garemah shalom lechal hashevatim, garemah leshalom beineihem, garemah leya'akov shehitkayemah rucho, kemo shenne'emar (vr'shyt mh) vattechi ruach ya'akov avihem. ve'al ken hahitkarevut shel zeh im zeh hutzrechah bechal hatzedadim, lema'lah ulemattah

ribi el'azar amar, vayigash elav yehudah. ma'y ta'ma yehudah, begin dehachi itzterich, de'ihu arav. kema de'at amer, ki avdecha arav et hanna'ar. veraza demillah, yehudah veyosef hachi itzterichu le'itkareva kechada. begin deyosef ihu tzadik, yehudah ihu melech. ve'al da vayigash elav yehudah. begin dekureva dilhon de'itkerivu kechada, garam kammah tavin le'alma. garam shelama lechullehu shivtin. garam shelama beinayyhu. garam leya'akov de'itkeyaym rucha dileih. kema de'at amer, (vr'shyt mh) vattechi ruach ya'akov avihem. ve'al da kerivu deda im da itzterich, bechullehu sitrin le'eila vetatta

Translations & Notes

ויגש אליו יהודה. מה הטעם, שניגש יהודה? כי הוא עָרֵב. כמ"ש, כי עבדך ערַב את הנער. יהודה ויוסף היו צריכים להתקרב יחד, משום שיוסף הוא צדיק, יסוד דז"א, יהודה הוא מלך, מלכות, נוקבא דז"א. וע"כ, ויגש אליו יהודה, משום שהקִרבה שלהם שנקרבו יחד, סָבַב הרבה טובות לעולם, סבב שלום לכל השבטים. סבב שלום ביניהם עצמם, בין יהודה ליוסף. סבב ליעקב, שהרוח שלו חזר לתחייה, כמ"ש, ותחי רוח יעקב אביהם. וע"כ קִרבת זה בזה היה נצרך בכל הצדדים, למעלה ולמטה.
יפה נוף

32

 32 רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מח) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד הָאֱמוּנָה. יְפֵה נוֹף - זֶהוּ יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ - הוּא חֶדְוָה וְשִׂמְחָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן - מִשּׁוּם שֶׁבְּחֶלְקוֹ עוֹמֵד מִשְׁכַּן שִׁילֹה. הַר צִיּוֹן - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. יַרְכְּתֵי צָפוֹן, כָּךְ זֶה וַדַּאי לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

 32 רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מח) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. הַאי קְרָא רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא אִיהוּ. יְפֵה נוֹף, דָּא אִיהוּ יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דִּכְתִיב בֵּיהּ, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, אִיהוּ חֶדְוָה וְחֵדוּ לְעֵילָא וְתַתָּא. הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, בְּגִין דִּבְחוּלָקֵיהּ קָאִים מַשְׁכְּנָא דְשִׁילֹה, הַר צִיּוֹן דָּא יְרוּשָׁלַ ם. יַרְכְּתֵי צָפוֹן, הָכִי הוּא וַדַּאי לְעֵילָא וְתַתָּא.

rabi aba patach ve'amar, (thlym mch) yefeh nof mesos kal ha'aretz har tzion yarketei tzafon kiryat melech rav. hapasuk hazzeh hu sod ha'emunah. yefeh nof - zehu yosef hatzadik, shekatuv bo vayhi yosef yefeh to'ar vifeh mar'eh. mesos kal ha'aretz - hu chedvah vesimchah lema'lah ulemattah. har tzion yarketei tzafon - mishum shebechelko omed mishkan shiloh. har tzion - zo yerushalayim. yarketei tzafon, kach zeh vada'y lema'lah ulemattah

ribi aba patach ve'amar, (thlym mch) yefeh nof mesos kal ha'aretz har tzion yarketei tzafon kiryat melech rav. ha'y kera raza dimheimnuta ihu. yefeh nof, da ihu yosef hatzadik, dichtiv beih, vayhi yosef yefeh to'ar vifeh mar'eh. mesos kal ha'aretz, ihu chedvah vechedu le'eila vetatta. har tzion yarketei tzafon, begin divchulakeih ka'im mashkena deshiloh, har tzion da yerushala m. yarketei tzafon, hachi hu vada'y le'eila vetatta

Translations & Notes

יפה נוף משׂושׂ כל הארץ הר ציון יַרְכְּתֵי צפון קרית מלך רב. זהו סוד האמונה.
יפה נוף, זהו יוסף הצדיק, כמ"ש, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה.
משוש כל הארץ, הוא ששון ושמחה למעלה ולמטה.
הר ציון ירכתי צפון, משום שבחלקו של יוסף עומד משכן שילה. הר ציון זהו ירושלים, הנוקבא. ירכתי צפון, כן הוא ודאי למעלה ולמטה, אשר הן בית המקדש של מעלה, הנוקבא, והן בית המקדש של מטה, הם בבחינת צפון, בהארת השמאל דבינה, שהיא הארת החכמה.