73

 73 מָה הַטַּעַם? אֶלָּא סוֹד הוּא. מֹשֶׁה אָמַר לָמָה הֲרֵעֹתָה, מָה הַטַּעַם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַצַּד הָאַחֵר לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵעֹתָה - נָתַתָּ רְשׁוּת לַצַּד הָאַחֵר שֶׁל רַע לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. אֵלִיָּהוּ אָמַר הֲרֵעוֹתָ - נָתַן רְשׁוּת לַצַּד הָרָע לִטֹּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶהוּ הוּא הֲרֵעוֹתָ, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד.

 73 מַאי טַעְמָא. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ. משֶׁה אָמַר, לָמָּה הֲרֵעוֹתָ, מַאי טַעְמָא. אֶלָּא, בְּגִין דְּאִתְיְהִיב רְשׁוּ לְסִטְרָא אָחֳרָא לְשַׁלְּטָאָה עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵעוֹתָ, יְהַבְתְּ רְשׁוּ לְסִטְרָא אָחֳרָא דְרַע, לְמִשְׁלַט עֲלַיְיהוּ. אֵלִיָּהוּ אָמַר, הֲרֵעוֹתָ יְהַבְתְּ רְשׁוּ לְסִטְרָא דְרַע, לִיטוֹל נִשְׁמָתָא דְּדָא. וְדָא הוּא הֲרֵעוֹתָ, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא.

mah hatta'am? ella sod hu. mosheh amar lamah hare'otah, mah hatta'am? ella mishum shennittenah reshut latzad ha'acher lishlot al yisra'el. hare'otah - natata reshut latzad ha'acher shel ra lishlot aleihem. eliahu amar hare'ota - natan reshut latzad hara littol nishmato shel zeh, vezehu hu hare'ota, vehakol sod echad

ma'y ta'ma. ella raza ihu. msheh amar, lammah hare'ota, ma'y ta'ma. ella, begin de'ityehiv reshu lesitra achora leshalleta'ah alayeyhu deyisra'el, hare'ota, yehavt reshu lesitra achora dera, lemishlat alayeyhu. eliahu amar, hare'ota yehavt reshu lesitra dera, litol nishmata deda. veda hu hare'ota, vecholla raza chada

Translations & Notes

משה אמר, למה הרֵעוֹתָ, משום שניתן רשות לס"א לשלוט על ישראל. הרֵעוֹתָ, שנתת רשות לצד האחר של הרע לשלוט עליהם.
אליהו אמר, הרֵעוֹתָ, שנתת רשות לס"א ליטול נשמתו של זה. וזהו שאמר, הרֵעוֹתָ, והכל הוא אחד, שהרֵעוֹתָ, הוא נתינת רשות לס"א, שנקרא רע.

74

 74 בֹּא רְאֵה, אֵלִיָּהוּ אָמַר, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ. מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ, וְכָל מִי שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי רָעָב, הֲרֵי נֶאֱחָז בְּעֵץ הַחַיִּים, וְגוֹרֵם לוֹ וּלְבָנָיו חַיִּים, וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ. וְעַכְשָׁו אֵלִיָּהוּ אָמַר, כָּל מִי שֶׁמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ בָּעוֹלָם, זוֹכֶה לוֹ חַיִּים, וְזוֹכֶה לְהֵאָחֵז בְּעֵץ הַחַיִּים, וְעַכְשָׁו שׁוֹלֵט עֵץ הַמָּוֶת, הַצַּד שֶׁל רַע, עַל הָאַלְמָנָה שֶׁאַתָּה צִוִּיתָ לָזוּן אוֹתִי, מִשּׁוּם כָּךְ הֲרֵעוֹתָ [לָמָה הֲרֵעֹתָה].

 74 תָּא חֲזֵי, אֵלִיָּהוּ אָמַר, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ. וְכָל מַאן דְּזָן וּמְפַרְנֵס לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹמָא דְכַפְנָא. הָא אִתְאַחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְגָרִים לֵיהּ חַיִּים וְלִבְנוֹי, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְהַשְׁתָּא אֵלִיָּהוּ אָמַר, כָּל מַאן דְּקִיֵּים נַפְשָׁא בְּעַלְמָא, זָכֵי לֵיהּ חַיִּים וְזָכֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּאִילָנָא דְחַיֵּי. וְהַשְׁתָּא שָׁלְטָא אִילָנָא דְמוֹתָא סִטְרָא דְרַע עַל הָאַלְמָנָה דְּאַנְתְּ פְּקַדְתְּ לְמֵיזַן לִי. בְּגִין כָּךְ הֲרֵעוֹתָ (למה הרעות).

bo re'eh, eliahu amar, hagam al ha'almanah asher ani mitgorer immah. mishum shehakkadosh baruch hu amar lo le'eliahu, hinneh tziviti sham ishah almanah lechalkelecha, vechal mi shezzan umefarnes lemi shetzarich lo, vechal sheken bimei ra'av, harei ne'echaz be'etz hachayim, vegorem lo ulevanav chayim, vehinneh be'arnu. ve'achshav eliahu amar, kal mi shemmekayem nefesh ba'olam, zocheh lo chayim, vezocheh lehe'achez be'etz hachayim, ve'achshav sholet etz hammavet, hatzad shel ra, al ha'almanah she'attah tzivita lazun oti, mishum kach hare'ota [lamah hare'otah

ta chazei, eliahu amar, hagam al ha'almanah asher ani mitgorer immah. begin dekudesha berich hu amar leih le'eliahu, hinneh tziviti sham ishah almanah lechalkelecha. vechal ma'n dezan umefarnes lema'n de'itzterich leih, vechal sheken beyoma dechafna. ha it'achid be'ilana dechayei, vegarim leih chayim velivnoy, veha okimna. vehashtta eliahu amar, kal ma'n dekieim nafsha be'alma, zachei leih chayim vezachei le'it'achada be'ilana dechayei. vehashtta shaleta ilana demota sitra dera al ha'almanah de'ant pekadt lemeizan li. begin kach hare'ota (lmh hr'vt

Translations & Notes

אליהו אמר, הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עימה הרֵעוֹתָ, להמית את בנה. משום שהקב"ה אמר לאליהו, הנה ציוויתי שם אישה אלמנה לְכלכלךָ. וכל מי שזן ומפרנס, למי שנצרך לו, וכש"כ בימי רעב, הוא מתאחד ונאחז בע"ח[לא ינחשו את זה], וגורם חיים לעצמו ולבניו. ועתה, אמר אליהו, כל מי שמקיים נפש בעולם, זוכה חיים לעצמו, וזוכה להתאחד בע"ח. ועתה שולט עץ המוות, צד הרע, על האלמנה, אשר ציווית אותה לכלכלני. משום זה אמר, הרֵעוֹתָ.

 75 וְאִם תֹּאמַר שֶׁרַע לֹא נַעֲשֶׂה לְאִישׁ מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - בֹּא רְאֵה, בִּזְמַן שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְיָמִין, שְׁמִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמִיד אֶצְלוֹ, וְלֹא יָכוֹל הַצַּד הָאַחֵר לִשְׁלֹט עָלָיו, וְהָרָע הַזֶּה נִכְנָע לְפָנָיו וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט. וְכֵיוָן שֶׁשְּׁמִירַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֶרֶת מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִדְבָּק בָּרָע, אָז אוֹתוֹ הָרָע, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין עִמּוֹ שְׁמִירָה, אָז שׁוֹלֵט עָלָיו וּבָא לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ, וְאָז נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת וְנוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ.

 75 וְאִי תֵימָא דְּרַע לָא אִתְעֲבִיד לְבַר נָשׁ מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְבַר נָשׁ אָזִיל לִימִינָא, נְטִירוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר לְגַבֵּיהּ, וְלָא יָכִיל סִטְרָא אָחֳרָא לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהּ. וְהַאי רָע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה. וְכֵיוָן דִּנְטִירָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַבְרָא מִנֵּיהּ, בְּגִין (דף רט ע''א) דְּאִיהוּ אִתְדָּבַּק בְּרָע, כְּדֵין הַהוּא רָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָאו עִמֵּיהּ נְטִירוּ, כְּדֵין שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וְאָתֵי לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ, וּכְדֵין אִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, וְנָטִיל נִשְׁמָתֵיהּ.

ve'im to'mar shera lo na'aseh le'ish me'im hakkadosh baruch hu - bo re'eh, bizman she'adam holech leyamin, shemirato shel hakkadosh baruch hu tamid etzlo, velo yachol hatzad ha'acher lishlot alav, vehara hazzeh nichna lefanav velo yachol lishlot. vecheivan sheshemirat hakkadosh baruch hu overet mimmennu, mishum shehu nidbak bara, az oto hara, keivan shero'eh she'ein immo shemirah, az sholet alav uva lehashmid oto, ve'az nittenet lo reshut venotel et nishmato

ve'i teima dera la it'avid levar nash me'im kudesha berich hu. ta chazei, bezimna devar nash azil limina, netiru dekudesha berich hu tadir legabeih, vela yachil sitra achora leshalta'ah aleih. veha'y ra itkafya kammeih, vela yachil leshalleta'ah. vecheivan dintira dekudesha berich hu it'avra minneih, begin (df rt '') de'ihu itdabak bera, kedein hahu ra, keivan dechamei dela'v immeih netiru, kedein shallit aleih, ve'atei lesheitza'ah leih, uchedein ityehiv leih reshu, venatil nishmateih

Translations & Notes

והרי לא נעשה רע לאדם מהקב"ה? אלא בזמן שאדם הולך לימין, שמירתו של הקב"ה נמצא לו תמיד, והס"א אינו יכול לשלוט עליו, ורע הזה נכנע לפניו ואינו יכול לשלוט. ומתוך ששמירתו של הקב"ה הוסר ממנו, אם הוא מתדבק ברע, אז רע ההוא, כיוון שרואה שאין עימו שמירה, שולט עליו אז, ובא להשמידו, ואז ניתן לו רשות ונוטל נשמתו.