117

 117 אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שּׁוֹנֶה מִן הַבָּקָר לְעוֹלָה וּמִן הַצֹּאן לְעוֹלָה וּמִן הָעוֹף לְעוֹלָה? אִם הַכֹּל אֶחָד, מִפְּנֵי מָה שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, שֶׁהֲרֵי מֵהַכֹּל נַעֲשֶׂה דָבָר אֶחָד? אֶלָּא מִי שֶׁהִשִּׂיגָה יָדוֹ אֶת זֶה - מַקְרִיב מִן הַבָּקָר, וְאִם לֹא יָכוֹל - אָז מִן הַצֹּאן, וְאִם לֹא יָכוֹל - אָז מִן הָעוֹף, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב(ויקרא יד)וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מַטְרִיחַ עַל הָאָדָם יוֹתֵר בְּדָבָר שֶׁלֹּא יָכוֹל.

 117 (ויקרא א) אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאי שְׁנָא מִן הַבָּקָר לְעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לְעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לְעוֹלָה. אִי כֹּלָּא חַד, בְּגִין מַה שַׁנְיָא דָּא מִן דָּא, דְּהָא מִן כֹּלָּא אִתְעָבִיד חַד מִלָּה. אֶלָּא, מַאן דְּאַדְבַּק יְדֵיהּ לְדָא, מַקְרִיב מִן הַבָּקָר. וְאִי לָא יָכִיל, מִן הַצֹּאן. וְאִי לָא יָכִיל מִן הָעוֹף. דְּהָא כְּתִיב, (ויקרא יד) וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַטְרַח עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ יַתִּיר, בְּמִלָּה דְּלָא יָכִיל.

im olah karebano min habakar. amar rabi yosei, mah shoneh min habakar le'olah umin hatzo'n le'olah umin ha'of le'olah? im hakol echad, mipenei mah shonim zeh mizzeh, sheharei mehakol na'aseh davar echad? ella mi shehisigah yado et zeh - makriv min habakar, ve'im lo yachol - az min hatzo'n, ve'im lo yachol - az min ha'of, sheharei katuv(vykr yd)ve'im dal hu ve'ein yado maseget, sheharei hakkadosh baruch hu ein matriach al ha'adam yoter bedavar shello yachol

(vykr ) im olah karebano min habakar. amar ribi yosei, ma'y shena min habakar le'olah, umin hatzo'n le'olah, umin ha'of le'olah. i kolla chad, begin mah shanya da min da, deha min kolla it'avid chad millah. ella, ma'n de'adbak yedeih leda, makriv min habakar. ve'i la yachil, min hatzo'n. ve'i la yachil min ha'of. deha ketiv, (vykr yd) ve'im dal hu ve'ein yado maseget, deha kudesha berich hu la atrach aleih devar nash yattir, bemillah dela yachil

Translations & Notes

אם עולָה קרבנו מן הבקר. מהו השינוי, אם מביא מן הבקר לעולה, או, ומן הצאן לעולה, או, ומן העוף לעולה? במה הם משונים זה מזה, שהרי מהכל נעשה עולה? אלא מי שמשיג ידו לזה, מקריב מן הבקר, ואם אינו יכול, מביא מן הצאן, ואם גם זה אינו יכול, מביא מן העוף. כי כתוב, ואם דל הוא ואין ידו משגת. כי הקב"ה אינו מעמיס על האדם ביותר בדבר שאינו יכול.

118

 118 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַחֵטְא - כָּךְ הָיָה מַקְרִיב. עָשִׁיר, שֶׁלִּבּוֹ גַּס בּוֹ לִפְעָמִים, הָיָה מַקְרִיב שׁוֹר, מִשּׁוּם שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב יוֹתֵר לַחֲטֹא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. הַבֵּינוֹנִי מַקְרִיב מִן הַצֹּאן, מִשּׁוּם שֶׁרְצוֹנוֹ אֵינוֹ גַס בּוֹ כָּל כָּךְ לַחֲטֹא. הֶעָנִי שֶׁלִּבּוֹ לֹא גַס בּוֹ, רְצוֹנוֹ נָמוּךְ מֵהַכֹּל, מַקְרִיב מֵאוֹתוֹ הַקַּל מֵהַכֹּל. וְנוֹדְעוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם לְכֻלָּם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדָּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן דִּינוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִשְׁקָל יָשָׁר.

 118 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּמָה דְּהֲוָה חַטָּאָה הָכִי הֲוָה מַקְרִיב. עֲתִירָא, דְּזִמְנִין דְּלִבֵּיהּ גַּס בֵּיהּ, הֲוָה מַקְרִיב תּוֹרָא. בְּגִין דְּלִבֵּיהּ חָשִׁיב יַתִּיר לְמֶחֱטֵי קָמֵיהּ מָארֵיהּ. בֵּינוֹנִי, מַקְרִיב מִן הַצֹּאן, בְּגִין דִּרְעוּתֵיהּ לָאו גַּס בֵּיהּ כָּל כַּךְ לְמֶחטֵי. מִסְכְּנָא דְּלִבֵּיהּ לָא גַּס בֵּיהּ, רְעוּתֵיהּ נָמוֹךְ מִכֹּלָּא, מַקְרִיב מֵהַהוּא קָלִיל מִכֹּלָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן קָרְבְּנֵיהוֹן לְכֻלְּהוּ, כָּל חַד וְחַד בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּאִין דִּינָא כָּל חַד וְחַד בְּמַתְקְלָא יְשָׁרָה.

amar rabi el'azar, kemo shehayah hachete - kach hayah makriv. ashir, shellibo gas bo lif'amim, hayah makriv shor, mishum shellibo choshev yoter lachato lifnei ribono. habeinoni makriv min hatzo'n, mishum shertzono eino gas bo kal kach lachato. he'ani shellibo lo gas bo, retzono namuch mehakol, makriv me'oto hakkal mehakol. venode'u hakkarebanot shellahem lechullam, kal echad ve'echad levadam, vehakkadosh baruch hu dan dino shel kal echad ve'echad bemishkal yashar

amar ribi el'azar, kemah dehavah chatta'ah hachi havah makriv. atira, dezimnin delibeih gas beih, havah makriv tora. begin delibeih chashiv yattir lemechetei kameih ma'reih. beinoni, makriv min hatzo'n, begin dir'uteih la'v gas beih kal kach lemechtei. miskena delibeih la gas beih, re'uteih namoch mikolla, makriv mehahu kalil mikolla. ve'ishttemode'an karebeneihon lechullehu, kal chad vechad bilchodayeyhu, vekudesha berich hu da'in dina kal chad vechad bematkela yesharah

Translations & Notes

כמו שהיה החטא כך הוא מקריב. העשיר, שלפעמים ליבו גבוה עליו, היה מקריב שור, משום שליבו ראוי יותר לחטוא לפני אדונו. בינוני, מקריב מן הצאן, משום שרוחו אינו גבוה כל כך לחטוא. עני, שליבו אינו גבוה עליו, ורוחו שפל מכולם, מקריב מן הקל שבכולם, מן העוף. ונודעים הקרבנות של כולם, כל אחד ואחד בפני עצמו. והקב"ה דן דינו של כל אחד ואחד במשקל ישר.

119

 119 רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁעַל שְׁלֹשָׁה חֲטָאֵי הָעוֹלָם הָרָעָב בָּא לָעוֹלָם, וְכָל הַחֲטָאִים אֵינָם נִמְצָאִים אֶלָּא רַק בָּעֲשִׁירִים, מִשּׁוּם שֶׁלִּבָּם גַּס בָּהֶם, וְלֹא נִמְצָאִים בָּעֲנִיִּים. מָה הַדִּין? שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַהֲרֹג אֶת הָעֲנִיִּים וְיַעֲמִיד אֶת הָעֲשִׁירִים?! שֶׁהֲרֵי מֵעַכְשָׁו יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְפָנָיו! אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ, כְּשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִפָּרַע מֵהָרְשָׁעִים וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, אֲזַי נוֹתֵן לָהֶם שָׁלוֹם וּמַשְׁלִים לָהֶם בַּכֹּל.

 119 רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּהִי, אָמַר לֵיהּ, הָא תָּנֵינָן דְּעַל תְּלַת חוֹבֵי עָלְמָא רָעָב בָּא לְעוֹלָם, וְכֻלְּהוּ חוֹבֵי לָא מִשְׁתַּכְּחֵי אֶלָּא בְּעַתִירֵי, בְּגִין דְּלִבַּיְיהוּ גַּס בְּהוּ, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּמִסְכְּנֵי, מַה דִּינָא (דף ט' ע''א) הוּא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לְמִסְכְּנֵי, וְקָאִים לַעֲתִירֵי, דְּהָא מֵהַשְׁתָּא יוֹסִפוּן לְמֶחטֵי קָמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵאוֹת שָׁאַלְתָּ וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא וְאָמְרוּ, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִן רַשִּׁיעַיָּא וּלְאוֹבָדָא לְהוּ מִן עָלְמָא, כְּדֵין יָהִיב לְהוּ שָׁלוֹם, ואַשְׁלִים לְהוּ בְּכֹלָּא.

rabi el'azar sha'al et rabi shim'on aviv, amar lo, harei shaninu she'al sheloshah chata'ei ha'olam hara'av ba la'olam, vechal hachata'im einam nimtza'im ella rak ba'ashirim, mishum shellibam gas bahem, velo nimtza'im ba'aniim. mah hadin? shehakkadosh baruch hu yaharog et ha'aniim veya'amid et ha'ashirim?! sheharei me'achshav yosifu lachato lefanav! amar lo, yafeh sha'alta, vaharei pereshuha hachaverim ve'ameru, kesherotzeh hakkadosh baruch hu lehipara meharesha'im ule'abedam min ha'olam, azay noten lahem shalom umashlim lahem bakol

ribi el'azar sha'il leribi shim'on avuhi, amar leih, ha taneinan de'al telat chovei alema ra'av ba le'olam, vechullehu chovei la mishttakechei ella be'atirei, begin delibayeyhu gas behu, vela mishttakechei bemiskenei, mah dina (df t' '') hu, dekudesha berich hu katil lemiskenei, veka'im la'atirei, deha mehashtta yosifun lemechtei kameih. amar leih ye'ot sha'alta veha ukemuha chavrayay ve'ameru, kad ba'a kudesha berich hu le'itpare'a min rashi'aya ule'ovada lehu min alema, kedein yahiv lehu shalom, v'ashlim lehu becholla

Translations & Notes

על ג' חטאי העולם, תרומה מעשר וחלה, שאינם מפרישים, בא רעב לעולם. וכל החטאים האלו אינם נמצאים אלא בעשירים, משום שליבם גבוה עליהם, ואינם נמצאים בעניים. ומה הדין, שהקב"ה ממית את העניים, ומשאיר את העשירים? כי רק העניים מתים מרעב ולא העשירים. הרי מעתה יוסיפו העשירים לחטוא לפניו, כיוון שאינם נפגמים. כשרוצה הקב"ה להיפרע מן הרשעים ולהאביד אותם מן העולם, אז נותן להם שלום בעוה"ז, וממלא להם הכל.