178

 178 וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּתוּב(במדבר ז)עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, לְמָה זֶה בָּא? אֶלָּא עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה לְמַתַּן תּוֹרָה. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה. בַּמֶּה זֶה מְדַבֵּר? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְבַּטְּלִים מֵהַתּוֹרָה, מַה כָּתוּב?(ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.

 178 (ויקרא ג) וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּתִיב (במדבר ז) עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְמַאי קָא אַתְיָא. אֶלָּא, עֲשָׂרָה לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וַעֲשָׂרָה לְמַתַּן תּוֹרָה. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה. בְּמַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּעָלְמָא לָא אִתְבְּרֵי אֶלָּא בְּגִין אוֹרַיְיתָא, וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא, עָלְמָא מִתְקַיְּימָא. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבַּטְלֵי מֵאוֹרַיְיתָא, מַה כְּתִיב, (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.

ve'im zevach shelamim karebano. rabi shim'on omer, katuv(vmdvr z)asarah asarah hakaf beshekel hakkodesh. asarah asarah, lemah zeh ba? ella asarah lema'aseh vere'shit, va'asarah lemattan torah. asarah ma'amarot bema'aseh vere'shit, va'asarah ma'amarot bemattan torah. bammeh zeh medaber? mishum sheha'olam lo nivra ella bishvil hattorah, vechal zeman sheiisra'el osekim battorah, ha'olam mitkayem. vechal zeman sheiisra'el mitbattelim mehattorah, mah katuv?(yrmyh lg) im lo veriti yomam valayelah chukkot shamayim va'aretz lo sametti

(vykr g) ve'im zevach shelamim karebano. rabi shim'on omer, ketiv (vmdvr z) asarah asarah hakaf beshekel hakkodesh. asarah asarah lema'y ka atya. ella, asarah lema'aseh bere'shit. va'asarah lemattan torah. asarah ma'amarot bema'aseh bere'shit, va'asarah ma'amarot bemattan torah. bema'y ka mayeyrei. begin de'alema la itberei ella begin orayeyta, vechal zimna deyisra'el mit'askei be'orayeyta, alema mitkayeyma. vechal zimna deyisra'el mitbatlei me'orayeyta, mah ketiv, (yrmyh lg) im lo veriti yomam valayelah chukkot shamayim va'aretz lo sametti

Translations & Notes

כתוב, עשרה עשרה הכף בשקל הקודש. עשרה עשרה, ב' פעמים, כי יש עשרה מאמרות במעשה בראשית, עשרה פעמים, ויאמר. והפסוק בראשית נחשב ג"כ למאמר. ועשרה מאמרות, עשרת הדיברות במתן תורה. מלמדנו, שהעולם לא נברא אלא בשביל התורה, וכל זמן שישראל עוסקים בתורה העולם מתקיים, וכל זמן שישראל מתבטלים מתורה, כתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. שאם לא התורה, שנאמר בה, והגית בו יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. כי הכף היא מלכות, כוללת ב' עשרות אלו, דבריאת עולם ומתן תורה, התלויים זה בזה.

179

 179 בֹּא רְאֵה, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כְּפִי שֶׁשָּׁנִינוּ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כָּתוּב(שמות ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתוּב בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,(בראשית א)יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. אֱמוּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַזּוֹ נִקְרֵאת אוֹר, שֶׁכָּתוּב(תהלים כז)ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְגוֹ'.

 179 תָּא חֲזֵי, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, כְּדִתְנָן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כְּתִיב (שמות כ) אָנֹכִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית (בראשית א) יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. דָּא מְהֵימְנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (דף י''ב ע''א) אוֹר אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (תהלים כז) יְיָ' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְגוֹ'.

bo re'eh, asarah ma'amarot lema'aseh vere'shit, kefi sheshaninu ba'asarah ma'amarot nivra ha'olam. asarah ma'amarot lemattan torah, ellu aseret hadiberot. katuv(shmvt v) anochi 'he eloheicha. vechatuv bema'aseh vere'shit,(vr'shyt )yehi or vayhi or. emunat hakkadosh baruch hu hazzo nikre't or, shekatuv(thlym chz)'he ori veyish'i mimmi ira vego

ta chazei, asarah ma'amarot lema'aseh vere'shit, keditnan ba'asarah ma'amarot nivra ha'olam. asarah ma'amarot lemattan torah, ellu aseret hadiberot. ketiv (shmvt ch) anochi adonay ' eloheicha. uchetiv bema'aseh bere'shit (vr'shyt ) yehi or vayhi or. da meheimnuta dekudesha berich hu (df yod'v '') or ikrei, dichttiv, (thlym chz) adonay ' ori veyish'i mimmi ira vego

Translations & Notes

עשרה מאמרות למעשה בראשית כי בעשרה מאמרות נברא העולם. עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדיברות. והם אלו כנגד אלו. שאם לא אלו של מתן תורה, אינם מתקיימים אלו של מעשה בראשית. כתוב, אנוכי ה' אלקיך, במתן תורה, וכתוב במעשה בראשית, יהי אור ויהי אור. כי האמונה של הקב"ה, המלכות, אנוכי נקראת אור.

180

 180 כָּתוּב (שמות כ)לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. וְכָתוּב בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,(בראשית א)יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'. יְהִי רָקִיעַ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם חֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאוֹחֲזִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם. וְהַיְנוּ הַסּוֹד, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל רַבִּי יֵיסָא סָבָא לְרַבִּי אֶלְעַאי, אָמַר, הֲרֵי אֶת שְׁאָר הָעַמִּים נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדוֹלִים מְמֻנִּים שַׁלִּיטִים, וְאֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה מָקוֹם נָתַן אוֹתָם? שָׁלַח לוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וְיָפֶה שָׁלַח לוֹ.

 180 כְּתִיב (שמות כ) לא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. וּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂה בְּרִאשִׁית, (בראשית א) יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ'. יְהִי רָקִיעַ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן חוּלָקָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַחְדִּין בְּהַהוּא אַתְרָא דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. וְהַיְינוּ רָזָא, דְּזִמְנָא חֲדָא שָׁאַל רִבִּי יֵיסָא סָבָא לְרִבִּי אֶלְעָאי, אָמַר, הָא שְׁאָר עַמִּין יָהַב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַבְרְבִין מְמָנָן שַׁלִּיטִין, יִשְׂרָאֵל בְּאָן אֲתַר יָהַב לוֹן. שָׁלַח לֵיהּ, וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, וְשַׁפִּיר שָׁלַח לֵיהּ.

katuv (shmvt ch)lo yihyeh lecha elohim acherim al panay. vechatuv bema'aseh vere'shit,(vr'shyt )yehi rakia betoch hammayim vego'. yehi rakia - ellu yisra'el, shehem chelko shel hakkadosh baruch hu, she'ochazim be'oto makom shennikra shamayim. vehaynu hassod, shepa'am achat sha'al rabi yeisa sava lerabi el'a'y, amar, harei et she'ar ha'ammim natan hakkadosh baruch hu ligdolim memunnim shallitim, ve'et yisra'el be'eizeh makom natan otam? shalach lo, vayitten otam elohim birkia hashamayim. veyafeh shalach lo

ketiv (shmvt ch) lo yihyeh lecha elohim acherim al panay. uchetiv bema'aseh beri'shit, (vr'shyt ) yehi rakia betoch hammayim vego'. yehi rakia, illein yisra'el, de'innun chulaka dekudesha berich hu, de'achdin behahu atra de'ikrei shamayim. vehayeynu raza, dezimna chada sha'al ribi yeisa sava leribi el'a'y, amar, ha she'ar ammin yahav lon kudesha berich hu leravrevin memanan shallitin, yisra'el be'an atar yahav lon. shalach leih, vayitten otam elohim birkia hashamayim, veshapir shalach leih

Translations & Notes

כתוב, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי, בדומה לכתוב, יהי רקיע בתוך המים. כי, יהי רקיע, פירושו ישראל, שהם חלק הקב"ה, יתאחדו בשמים, ז"א. שהרי שאר העמים נתן הקב"ה לשרים ממונים שליטים, וישראל, כמ"ש, ויתן אותם אלקים ברקיע השמים, כי ישראל מתאחדים בשמים, ז"א.