96

 96 זֶהוּ שֶׁכָּתוּב,(ויקרא כב)וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'. וּבַת כֹּהֵן - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִזִּוּוּג שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה יוֹצֵאת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אֵיךְ שֶׁהַגּוּף שֶׁלְּמַטָּה הוּא מִזָּכָר וּנְקֵבָה, אַף כָּךְ הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה. כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה, מֵאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁהִזְדַּוְּגָה בּוֹ, וּמֵת. וּגְרוּשָׁה, שֶׁגֹּרְשָׁה מֵאוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁזֶּרַע אֵין לָהּ לְהִמָּצֵא כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִתְקַשֵּׁר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ, מִי וְשָׁבָה? וְשָׁבָה סְתָם, לְהִתְתַּקֵּן כְּמוֹ מִקֹּדֶם. וְאָז וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּנְעוּרֶיהָ - כְּבָרִאשׁוֹנָה. מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל - לְהִתְעַנֵּג בָּעֹנֶג שֶׁל הַמֶּלֶךְ.

 96 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כב) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ'. וּבַת כֹּהֵן, דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְקְרֵי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, דְּהָא אוּקְמוּהָ דְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מִזִוּוּגָא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא נַפְקַת. וּבְגִינֵי כַּךְ הֵיךְ גּוּפָא דִּלְתַתָּא מִדְּכָר וְנוּקְבָּא, אוּף הָכִי נִשְׁמְתָא לְעֵילָּא. כִּי תִּהְיֶה אַלְמָנָה מֵהַהוּא גּוּפָא דְּאִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ, וּמִית. וּגְרוּשָׁה, דְּאִתְתַּרְכַת מֵהַהוּא חוּלָקָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְכָל כַּךְ לָמָּה, בְּגִין דְּזְרַע אֵין לָהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ, מַאן וְשָׁבָה. וְשָׁבָה סְתָם, לְאִתְתַּקְנָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וּכְדֵין וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כִּנְעוּרֶיהָ: כְּקַדְמֵיתָא. מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, לְאִתְעַנְּגָא בְּעִנּוּגָא דְּמַלְכָּא.

zehu shekatuv,(vykr chv)uvat kohen ki tihyeh almanah ugerushah vego'. uvat kohen - zo hanneshamah hakkedoshah shennikre't bat hammelech, sheharei pereshuha shehanneshamah hakkedoshah hi mizziuug shel hammelech vehagevirah yotze't. umishum kach, eich shehaguf shellemattah hu mizzachar unekevah, af kach hanneshamah lema'lah. ki tihyeh almanah, me'oto haguf shehizdavegah bo, umet. ugerushah, shegoreshah me'oto hachelek shel hashem hakkadosh. vechal kach lammah? mishum shezzera ein lah lehimmatze kemo shellema'lah ulehitkasher bashem hakkadosh. veshavah el beit aviha, mi veshavah? veshavah setam, lehitettakken kemo mikkodem. ve'az veshavah el beit aviha - zeh hakkadosh baruch hu. kin'ureiha - kevari'shonah. millechem aviha to'chel - lehit'anneg ba'oneg shel hammelech

hada hu dichtiv, (vykr chv) uvat kohen ki tihyeh almanah ugerushah vego'. uvat kohen, da nishmeta kadisha, de'itkerei beratta demalka, deha ukemuha denishmeta kadisha miziuuga demalka umatronita nafkat. uveginei kach heich gufa diltatta midechar venukeba, uf hachi nishmeta le'eilla. ki tihyeh almanah mehahu gufa de'izdavevgat beih, umit. ugerushah, de'itettarchat mehahu chulaka dishma kadisha. vechal kach lammah, begin dezera ein lah le'ishttakecha kegavevna dil'eilla, ule'itkashera bishma kadisha. veshavah el beit aviha, ma'n veshavah. veshavah setam, le'itettakna kemillekademin. uchedein veshavah el beit aviha, da kudesha berich hu. kin'ureiha: kekadmeita. millechem aviha to'chel, le'it'annega be'innuga demalka

Translations & Notes

כמ"ש, ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. ובת כהן, זו נשמה הקדושה, הנקראת בת מלך. כי הנשמה הקדושה יוצאת מזיווג המלך והמלכה, ז"א ומלכות, ומשום זה כמו הגוף שלמטה הוא זכר ונקבה, כך הנשמה למעלה עם הגוף הם זכר ונקבה, שהנשמה היא נקבה, והגוף הוא זכר. וכמ"ש, כי תהיה אלמנה, שתהיה הנשמה אלמנה מגוף שנתחברה בו, כי מת. וגרושה, שנגרשה מחלק ההוא של השם הקדוש, משום, כי זרע אין לה, שתמצא משום זה כעין שלמעלה להתקשר בשם הקדוש. ע"כ, ושָׁבָה אל בית אביה. ושָׁבָה, שתתקן עצמה כמו שהייתה מקודם שירדה לגוף. ואז, ושָׁבָה אל בית אביה, זהו הקב"ה. כנעוּריה, היינו כבתחילה. אחר שנתקנה, מלחם אביה תׂאכל, שתתענג בתענוגי המלך.

97

 97 מִכָּאן וָהָלְאָה -(שם)וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. מִי הוּא הַזָּר? אוֹתוֹ שֶׁלֹּא(כִבֵּד)הֵקִים אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְמַטָּה וְאֵין לוֹ בּוֹ חֵלֶק. לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, אֵין בּוֹ חֵלֶק מֵהָעֹנֶג שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲכִילָה, שֶׁכָּתוּב(שיר ה) אִכְלוּ רֵעִים, אֲכִילָה שֶׁלְּמַעְלָה הִיא הָעֹנֶג שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָעֹנֶג הַזֶּה שָׁרוּי בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁרוּי כַּאֲשֶׁר רֵיחַ הַקָּרְבָּן הָיָה עוֹלֶה.

 97 מִכָּאן וּלְהָלְאָה, (ויקרא כב) וְכָל זָר לא יֹאכַל קֹדֶשׁ. מַאן הוּא זָר. הַהוּא דְּלָא (ס''א אוקים) שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּתַתָּא, וְלֵית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא. לֹא יאכַל קֹדֶשׁ, לֵית בֵּיהּ חוּלָקָא מֵעִנּוּגָא דִּלְעֵילָּא דְּאִית בֵּיהּ אֲכִילָה, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ה) אִכְלוּ רֵעִים, אֲכִילָה דִּלְעֵילָּא, עִנּוּגָא (דף ז' ע''ב) דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי, וְהַאי עִנּוּגָא שַׁרְיָא, בַּאֲתַר דְּשַׁרְיָא כַּד רֵיחָא דְּקָרְבְּנָא הֲוָה סָלִיק.

mika'n vahale'ah -(shm)vechal zar lo yo'chal kodesh. mi hu hazzar? oto shello(chibed)hekim et hashem hakkadosh lemattah ve'ein lo bo chelek. lo yo'chal kodesh, ein bo chelek meha'oneg shellema'lah sheiesh bo achilah, shekatuv(shyr h) ichlu re'im, achilah shellema'lah hi ha'oneg shel hakkadosh baruch hu, veha'oneg hazzeh sharuy bammakom shesharuy ka'asher reiach hakkareban hayah oleh

mika'n ulehale'ah, (vykr chv) vechal zar lo yo'chal kodesh. ma'n hu zar. hahu dela (s'' vkym) shema kadisha detatta, veleit leih beih chulaka. lo y'chal kodesh, leit beih chulaka me'innuga dil'eilla de'it beih achilah, dichttiv, (shyr hshyrym h) ichlu re'im, achilah dil'eilla, innuga (df z' ''v) dekudesha berich hu havi, veha'y innuga sharya, ba'atar desharya kad reicha dekarebena havah salik

Translations & Notes

מכאן ולהלאה, וכל זר לא יאכל קודש. זר הוא, שלא הקים השם הקדוש למטה, שלא הוליד בן ובת, ואין לו בו חלק. לא יאכל קודש, אין לו חלק מתענוג העליון, שיש בו אכילה, שכתוב, איכלו רֵעים, אכילה שלמעלה, תענוגו של הקב"ה, ועונג הזה שורה במקום ששורה העונג כשריח הקרבן היה עולה.
ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים

98

 98 בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא מָזוֹן לְמַטָּה, נִמְצָא מָזוֹן לְמַעְלָה. לְמֶלֶךְ שֶׁתִּקֵּן אֶת סְעוּדָתוֹ וְלֹא תִקֵּן לַעֲבָדָיו. כְּשֶׁתִּקֵּן לַעֲבָדָיו, הוּא אָכַל אֶת סְעוּדָתוֹ, וְהֵם אָכְלוּ אֶת סְעוּדָתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב(שם) אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי - זוֹ סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים - זוֹ סְעוּדָתָם מֵרֵיחַ הַקָּרְבָּן, כְּשֶׁרֵיחַ הַקָּרְבָּן הָיָה עוֹלֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. רֵיחַ לַעֲבָדָיו, נִיחֹחַ לַה'. (מִמְּקוֹם הָעֹנֶג שֶׁל הָעַתִּיק נִמְצָא)וְלָכֵן סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ מִתְעַכֶּבֶת, בִּגְלַל סְעוּדָתָם שֶׁל עֲבָדָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְפַרְנְסִים אֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁנִינוּ. וּמִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ מִי אוֹכֵל? אֶלָּא אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים.

 98 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכַח מְזוֹנָא לְתַתָּא, אִשְׁתְּכַח מְזוֹנָא לְעֵילָּא. לְמַלְכָּא דְּאַתְקָן סְעוּדָתָא דִּילֵיהּ, וְלָא אַתְקָן לְעַבְדוֹהִי. כַּד אַתְקָן לְעַבְדוֹהִי, אָכִיל הוּא סְעוּדָתָא דִּילֵיהּ, וְאִינּוּן אַכְלֵי סְעוּדָתַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ה) אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, דָּא סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא. אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, דָּא סְעוּדָתָא דִּידְהוּ מֵרֵיחָא דְּקָרְבְּנָא, כַּד רֵיחָא דְּקָרְבְּנָא הֲוָה סָלִיק. וּבְגִינֵי כַּךְ אִקְרֵי רֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ'. רֵיחַ לְעַבְדוֹהִי. נִיחֹחַ לַיְיָ'. (מאתר דענוגא דעתיקא אשתכח) וְעַל דָּא סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא אִתְעַכָּב, בְּגִין סְעוּדָתָא דְּעַבְדוֹהִי. וּבְגִין כַּךְ, יִשְׂרָאֵל מְפַרְנְסֵי לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם תָּנֵינָן. וּמִסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא מַאן אָכִיל. אֶלָּא אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא.

bo re'eh, besha'ah shennimtza mazon lemattah, nimtza mazon lema'lah. lemelech shettikken et se'udato velo tikken la'avadav. keshettikken la'avadav, hu achal et se'udato, vehem achelu et se'udatam. zehu shekatuv(shm) achaltti ya'ri im divshi - zo se'udat hammelech. ichlu re'im shetu veshichru dodim - zo se'udatam mereiach hakkareban, keshereiach hakkareban hayah oleh, umishum kach nikra reiach nichoach la'he. reiach la'avadav, nichoach la'he. (mimmekom ha'oneg shel ha'attik nimtza)velachen se'udat hammelech mit'akevet, biglal se'udatam shel avadav. umishum kach yisra'el mefarnesim et avihem shebashamayim shaninu. umisse'udat hammelech mi ochel? ella otan nishmot hatzadikim

ta chazei, besha'ata de'ishttechach mezona letatta, ishttechach mezona le'eilla. lemalka de'atkan se'udata dileih, vela atkan le'avdohi. kad atkan le'avdohi, achil hu se'udata dileih, ve'innun achlei se'udatayeyhu, hada hu dichtiv, (shyr hshyrym h) achaltti ya'ri im divshi, da se'udata demalka. ichlu re'im shetu veshichru dodim, da se'udata didhu mereicha dekarebena, kad reicha dekarebena havah salik. uveginei kach ikrei reiach nichoach la'adonay '. reiach le'avdohi. nichoach la'adonay '. (m'tr d'nvg d'tyk shtchch) ve'al da se'udata demalka it'akav, begin se'udata de'avdohi. uvegin kach, yisra'el mefarnesei la'avihen shebashamayim taneinan. umis'udata demalka ma'n achil. ella innun nishmatin detzadikayay

Translations & Notes

בשעה שנמצאים מזונות למטה, נמצאים מזונות למעלה. בדומה למלך שהתקין הסעודה שלו, ולא התקין לעבדיו. אחר שמתקין לעבדיו, הוא אוכל הסעודה שלו. כמ"ש, אכלתי יערי עם דיבשי, זו היא סעודת המלך. איכלו רֵעים, שְׁתו ושִׁכרו דודים, זו היא סעודה של עבדיו. והסעודה היא מריח הקרבן, כשריח הקרבן היה עולה. ומשום זה נקרא ריח ניחוח לה'. ריח, הארת חכמה משמאל, היא לעבדיו. ניחוח, הארת החסדים מימין, הוא לה'. וע"כ נתעכבה סעודת המלך משום סעודת עבדיו. ומשום זה למדנו, שישראל מפרנסים לאביהם שבשמים. כי אינו אוכל מטרם שמתקין הסעודה לעבדיו. ומסעודת המלך אוכלות רק נשמות הצדיקים.
ז"א תמיד בבחינת כי חפץ חסד הוא, שחפץ בחסדים ולא בחכמה. אלא שמקבל חכמה רק להשפיע אל המלכות ולעבדיו, שהם מרכבה להמלכות. ונודע, שחסדים בלי חכמה הם מחוסרי השלמות, ו"ק בלי ראש. ולפיכך אין ז"א מקבל הארת החסדים שלו, מטרם שישפיע הארת החכמה בשביל עבדיו התלויים במלכות, כי אז נכללים החסדים שלו מחכמה, ונעשו ראש וג"ר.
וכתוב, ריח לעבדיו, הארת חכמה, המכונה ריח, ניחוח לה', חסדים, המכונים ניחוח. וע"כ נתעכבה סעודת המלך משום סעודת עבדיו. כי אם היה מקבל החסדים, הסעודה שלו, מטרם שמתקין סעודת הארת החכמה בשביל עבדיו, אז היו החסדים שלו בלי חכמה כלל, והיו ו"ק בלי ראש. וע"כ מחכה שיתקן וימשיך תחילה סעודת הארת החכמה בשביל עבדיו, ואז נכללים, בדרך אגב, סעודת החסדים שלו מן הארת החכמה, שהמשיך לעבדיו, ונעשו החסדים בבחינת ג"ר.
ונמצא שישראל, שהם עבדיו, מפרנסים לאביהם שבשמים. שבסיבתם נשלמה הסעודה שלו מג"ר. אמנם ודאי שגם סעודתו עצמו, הארת החסדים, אינה בשביל עצמו, אלא להשפיע לתחתונים. וכתוב, מסעודת המלך אוכלות נשמות הצדיקים. כי אם עבדיו מקבלים בחינת ריח, הארת חכמה, מי מקבל החסדים מסעודת ה'? נשמות הצדיקים הנמשכים מז"א, הם מקבלים החסדים מז"א. אבל סתם ישראל מקבלים מהארת החכמה הכלולה בחסדים, ריח, משום שתלויים במלכות.
הנה מה טוב ומה נעים