123

 123 וַיִּשָּׁ''קֵהוּ נָקוּד לְמַעְלָה, כִּי לֹא נְשָׁקוֹ בִּרְצוֹנוֹ. וְשָׁנִינוּ, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (משלי כז) וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא? זֶה בִּלְעָם כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא בֵרְכָם בִּרְצוֹן הַלֵּב. אַף כָּאן נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא - זֶה עֵשָׂו.

 123 וַיִּשָּׁ''קֵהוּ, נָקוּד לְעֵיל, דְּלָא נָשְׁקֵיהּ בִּרְעוּתֵיהּ. וּתְנַן מַאי דִכְתִיב, (משלי כז) וְנְעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, דָּא בִּלְעָם כַּד בָּרִיךְ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. דְהָא לָא בָּרִיךְ לוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. אוּף הָכָא נֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, דָּא עֵשָׂו.

vayisha"kehu nakud lema'lah, ki lo neshako birtzono. veshaninu, mah zeh shekatuv (mshly chz) vena'ttarot neshikot sone? zeh bil'am kesheberach et yisra'el, sheharei lo verecham birtzon hallev. af ka'n na'ttarot neshikot sone - zeh esav

vayisha''kehu, nakud le'eil, dela nashekeih bir'uteih. utenan ma'y dichtiv, (mshly chz) vene'ttarot neshikot sone, da bil'am kad barich lon leyisra'el. deha la barich lon bir'uta deliba. uf hacha ne'ttarot neshikot sone, da esav

Translations & Notes

וישקהו, מנוקד מלמעלה על האותיות, שזה מרמז, שלא נשקו ברצון. ומ"ש, ונעתרות נשיקות שונא, זהו בלעם. כשברך את ישראל, כי לא ברך אותם ברצון הלב. אף כאן, נעתרות נשיקות שונא, זהו עשו.

124

 124 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב (תהלים ג) קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. וְשָׁנִינוּ, אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ, שֶׁהֲרֵי גָּדְלוּ שִׁנָּיו וְחָשַׁב לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ וְכוּ'. וְעַל זֶה וַיִּבְכּוּ, זֶה בָּכָה וְזֶה בָּכָה, וּבֵאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים.

 124 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (תהלים ג) קוּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אוֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. וּתְנַן אַל תִּקְרֵי שִׁבַּרְתָּ אֶלָּא שִׁרְבַּבְתָּ. דְּהָא אַסְגִּיאוּ שִׁינוֹי וְחָשִׁיב לְנָשְׁכָא לֵיהּ וְכוּ'.

amar rabi yosei, katuv (thlym g) kumah 'he hoshi'eni elohay ki hikita et kal oyevay lechi shinnei resha'im shibarta. veshaninu, al tikrei shibarta ella shirbavta, sheharei gadelu shinnav vechashav linshoch oto vechu'. ve'al zeh vayivku, zeh bachah vezeh bachah, uve'aruha hachaverim

amar ribi yosei, ketiv (thlym g) kumah adonay hoshi'eni elohay ki hikita et kal oyevay lechi shinnei resha'im shibarta. utenan al tikrei shibarta ella shirbavta. deha asgi'u shinoy vechashiv lenashecha leih vechu

Translations & Notes

שִׁנֵּי רשעים שִׁבַּרְתָּ. ולמדנו, אל תקרא שִׁבַּרְתָּ, אלא שִׁרְבַּבְתָּ, שנאמר על עשו, שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבוּ שניו, שחשב לנשוך אותו.

125

 125 בֹּא רְאֵה כַּמָּה הָיָה לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָשַׁב לְאֹרֶךְ זְמַן [בַּאֲרִיכוּת הַיָּמִים] לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעוֹת וּלְקַטְרֵג לוֹ, וְעַל זֶה וַיִּבְכּוּ. זֶה הָיָה בּוֹכֶה שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁב לְהִנָּצֵל מִיָּדוֹ, וְזֶה הָיָה בּוֹכֶה מִשּׁוּם שֶׁאָבִיו הָיָה קַיָּם וְלֹא יָכוֹל לוֹ.

 125 וְעַל דָּא וַיִּבְכּוּ, דָּא בָּכֵי וְדָא בָּכֵי, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה הֲוָה (דף קעב ע''א) לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ דְּעֵשָׂו לְגַבֵּי דְיַעֲקֹב, דְּהָא אֲפִילּוּ בְּהַהוּא שַׁעְתָּא חָשִׁיב לְאֹרֶךְ זִמְנִין (ס''א לאורכא דיומין) לְמֶעְבַּד לֵיהּ בִּישִׁין וּלְקַטְרְגָא לֵיהּ, וְעַל דָּא וַיִּבְכּוּ. דָּא הֲוָה בָּכֵי, דְּלָא הֲוָה חָשִׁיב לְאִשְׁתְּזָבָא מִן יְדוֹי. וְדָא הֲוָה בָּכֵי, בְּגִין דְּאֲבוֹי הֲוָה קַיָּים וְלָא יָכִיל לֵיהּ.

bo re'eh kammah hayah libo uretzono shel esav leya'akov, sheharei afillu be'otah sha'ah chashav le'orech zeman [ba'arichut hayamim] la'asot lo ra'ot ulekatreg lo, ve'al zeh vayivku. zeh hayah bocheh shello hayah choshev lehinnatzel miado, vezeh hayah bocheh mishum she'aviv hayah kayam velo yachol lo

ve'al da vayivku, da bachei veda bachei, ve'ukemuha chavrayay. ta chazei, kammah havah (df k'v '') libeih ure'uteih de'esav legabei deya'akov, deha afillu behahu sha'tta chashiv le'orech zimnin (s'' lo'vrch dyvmyn) leme'bad leih bishin ulekatrega leih, ve'al da vayivku. da havah bachei, dela havah chashiv le'ishttezava min yedoy. veda havah bachei, begin de'avoy havah kayaym vela yachil leih

Translations & Notes

ועל כן ויבכו. כמה היה לבו ורצונו של עשו להרע ליעקב, כי אפילו באותה שעה שנשקו, חשב, לכשיארכו הימים, יעשה לו רע ויצור אותו. וע"כ, ויבכו. זה היה בוכה, שלא חשב שינצל ממנו. וזה היה בוכה, בשביל שאביו היה חי, ואינו יכול לו להרוג אותו.