129

 129 לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה - אֵיזוֹ מְלָאכָה? זוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה שֶׁבָּהּ נַעֲשָׂה מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם. אֲשֶׁר לְפָנַי - זוֹהִי מִלִּפְנֵי ה' בְּכָל מָקוֹם. וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים - זֶהוּ סוֹד שֶׁל הַכְּרוּבִים לְהַרְאוֹת סוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא נִדְבָּק בָּהֶם.

 129 לְרֶגֶל הַמְלָאכָה, מַאן מְלָאכָה. דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נָהֲרָא דְּבָהּ אִתְעֲבִיד עֲבִידְתָּא דְעָלְמָא. אֲשֶׁר לִפְנֵי, דָּא הִיא מִן קֳדָם יְיָ בְּכָל אֲתַר. וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, דָא הוּא רָזָא דִכְרוּבִים, לְאַחֲזָאָה רָזָא דִמְהֵימְנוּתָא דְּאִיהוּ אִתְדָּבַּק בְּהוּ.

leregel hammela'chah - eizo mela'chah? zo aspaklaryah shello me'irah shebah na'asah ma'aseh ha'olam. asher lefanay - zohi millifnei 'he bechal makom. uleregel hayladim - zehu sod shel hakeruvim lehar'ot sod ha'emunah shehu nidbak bahem

leregel hamla'chah, ma'n mela'chah. da aspaklarya dela nahara devah it'avid avidtta de'alema. asher lifnei, da hi min kodam adonay bechal atar. uleregel hayladim, da hu raza dichruvim, le'achaza'ah raza dimheimnuta de'ihu itdabak behu

Translations & Notes

לרגל המלאכה. איזו מלאכה? זו היא המראה שאינה מאירה, שהיא הנוקבא דז"א, שעל ידה נעשית כל מלאכת העולם. אשר לפנַי, זו הנוקבא. הוא בכל מקום, מלפני הויה, שהוא ז"א. ולרגל הילדים, הם הכרובים, פנים קטנות, להראות האמונה, שהיא הנוקבא. שיעקב נתדבק בה. כי על מוחין אלו מתקיימת הנוקבא.

130

 130 עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה - אֲנִי אֶסְבֹּל גָּלוּת שֶׁלְּךָ עַד שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ זְמַנִּי לִשְׁלֹט עַל הַר עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א) וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְאָז וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה.

 130 עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה, אֲנָא אֶסְבּוֹל גָּלוּתָא דִילָךְ עַד דְּיֵיתֵי וְיִמְטֵי זִמְנָא דִילִי לְשַׁלְטָאָה עַל הַר עֵשָׂו, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (עובדיה א) וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וּכְדֵין וְהָיְתָה לַיְיָ הַמְלוּכָה:

ad asher avo el adoni se'irah - ani esbol galut shellecha ad sheiavo veyagia zemanni lishlot al har esav, kemo shenne'emar (vvdyh ) ve'alu moshi'im behar tzion lishpot et har esav, ve'az vehayetah la'he hammeluchah

ad asher avo el adoni se'irah, ana esbol galuta dilach ad deyeitei veyimtei zimna dili leshalta'ah al har esav, kemah de'at amer, (vvdyh ) ve'alu moshi'im behar tzion lishpot et har esav, uchedein vehayetah la'adonay hamluchah

Translations & Notes

עד אשר אָבֹא. יעקב אמר לו, אני אסבול את הגלות שלך, עד שיבוא ויגיע הזמן שלי לשלוט על הר עשו. כמ"ש, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ואז והיתה לה' המלוכה.
מאמר ויבן לו בית

131

 131 וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קכז) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת וְגוֹ', אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר וגו'. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא עוֹלָם, הוֹצִיא מִתּוֹךְ נִיצוֹץ חָזָק קֶשֶׁר אֶחָד, וְהִתְלַהֵט מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְנִשְׁאָר בַּעֲלִיָּה וְיָרַד לְמַטָּה. אוֹתָהּ חֲשֵׁכָה לָהֲטָה [וְהִתְלַהֲטָה] בְּמֵאָה שְׁבִילִים דְּרָכִים דַּקִּיקִים גְּדוֹלִים, וְנַעֲשָׂה בַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם.

 131 וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קכז) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַּיִת וְגו', אִם יְיָ לא יִשְׁמָר עִיר וְגו'. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְסָלִיק בִּרְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עַלְמָא, אַפִּיק (טו א) מִבּוּצִינָא דְקַרְדִינוּתָא חַד קִטּוּרָא, וְאִתְלְהִיט מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְאִשְׁתָּאַר בִּסְלִיקוּ. וְנָחֲתָא לְתַתָּא, הַהִיא חֲשֵׁכָה לָהִיט (ואתלהיט) בְּמֵאָה שְׁבִילִין אוֹרְחִין דְּקִיקִין רַבְרְבָן, וְאִתְעֲבִיד בֵּיתָא דְעַלְמָא.

veya'akov nasa sukotah vayiven lo bayit ulemiknehu asah sukot al ken kara shem hammakom sukot. rabi chiay patach ve'amar, (thlym kchz) shir hamma'alot lishlomoh im 'he lo yivneh vayit vego', im 'he lo yishmar ir vgv'. bo re'eh, besha'ah she'alah birtzon hakkadosh baruch hu livro olam, hotzi mittoch nitzotz chazak kesher echad, vehitlahet mittoch hachoshech, venish'ar ba'aliah veyarad lemattah. otah chashechah lahatah [vehitlahatah] beme'ah shevilim derachim dakkikim gedolim, vena'asah bayit shel ha'olam

veya'akov nasa sukotah vayiven lo bayit ulemiknehu asah sukot al ken kara shem hammakom sukot. ribi chiay patach ve'amar, (thlym kchz) shir hamma'alot lishlomoh im adonay lo yivneh bayit vegv', im adonay lo yishmar ir vegv'. ta chazei, besha'tta desalik bir'uta dekudesha berich hu lemivrei alma, apik (tv ) mibutzina dekardinuta chad kittura, ve'itlehit migo chashocha, ve'ishtta'ar bisliku. venachata letatta, hahi chashechah lahit (v'tlhyt) beme'ah shevilin orechin dekikin ravrevan, ve'it'avid beita de'alma

Translations & Notes

ויעקב נסע סֻכֹּתָה. בשעה שעלה ברצונו של הקב"ה, שהוא ז"א, לברוא העולם, לבנות את פרצוף הנוקבא, הנקראת עולם, הוציא מניצוץ הקשה, שהוא המסך, קשר אחד, שז"א עלה למ"ן לאמא, ויצאה שם קומת חסדים על המסך דחירק שלו. שקומה זו הוא קו אמצעי, המקשר ב' הקוים ימין ושמאל דבינה זה בזה. וע"כ נקרא קשר ונדלק מתוך החשך, שנכלל בקו שמאל, שהוא חשך והארתו נבחנת להדלקה, בסוד מאורי האש. והארה זו, שהיא הארת החכמה, נשארת בעלִיה. שמאירה ממטה למעלה, והארת עצמו, שהיא חסדים, יורדת למטה, שמאירה ממעלה למטה. כי בשעה שהקו האמצעי מקשר ב' הקוים ימין ושמאל זה בזה, באופן שיאירו שניהם, הוא מקיים אז הארת השמאל, שתאיר ממטה למעלה, והארת הימין ממעלה למטה.
אחר שביאר אופן יציאת הקשר, קו האמצעי, ואיך שתיקן הארת שניהם כהלכתם, מבאר עתה איך שקו השמאל, החשך, נכלל בעצמו מכל ג' הקוים, והאציל את הנוקבא. החשך ההוא, קו השמאל, לוהט ומאיר במאה שבילים, באורחות דקים מן הדקים, ובאורחות גדולים, ונעשו בית העולם, שמהם נבנית הנוקבא, הנקראת בית.
יסודות דאו"א מכונים שבילים. ויסודות ישסו"ת מכונים אורחות. ונודע שקו ימין הוא או"א, המאירים באויר טהור, חסדים מכוסים. וקו שמאל הוא ישסו"ת, המאירים בהארת חכמה, הי' שיצא מאויר ונשאר אור. ולפיכך מכנה את התכללות השמאל בקו ימין, מאה שבילים, משום שמקבל מיסודות או"א המכונים שבילים. ומספר מאה הוא מישסו"ת, שספירותיהם במספר מאות. 
והארת החכמה שבשמאל הנמשכת מיסודות ישסו"ת, המכונים אורחות, מתחלקת לב' בחינות: