155 רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב (שמואל-ב יב) וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. וְשָׁנִינוּ, שִׁקּוּץ בְּנֵי עַמּוֹן מִלְכֹּם שְׁמוֹ, וְזֶהוּ עֲטֶרֶת מַלְכָּם. מָה הַטַּעַם וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד, וּמָה הַטַּעַם כָּתוּב שִׁקּוּץ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁאָר אֱלֹהֵי הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כָּתוּב אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֵל נֵכָר, אֵל אַחֵר, וּבָזֶה אָמַר שִׁקּוּץ אֶחָד.

 155 רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי חִזְקִיָּה הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לְרִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִכְתִיב, (שמואל ב יב) וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. וְתָנִינָן, שִׁקּוּץ בְּנֵי עַמּוֹן מִלְכֹּם שְׁמֵיהּ. וְדָא הוּא עֲטֶרֶת מַלְכָּם. מַאי טַעֲמָא וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד. וּמַאי טַעְמָא כְּתִיב שִׁקּוּץ. דְּהָא בִּשְׁאָר טַעֲוָון עַמְּמַיָא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֵל נֵכָר, אֵל אַחֵר, וּבְהַאי אָמַר שִׁקּוּץ חַד.

rabi yehudah verabi chizkiah ha'u holechim baderech. amar rabi chizkiah lerabi yehudah, mah zeh shekatuv (shmv'l-v yv) vayikkach et ateret malkam me'al ro'sho umishkalah kikar zahav ve'even yekarah vattehi al ro'sh david. veshaninu, shikkutz benei ammon milkom shemo, vezehu ateret malkam. mah hatta'am vattehi al ro'sh david, umah hatta'am katuv shikkutz, sheharei bish'ar elohei ha'ammim ovedei avodah zarah katuv elohei ha'ammim, elohim acherim, el nechar, el acher, uvazeh amar shikkutz echad

ribi yehudah veribi chizkiah havu azelei be'arecha, amar ribi chizkiah leribi yehudah, ma'y dichtiv, (shmv'l v yv) vayikkach et ateret malkam me'al ro'sho umishkalah kikar zahav ve'even yekarah vattehi al ro'sh david. vetaninan, shikkutz benei ammon milkom shemeih. veda hu ateret malkam. ma'y ta'ama vattehi al ro'sh david. uma'y ta'ma ketiv shikkutz. deha bish'ar ta'avavn ammemaya ovedei avodah zarah ketiv elohei ha'ammim, elohim acherim, el nechar, el acher, uveha'y amar shikkutz chad

Translations & Notes

ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו. השִׁקּוּץ של בני עמון שַמוּ מלכם. וכמ"ש, עטרת מלכם. לפי"ז מה הטעם, ותהי על ראש דוד? ומה הטעם שכתוב בו שִׁקּוּץ? שהרי בשאר אלהי העמים עובדי עבודה זרה, כתוב בהם, אלהי העמים, אלהים אחרים, אל נכר, אל אחר, ובזה, בעבודה זרה מלכם, אומר שִׁקּוּץ.

 156 אָמַר לוֹ, וּבְכָל אֱלֹהֵי הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כָּךְ קָרָא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (דברים כג) וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶם. וּמַה שֶּׁאָמַר וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם, שֶׁהוּא מִלְכּוֹם - כָּךְ הוּא וַדַּאי. אֶלָּא אִתַּי הַגִּתִּי, עַד שֶׁלֹּא הִתְגַּיֵּר, אָז הוּא שָׁבַר אֶת אוֹתָהּ עֲטֶרֶת שֶׁל אוֹתוֹ מִלְכּוֹם, אוֹתָהּ דְּמוּת שֶׁחֲקוּקָה עָלֶיהָ וּפָגַם אוֹתָהּ, אָז הוּא עָשָׂה אוֹתָהּ הֶתֵּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה, וְהָיְתָה עַל רֹאשׁוֹ. וּבֹא וּרְאֵה, שִׁקּוּץ בְּנֵי עַמּוֹן, נָחָשׁ אֶחָד בַּחֲקִיקָה עֲמֻקָּה הָיָה חָקוּק עַל אוֹתוֹ כֶּתֶר, וְלָכֵן נִקְרָא שִׁקּוּץ, זֻהֲמָא.

 156 אָמַר לֵיהּ, וּבְכָל טַעֲוָון עַמְּמַיָיא עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָכִי קָרָא לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב, (דברים כג) וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶם. וּמַה דְּאָמַר וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם, דְּאִיהוּ מִלְכּוֹם, הָכִי הוּא וַדַּאי. אֶלָּא אִיתַּי הַגִּתִּי עַד דְּלָא אִתְגְיַּיר, כְּדֵין אִיהוּ תָּבַר לָהּ לְהַהוּא עֲטֶרֶת דְּאִיהוּ מִלְכּוֹם, הַהוּא דִיוּקְנָא דְּחֲקִיק עֲלָהּ וּפָגִים לָהּ. כְּדֵין אִיהוּ עֲבַד לָהּ הֵיתֵּר לְאִתְהַנֵּי מִנָּהּ וְהֲוַת עַל רֵישֵׁיהּ. וְתָּא חֲזֵי, שִׁקּוּץ בְּנֵי עַמּוֹן, חַד חִוְיָא בְּסוּרְטָא הֲוָה חָקִיק עַל הַהוּא כִּתְרָא, וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי שִׁקּוּץ זוּהֲמָא.

amar lo, uvechal elohei ha'ammim ovedei avodah zarah kach kara lahem hakkadosh baruch hu, shekatuv (dvrym chg) vattir'u et shikkutzeihem ve'et gilluleihem. umah she'amar vayikkach et ateret malkam, shehu milkom - kach hu vada'y. ella ittay hagitti, ad shello hitgayer, az hu shavar et otah ateret shel oto milkom, otah demut shechakukah aleiha ufagam otah, az hu asah otah hetter lehanot mimmennah, vehayetah al ro'sho. uvo ure'eh, shikkutz benei ammon, nachash echad bachakikah amukkah hayah chakuk al oto keter, velachen nikra shikkutz, zuhama

amar leih, uvechal ta'avavn ammemayay ovedei avodah zarah hachi kara lon kudesha berich hu, dichtiv, (dvrym chg) vattir'u et shikkutzeihem ve'et gilluleihem. umah de'amar vayikkach et ateret malkam, de'ihu milkom, hachi hu vada'y. ella ittay hagitti ad dela itgeyayr, kedein ihu tavar lah lehahu ateret de'ihu milkom, hahu diukena dechakik alah ufagim lah. kedein ihu avad lah heitter le'ithannei minnah vehavat al reisheih. vetta chazei, shikkutz benei ammon, chad chivya besureta havah chakik al hahu kitra, uvegin kach ikrei shikkutz zuhama

Translations & Notes

והשיב אלהי העמים עובדי עבודה זרה, קורא אותם הקב"ה כן. כמ"ש, ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם. ולאו דוקא מלכום. ומה שאמר הכתוב, ויקח את עטרת מלכם, שהוא העבודה זרה מלכם, ששאל, איך נתעטר בה דוד? כן הוא ודאי, שהיתה ע"ז, אלא איתַי הגִתי, בעוד שהיה עכו"ם, מטרם שנתגייר, שבר מן אותה העטרת, שהיא הע"ז מלכם, את הצורה שהיתה חקוקה עליהם, ובטל אותה, ובזה עשה אותה, הֵתֵר שיהיה מותר להנות ממנה. וע"כ שם אותה דוד על ראשו.
יש כח לעובד ע"ז לפסול את הע"ז שלו. ואז מותרת בהנאה לישראל. אמנם לאחר שנתגייר, אם פוגם ופוסל הע"ז שעבד מכבר, אינו מתיר אותה בהנאה, כי אז דינו כישראל. ולפיכך אומר הזהר, שאיתי הגתי ביטל אותה מטרם שנתגייר, ויצאה מכלל ע"ז. וע"כ מותר היה לדוד לשים אותה על ראשו.
שקוץ בני עמון היה נחש אחד, חקוק בחקיקה עמוקה על אותה העטרת. ומשום זה נקרא בשם שקוץ, שפירושו זוהמה.

 157 רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר - אֵלּוּ שְׁאָר נָשִׁים שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת בְּתוֹכָן כָּל עֲדָיֵיהֶן, וְעַל זֶה כָּתוּב וַיִתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֵלּוּ נָשִׁים וְכָל עֲדָיִים וְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף. וַיִּטְמֹן אוֹתָם יַעֲקֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ מִצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל.

 157 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, הָסִירוּ אֶת אֱלהֵי הַנֵּכָר, אִלֵּין שְׁאָר נָשִׁין דְּהֲווּ מַיְיתֵי בְּגַוַּיְיהוּ כָּל נְבַזְבְּזָן דִּלְהוֹן. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹהֵי הַנִּכָר. אִלֵּין נָשִׁין, כָּל נְבַזְבְּזָן וְכָל טַעֲוָון דְּדַהֲבָא וְכַסְפָּא. וַיִּטְמוֹן אוֹתָם יַעֲקֹב, בְּגִין דְּלָא (דף קעג ע''ב) יִתְהַנּוּן מִסִּטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל.

rabi yitzchak amar, hasiru et elohei hannechar - ellu she'ar nashim sheha'u mevi'ot betochan kal adayeihen, ve'al zeh katuv vayittenu el ya'akov et kal elohei hannechar, ellu nashim vechal adayim vechal avodah zarah shel zahav vachesef. vayitmon otam ya'akov, kedei shello yehanu mitzad shel avodah zarah kelal

ribi yitzchak amar, hasiru et elhei hannechar, illein she'ar nashin dehavu mayeytei begavayeyhu kal nevazbezan dilhon. ve'al da ketiv vayittenu el ya'akov et kal elohei hannichar. illein nashin, kal nevazbezan vechal ta'avavn dedahava vechaspa. vayitmon otam ya'akov, begin dela (df k'g ''v) yithannun missitra de'avodah zarah kelal

Translations & Notes

הסירו את אלהי הנכר, אלו הן נשים אחרות, שלקחו בשבי, שהיו מביאים עמהם כל עֲדָיֵיהם. ועל זה כתוב, ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר, שהם הנשים, וכל עֲדָיֵיהם, וכל אלהי זהב וכסף. ויטמון אותם יעקב, את הכסף והזהב, כדי שלא יהנו מצד עבודה זרה כלום.