86

 86 לָכֵן בְּכָל זְמַן לֹא יֵלֵךְ אָדָם יְחִידִי בַּדֶּרֶךְ וּבָעִיר, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים וְשָׁבִים וְנִמְצָאִים שָׁם, וְעַל כֵּן לֹא יֵלֵךְ אָדָם יְחִידִי בַּלַּיְלָה, הוֹאִיל וּבְנֵי אָדָם לֹא נִמְצָאִים, וְהַיְנוּ הַטַּעַם שֶׁלֹּא תָלִין נִבְלָתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק גּוּף מֵת בְּלִי רוּחַ עַל הָאָרֶץ בַּלַּיְלָה. מִשּׁוּם כָּךְ אוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע הָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי כַּנָּחָשׁ הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ.

 86 בְגִין כָּךְ, בְּכָל זִמְנָא לָא יְהַךְ בַּר נָשׁ יְחִידָאי בְּאָרְחָא בְמָתָא אֶלָּא בְּאֲתַר דִּבְנֵי נָשָׁא אָזְלִין וְתָבִין וּמִשְׁתַּכְּחִין תַּמָּן, וְעַל דָּא לָא יְהַךְ בַּר נָשׁ יְחִידָאי בְּלֵילְיָא הוֹאִיל וּבְנֵי נָשָׁא לָא מִשְׁתַּכְּחֵי, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא תָלִין נִבְלָתוֹ. (דף קע ע''א) דְּלָא לְקַיְימָא גּוּפָא מִיתָא בְּלָא רוּחָא עַל אַרְעָא בְּלֵילְיָא. בְּגִין כָּךְ הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם הֲוָה אָזִיל יְחִידָאי כְּהַאי נָחָשׁ כְּמָה דְאוּקְמוּהָ.

lachen bechal zeman lo yelech adam yechidi baderech uva'ir, ella bemakom shebenei adam holechim veshavim venimtza'im sham, ve'al ken lo yelech adam yechidi ballaylah, ho'il uvenei adam lo nimtza'im, vehaynu hatta'am shello talin nivlato, shello lehachazik guf met beli ruach al ha'aretz ballaylah. mishum kach oto bil'am harasha hayah holech yechidi kannachash hazzeh, kemo shebe'aruhu

vegin kach, bechal zimna la yehach bar nash yechida'y be'arecha vemata ella be'atar divnei nasha azelin vetavin umishttakechin tamman, ve'al da la yehach bar nash yechida'y beleilya ho'il uvenei nasha la mishttakechei, vehayeynu ta'ma dela talin nivlato. (df k '') dela lekayeyma gufa mita bela rucha al ar'a beleilya. begin kach hahu rasha devil'am havah azil yechida'y keha'y nachash kemah de'ukemuha

Translations & Notes

משום זה לא ילך אדם יחידי בדרך, ובעיר. אלא במקום שבני אדם הולכים ושבים ונמצאים שם. ועל כן לא ילך אדם יחידי בלילה. משום שלא נמצאים אז בני אדם. והוא הטעם, שלא תלין נבלתו על העץ, כדי שלא להחזיק בארץ גוף מת בלי רוח, בלילה.
ויאבק איש עמו

87

 87 וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. מַה זֶּה וַיֵּאָבֵק? [שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱלוּ אָבָק בְּרַגְלֵיהֶם עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כָּתוּב כָאן בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ, וְכָתוּב (נחום א) אֲבַק רַגְלָיו. וְאוֹתוֹ מַלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה, וְהוּא סמא''ל, לָכֵן דִּינוֹ הוּא שֶׁיַּעֲלֶה אֲבַק רַגְלָיו עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט]. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מִן אָבָק. אָבָק טָפֵל לֶעָפָר. מַה בֵּין עָפָר לְאָבָק? זֶה אָבָק שֶׁנִּשְׁאָר מֵהָאֵשׁ וְלֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת [בָּעוֹלָם] לְעוֹלָמִים, עָפָר שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא כְּלָל שֶׁלְּמַעְלָה וּמַטָּה.

 87 וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, מַאי וַיֵּאָבֵק. (גליון דאמר רבי יהושע בן לוי, מלמד דסליקו אבק ברגליהון עד כורסי יקרא. כתיב הכא בהאבקו עמו, וכתיב (נחום א) אבק רגליו, וההוא מלאך שרו של עשו היה, ואיהו סמאל. בגין כך, דינו הוא שיעלה אבק דרגליו עד כסא הכבוד, שהוא מקום המשפט). רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מִן אָבָק. אָבָק טָפֵל לֶעָפָר, מַה בֵּין עָפָר לְאָבָק. דָּא אָבָק דְּאִשְׁתָּאַר מִן נוּרָא וְלָא עֲבַד אִיבִּין (בעלמא) לְעָלְמִין. עָפָר דְכָל אִיבִּין נָפְקֵי מִנֵּיהּ וְאִיהוּ כְּלָלָא בְּעֵילָא וְתַתָּא.

vaye'avek ish immo. mah zeh vaye'avek? [she'amar rabi yehoshua ben levi, melammed shehe'elu avak beragleihem ad kisse hakavod. katuv cha'n behe'aveko immo, vechatuv (nchvm ) avak raglav. ve'oto mal'ach saro shel esav hayah, vehu sm"l, lachen dino hu sheia'aleh avak raglav ad kisse hakavod, shehu mekom hammishpat]. rabi shim'on amar, min avak. avak tafel le'afar. mah bein afar le'avak? zeh avak shennish'ar meha'esh velo oseh perot [ba'olam] le'olamim, afar shekal haperot yotze'im mimmennu, vehu kelal shellema'lah umattah

vaye'avek ish immo, ma'y vaye'avek. (glyvn d'mr rvy yhvsh vn lvy, mlmd dslykv vk vrglyhvn d chvrsy ykr. chtyv hch vh'vkv mv, vchtyv (nchvm ) vk rglv, vhhv mlo'ch shrv shl shv hyh, v'yhv sm'l. vgyn chch, dynv hv shy'lh vk drglv d chs hchvvd, shhv mkvm hmshft). ribi shim'on amar min avak. avak tafel le'afar, mah bein afar le'avak. da avak de'ishtta'ar min nura vela avad ibin (v'lm) le'alemin. afar dechal ibin nafekei minneih ve'ihu kelala be'eila vetatta

Translations & Notes

ויאבק איש עמו. מהו ויאבק? כמ"ש, אבק טפל אל עפר. מה בין עפר לאבק? מה שנשאר מדבר הנשרף באש, נקרא אבק. ואינו עושה פירות לעולם. עפר הוא, שכל הפירות יוצאים ממנו, והוא כלל הכל, הן למעלה והן למטה. נוקבא דז"א נקראת עפר, והיא כלל כל העולמות וכל מה שבבי"ע תולדותיה. נוקבא של סמאל נקראת אבק, שהוא אל אחר, שאינו עושה פירות, וע"כ מכונה אבק.

88

 88 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ, מַה זֶּה מֵקִים מֵעָפָר דָּל? אָמַר לוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל בְּגָוֶן זֶה מֵקִים מֵעָפָר דַּל מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ מֵעַצְמוֹ כְּלוּם, וּמֵאוֹתוֹ עָפָר יָצָא דַל שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וּמֵאוֹתוֹ עָפָר כָּל הַפֵּרוֹת וְכָל טוּב הָעוֹלָם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וּבוֹ נַעֲשִׂים כָּל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ג) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר.וְשָׁנִינוּ, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר - אֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה, אֲבָל אָבָק לֹא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וְנִצָּנִים [לָעוֹלָם] לְעוֹלָמִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיֵּאָבֵק אִישׁ, שֶׁבָּא בְּאוֹתוֹ אָבָק וְרָכַב עָלָיו כְּדֵי לְקַטְרֵג לְיַעֲקֹב.

 88 אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אִי הָכִי מַאי (שמואל א ב) מֵקִים מֵעָפָר דָּל. אָמַר לֵיהּ כְּמַשְׁמָעוֹ, אֲבָל בְּהַאי גַוְונָא מֵקִים מֵעָפָר דָּל, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, וּמֵהַהוּא עַפְרָא נָפַק דַּל דְּלֵית לֵיהּ כְּלוּם, וּמֵהַהוּא עָפָר כָּל אִיבִּין וְכָל טִיבוּ דְעַלְמָא נָפְקֵי מִנֵּיהּ. וּבֵיהּ אִתְעֲבִידוּ כָּל עוֹבָדִין דְּעַלְמָא כְּמָה דִכְתִיב, (קהלת ג) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. וְתָנִינָן הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְאֲפִילּוּ גַּלְגַּל חַמָּה. אֲבָל אָבָק לָא עָבִיד פֵּירִין וְאִיבִּין (לעלמא) לְעָלְמִין, וּבְגִין כָּךְ וַיֵּאָבֵק אִישׁ, דְּאַתְיָא בְּהַהוּא אָבָק וּרְכִיב עֲלֵיהּ, בְּגִין לְקַטְרְגָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב.

amar rabi yehudah, im kach, mah zeh mekim me'afar dal? amar lo, kemashma'o, aval begaven zeh mekim me'afar dal mishum she'ein lo me'atzmo kelum, ume'oto afar yatza dal she'ein bo kelum, ume'oto afar kal haperot vechal tuv ha'olam yotze'im mimmennu uvo na'asim kal ma'asei ha'olam, kemo shekatuv (khlt g) hakol hayah min he'afar vehakol shav el he'afar.veshaninu, hakol hayah min he'afar - afillu galgal chammah, aval avak lo oseh perot venitzanim [la'olam] le'olamim, umishum kach vaye'avek ish, sheba be'oto avak verachav alav kedei lekatreg leya'akov

amar ribi yehudah i hachi ma'y (shmv'l v) mekim me'afar dal. amar leih kemashma'o, aval beha'y gavevna mekim me'afar dal, begin deleit leih migarmeih kelum, umehahu afra nafak dal deleit leih kelum, umehahu afar kal ibin vechal tivu de'alma nafekei minneih. uveih it'avidu kal ovadin de'alma kemah dichtiv, (khlt g) hakol hayah min he'afar vehakol shav el he'afar. vetaninan hakol hayah min he'afar ve'afillu galgal chammah. aval avak la avid peirin ve'ibin (l'lm) le'alemin, uvegin kach vaye'avek ish, de'atya behahu avak urechiv aleih, begin lekatrega leih leya'akov

Translations & Notes

אם עפר הוא חשוב כל כך, מה פירושו של, מקים מעפר דל. כמשמעו, שפלות, אבל באופן זה, מקים מעפר דל, משום שהנוקבא, המכונה עפר, אין לה מעצמה ולא כלום, אלא שמקבלת הכל מז"א. ומאותו העפר, שאין לו כלום, בזמן שאינה בזווג עם ז"א, יוצא הדל, שאין לו כלום. ומאותו העפר, בזמן שהוא בזווג עם ז"א, כל הפירות וכל הטוב שבעולם יוצאים ממנו, ובו נעשו כל המעשים שבעולם. כמ"ש, הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר.
ולמדנו, הכל היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. אבל אבק אינו עושה פירות לעולם. ועל כן, ויאבק איש, סמאל, שהוא בא באותו אבק, הנוקבא שלו, ורוכב עליו, כדי לקטרג על יעקב.